Yes - Tales From Topographic Oceans
- FaceOff - עימות חזיתי
- לפני שעתיים
- זמן קריאה 3 דקות
ב- 7, לדצמבר 1973 “Yes” הוציאו את אלבומם השישי “Tales from Topographic Oceans”.
זה הרגע שבו הרוק המתקדם הגיע לנקודת השאפתנות, הניסיוניות והתעוזה הגדולה בתולדותיו. אלבום כפול המורכב מארבע יצירות ארוכות, כל אחת ממלאת צד שלם, שנכתבו בשיא הביטחון וגם בשיא המתח שבו היו נתונים חברי הלהקה, והוקלטו באווירה המסתורית שנוצרה לאחר ההצלחה של "Fragile". זה הסאונד של להקה שדוחפת את כל הגבולות בבת אחת, אורך, מבנה, מורכבות, רוחניות, נגינה, כאילו לרוק פתאום אין תקרה.
התקופה הזו בתולדות להקת "Yes" הייתה סוערת ומאתגרת. Jon Anderson צלל עמוק לתוך פילוסופיה מזרחית, שאב השראה מכתביו של Paramahansa Yogananda, ובנה אלבום שלם סביב רעיון ארבעת "השסטרות" (shastras) - ארבעת הדרכים הרוחניות, שכל אחת מהן מיוצגת ביצירה באורך שנע בין 18 ל- 21 דקות. Steve Howe אימץ את האתגר, הרחיב את מנעד הגיטרות שלו ושזר טקסטורות אקוסטיות בתוך המבנים העצומים של היצירות. הבסיסט Chris Squire, הלב הפועם של הלהקה, העניק כאן חלקים מהנגינה המלודית והנועזת ביותר שלו. הקלידן Rick Wakeman התקשה עם הכיוון ועם האורך, אך תרם צבעים, מרקמים ורגעים של ברק שעיצבו את האווירה של האלבום. Alan White, שהיה עדיין חדש בהרכב, מצא עצמו מנווט בין שינויי מקצבים תכופים, מצבי רוח משתנים ונוף מתחלף כמעט בכל כמה דקות.
סשני ההקלטות ב- "Morgan Studios" הפכו לאגדיים בזכות האווירה הסוריאליסטית, שטיחים, תפאורה, תאורה עמומה, כמעט ניסיון להפוך את האולפן לעולם "הטופוגרפי" שהמוזיקה ניסתה לתאר. Jon Anderson קישט את האולפן בפרחים, צמחים וגליונות קרטון של פרות וכבשים. גדרות עץ לבנות הונחו סביב הקלידים של Rick Wakeman, ומגברים הוצבו על ערימות חציר. כש- "Black Sabbath" עברו לאולפן הסמוך כדי להקליט את "Sabbath Bloody Sabbath", אוזי אוסבורן סיפר שראה שם דגם של פרה עם עטין אלקטרוני ואסם קטן בפינה, "כאילו זה היה גן שעשועים של ילדים".
היצירה הפותחת, "The Revealing Science of God (Dance of the Dawn)", חושפת את לב האלבום. היא נעה לאט אך בחן, בונה שכבות של הרמוניות ומוטיבים חוזרים, עד שכל הלהקה ננעלת לתוך זרימה מלכותית. קולו של אנדרסון לוקח את הזמן, מרחף מעל קווי הגיטרה המטפסים של Steve Howe והסולואים שלו, שהושפעו לדבריו מ- Frank Zappa, כל זאת בזמן ש- Chris Squire מרעיד ברעם את האדמה שמתחת. הקטע היה במקורו באורך של 28 דקות, אך קוצר בשל מגבלת הזמן של תקליט.
הקטע "The Remembering (High the Memory)" הוא היצירה החולמנית והאטמוספרית ביותר מבין הארבע. קצוות רכים, גלים איטיים של קלידים באים והולכים והרגשה של ריחוף. Jon Anderson תיאר אותה כ"ים רגוע של מוזיקה" ורצה שהלהקה תנגן כמו הים. ישנם רגעי יופי ברוגע ובסבלנות שלה, בהתפתחות האיטית, ביכולת שלה למתוח רעיונות עד שהם מנצנצים. לעיתים היא "נסחפת" עם זרמי הים, אך כשהכול מסתדר, היא הופכת לאחד הקטעים המהפנטים ביותר של הלהקה. Steve Howe מנגן כאן על כלים שונים, כמו סיטאר חשמלי, Danelectro, לאוטה וגיטרה אקוסטית.
הקטע "The Ancient (Giants Under the Sun)" אם היצירה הקודמת היא הים, אז היצירה הנוכחית היא השמש. היצירה הכאוטית ביותרבאלבום, המאתגרת ביותר, הנקודה שבה האלבום נוטה הכי רחוק לטריטוריה אוונגרדית. כלי ההקשה של Alan White מתפזרים בסטריאו כמו ריקוד פולחני-טקסי, Steve Howe משלב ליינים חשמליים חדים עם התנגשות דיסוננטית, סטיל גיטאר וגיטרה ספרדית. הקלידים של Wakeman משנים מרקם כל הזמן, כאילו אינם מוכנים לקבל זהות אחת. ואז, כמעט בנס, כל זה מתמוסס לקטע גיטרה קלאסית עדינה של Howe, שזכה מאוחר יותר לשם "Leaves of Green", ללא ספק אחד הרגעים האינטימיים ביותר של הלהקה.
היצירה המסכמת "Ritual (Nous Sommes du Soleil)", אוספת את כל מה שבא לפניה ומתפוצצת לטקס מוזיקלי אפי של 20 דקות. Anderson תיאר את קטעי הבס והתופים שביצירה כקרב בין "מקורות של רוע ואהבה טהורה". הבס של Chris Squire שואג בעוצמה בלתי נתפסת, Alan White (שכתב את רצף הפסנתר לקטע המסיים "Nous sommes du soleil") מבצע את הטקס הפולחני על מגוון כלי ההקשה המורחב שלו, ואנדרסון שר בתחושת אמונה רוחנית. התחושה היא של תחילתה של פרידה מתקופת האפוסים של הלהקה, אנדרטה עצומה שמתנשאת לשמיים בתקופה שבה העידן הקלאסי של להקת "Yes" התקרב לנקודת המפנה שלו.
עם יציאתו פילג "Tales from Topographic Oceans" את עולם הרוק המתקדם לשניים. מבקרים תקפו את אורכו ואת שאפתנותו, מעריצים התווכחו על משמעותו, מבנהו ומטרתו. אפילו בתוך הלהקה הסדקים הלכו והתרחבו, עד שבסופו של דבר Wakeman עזב זמן קצר לאחר סיום סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
זה לא אלבום קל. זה לא אלבום מושלם (למרות שהוא ממש שואף לשם). אבל זה אלבום שאין שני לו! אפי, גרנדיוזי, מורכב, רוחני, מציף, ומדהים. "Tales from Topographic Oceans" דורש סבלנות, אבל הוא מתגמל בגדול את מי שמתמסר לו. כיום האלבום נחשב לאחת ההצהרות הנועזות של הרוק המתקדם, מסמך של להקה שלא פחדה להמר על הכול בחיפוש אחר התעלות מוזיקלית.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל