Rush - Counterparts
מה קורה כשלהקת "Rush" מחליטה להשתעשע קצת עם גראנג'???
ב- 19 לאוקטובר 1993 שחררה "Rush" את אלבום האולפן ה- 15 שלה "Counterparts".
זה אחד מהאלבומים המצליחים של הלהקה בארה"ב, אשר מיד עם שחרורו זינק למקום השני במצעד הבילבורד. מדוע רק למקום השני? כי בדיוק באותו היום יצא האלבום Vs., אלבומה השני של "Pearl Jam", אשר כבש את הפסגה.
ואתם בטח שואלים את עצמכם כיצד אחד האלבומים המצליחים של "Rush" בארה"ב מתקשר למילה "גראנג'" ממשפט הפתיחה.
אז בואו נשחרר את זה כבר בהתחלה. "Rush" באמת השתעשעה באלבום הזה עם גראנג' ואלטרנטיב. מי שלא מאמין שיקפוץ לסוף הפוסט ילחץ פליי על השיר "Animate" ימתין לשניה 0:57 ויגיד שהוא לא שומע כאן ריף גיטרה-בס-תופים שיכול היה בקלות להיכנס לאלבום "Ten" של "Pearl Jam". ואם זה עדיין לא מסתדר לכם אז תקשיבו לריף המוביל בשיר "Stick It Out" או למעברי האקורדים הכוחניים בפתיחת השיר "Cold Fire".
אז איך זה קורה שלהקת "Rush" מלכת הפרוג מטאל של שנות ה- 70 ונסיכת הסינתסייזרים של שנות ה- 80 מגיעה לגראנג' ולאלטרנטיב בשנות ה-90 ?
שנת 1993 היתה שנה בה מהפיכת הגראנג' הייתה בעיצומה. תעשיית המוזיקה פשוט נשלטת על-ידי להקות והרכבים מסיאטל או דומיהם, ו- "Rush" מבינה ששוק המוזיקה השתנה ללא הכר מאז הוציאה את אלבומה הקודם, שנתיים קודם לכן. היא מבינה שבכדי להישאר רלוונטית היא חייבת לעשות זאת שוב. היא חייבת לשנות את הסגנון המוזיקלי ולהתאים את עצמה לתקופה, כפי שעשתה זאת בהצלחה כבר מספר פעמים בעבר.
חברי הלהקה מתכנסים ומקבלים החלטה מודעת לשנות את הסאונד שלהם, אך עדיין להישאר ספונטניים במהלך הכתיבה. מאוחר יותר הם אישרו שהושפעו במהלך הכתיבה מלהקת "Primus" שחיממה אותם בסיבוב ההופעות של האלבום "Roll The Bones" וכן מלהקת "Pearl Jam". Alex Lifeson גם ציין בראיון שערך לאחר יציאת האלבום, כי הייתה הסכמה בין חברי הלהקה שלגיטרה יהיה תפקיד יותר דומיננטי מהקלידים, דבר שלא קרה מאז האלבום "Moving Pictures".
יחד עם זאת, מאחורי הקלעים התגלעו חילוקי דעות מוזיקליים בין לייפסון ל- Geddy Lee. לייפסון ביקש מגדי לי לא להשתמש בכלל בקלידים, אך גדי לי הביא אותם איתו לאולפן, דבר שהעכיר את האווירה. גדי לי הסביר שכוונתו היתה להשתמש בקלידים כתוספת, "קישוט" משלים למוזיקה, כפי שנעשה באלבום הקודם, אך לייפסון סבר שגדי לי חוזר בו מההסכמה המודעת ומעוניין שהקלידים יהוו חלק עיקרי ומהותי. כפי שניתן לשמוע מהאזנה לאלבום, התוצאה הסופית מתיישבת יותר עם הגירסה של גדי לי, שכן תפקידי הגיטרה באלבום מאפילים כמעט לחלוטין על הקלידים, אשר גם אם קיימים בשיר כזה או אחר הם משמשים ככלי ליווי ברקע ולא יותר מכך.
בסופו של דבר באלבום הזה קיים איזון מושלם בין ההחלטה המודעת לכתוב מוזיקה שתתאים לתקופה, לבין ההסכמה והרצון של הלהקה להיות ספונטנית. האיזון המושלם הזה הוא זה שיהפוך את האלבום לאחד מהמצליחים של הלהקה בארה"ב.
ספירת הקצב של Neil Peart שנתפסה בהקלטה, מכניסה אותנו חזק לשיר "Animate", הראשון ברצף גראנג'-אלטרנטיב שפותח את האלבום. גדי לי חשב שלספירה של פירט יש מגע אנושי שמעביר היטב את האווירה באולפן ולכן היא נשארה. כאן המקום לציין שפירט מנגן באלבום הזה על סט לודביג מייפל קלאסיק אמריקאי שמשפיע מאוד על הסאונד המיוחד של האלבום. מיד לאחר הספירה פירט נכנס עם מקצב R&B 4/4 בסיסי, ולאחר תיבה אחת מצטרפים אליו לייפסון עם האקורדים המפורקים וגדי עם ליין הבס הדומיננטי והסוחף, כאשר ברקע ניתן לשמוע את הקלידים שמשמשים כליווי בלבד, ממש כפי שגדי לי התכוון. גדי לי מנגן כאן באופן מכוון עם מגבר בס מקרטע. המגבר הישן הזה נמצא תקול באולפן ותוקן בעזרת טכנאי ההקלטה, במיוחד כדי לקבל צליל בוסרי ומחוספס. בדקה 3:19 אנחנו מורדים קצת לקראת הכניסה לקטע המעבר שכולל סולו יפה של לייפסון וגם את המילה "Counterparts" שמייצגת את שם האלבום.
אנחנו מקשיחים את הסאונד עם הריף הגראנג'י, המחוספס והכבד שמוביל את השיר "Stick It Out" שהיה גם הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום והגיע למקום הראשון במצעד Album Rock Tracks של Billboard. הקליפ לשיר זכה להרבה זמן מסך ב- MTV וללא ספק תרם רבות להצלחתו הייחסית של האלבום. השיר הזה התפתח מריף גיטרה שאלכס ניגן ל- גדי לי, וגדי מאוד אהב. הלהקה נצמדה לריף הכוחני שעושה את מרבית השיר, אך הוסיפה לו מספר אלמנטים שהפכו אותו למעניין יותר.
הרצועה השלישית "Cut to the Chase" נפתחת עם פריטת הגיטרה האוורירית של לייפסון ואנחנו כבר מרגישים במעבר מגראנג' לאלטרנטיב במיוחד באקורדים הכוחניים שלו בפזמון. הסולו של לייפסון הוא אחד היפים והמיוחדים באלבום. מדהים לחשוב שהוא בכלל נלקח מקלטת הדמו שלייפסון הכין במקליט ADAT דיגיטלי. לייפסון חשב שהגירסה הזאת היא הטובה ביותר. חדי האבחנה יצליחו לשמוע כאן פסנתר שמלווה חלקים מהשיר.
האלבום מוריד הילוך עם הרצועה הרביעית "Nobody's Hero" אחד מהשירים היפים והמרגשים באלבום ש- פירט כתב בהשראת מותו של חברו מאיידס. השיר מבוסס ברובו על הגיטרה האקוסטית של לייפסון והבס של גדי לי והוא כולל ליווי של תזמור כלי מיתר שעיבד וניצח עליו Michael Kamen האגדי.
המילים לשיר החמישי "Between Sun & Moon" הינם פרי שיתוף פעולה נוסף בין פירט לבין Pye Dubois שכתב יחד עם פירט את המילים לשירים "Tom Sawyer" ו- "Force Ten" בעשור הקודם. הצד המוזיקלי בשיר התפתח מג'אם בין גדי לי לאלכס. לייפסון ניגן לגדי את הריף וגדי חשב שהוא בכלל לא מזכיר את הנגינה של לייפסון אלא את הרולינג סטונס. מה שכן, השניים הסכימו ש- Keith Richards ו- Pete Townshend היוו השראה בכתיבת השיר.
השיר "Double Agent" תואר על-ידי גדי לי כ"תרגיל מושלם בפינוק עצמי". זה השיר האחרון שהלהקה כתבה לאלבום וגדי לי ציין שהם רצו פשוט להתפרע ולנגן מה שבא להם. גדי לי גם ציין שזה השיר הכי "חנוני" שיצא להם (כנראה בגלל קטעי הדיקלום של גדי לי במהלכו) אבל הוא גם אמר שהוא מרוצה מאוד מהתוצאה הסופית. באופן די מדהים הסאונד של ריף הגיטרות בשיר הזה הינו מעין צוהר שמאפשר הצצה לעתיד, שכן הוא מאוד מזכיר את הסאונד שיהיה ללהקה באלבומיה משנות האלפיים.
השיר "Cold Fire" הוא אחד השירים היפים באלבום שעוצמתו בדינמיקה. הוא נפתח עם ריף גיטרה עצבני ומשם לקטע מלודי ורגוע וחוזר חלילה. חברי הלהקה ציינו שהיה להם הכי קשה לסיים את השיר הזה וכי הוא שוכתב מספר פעמים, עד שהמפיק Peter Collins סייע להם להגיע לתוצאה הסופית ומשביעת הרצון. גדי לי היה כל-כך מרוצה מהתוצאה שהוא דירג את הבתים של השיר כטובים ביותר באלבום מבחינת קומפוזיציה. השיר הזה הגיע למקום השני במצעד Album Rock Tracks של Billboard.
מעניין לציין שהאלבום הזה כולל קטע אינסטרומנטאלי שנקרא "Leave That Thing Alone" אשר לפחות מבחינת השם מהווה המשך לקטע האינסטרומנטאלי "Where’s My Thing?" מהאלבום הקודם.
לאחר יציאת האלבום יוצאת הלהקה לסיבוב הופעות מוגבל בקנדה ובארה"ב בלבד. הסטליסט שנבחר על-ידי חברי הלהקה לסיבוב הזה היה בין היפים והמגוונים שלה והוא גם כלל לראשונה מזה שנים קטע מהיצירה "Hemispheres" אותה הלהקה לא ניגנה במשך שנים.
לאחר סיום סיבוב ההופעות לקחו חברי הלהקה הפסקה יחסית ארוכה, גדי לי התפנה למשפחתו ו- לייפסון עבד על פרויקט הסולו שלו "Victor".
האלבום הזה מוכיח כאלף עדים ש- "Rush" היא להקה שמצליחה פעם אחר פעם להתאים את עצמה לתקופה ולסגנון וכך להישאר תמיד רלוונטית, היא זיקית שמחליפה צבעים בהתאם למקום ולזמן בו היא פועלת ובתוך כך היא רק הולכת ומשתבחת עם השנים.
עדכון 2026: גדי לי ו-לייפסון חזרו לבמה בסיבוב "Fifty Something", לציון מורשת הלהקה ולזכר פירט, עם המתופפת Anika Nilles. זהו המשך לפעילות ההופעות של הלהקה, ולא אלבום אולפן חדש.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות