האלבום "Victor" של ההרכב "Victor" שוחרר ב- 9 לינואר 1996. מי זה "Victor" אתם בטח שואלים את עצמכם ? ובכן, ויקטור הוא פרויקט צדדי של Alex Lifeson גיטריסט הלהקה הקנדית " Rush", אשר היה הראשון לשחרר חומר מחוץ ללהקה. הסיפור של האלבום הזה מתחיל בחודש מאי 1994, כשחברי להקת "Rush" סיימו את סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום " Counterparts " משנת 1993. Geddy Lee , Alex Lifeson ו- Neil Peart סיכמו על הפסקה מתודית לפני שיתחילו לעבוד על אלבומם הבא. עם זאת, ההפסקה הזאת התארכה מעבר למצופה, כאשר Geddy Lee ביקש מחבריו לקחת חופשה של שנה בכדי לבלות עם בתו הקטנה שנולדה בדיוק באותה תקופה. אלכס וניל כמובן הסכימו והקדישו את הזמן החופשי לפרויקטים אישיים. ניל פירט החל לעבוד על האלבום "Burning for Buddy" - אלבום המחווה למתופף הג'אז האגדי Buddy Rich וניצל את תקופת הפגרה כדי להתמקצע בנגינה בסגנון ג'אז, כשהוא נוטל שיעורים מהמתופף הנודע Freddie Gruber. אלכס לייפסון ניצל את הזמן בעבודה על אלבום הסולו שלו עם ההרכב שיקרא "Victor", נושא סיקורנו. האלבום הזה התחיל בכתיבת דמואים באולפנו הפרטי של Alex Lifeson , אשר ביקש להעביר את הזמן עד לסיום ההפסקה שנטלו שני חבריו ללהקה. מבחינה מוזיקלית לייפסון הרשה לעצמו להתפרע ולפרוץ את אזור הנוחות המוכר לו מהז'אנרים שלהקת האם "Rush" ביקרה בהם. מבחינה לירית זה היה כבר קשה יותר. אלכס היה צריך לסגל לעצמו יכולות שלא השתמש בהם למעלה משני עשורים. לאחר סיום כתיבת החומר והקלטת הדמואים. החל Alex Lifeson בגיוס צוות נגנים אורחים ונגני סשן שייסייעו לו להפוך את הדמואים ליצירה מושלמת. גרעין ההרכב של "Victor" כלל את הגיטריסט Bill Bell, הבסיסט Peter Cardinali, המתופף Blake Manning ונגן כלי הנשיפה Colleen Allen. לתפקידי השירה ליפסון גייס שני ווקליסטים: Dalbello, שבקולו ניתן להבחין ביללות דמויות גדי לי ברצועה " Start Today ", וכן Edwin הסולן של "Mother Earth", שתרם את קולו לחמישה שירים. הבסיסט Les Claypool המוכר לנו מלהקת "Primus" הופיע גם בשיר אחד - " The Big Dance ". בנו של Alex Lifeson - אדריאן זיבינוביץ', מסייע בתיכנותים והשתתף בכתיבת שני שירים, ואפילו אשתו של אלכס Charlene מוקלטת כשהיא מפטפטת עם אישה נוספת בשיר " Shut Up Shuttin’ Up " שהינו מעין מחווה של Alex Lifeson לאל בנדי שעשה מחווה ללוני טונס. האלבום הוקלט באולפן הפרטי של לייפסון - "Lerxst Sound", בין אוקטובר 1994 ועד יולי 1995. מי שמחפש כאן את "Rush" לא ימצא אותה. מדובר באלבום המשלב סגנונות שונים. תערובת מוזרה של הארד רוק מודרני, גראנג', אלטרנטיב ואוונגארד. מעין בלנד חשמלי-מתוכנת. חסרונו של האלבום הוא דווקא בתערובת שבו. האלבום חסר כיוון מוזיקלי אחיד, ויותר מכך הוא גם לא שומר על רמה אחידה לכל אורכו. ולמרות כל זאת, האלבום הזה מצליח לחדש ולהפתיע במיוחד את מי שמכיר את Rush וציפה לקבל פה עוד מאותו הדבר. באופן מפתיע, דווקא כשלייפסון בוחר לצאת מהקופסא ולחרוג מהמבנה המסורתי של השירים, דווקא שם באות לידי ביטוי נקודות החוזקה של האלבום. קטעים מומלצים " Don’t Care " העצבני והכסחני, " Promise " הגראנג'י והקטעים האינסטרומנטליים " Mr. X " המלודי ו- " Strip and Go Naked " שכולל נגיעות של קאנטרי רוק. להאזנה לאלבום: Youtube , Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 9 לינואר 1984 שחררה "Van Halen" את אלבום האולפן השישי שלה "MCMLXXXIV" הידוע בכינויו "1984". זה אלבום האולפן האחרון של David Lee Roth עם הלהקה והאלבום האחרון שכולל את כל ארבעת החברים המקוריים. David Lee Roth אומנם יחזור ללהקה בשנת 2007 וישחרר איתה את אלבום האיחוד "A Different Kind of Truth" משנת 2012, אולם מי שינגן על הבס בזמן האיחוד והוצאת האלבום יהיה Wolfgang Van Halen בנו של Eddie Van Halen אשר יחליף את Michael Anthony. עזיבתו של David Lee Roth היתה נעוצה בין היתר במחלוקות בנוגע לקו המוזיקלי של הלהקה, כאשר Eddie Van Halen ביקש להפוך את הסינתסייזר לכלי שמוביל את הסאונד של הלהקה, בעוד ש- David Lee Roth ביקש להישאר עם סאונד הגיטרות שאפיין את הלהקה בארבעת אלבומיה הראשונים. כתוצאה מכך, ניתן לראות באלבום הזה שילוב של שני הסגנונות המנוגדים אליהם משכו אדי ודייויד, כאשר קטעים כמו "1984", " Jump " ו- " I'll Wait " הובלו על-ידי הסינתסייזר, בעוד קטעים כמו " Panama " , " House of Pain " ו- " Hot for Teacher " התבססו על הגיטרה. אין ספק שהשילוב הזה בין הסינת'-פופ להבי מטאל יצר אפקט קרוסאובר מדהים שהזניק את האלבום הזה גבוה מאוד במצעדים ובמכירות ויפתח את הלהקה לקהל רחב יותר. אך מעבר להצלחה המסחרית של האלבום, יש כאן גרעין מוצק של יצירות רוק מצוינות עם הפקה מעולה של טד טמפלמן, אשר מציגים כאן את "ואן הלן" בשיאה. אם כבר הזכרנו שיא יצירתי, מעניין לציין שאלבום זה ואלבום הבכורה " Van Halen " הם המצליחים ביותר שלה, עם מכירות של למעלה מ- 10 מיליון עותקים כל אחד. בכך ניתן לראות סוג של סגירת מעגל של David Lee Roth עם הלהקה, כאשר האלבום הראשון והאחרון שלו איתה היו הנמכרים ביותר בתולדותיה. להבדיל מכל אלבומיה הקודמים של הלהקה אשר הוקלטו בפחות משבועיים (אלבום הבכורה הוקלט בחמישה ימים בלבד), הקלטת האלבום "1984" ארכה כשנה. בתקופה זו "חילטר" אדי בנגינת גיטרה באלבום "Thriller" של Michael Jackson, שאגב יהיה זה שימנע מהאלבום "1984" את המקום הראשון במצעד הבילבורד וגם בנה את האולפן הביתי שלו " 5150 " - על שם קוד משטרת לוס אנג'לס ה- LAPD עבור "חולה נפש נמלט". אדי ואן הלן הרגיש לא מרוצה מהוויתורים שעשה לטמפלמן ולדיוויד לי רוט באלבום הקודם "Diver Down" משנת 1982. במהלך הסשנים לאותו אלבום, דחה רוט את הרעיון לפתח ריף סינתסייזר של אדי, הריף הזה יהפוך מאוחר יותר לשיר "Jump". טמפלמן מצידו דחף את הלהקה להקליט כמות גדולה יחסית של שירי גרסאות כיסוי שנכללו ב- "Diver Down" למורת רוחו של אדי. חוסר שביעות הרצון של אדי הוביל אותו לבנות אולפן משלו וכתוצאה מכך, לאלבום "1984" שהוקלט שם במלואו יש יותר השפעה מצד Eddie Van Halen , מאשר לכל אלבום אחר של הלהקה עד אותה עת. ההשפעות שהביא איתו אדי ניכרות כבר מהשניה הראשונה של האלבום אשר נפתח עם הקטעה האינסטרומנטאלי הקצר ומשופע הסינתסייזרים " 1984 "' אשר מהווה מעין גשר לשיר " Jump " עם ריף הסינתסייזר הכי "מקפיץ" שאנחנו מכירים במוזיקה. Eddie Van Halen הוכיח פה גדולה וחדשנות. "אשף הגיטרה" לא היסס, הניח את הכלי שהוא כל-כך מזוהה איתו בצד, ויצר שיר המבוסס כולו על ריף סינתסייזר. היתם מאמינים?? כמה אומץ ואיזה כישרון בלתי רגיל. ואיזה סולו מלודי, כפול ומדהים קיבלנו כאן. זה מתחיל עם סולו הגיטרה שנועד להזכיר לנו שעדיין מדובר כאן באחת מלהקות ההבי מטאל הגדולות בכל הזמנים, ונמשך בחיבור חלק ומופלא עם סולו הסינתסייזר בו אדי מוכיח שליטה מטורפת בכלי עליו החל לנגן בגיל 6. השיר הזה יזנק היישר למקום הראשון במצעד הcילבורד 200 ויהפוך ללהיט היחיד של הלהקה אשר כבש את צמרת המצעד הזה. מיד אחר כך אנחנו נפגשים עם הקונטרסט המושלם לשני הקטעים הראשונים של האלבום, בדמות " Panama " עם ריף הגיטרה הסוחף של אדי, שנשען על הקצב החזק של מייקל אנתוני ו- Alex Van Halen . זה הסינגל השלישי ששוחרר מתוך האלבום וללא ספק אחד מהלהיטים הגדולים של הלהקה. וכמה יפה קטע המעבר של השיר עם הדקלום של David Lee Roth וקולות המנוע הזועק של מכונית הלמבורגיני של Eddie Van Halen אשר מיקרופונים הוצמדו לצינור הפליטה שלה. סיגנון השיר של לי רות' והדקלום באמצע השיר מזכירים לנו מאוד את מה שהוא יעשה שנתיים לאחר מכן במסגרת קריירת הסולו שלו, עם השיר " Yankee Rose ". בהמשך מגיע " Top Jimmy " שמשמש כ מחווה לג'יימס פול קונצ'ק מלהקת "Top Jimmy & The Rhythm Pigs" ומיד אחריו מסיים את הצד הראשון של האלבום " Drop Dead Legs " שאדי ציין כי נכתב בהשראת " Back In Black " של "AC/DC", אנחנו שמענו שם גם לא מעט "Aerosmith". הצד השני של האלבום נפתח עם להיט נוסף ושיר שנטחן עד דק ב- MTV עם סרטון נוטף סקס שפונה לקהל הצעיר יותר של הלהקה - " Hot For Teacher ". התיפוף העוצמתי בפתיחה הושג באמצעות 4 בייס דרומים עליהם ניגן Alex Van Halen , אשר מחזיק פה גם את הקצב בצורה מדהימה. ואיזה ביצוע מוטרף ומושלם יש לאדי שמנגן פה על גיטרת " Gibson flying V" שמאפשרת לו את המעבר בין הקטעים השקטים לרועשים בעזרת הפיק-אפים. אגב, הסולו שלו בשיר הזה הגיע למקום ה- 46 ברשימת הסולואים הגדולים בכל הזמנים של מגזין "Guitar World", כנראה גם בשל העובדה שהמקצב של השיר משתנה במהלכו. השיר הבא " I'll Wait" הוא השיר השני שנשלט על ידי סינתסייזרים והוא הסינגל השני ששוחרר מתוך האלבום. זה היה שיר מאוד שנוי במחלוקת שיצר הרבה ויכוחים בתוך הלהקה, הואיל ודייויד לי רות' וטד טמפלמן לא רצו אותו באלבום, אבל Eddie Van Halen סירב. השיר ייחודי גם בכך שלא מנוגן בו בס בבתים והפזמונים הראשונים, והוא השיר היחיד באלבום שנכתב בסיוע Michael McDonald מלהקת "The Doobie Brothers". מכאן אנחנו מגיעים לאחד מהקטעים האהובים עלינו מתוך האלבום, " Girl Gone Bad ", אשר מציג את היכולות המדהימות של חברי הלהקה. זה פשוט נשמע כמו ג'אם משובח ביותר עם פתיחה ארוכה ודרמטית של אקורדים מפורקים של Eddie Van Halen , כאשר הבס של מייקל מתגנב אט אט ואז מגיע הקטע עם הסינכרון המדהים של ליין הגיטרה של אדי עם הדריבל של Alex Van Halen בדקה 0:38, אשר בוודאי היווה השראה ל- "Dream Theater". איזה מקצב מעולה יש לשיר הזה ואיזה גרוב מדליק אפילו השפעות של "Rush" הצלחנו לשמוע כאן... מסיים את האלבום " House of Pain ", שהינו שיר "ואן הלן" שורשי קלאסי, שמקורו בימיה הראשונה של הלהקה, עוד מתקופת הדמואים שהוקלטו עם Gene Simmons לפני שהלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם "Warner". להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

זמרת הפולק והיוצרת האמריקאית Joan Baez חוגגת היום יומהולדת!! (Photo: PBS) מעבר לעובדה שהיא חולקת את אותו יומהולדת עם הגיטריסט Jimmy Page (עליו כתבנו היום פוסט נפרד), הרי שיש לה קשר ישיר לחיבור הראשוני בין Jimmy Page ל- Robert Plant . החיבור הזה נוצר סביב השיר " Babe I'm Gonna Leave You " שביצעה ג'ואן באאז בשנת 1962. השיר נכתב אומנם על-ידי זמרת הפולק Anne Bredon בשנות החמישים אך הגרסה של באאז לשיר הייתה במוקד המפגש הראשון בין Jimmy Page ל- Robert Plant . כשג'ימי פייג' שמע את האינטרפרטציה של באאז לשיר הוא מיד התאהב והתחיל לפתח את הגירסה שלו לשיר, עוד הרבה לפני "לד זפלין" עוד כשהיה נגן סשנים צעיר. פייג' ניגן את השיר לפלאנט כבר בפגישתם הראשונה והוא הפך להיות היסטורי הואיל ומדובר למעשה בחיבור הראשוני בין השניים. השניים הכניסו לשיר את קטע ההארד רוק בין הבתים וזה היה הטוויסט והתוספת המיוחדת שנתנו לשיר את הערך המוסף שהפך אותו לבלתי נשכח. זה לא הקשר היחיד של באאז להארד רוק ומטאל. "Judas Priest" החליטה לבצע גירסת כיסוי לשירה Diamonds & Rust אותו כתבה על יחסיה עם Bob Dylan . "ג'ודאס פריסט" הקליטה את השיר לאלבומה " Sin After Sin" אשר שוחרר בשנת 1977 והוא הפך לחביב הקהל בהופעות הלקה. הזמר Rob Halford ציין שהסיבה להקלטת גירסת הכיסוי המצויינת לשיר, היתה כדי לפלרטט עם הקהל האמריקאי בניסיון של הלהקה לפרוץ לארה"ב. אבל בכך לא די. באאז ביצעה והביא לפרסום שירים נוספים שבהמשך יאומצו על-ידי הרכבי רוק מוכרים, וביניהם: “House Of the Rising Sun” שיבצעו "The Animals", השיר Jackaroe שיבצעו הגריטפול דד, "John Riley" שיבצעו "The Byrds", הקטע "Long Black Veil" אותו יבצעו "The Band" ועוד... ועכשיו קבלו כמה עובדות ממש מעניינות על "מלכת הפולק": 1. היא נולדה ב- 9 לינואר 1941 בסטייטן איילנד שבניו יורק בשם Joan Chandos Baez. 2. היא סייעה להזניק את הקריירה של Bob Dylan אותו הכירה בשנת 1961. 3. בגיל 41 היא החלה לצאת עם Steve Jobs המוכר לנו מחברת "Apple" הוא היה אז בן 27 בלבד וחובב Dylan מושבע. 4. היא היתה לוחמת זכויות אזרח קשוחה. כבר בגיל 33 היא הובילה את הקהל בצעדת “We Shall Overcome” של מרטין לות'ר קינג. קינג ידע להחזיר לה במחווה משלו כשביקר אותה בבית הכלא אליו נשלחה לאחר שנעצרה לאחר שחסמה את הכניסה לבסיס צבאי באוקלנד. 5. היא הופיע בפסטיבל Woodstock האגדי כשהיתה בהיריון מבעלה דאז David Harris, אשר היה אותה עת בכלא בעקבות סירובו להתגייס לצבא. 6. היא שולטת במספר שפות ואפילו הקליטה אלבום בספרדית שהוקדש לעם בצ'ילה אשר סבל תחת זרועו של אוגוסטו פינושה. 7. הוכחה לשליטה של באאז בשפות ניתן למצוא בביצוע שלה לשיר "יורים ובוכים" של סי היימן. לא מאמינים ? האזינו: 8. בשנת 2007 היא קיבלה פרס גראמי למפעל חיים. 9. בשנת 2017 היא נכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול. 10. היא שחררה עד היום 25 אלבומי אולפן, האחרון שבהם בשנת 2018. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא ללא כל צל של ספק אחד מהגיטריסטים הגדולים והמשפיעים בכל הזמנים והוא בהחלט ראוי לכינוי "אגדה חיה". מגזין הרולינג סטון הגדיר אותו כ"אפיפיור של ריפי הכח" (The Pontiff of Power Riffing) ודירג אותו במקום השלישי ברשימת הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים. (Photo: handout) קוראים לו Jimmy Page ואנחנו רוצים לספר לכם כמה עובדות מעניינות עליו: 1. הוא נולד כבן יחיד להוריו ב- 9 לינואר 1944 בשם James Patrick Page. 2. השיר שדחף אותו לנגן בגיטרה היה "Baby Let’s Play House" של אלביס פרסלי. 3. הוא התחיל לנגן על הכלי בגיל 12. 4. כבר בגיל 13 הוא השתתף בתחרות כישרונות צעירים בסגנון הסקיפל. התחרות שודרה בערוץ "BBC1" בשנת 1957. צילומי וידאו של פייג' בתחרות ניתן לראות כאן: 5. בזכות כשרונו הבולט הפך פייג' בתוך זמן קצר לנגן סשנים מאוד מבוקש באנגליה. במהלך המחצית הראשונה של שנות השישים ניגן פייג' עבור האומנים המובילים באותה תקופה, כגון "The Kinks" באלבומם הראשון, "The Who" בסינגל הראשון שלהם "I Can't Explain", הזמרת Marianne Faithfull בשיר "As Tears Go By", להקת "the Rolling Stones" בשיר " Heart of Stone", ההרכב "Van Morrison & Them" בשיר "Baby, Please Don't Go", הזמר Joe Cocker באלבום הבכורה שלו "With a Little Help from My Friends" כולל הביצוע האלמותי לשיר הנושא, הזמרים Tom Jones, Donovan, Roy Harper ועוד... 6. בתאריך 25 למרץ 1965, Eric Clapton מחליט לעזוב את להקת "The Yardbirds" וממליץ על נגן אולפן צעיר ומוכשר בשם Jimmy Page כמחליף שלו. Jimmy Page חשש מהפוליטיקה שתגרום עזיבתו של קלפטון והמליץ על Jeff Beck כגיטריסט במקומו. 7. במחצית שנת 1966, במהלך הופעה שערכה "The Yardbirds" ב- "Queen's College" שבאוקספורד, נוטש הבסיסט Paul Samwell-Smith את ההופעה כשהוא שיכור. Jimmy Page שנמצא במקרה בקהל עולה לבמה ומחליף אותו בנגינה על גיטרת בס. 8. מקרה זה היווה את הטריגר לכניסתו של Jimmy Page ללהקת "The Yardbirds", בה היה חבר משנת 1966 ועד יולי 1968, אז ערכה הלהקה את הופעתה האחרונה. עוד על ההקמה של "Led Zeppelin" קראו כאן : 9. בשנת 1968 משתתף Jimmy Page באלבום הסופרסשן "No Introduction Necessary" בו משתתפים גם John Paul Jones , Albert Lee, Nicky Hopkins ועוד. 10. עם פירוקה של "The Yardbirds" מיהר Jimmy Page להרכיב להקה חדשה, וכבר בחודש ספטמבר 1968 ערך יחד עם John Bonham , Robert Plant ו- John Paul Jones בדנמרק את ההופעה הראשונה תחת השם "The New Yardbirds". 11. ב- 25 לאוקטובר עולה ההרכב לראשונה לבמה תחת השם "Led Zeppelin", וכבר ב- 12 לינואר 1969 יוצא האלבום הראשון של הלהקה שנקרא " Led Zeppelin ". 12. ג'ימי פייג' היה זה ששילם על הקלטת האלבום הראשון, אותו הקליטה הלהקה בפחות מ- 30 שעות אולפן. פייג' לא חיכה למימון חברת תקליטים. הוא חשב שאם הלהקה תצליח להקליט את האלבום ורק אז ללכת איתו לחברות התקליטים, הם יוכלו לזכות בחוזה שמן יותר ובעצמאות יצירתית, דבר שאכן קרה. 13. לד זפלין תהפוך לחלוצת ההארד רוק וההבי מטאל, לא מעט בזכות תרומתו של פייג' לסאונד של הלהקה, הן כנגן והן כמפיק של כל אלבומיה. 14. נגינתו של פייג' הייתה נועזת, ראשונית וחדשנית אשר השפיעה על גיטריסטים גדולים וטובים שבאו אחריו. 15. אחת הדוגמאות הבולטות לראשוניות של פייג', קשורה להקלטת השיר "Whole Lotta Love" בה נעשה שימוש לראשונה באפקט "backward echo" או "reverse echo" בו שומעים את ההד לפני שנשמע התו. עוד על כך, קיראו בסיקור על האלבום Led Zeppelin II . 16. ב- 11 השנים של Jimmy Page עם "לד זפלין" הוא משחרר יחד איתה 9 אלבומי אולפן (אם כוללים את "Coda"), ביניהם אלבומי המופת: " Led Zeppelin III ", " Physical Graffiti ", Led Zeppelin IV , In Through The Out Door , Presence , Houses of the Holy והופך אותה, יחד עם חבריו, לאחת מהלהקות הנמכרות ביותר בתולדות המוזיקה. 17. לאחר פירוקה של "לד זפלין" בשנת 1980 בעקבות מותו של המתופף John Bonham , התנזר Jimmy Page במשך תקופה ארוכה מנגינה בגיטרה והתאבל על מות חברו. 18. הוא חוזר לנגן רק במרץ 1981 כנגן אורח בהופעה של חברו הטוב Jeff Beck . 19. באותה שנה חובר Jimmy Page לבסיסט Chris Squire ולמתופף Alan White מלהקת "Yes" כדי להקים את הסופרגרופ "XYZ" – האותיות באות לבטא את המילים אקס-לשעבר(X) יס(Y) זפלין(Z). הפרויקט לא יוצא בסופו של דבר אל הפועל, אך ניתן למצוא בוטלגים מאותם הסשנים ברשת, בין היתר כאן: 20. בשנת 1982 הוא משחרר את פסקול הסרט "Death Wish II" – סרט בכיכובו של צ'ארלס ברונסון. 21. בשנת 1984 הוא מוציא יחד עם חברו משכבר הימים המוזיקאי Roy Harper את האלבום "Whatever Happened to Jugula?". 22. באותה שנה הוא מקליט יחד עם רוברט פלאנט את האלבום "The Honeydrippers: Volume 1" תחת ההרכב "The Honeydrippers". באלבום מנגן גם חברו Jeff Beck . 23. בשנת 1985 הוא חובר לזמר האגדי Paul Rodgers , הידוע מלהקות "Free" ו- "Bad Company", כדי להקים את ההרכב "The Firm". 24. יחד עם הרכב זה הוא ישחרר שני אלבומים: "The Firm" בשנת 1985 ו- " Mean Business " בשנת 1986 אשר כללו בין היתר את השירים "Radioactive", Satisfaction Guaranteed" ו- "All the King's Horses". 25. עוד בשנת 1985, פייג' משתתף בפסקול הסרט "Scream for Help" שחיבר חברו John Paul Jones . 26. בשנת 1988 מוציא פייג' את אלבום הסולו "Outrider". הזמר Robert Plant השתתף בכתיבה ושירה באחד מהשירים באלבום. 27. בתמורה מחזיר פייג' טובה לחברו Robert Plant כשהוא מתארח באלבומו " Now And Zen " שיצא באותה שנה. 28. בשנת 1993 חובר פייג' לזמר האגדי David Coverdale הידוע מלהקות "Deep Purple" ו- "Whitesnake" ומשחרר את האלבום המצויין " Coverdale/Page ". 29. בשנת 1994 פייג' חוזר לעבוד עם Robert Plant , הפעם על המופע " No Quarter: Jimmy Page and Robert Plant Unledded " שהיה חלק מפרוייקט ה- "MTV Unplugged" והוליד ארבעה שירים חדשים של הצמד. עוד על הפרויקט המיוחד קיראו בסיקור שכתבנו עליו. 30. המיני איחוד הזה יוביל לשיתוף פעולה נוסף של פייג' עם פלאנט, אשר התבטא באלבום האולפן "Walking into Clarksdale" שהוציאו השניים בשנת 1998. 31. באותה שנה פייג' משתף פעולה עם הראפר Puff Daddy בשיר "Come with Me" שכלל סימפולים מהשיר "Kashmir" של "לד זפלין". השיר יופיע בפסקול הסרט "Godzilla". (Photo: Graham Wiltshire) 32. בשנת 1999 פייג' משתף פעולה עם "The Black Crowes" למופע של שירי "לד זפלין". המופע שוחרר באלבום כפול: "Live at the Greek" משנת 2000. 33. בשנת 2005 קיבל פייג' תואר "קצין מסדר האימפריה הבריטית". 34. בשנת 2007 ערכו חברי "לד זפלין" ובנו של ג'ון בונהאם - Jason Bonham מופע איחוד שנערך ב- "O2" בלונדון. המופע נכנס לספר השיאים של גינס בעקבות יותר מ- 20 מיליון פניות לרכישת כרטיסים למופע. 35. בשנת 2008 השתתף פייג' בסרט הדוקומנטרי בנושא "גיטרות" - "It Might Get Loud" יחד עם הגיטריסטים The Edge ו- Jack White . 36. בשנת 2012 משחרר פייג' את האלבום Lucifer" Rising and Other Sound Tracks" אשר כלל מוזיקה שפייג' כתב לסרט "Lucifer Rising" אך מעולם לא יצאה לאור. 37. פייג' היה מעריץ אדוק של התיאוריות של Aleister Crowley המיסטיקן האנגלי ומייסד הפילוסופיה הדתית ת'למה, ונהג לעסוק במאגיה שחורה. 38. בראשית ימיה של "לד זפלין" פייג' עורר שערורייה כשנתגלה שהוא יוצא עם Lori Maddox - ילדה בת 14. 39. פייג' נכנס פעמיים להיכל התהילה של הרוקנרול. בפעם הראשונה עם "לד זפלין" בשנת 1992 ובפעם השניה עם "The Yardbirds" בשנת 1995. 40. הוא דורג במקום השני ברשימת 50 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים של גיבסון. 41. הוא דורג במקום הרביעי ברשימת 100 גיבורי הגיטרה של מגזין "קלאסיק רוק". 42. גם ה- "Times Magazine" דירג את פייג' במקום השני בכל הזמנים. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "Alter Bridge" שחררה את הסינגל “Scales Are Falling”, הסינגל האחרון מתוך אלבומה השמיני והחדש הנושא את שם הלהקה, שייצא היום... מדובר בטעימה הסופית מהאלבום, ואנחנו חייבים להוסיף פה נימה אישית, זה מה שאנחנו מצפים מהלהקה הכל כך אהובה עלינו בשלב הזה, שתחדש, תרענן ותרגש מחדש אבל תשמור על האופי שלה. אנחנו מרגישים שהשיר הזה עושה בדיוק את זה!! נראה לנו שזוהי הגרסה ה-536 ש "Yungblod" עושה לשיר הזה אבל דבר אחד חשוב יהמר לזכותו, הוא מביא לקדמת הבמה להקות שהן אבני יסוד ברוקנרול וזוכות להכרות חדשה בקרב הקהל של המוזיקאי הכריזמטי והמוכשר הזה!! והפעם אלו ה "Smashing Pumpkins" שחוברים ליאנגבלד ומבצעים את "Zombie". בראיון סיפר Yungblud כי במהלך כתיבת השיר הוא הושפע עמוקות מהאלבום “Siamese Dream”, ושילב בו מלנכוליה, עצב ואגרסיביות המזוהות עם עבודת הגיטרות של Billy Corgan. לדבריו, כבר בשלב ההקלטות היה לו ברור שהוא רוצה ליצור לשיר גרסה נוספת, שתבליט את ההשפעה הזו ותיקח אותו למקום כהה ובשל יותר. המוזיקאי "nothing,nowhere." פותח את 2026 עם הסינגל החדש “Box In The Basement”, קטע פוסט הארדקור נוסטלגי שמחזיר אותו במלוא העוצמה לשילוב שבין אימו, רוק ואנרגיה גולמית. השיר נשען על פזמון גדול ורגשי, ועוסק בזיכרונות, אובדן והדברים שנשארים איתנו גם אחרי שהכול מתפרק. הסינגל מלווה בקליפ שתועד במהלך סיבוב ההופעות Return Of The Reaper ב־2025 בבריטניה ובאירופה. להקת "Sylosis" משחררת את הסינגל “Erased”, סינגל נוסף מתוך אלבומה השביעי “The New Flesh”, שצפוי לצאת ב־20 בפברואר 2026 דרך Nuclear Blast. לדברי הלהקה, מדובר באחד השירים האחרונים שנכתבו לאלבום, ונוצר תחת לחץ של דדליין שהשפיע ישירות על האופי והעוצמה שלו. להקת "Puscifer" משחררת סינגל חדש “ImpetuoUs”, שיר נוסף מתוך אלבומה הקרוב “Normal Isn’t”, שצפוי לצאת ב־6 בפברואר. השיר מציג גישה פתוחה ואינטואיטיבית יותר, עם מסר שמעודד שחרור מתבניות והליכה אחרי תחושה ולא כיוון מוגדר. לדברי Maynard James Keenan, הוא סקרן לשמוע כיצד הקהל יפרש את השיר, ומסביר כי היוצרים חווים את היצירה משלב הבנייה, בעוד המאזינים פוגשים אותה כמבנה גמור עם משמעות אישית משלהם. “ImpetuoUs” מצטרף לסינגלים קודמים מהאלבום, בהם “Self Evident” ו־“Pendulum”, וממשיך להדגיש את הקו האמנותי הייחודי והבלתי צפוי של הלהקה. להקת "Black Veil Brides" משחררת סינגל חדש “Certainty”, כטעימה ראשונה מתוך אלבום האולפן המתוכנן שלה לשנת 2026. מדובר בשיר כבד ואפל שמרמז על הכיוון הרעיוני והמוזיקלי של האלבום כולו. לדברי הסולן Andy Biersack, השיר נכתב בהשראת הסרט Conclave ועוסק במושג הוודאות הדתית והאידיאולוגית, וכיצד אמונות נוקשות עלולות להפוך לכלא שמונע סקרנות, שינוי וצמיחה. לדבריו, המתח הזה משקף גם את השיח הפוליטי והחברתי של ימינו, והוא עומד בלב הנרטיב של האלבום החדש. היכל התהילה של הרוקנרול שחרר השבוע שני סרטונים חדשים של "Soundgarden" , מתוך טקס ההכתרה של הלהקה שהתקיים בנובמבר, עם קטעי הופעה מלאים ונאומי קבלה מרגשים. בין הסרטונים שעלו ניתן למצוא ביצועים ל- “Rusty Cage” בביצוע Taylor Momsen לצד חברי הלהקה, וכן “Black Hole Sun” בהובלת Brandi Carlile, בהשתתפות Jerry Cantrell ו־Mike McCready. בנוסף פורסמו גם קטעים מנאומי הקבלה, בהם חברי Soundgarden מתייחסים למעמד, למורשת הלהקה ולחיבור המתמשך עם הקהל. השבוע להקת "Pearl Jam" שחררה את הסרטון האחרון בסדרת ה- "Rearviewmirror" פרויקט ארכיוני שמציג סיפורים, רגעים נדירים וחומרי תיעוד מהקריירה הארוכה של הלהקה. הסדרה, בהובלת הצלם והארכיבאי Kevin Shuss, כוללת 6 פרקים העוסקים בין היתר בשנות הפריצה של הלהקה, הופעות כאוטיות מתחילת שנות ה־90, חוויות מסיבובי הופעות גדולים, רגעים מאחורי הקלעים וקטעי וידיאו נדירים שלא נחשפו בעבר. חלק מהפרקים מתמקדים גם בקשר ההדוק בין הלהקה לקהל ובאופן שבו הזיכרון הקולקטיבי של Pearl Jam נבנה לאורך השנים. המוזיקאי Tony Iommi שיתף מסר מיוחד לרגל השנה החדשה, שבו סיכם את האירועים המשמעותיים שעברו עליו בשנה החולפת, ורמז גם על תוכניות גדולות הצפויות לו במהלך 2026. בסרטון, Iommi חזר לרגעים אישיים ומקצועיים מהשנה האחרונה, ועצר לרגע של דומייה והתייחסות מרגשת לאחר מותו של Ozzy Osbourne, אירוע שטלטל את עולם הרוק כולו. לצד המבט לאחור, הוא ניצל את ההזדמנות כדי לרמוז על עשייה עתידית, והבהיר כי 2026 צפויה להיות שנה פעילה ומשמעותית עבורו. לא יודעים מה אתכם אבל אנחנו מאוד מתרגשים, במיוחד לאור הסינגל האחרון... להקת "Alter Bridge" משחררת היום את אלבומה החדש והשמיני, Alter Bridge, אלבום הנושא את שם הלהקה ויוצא דרך Napalm Records. האלבום מגיע לאחר תקופה של שחרור סינגלים שחשפו קו כבד, דרמטי ומלודי במיוחד, עם דגש על דינמיקה בין ריפים אגרסיביים לאווירה עמוקה ומורכבת. חברי הלהקה סיפרו לאורך החודשים האחרונים כי מדובר ביצירה מגובשת ובשלה יותר, שנבנתה מתוך תהליך עבודה מדויק ושיתופי. להאזנה: Spotify למי שעדיין לא צפה בעונה האחרונה של הסדרה המטורפתתתתת הזו, תעזבו הכל ועכשיו תיצפו!!! להקת "Iron Maiden"  ציינה ברשתות החברתיות רגע טלוויזיוני משמעותי, לאחר שהשיר “The Trooper” שולב בפרק הסיום של סדרת "Stranger Things". השיר הקלאסי מ־1983, מתוך האלבום “Piece Of Mind”, ממשיך את החיבור בין הסדרה לעולם המטאל, אחרי השימוש האיקוני ב־“Master Of Puppets” של Metallica בעונה הרביעית, בסצנה הבלתי נשכחת עם Eddie Munson. בפרק הסיום, הסדרה מהדהדת את דמותו של אדי דרך נאום הסיום של Dustin Henderson בטקס הסיום, כשברקע מתנגן “The Trooper”, ובחשיפה של חולצת Hellfire Lives מתחת לגלימת הסיום. המוזיקאי Pat Smear צפוי להחמיץ מספר הופעות קרובות של להקת "Foo Fighters" , בעקבות תאונת גינון חריגה שהובילה לשברים בכף רגלו השמאלית. בהודעה שפרסמה הלהקה נמסר כי סמיר נפגע בתאונה ביתית לא שגרתית, וכי יזדקק למנוחה ולהחלמה לפני שיוכל לשוב לבמה. בשלב זה לא נמסר מועד חזרה משוער, אך הלהקה הדגישה כי הבריאות של סמיר נמצאת בראש סדר העדיפויות. במהלך ההופעות הקרובות ימלא את מקומו הגיטריסט Jason Falkner. חברי הלהקה מסרו כי הם מצפים לראות את סמיר חוזר כשהוא מחלים לחלוטין, ומודים לקהל על ההבנה והתמיכה. לאחר קבורתו של ערוץ (ערוצי) ה-MTV מפתח תוכנה הפועל בשם Flexasaurus Rex השיק פרויקט נוסטלגי בשם MTV Rewind, אפליקציה עצמאית שמבקשת להחזיר לחיים את עידן שלטון הקליפים של MTV. האפליקציה כוללת מאגר ארכיוני עצום של עשרות אלפי קליפים, ומציעה חוויית צפייה המדמה ערוצי מוזיקה ליניאריים לפי עשורים וסגנונות. בין הערוצים הזמינים ניתן למצוא חלוקה לפי עשורים, לצד ערוצים אייקוניים כמו Yo! MTV Raps ו־Headbangers Ball, וכן אפשרות ניגון אקראי. להקת "Depeche Mode" העלתה השבוע ל־Netflix את סרט ההופעות שלה, "M", שתועד במהלך שלושה מופעי ענק במקסיקו סיטי בשנים 2023–2024, מול כמעט 200 אלף מעריצים. במרכז הסרט עומד סיבוב ההופעות של הלהקה בשנים 2023–2024, שהתמקד בעיקר בשירי אלבום האולפן ה־15 שלה, הראשון מאז מותו של החבר המייסד ונגן הסינתיסייזר Andy Fletcher, שהלך לעולמו במאי 2022. הסרט משמש סיכום למסע הופעות רחב היקף שכלל 112 הופעות ברחבי העולם מול יותר מ־3 מיליון מעריצים. לצערנו הסרט אינו זמין בארץ!!! חברת Crosley Radio חוברת ללהקת "The Rolling Stones" ומשיקה פטיפון אספנות חדש בשם RSD3 Mini, לרגל Record Store Day 2026. הפטיפון ייצא במהדורה מוגבלת ויימכר באופן בלעדי בחנויות תקליטים עצמאיות. ה־RSD3 Mini משלב עיצוב קומפקטי עם נוכחות ויזואלית של פריט תצוגה, וכולל ארגז אחסון המסוגל להכיל עד 16 תקליטוני ויניל. המוצר יימכר עם שישה סינגלים בגודל 3 אינץ’, הכוללים הקלטות מוקדמות ואייקוניות של הלהקה, ביניהן Get Off of My Cloud, Play With Fire, Heart of Stone, Mother’s Little Helper, Have You Seen Your Mother, Baby, Standing In The Shadow? ו־Honky Tonk Women. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

האלבום "A Show of Hands", הוא אלבום ההופעה השלישי של "Rush", אשר שוחרר ב- 9 לינואר 1989. כידוע, הטריו הקנדי עשה לו כבר למנהג לסכם כל ארבעה אלבומי אולפן באלבום הופעה אחד. האלבום הזה מסכם את ארבעת האלבומים של הלהקה החל מ- Signals משנת 1982, דרך " Grace Under Pressure " משנת 1984, Power Windows משנת 1985 ועד ל- Hold Your Fire משנת 1987. ארבעת האלבומים הללו משתייכים לתקופה האלקטרונית של "Rush", בה הסינתסייזר שלט בסאונד של הלהקה ביד רמה, ולפיכך מטבע הדברים מדובר באלבום שונה הן מבחינת הצליל והן מבחינת התוכן. אבל מי שיצפה ב- DVD ששחררה הלהקה במקביל להוצאת האלבום (שוחרר ב- 21 לפברואר 1989) יגלה שהשוני הזה התבטא גם בחזות החיצונית של חברי הלהקה, כמו גם בכלי הנגינה בהם הם עשו שימוש. הלבוש והתספורות היו תאמו את תקופה, מערכת המקלדות של Geddy Lee הורחבה באופן מהותי וסודרה בצורת "ר", ומערכת התופים של Neil Peart הוכפלה וכללה גם תופים אלקטרוניים. ההופעה כוללת 14 שירים, כולם נלקחו מארבעת האלבומים המוזכרים ששוחררו בשנים 1982-1987, למעט "Witch Hunt" שנלקח מהאלבום " Moving Pictures " משנת 1981 ו- "Closer To The Heart" הלקוח מהאלבום " A Farewell To Kings " משנת 1977. האלבום הופק, לראשונה, על-ידי חברי הלהקה באופן עצמאי וללא עזרה חיצונית. הגיטריסט Alex Lifeson סיפר כי הם לא היו שבעי רצון עם ההפקה הנקייה של אלבום ההופעה הקודם " Exit... Stage Left " וכי חשבו שהוא לא מעביר בצורה נאמנה את האופן בו הלהקה נשמעת על הבמה. הוא ציין שבאלבום הנוכחי הם ניסו להגיע לאיזון בין האופן שבו נשמע אלבום ההופעה הראשון " All the World's a Stage " , אשר היה עם סאונד מחוספס ובוסרי, לבין הסאונד הנקי והמעובד שהיה באלבום " Exit... Stage Left " , בו נעשה מאמץ להעדיף את הסאונד המדויק על האותנטיות. דבר נוסף שחברי הלהקה ניסו לתקן באלבום ההופעה הזה, היא היקף ההתערבות של העריכה באולפן, בהשוואה לאלבום ההופעה הקודם. הלהקה ניסתה להקטין ככל שניתן את ה"תיקונים" שנערכו באולפן ולצמצם כמה שיותר את ההקלטות החוזרות שנועדו להחליף פקשושים כאלה ו/או אחרים בהקלטה ו/או בביצוע במהלך ההופעה. על-מנת להשיג את התוצאה הרצויה, חברי הלהקה קיבלו החלטה להקליט כמה שיותר הופעות במהלך הטור, בכדי שיוכלו לבחור מתוכם את הביצועים הטובים ביותר. עם זאת, המשימה התגלתה כלא פשוטה בכלל. בפני חברי הלהקה עמדו 40 שעות הקלטה, מתוכם היו צריכים לסנן ולבחור כשעה בלבד של חומר מוקלט. Geddy Lee סיפר שהשוני בין הביצועים של שיר מסוים היה כל-כך גדול, עד כי לעיתים אותו שיר שהוקלט עם אותו ציוד ומיקרופונים שמוקמו באותו מקום בדיוק, ובאותו אולם מופעים, לילה אחר לילה, נשמעו שונים באופן מהותי. בסופו של דבר יותר ממחצית מהחומרים שנבחרו היו מההופעות האחרונות של סיבוב ההופעות שליווה את האלבום " Hold Your Fire " , אשר נערכו ב ברמינגהאם, אנגליה. Geddy Lee סיפר שההופעות באנגליה היו בסיום סיבוב ההופעות, הלהקה הייתה משומנת ומסונכרנת להפליא, היא הרגישה משוחררת והתרגלה כבר למצלמות ולציוד ההקלטה, ולכן ניגנה באופן חופשי וספונטני יותר. על אף שהופעות הלהקה אורכות מינימום של 130 דקות, הלהקה עשתה מאמץ לדחוס כמה שיותר שירים לדיסק אחד, מתוך מחשבה לא להעמיס על המעריצים רכישה של דיסק כפול. בנסיבות אלה היו לא מעט שירים שנוגנו בסיבובי ההופעות שמהם נבחרו השירים, ולא נכנסו בסופו של דבר לאלבום. יחד עם זאת, מי שיחזיק את גירסת ה- DVD של ההופעה ילמד שהסטליסט שלה לא רק ארוך יותר, אלא כולל שירים שלא נכללו בדיסק האודיו ולהיפך. באופן זה, השירים " Subdivisions ", " Limelight ", " Time Stand Still " ו- " Distant Early Warning " לא נכללו בגירסת הוידאו, אשר כללה קטעים נוספים שלא נכללו באלבום: " YYZ ", " The Spirit of Radio ", " Tom Sawyer ", " Prime Mover " Territories והמחרוזת " 2112 Overture"/"The Temples of Syrinx"/"La Villa Strangiato"/"In the Mood ". כך יוצא, שמי שמחזיק את האלבום ואת ה- DVD קיבל תמונה פחות או יותר מלאה של הסטליסט שנוגן במהלך סיבובי ההופעות שבבסיס האלבום. אפשר לומר שהאלבום הזה הינו מעין אלבום אוסף של להיטים מהשנים 1982-1987. הוא מסכם בצורה מקיפה ומדויקת תקופה מאוד משמעותית בחיי הלהקה, תקופה בה הסינתסייזרים שלטו על הגיטרות וה"אלקטרוני" התעלה על "האקוסטי". לאחר שחרורו של האלבום תקבל הלהקה החלטה מודעת לנטוש כמעט לחלוטין את הקלידים ולהיכנס לעשור הבא עם סאונד שונה ומעודכן. להאזנה: Apple Music , Spotify . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 8 לינואר 1978 ערך הזמר והגיטריסט Dave Walker את הופעתו היחידה כזמר של להקת "Black Sabbath". (Photo: Green And Black Music) ווקר שהיה ידוע מחברותו בלהקות שונות כמו "Savoy Brown" ו- "Fleetwood Mac" קיבל בנובמבר 1977 טלפון מהגיטריסט Tony Iommi אשר הזמין אותו להצטרף ל- "Black Sabbath" לאחר שהזמר Ozzy Osbourne עזב את הלהקה. בדרכו מסן פרנסיסקו ללונדון כתב ווקר את המילים לשיר שיהפוך בהמשך ל- " Junior's Eyes ". ווקר יבצע גירסה ראשונה של השיר עם "Black Sabbath" בתוכנית "Look Hear" של ה- "BBC" וכמו-כן את השיר "War Pigs". זמן קצר לאחר הופעתו היחידה עם "Black Sabbath" החליט Ozzy Osbourne לחזור ללהקה ובזאת הסתיים הרומן הקצר עם ווקר. השיר הוקלט בסופו של דבר לאלבום " Never Say Die !" שיצא בשנת 1978. יחד עם זאת הואיל ו- Ozzy Osbourne לא הסכים להשתמש במילים של ווקר, Geezer Butler נאלץ לכתוב את המילים מחדש. ניתן להקשיב לווקר מבצע את השיר עם "Black Sabbath" כאן: "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ביום 8 לינואר 1979 קיבלה "Rush" את התואר "שגרירי המוזיקה" של קנדה. (Photo: Fin Costello) התואר "Ambassadors of Music" ניתן לשלושת חברי הלהקה בטקס שנערך ב- 8 לינואר 1979. במילות ההסבר נכתב כך: "We wish to recognize the international aspect of the music by this talented Canadian musical group and note the interest shown by American audiences in both performances and recordings." מעניין לציין שלמרות שלקנדה מוזיקאים גדולים נוספים, התואר הזה ניתן עד היום רק ללהקת "Rush" ויש בכך ללא ספק כדי להעיד על התרומה האדירה של הלהקה וההערכה הרבה לה היא זוכה בארץ מולדתה. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 8 לינואר 2021 הוציאו "Sammy Hagar & the Circle" את האלבום "Lockdown 2020". הרד רוקר Sammy Hagar וחברי ההרכב "The Circle" המונה את המתופף Jason Bonham , הבסיסט Michael Anthony והגיטריסט Vic Johnson מצאו דרך מצויינת לעביר את זמנם בסגרים ובבידוד שכפתה עליהם מגיפת הקורונה. הם ג'ימג'מו להם להנאתם, כל אחד מביתו באמצעות תוכנת שיתוף מרחוק, וביצעו גירסאות כיסוי למיטב האמונים האהובים עליהם. האלבום "Lockdown 2020" הוקלט מרחוק במהלך ה- "Lockdown Sessions" של הלהקה, אותה השיקו ארבעת החברים בחודש מרץ 2020 על רקע הסגרים שבאו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. זה התחיל כרעיון לשמור על קשר עם המעריצים עד שהלהקה תוכל לחזור להופעות, אבל בונהם דחק באחרים להקליט את החומרים והתוצאה הייתה שיר מקורי ראשון של הפרויקט בזה בשם "Funky Feng Shui". בנוסף הלהקה הקליטה 10 קאברים במהלך שמונת החודשים הבאים, ביניהם שירים של להקת האם של הגר ואנת'וני Van Halen" , Bob Marley , David Bowie , "AC/DC", " The Who ", Little Richard" ועוד. Tracklist: 1. "Funky Feng Shui" 2. "Won't Get Fooled Again" (The Who) 3. "Good Enough" (Van Halen) 4. "Three Little Birds" (Bob Marley) 5. "Whole Lotta Rosie" (AC/DC) 6. "Right Now" (Van Halen) 7. "Keep a-Knockin'" (Little Richard) 8. "Right Now" (Van Halen) 9. "Don't Tell Me (What Love Can Do)" (Van Halen) 10. "Sympathy for the Human" (Sammy Hagar) 11. "Heroes" (David Bowie) "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

"פינה בקטנה".... יש מעריצי "רולינג סטונס" בקהל ? אם כן, בטח תשמחו לשמוע סיפור בקטנה על אלבום שהלהקה כולה למעט Keith Richards ניגנה בו ויצא ב- 7 לינואר 1972. באלבום הזה משתתפים Mick Jagger , Charlie Watts , Bill Wyman, Nicky Hopkins ו- Ry Cooder והוא נקרא "Jamming with Edward!". אז הסיפור של האלבום הזה מתרחש בעת ההקלטות של "The Rolling Stones" לאלבום "Let It Bleed". ההקלטות שהתרחשו באביב 1969 באולפני "Olympic Studio" בלונדון. באחד מהסשנים בעת שהלהקה ממתינה לחזרתו של Keith Richards שעזב את האולפן נכנסו החברים לג'אם סשן עם הקלידן Nicky Hopkins והמולטי-אינסטרומנטאליס Ry Cooder שהיו אותה עת באולפן. הסיבה לעזיבתו של Keith Richards את האולפן אינה ברורה, אך הדעה הרווחת היא שהוא נכנס לויכוח עם המפיק Glyn Johns על שהביא את Ry Cooder לאולפן בכדי לסייע ל"רולינג סטונס" להעשיר את הסאונד שלהם. גירסה אחרת של הקלידן Nicky Hopkins מספרת שחברתו של Keith Richards לא הרגישה טוב ולכן הוא נאלץ לעזוב את האולפן. אותו Ry Cooder ניגן בגיטרה במהלך הקלטת הג'אם סשן. האלבום נקרא כאמור "Jamming with Edward", כאשר אדווארד היה כינויו של הקלידן Nicky Hopkins אשר הצמיד לו חבר אחר בלהקת ה"רולינג סטונס" – Brian Jones אשר הלך לעולמו ביולי 1969. אגב, אותו Nicky Hopkins אף אחראי לעטיפת האלבום. הזמר Mick Jagger סיכם יפה את מה שהוא חושב על האלבום הזה, במילים הבאות: "a nice piece of bullshit... which we cut one night in London, England while waiting for our guitar player to get out of bed. It was promptly forgotten (which may have been for the better) ... I hope you spend longer listening to this record than we did recording it." מה שמפתיע הוא שלמרות שמדובר בג'אם סשיין לכל דבר האלבום הזה הגיע למקום ה- 33 במצעד הבילבורד ולמקום ה- 7 בגרמניה. אז אם בא לכם לשמוע את חברי ה"רולינג סטונס" מג'אמג'מים, כנסו לקישור הבא: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 7 לינואר 2020 הלך Neil Peart לעולמו והוא בן 67. (Photo: Rush Facebook page) לאחר מותו נפרד דודו בר-טל במילים אלה מגיבור ילדותו - גדול המתופפים בדורנו: את מילות השיר " Afterimage " מהאלבום " Grace Under Pressure " משנת 1984 פתח Neil Peart במילים: "Suddenly You Were Gone... From All The Lives You Left Your Mark Upon...". את המילים המרגשות האלה כתב Neil Peart על אובדן של אדם יקר, וזה פשוט לא נתפס אבל היום הן כבר מקבלות משמעות אחרת. חלקכם אולי יתפלא, אבל אני לא מסוג האנשים שנוהג לשתף בדברים אישיים במדיות החברתיות השונות, לא בתמונות ובטח לא במילים. בטח גם שמתם לב שאפילו הסיקורים שאנחנו מוציאים כאן בעמוד מנוסחים באופן מכוון בלשון רבים, ומעטים הם המקרים בהם ירדנו לרזולוציה אישית. עם זאת, מאתמול בלילה עם קבלת הידיעה על מותו של Neil Peart הלב פשוט נקרע והתחושות הובילו אותי לחרוג ממנהגי ולכתוב כמה דברים מהלב על האיש והאגדה. האיש הזה, מילות השירים והתיפוף הגאוני שלו, ליוו אותי בכמה מהתקופות הטובות והגרועות בחיי. אפשר לומר שניל כתב את ציר הזמן של חיי מאז שהייתי בן אחד עשרה. אין ספור זיכרונות, רגעים שמחים ומאושרים לצד אתגרים לא פשוטים ורגעים עצובים, נשזרו יחד עם מילות השירים שכתב ועם סגנון התיפוף הייחודי שלו. ניל היה אדם מופנם, ביישן וצנוע, אבל יותר מכל הוא היה פרפקציוניסט שתמיד שאף לשלמות. כשהרגיש שהוא לא יכול לתת 100% מעצמו הוא החליט לפרוש מהלהקה ומהחיים המוזיקלים, מאשר להתפשר ולתת 90% מיכולותיו בנגינה "כמעט מדוייקת" או בחירת סטליסט "פחות מאתגר" של שירים. הוא עשה זאת בפעם הראשונה באוגוסט 1997, לאחר שבתו Selena נהרגה בעודה בת 19 בלבד ועשרה חודשים לאחר מכן הלכה בת זוגתו Jacqueline לעולמה ממחלת הסרטן, והוא עשה זאת שוב בשנת 2015 בעקבות דלקת הפרקים בה חלה. ניל חשש להפוך לאחד מגיבורי השיר המרגש שכתב לאלבום " Signals " בשנת 1982 " Losing It ". השיר מספר על אומנים ש"מאבדים את זה" והם כבר לא בשיא יכולתם. אנשים מוכשרים שהיו בפסגת ההצלחה ובערוב ימיהם מצויים בשפל של עשייה ויצירה, ולכן הוא עשה בחירה קשה וכואבת לסיים את הקריירה שלו בשיאה. השאיפה לשלמות של Neil Peart כל-כך מאפיינת אותו עד כי בסוף שנות התשעים, בתקופה שלכולם כבר היה ברור שהוא אחד מגדולי המתופפים בעולם, הוא בחר לקחת שיעורים מהמתופף הנודע Freddie Gruber ולהתמקצע עוד יותר בתחום בו הוא כבר הוכתר כמאסטר, כווירטואוז, כאשף. כמה אומנים כאלה אתם כבר מכירים ? התכונות הייחודיות הללו של ניל, לא רק שינו אותי מבחינה מוזיקלית, אלא שהן פשוט עיצבו אותי ועודדו אותי לבחון, לחקור ולחשוב מחוץ לקופסה. מילות השירים שלו גרמו לי לקרוא את יצירותיה של איין ראנד (" 2112 "), להתעניין במיתולוגיה היוונית (" Hemispheres "), לחקור מיהו סמואל טיילור קולרידג' שכתב את הפואמה "קובלה חאן" (" Xanadu ") ולברר מיהו הסופר John Dos Passos שכתב את USA הטרילוגיה עליה מבוסס " The Big Money ". המילים הגבוהות בהן השתמש והכתיבה העשירה שלו אילצו אותי לא פעם להאזין למוזיקה עם מילון צמוד בכדי להבין מילים כמו "soliloquy", מילה ששנים אחר כך חבריי האמריקאים ילידי ארה"ב יודו שאפילו הם אינם יודעים את פירושה. המפגש הראשון שלי עם "Rush" היה אי שם בראשית שנות השמונים, כשבן דוד שלי הגיע מאמריקה עם קלטת של ההופעה " All the World's a Stage " אותה שחררה הלהקה בשנת 1976. בן הדוד שבמשך כל שנות ילדותו חי בשכונת וילודייל בטורונטו (השכונה בה גדלו חברי "Rush"), בחר לפתוח את מפגש ההכרות המאולתר שערך לי דווקא עם סולו התופים של Neil Peart , שמגיע במהלך המיני מחרוזת "Working Man/Finding My Way" – קטע הממוקם אי שם בצד הרביעי של אותו תקליט הופעה כפול. זו הייתה אהבה משמיעה ראשונה, החל מהרגע בו האזנתי לסולו התופים הזה, היה ברור לי שמדובר באדם כישרוני ומיוחד בצורה בלתי רגילה, ולא הייתי זקוק להקדמה של Geddy Lee לפני הסולו כדי להבין שניל הוא בהחלט פרופסור: "... Ladies and Gentlemen, The Professor On The Drumkit " שעות על גבי שעות הקשבתי לסולו תופים הזה בריפיט, ניתחתי כל מעבר, כל מכת סנייר, כל דריבל וכל הקשה על "פעמון הפרה" שסונכרנה בדיוק מושלם עם הבייס דרום. Neil Peart הצליח לגרום לסולו תופים לא לשעמם את המאזין אפילו לשניה אחת. הוא היה סוחף, מדליק, מרגש, הוא גרם לתופים להישמע כמו שיר שמנגנת להקה שלמה. פשוט בית ספר למתופפים. לא סתם כינה אותו מתופף גדול אחר בדורנו Mike Portnoy בכינוי "האלוהים שלי". לא לחינם הוא טען שהחיים שלו נחלקים לשניים, לפני שהכיר את Neil Peart ואחרי. עכשיו תהיו כנים עם עצמכם, בכמה להקות בחייכם התאהבתם דרך סולו תופים ולא דרך שיר ? זה בדיוק מגדיר מי היה Neil Peart עבורי ועבור רבים אחרים. מתופף שבשקט המופתי שלו ובצניעותו סחף אחריו דור שלם של מתופפים שרצו להידמות לו, שגרם לאלפי מעריצים להניף במהלך ההופעות את ידיהם באוויר עם ה- "אייר דרומינג" ולהעדיפם על "אייר גיטר" המגניבה יותר, אדם שתמיד איתגר את עצמו בקריאה, בלימוד, בכתיבה, בנגינה עם מעברים מורכבים, במשקלים לא שיגרתיים ובשימוש מגוון ונרחב של כלי הקשה, ובכך אילץ אותנו לאתגר גם את עצמנו, לחשוב עמוק יותר ורחוק יותר. ניל הפך את התופים לכלי שמוביל את השיר, שחורג מהתפקיד המסורתי עליו בנויה חטיבת הקצב. כך לדוגמא, את הקטע האינסטרומנטאלי " YYZ " פירט ביסס על קוד מורס שמרכיב את האותיות Y-Y-Z, כאשר הקווים (-) והנקודות (.) מנוגנים במספר שונה של תווים ובמשקלים חריגים שמובילים את הגיטרה, בס והקלידים אחריהם, ולא להיפך. כנראה שמי שקורא שורות אלה ואינו "Rush Fanatic" לא יבין זאת, אבל ביום שלישי האחרון לא רק שאיבדנו את הגיבור שלנו, איבדנו את האיש שסייע לעצב את חיינו. פירט כתב את המילים: " Some Are Born to move the world …" והוא ללא ספק אחד מאותם אלו שהצליחו להשפיע בנוכחותם על העולם. ניל גם כתב ובצדק: " Sadder still to watch it die Than never to have known it... ", הכאב שמלווה את האובדן של מישהו יקר הינו עצוב יותר מאשר לא להכירו כלל.... אני מרגיש בר מזל שידעתי, שהכרתי וזכיתי לראות אותך בפעולה ארבע פעמים במהלך השנים, האחרונה מביניהם במהלך הסיבוב " R40 " שם ניגנת לראשונה בהופעה את " Losing It ", כאילו רצית לשתף אותנו ברגשות שלך ובמה שבאמת עובר לך בבטן. היה שלום פרופסור, למרות שמעולם לא יצא לנו להיפגש באופן אישי, תודה על שנים יפות של חברות מופלאה ומוסיקה טובה... "Dancing fires on the beach Singing songs together Though it's just a memory Some memories last forever" — " Lakeside Park " והפעם אנחנו משאירים אתכם עם ספיישל לכבודו של Neil Peart אותו שידרו דודו בר-טל וערן הר-פז ברדיו "זה רוק": לחצו כאן . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

אנחנו בטוחים שמרבית קוראי שורות אלה מכירים את הלהיט "Show Me the Way" של Peter Frampton . יותר מכך, אנחנו מוכנים להמר שהרוב המכריע מבין אלו שמכירים את השיר, לא התוודעו כלל לגירסת האולפן שלו, אלא רק לגירסת ההופעה. אז איך יודעים שאלבום הופעה הוא אלבום טוב ? כבר כתבנו ודיברנו על זה לא פעם, אחד הסימנים היא העובדה שבסופו של דבר אתה תמיד תעדיף להקשיב לגירסת ההופעה של שיר מסויים, מאשר לגירסת האלבום. זה קורה גם לנו עם חלק גדול מהשירים באלבום ההופעה הכפול והמצויין של Peter Frampton ששוחרר בארה"ב ב- 6 לינואר בשנת 1976 ונקרא: "Frampton Comes Alive!". פרמפטון נותן פה את הלב ואת הנשמה ומצליח לתקשר עם הקהל בצורה מדהימה והקהל כמובן מחזיר לו ובגדול. פרמפטון הגיע לרמת תקשורת מדהימה עם הקהל אחרי תקופה ארוכה של עבודה קשה על הבמות ובדרכים, במועדונים ובהמשך באולמות הגדולים כחימום ללהקות כמו " Black Sabbath", "Emerson, Lake & Palmer" ועוד. פרמפטון ציין שהוא לא בחל באמצעים והוא הסכים לשמש כחימום לכל מי שהציע לו להופיע איתו והצליח למלא אולמות. אז למי שלא מכיר, פרמפטון התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו כשהיה בן 14 בלבד כחבר הלהקת " The Preachers", אשר נוהלה והופקה על-ידי בסיסט הרולינג סטונס Bill Wyman. כשהיה בן 18 הוא כבר הצטרף אל Steve Marriott מלהקת "Small Faces" והשניים הקימו את להקת "Humble Pie". במקביל לעבודתו עם "Humble Pie" שימש פרמפטון כנגן סשנים מבוקש עבור אומנים מהשורה הראשונה כמו Donovan, Harry Nilsson, Jerry Lee Lewis, John Entwistle ועוד. אחד מרגעי השיא שלו כנגן סשנים היה בשנת 1970 כאשר ניגן בגיטרה אקוסטית באלבום המופת המשולש " All Things Must Pass " של George Harrison . לאחר 4 אלבומי אולפן ואלבום הופעה אחד עם "Humble Pie" עזב פרמפטון את הלהקה בשנת 1971, חתם על חוזה הקלטות עם "A&M" ופצח בקריירת סולו. באלבום הבכורה שלו "Wind of Change" משנת 1972 התארחו לא פחות מאשר Klaus Voorman , Ringo Starr ו- Billy Preston. אבל למרות זאת קריירת הסולו שלו שמרה על אש קטנה במשך 4 שנים, עד שהגיעה לרתיחה באלבום ההופעה המופתי הזה. פרמפטון היה חיית במה, ההופעות שלו נמכרו מצוין, אך אלבומיו קצת פחות. זה הביא אותו להחלטה שהוא מעוניין לשחרר אלבום הופעה כבר לאחר אלבום האולפן הרביעי שלו, ובו לנסות להעביר לתקליט את "החשמל" שנמצא באוויר במהלך ההופעות שלו. חברת התקליטים זיהתה את הפוטנציאל, פירגנה ואפילו דחפה אותו להפוך את אלבום ההופעה הזה לכפול. הוא מורכב מהופעות שערך פרמפטון במספר מוקדים בארה"ב במהלך הקיץ והסתיו של שנת 1975. זהו ללא ספק אחד מאלבומי ההופעה הגדולים ברוק, ולכן זה ממש לא מפתיע שהוא גם הפך לאחד מאלבומי ההופעה הנמכרים ביותר בכל הזמנים, עם מכירות של למעלה מ- 11 מליון עותקים. האלבום הזה שהה 10 שבועות רצופים במצעדי המכירות בארה"ב והפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 1976. תחשבו על זה, דווקא אלבום הופעה כפול הוא האלבום הנמכר ביותר לאותה שנה בארה"ב. יותר מכך, מהאלבום הזה שוחררו שלושה סינגלים: כן, כן, אלבום הופעה שייצר שלושה סינגלים מצליחים. אחד מהם הוא "Do You Feel Like We Do" אשר נמתח בגירסת ההופעה עד למעלה מ- 14 דקות, עם ביצועי גיטרה וסולואים מהמרשימים ביותר אשר מוכיחים שפרמפטון הוא גיטריסט בחסד עליון. האלבום כולל ביצועים אדירים ובלתי נשכחים לשירים נוספים כמו: Show Me the Way, Baby", "I Love Your Way", Shine On", גרסת הכיסוי המדהימה לשיר "Jumpin' Jack Flash" ועוד. ואיך אפשר לדבר על האלבום הזה בלי להזכיר את "הגיטרה המדברת" של פרמפטון שמנגן כאן על גיבסון לס פול 1954, שעברה שינוי וכוללת שלושה פיקאפים כפולים. (Photo: last.fm ) פרמפטון גם מרבה להשתמש פה בצורה מושלמת באפקט ה- "talk-box", במיוחד בלהיט "Show Me the Way". האפקט הזה יעטר בהמשך שירים כמו: "(Pigs (Three Different Ones" של "פינק פלויד", "Livin' on a Prayer" ו- "It's My Life" של "בון ג'ובי" ועוד. זה לא שלא עשו את זה לפניו, אבל הוא פשוט הצליח לבנות את השירים מסביב לאפקט באופן כזה שגרם להם להיות מזוהים איתו. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!