ב- 14 למאי 2002 הוציאה "Rush" את אלבום האולפן ה- 17 שלה "Vapor Trails".
זה אלבום הקאמבק של הלהקה לאחר הפסקה בת 6 שנים שנכפתה עליה בשל שני אסונות שפקדו את המתופף Neil Peart.
באוגוסט 1997 לאחר סיום סיבוב ההופעות של האלבום "Test for Echo" נהרגה Selena בתו בת ה- 19 של Neil Peart בתאונת דרכים. 10 חודשים לאחר מכן נפטרה Jackie בת זוגתו של פירט ממחלת הסרטן. פירט סיפר בספרו "Ghost Rider" שבלוויית בתו הוא הודיע לחבריו ללהקה, Geddy Lee ו- Alex Lifeson, כי הוא פורש מהלהקה.
גדי ואלכס נתנו לניל את כל הזמן שהיה דרוש לו כדי להתאושש מהאסונות שנחתו עליו. פירט עבר תהליך ריפוי לא קל שארך מספר שנים. כחלק מתהליך הריפוי שעבר פירט הוא חצה את ארה"ב לאורכה ולרוחבה על אופנוע, במשך 14 חודשים ולאורך 55,000 מייל.
בשנת 2001 התאחדה הלהקה והחלה לעבוד לראשונה על חומר חדש. ההקלטות החלו בחודש אוגוסט 2001.
מבחינה מוסיקלית, האלבום הזה הוא Rush "רטרו". זה האלבום הראשון שלהם מאז “Caress Of Steel” (משנת 1975) אשר אינו כולל סינתיסייזרים, והראשון שלהם מאז “Fly By Night” (גם הוא משנת 75) בסגנון הארד-רוק קלאסי.
אמנם "Rush" לא זנחה לחלוטין את הפן הפרוגרסיבי באלבום הזה, אבל זהו ללא ספק האלבום הכי "הארד-רוק" שהיא עשתה מזה זמן רב. שינויי המקצבים התכופים, המורכבות המוזיקלית והדינמיות כמעט נעדרות כאן, והשירים יותר פשוטים מבעבר.
האלבום נפתח עם “One Little Victory” וזה אכן ניצחון, אבל לא "קטן". באופן סימבולי השיר נפתח רק עם תופים. הדאבל-בס של Neil Peart מכה בעוצמה, הצלפות על מצילות ההאי-האט הפתוח ומהלומות על תוף הסנייר והמסר של "Rush" חד, נקי, ברור וזועק לשמיים: "חזרנו ואנחנו כאן כדי לתת בראש"...
ועוד איך הם חזרו !!! פצצת אדרנלין, פרץ של אנרגיה, טירוף, התלהבות ומי בכלל מאמין שהחבר'ה האלה היו אז בני 50 פלוס ???
קטע הסולו הקצרצר של Neil Peart היה אמור במקור להגיע בסיום השיר, אבל ניל סיפר שכאשר Geddy Lee שמע אותו הוא שכנע אותו להעביר אותו לתחילת השיר. ניל לא היה בטוח שזה נכון אבל גדי היה נחרץ וניל הסכים.
ניל סיפר שהשיר מדבר על הישגים קטנים בחיים ועל האופן שבו הם יכולים להיות מתגמלים ביותר. על לתת את כל כולך כדי להשיג את מטרותיך בחיים ועל הצורך לאתגר את עצמך כל הזמן כדי להשתפר בכל מובן אפשרי, להבדיל מלהעריך את יכולותיך בהשוואה לאלו של הסובבים אותך. " Be yourself and be real" אמר Peart.
משם אנחנו עוברים לשיר “Ceiling Unlimited” הגיטרה המוכרת של Alex Lifeson נוטלת את ההובלה עד שהבס הוירטואוזי של Geddy Lee מצטרף אליה, המוזיקה מתנדנדת בין קיצבי ודינמי לנוגה ואיטי, כאשר הקטע האינסטרומנטאלי בסוף השיר מציג את הוירטואוזיות המוכרת והכישרון האדיר של הלהקה. Neil Peart סיפר שהוא קיבל השראה לשם השיר ומילותיו כשצפה בערוץ מזג האוויר, בשעה שישב מול הטלוויזיה באוטובוס הלהקה. הא ראה את צמד המילים “Ceiling Unlimited” כמתאר יום בהיר במיוחד בו הגובה עד "תקרת העננים" הוא אינסופי. כלומר יום ללא עננים בכלל.
בקטע השלישי "Ghost Rider” משתף אותנו Neil Peart בתהליך הריפוי שעבר לאחר האסונות שפקדו אותו. זהו אחד השירים הטובים ביותר באלבום והוא מבוסס על הרפתקאותיו של פירט במהלך 14 חודשים ולאורך 55,000 מייל, בהם רכב על אופנוע לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, בעת תהליך הריפוי שלו, כפי שתיאר זאת בספרו "Ghost Rider Travels on the Healing Road". השירה של Geddy Lee בולטת כאן במיוחד ומוסיפה עומק מדהים כל-כך לשיר, אשר פשוט מקבל כאן חיים משלו.
כאן המקום לציין, שהכתיבה של Neil Peart באלבום הזה הפכה פחות אבסטרקטית והרבה יותר אישית, ככל הנראה כתוצאה משני האסונות שפקדו אותו, והדבר מתבטא בין היתר בשיר הנ"ל.
בקטע הבא "Peaceable Kingdom" הינו תגובה של Neil Peart לאסון התאומים של ה- 11 לספטמבר 2001. במקור זה היה אמור להיות קטע אינסטרומנטאלי, אך בסופו של דבר פירט החליט לכתוב לו מילים. זה שיר על "טרור" ועל הכח ההרסני שלו על חייהם של אנשים שפשוט רוצים לחיות את חייהם בשלווה. כותרת השיר הגיעה מהספר The" Peaceable Kingdom" של הסופר Stanley Hauerwas. השלישייה מציגה כאן מופע חזק של גיטרות, בס ותופים ופירט מעביר כאן מסר של תקווה לכך שבסופו של דבר מעגל השנאה ייעצר, כאשר אלו השואפים לחיות בשלום ובהרמוניה יצליחו להשפיע באופן חיובי על האחרים בעלי היצר ההרסני.
השיר "The Stars Look Down" מבוסס על ספר באותו השם של A. J. Cronin משנת 1935, אשר גם הפך לסרט בשנת 1939. הספר מספר על עיירת כורים אנגלית לפני מלחמת העולם הראשונה ובמיוחד על צעיר כורה שמנסה לשנות את התנאים הקשים בהם עובדים הכורים, אך בסופו של דבר לא מצליח מאבקו.
מיד אחריו מגיע "How It Is” שנפתח מלודי ושקט עם מעבר האקורדים הקליט של Alex Lifeson. זה שיר "קליל" ופחות מורכב ממה שהורגלנו לקבל מהפאוור טריו הקנדי. השיר מספר על הפער בין "הרצוי" ל"מצוי" או כפי שאומרות מילות השיר: "Between how it is and how it ought to be".
בהמשך מגיע שיר הנושא "Vapor Trail". ניל סיפר בספרו "Ghost Rider: Travels on the Healing Road" שמילות השיר הושפעו מפואמה של W. H. Auden אותה קרא אחיו Danny בלווייה של בתו Selena ומשם נלקחה השורה: "All the stars fade from the night The oceans drain away".
הרצועה השמינית "Secret Touch" היה אחד השירים האהובים על Geddy Lee מהאלבום. הוא שוחרר כסינגל השני מהאלבום והגיע למקום 25 במצעד הרוק האמריקני של הרוק. בראיון למגזין "Bass Player" מיולי 2002, דיבר Geddy Lee על השיר וציין שהלהקה בנתה את השיר סביב אקורדי הבס החוזרים שלו. גדי ציין שלמרות שלמנגינה יש תחושה מהפנטת, זה לא הספיק להם והם הרגישו שהם חייים להכניס לשיר קצת כוח ואגרסיות, כפי שאכן קורה כשמגיעים לקטע האמצעי של השיר אז "כל הגיהינום משתחרר" עם פיסוקי הבס המגמגמים של Geddy Lee.
השיר “Earthshine” הינו השיר הראשון שנכתב לאלבום וזכה להיכלל בסטליסט של הופעות הלהקה. את המושג “Earthshine” תבע Leonardo Da Vinci עוד במאה ה- 16 והוא מתאר תופעה אשר מתרחשת כל 29.5 ימים ובה אור השמש מוחזר מכדור הארץ ומאיר את הירח. מילות השיר "on certain nights, when the angles are right..." מתייחסות בדיוק לאותה תופעה. למרות שכאמור מדובר בשיר הראשון שנכתב לאלבום, אלכס וגדי ציינו שהם לא היו שלמים עם המוזיקה שכתבו, שכן חשבו שהיא לא מתארת בצורה נכונה את מה שהמילים רצו להביע. לכן, בשלב מסוים הם פשוט החליטו "לזרוק" כל מה שהיה להם ולכתוב את כל המוזיקה מחדש.
הרצועה “Sweet Miracle” היא השניה שהלהקה כתבה לאלבום. Geddy Lee סיפר שמקורו של השיר היו בסשנים הראשונים של הלהקה שרק חזרה לנגן יחד. ניל מתאר כאן את המסע האישי שלו ממעמקי הייאוש, לשמחה ולאושר שבמציאת חיים ואהבה חדשים. Geddy Lee התחבר מאוד למילים של Neil Peart שממש ריגשו אותו וציין שהמוסיקה והלחן פשוט יצאו ממנו החוצה בטבעיות.
אנחנו מתקרבים לסיום עם "Nocturne", אחד השירים המאוחרים שנכתבו לאלבום. Geddy Lee ציין שהייתה קבוצה של כחמישה-שישה שירים שהגיעו מג'אמים בתקופה של שבועיים אותם הוא מחשיב כטובים ביותר שהיו לו ואלכס אי פעם. הוא הוסיף שהשיר מדבר על השאלות שאתה יכול לענות עליהן באופן לא מודע בחלומות שלך מבלי להבין זאת.
אחריו מגיע "Freeze - Part IV of Fear". קטע המתקשר ל"טרילוגיית הפחד" של הלהקה, המורכבת מ- 3 קטעים שהופיעו בכרונולוגיה הפוכה על-פני 3 אלבומים רצופים ששחררה הלהקה: השיר "Witch Hunt" מהאלבום “Moving Pictures” הינו “Part III Of Fear” והוא עוסק בדרך בה ניתן להשתמש בפחד כדי לשלוט באנשים. הקטע “The Weapon” מתוך "Signals" הינו “Part II Of Fear” והוא עוסק בהתמודדות עם הפחד החיצוני כגון נשק. הקטע ”The Enemy Within” מתוך “Grace Under Pressure" הינו ”Part I Of Fear” והוא עוסק בפחדים הפנימיים שמשפיעים על החלטות. 18 שנים אחרי החליטה הלהקה להוסיף חלק רביעי לטרילוגיית הפחד, קטע שעוסק בפרנויה ובפחד מהלא נודע.
האלבום מסתיים עם "Out of the Cradle" שיר שהושפע מהפואמה "Out of the Cradle Endlessly Rocking" אותה כתב Walt Whitman בשנת 1858. זה שיר העוסק באובדן ואהבה, בחיים ובמוות, ובקצב הניתן לחיים מההתחלה ונמשך לאורך כל הדרך. השיר הזה סוגר למעשה את מעגל החיים הקטן של הלהקה שהתחיל באובדן של Neil Peart והסתיים ב"ניצחון הקטן" של הלהקה אשר פתח את האלבום.
**הרימיקס המחודש לאלבום משנת 2013**
האלבום "Vapor Trails" הינו האלבום היחידי של "Rush" שזכה לשתי הוצאות שונות.
בעת הקלטת האלבום הפוקוס היה מכוון לתהליך ההתאוששות של "Rush" אשר ניסתה לחזור ולתפקד כלהקה אחרי שנים של הפסקה. כתוצאה מכך לא ניתנה תשומת לב מספקת לצד הטכני של האלבום, נעשו הרבה טעויות הקשורות בהפקה ויותר מכל המיקס שנעשה היה כל-כך רשלני וכושל עד כי נדמה שההקלטות עברו תהליך "דחיסה" שגרם לסאונד להישמע מלאכותי וחסר רגש, כאשר כמעט כל חלקי השירים נשמעים ב- Level אחיד ועם "Loudness" דומיננטי.
למרבה המזל, הלהקה היתה מוכנה לקבל את העובדה שהיה כאן מחדל חמור בהפקה ובשנת 2013 הם שחררו מחדש את האלבום בגירסת רימיקס, בה כל בעיות ההפקה תוקנו.
נראה שזה אחד המקרים המעטים בהם גרסת "Remaster" של אלבום היתה באמת הכרחית והעניקה חיים חדשים לאלבום.
שתי רצועות מהאלבום עברו רימיקס כבר במסגרת אלבום האוסף "Retrospective III: 1989–2008" שיצא בשנת 2009. התוצאה היתה טובה והלהקה החליטה לתקן סוף סוף את העיוות שהפריע לה לאורך השנים והחלה בעבודה על רמיקס מלא לכל האלבום.
גדי לי סיפר בראיון איתו לקראת ההוצאה המחודשת, כי "האלבום המקורי הוקלט בתקופה קשה מבחינה רגשית ובנסיבות קשות, כאשר "Rush" היתה צריכה ללמוד למעשה מחדש איך להיות "Rush". כתוצאה מכך סיפר גדי, "נעשו טעויות שללהקה היה רצון עז לתקן וההוצאה המחודשת הביאה סוף סוף קצת צדק ראוי ליצירה שלנו".
למעשה כיום ניתן למצוא בכל פלטפורמות הסטרימינג רק את גרסת הרמיקס של האלבום, אך המעריצים האדוקים מחזיקים בשתי הגירסאות וההבדל ביניהן ניכר, ולא רק בתמונות העטיפות המהוות קונטרסט אחת לשניה, כאשר האלבום בגירסה המקורית הינו בעל רקע שחור ואילו זה מגירסת הרימיקס בעל רקע לבן.
"הקאמבק" של "Rush" לווה בסיבוב הופעות גרנדיוזי וראוי. במהלך הסיבוב ניגנה הלהקה במקומות בהם לא הופיעה מעולם. באחד מאותם מקומות, ריו ברזיל, הקליטה הלהקה את אלבום ההופעה "Rush In Rio" אשר שוחרר בשנת 2003. האלבום הוקלט במהלך שתי הופעות של הלהקה בברזיל מול 100 אלף איש. חברי הלהקה ספרו שהם נדהמו מהקהל המקומי והופתעו לגלות כמה הם מוכרים וגדולים בברזיל.
לסיכום, זהו ללא ספק אלבום קאמבק ראוי ביותר. "Rush" הוכיחה ללא עוררין שיש לה עוד הרבה מה להציע מבחינה יצירתית. האלבום היה המבוא לשיאים החדשים אליהם תגיע הלהקה בהמשך, הן מבחינת פופולאריות, הן מבחינת האיכות המוזיקלית והן מבחינת ההכרה של תעשיית המוזיקה בגדולתה של הלהקה, עם כניסתה ל- "Hall Of Fame" בשנת 2013.
קישור להאזנה לגירסת הרימיקס: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט