Search Results
חיפוש באתר זה
נמצאו 2083 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- Malcolm Young
הגיטריסט Malcolm Young הלך לעולמו ב- 18 לנובמבר 2017, ואנחנו רוצים לשתף אתכם בכמה עובדות על "הכח השקט", העוגן, הנשמה והמנוע שמאחורי "AC/DC". (Photo: Redferns) הפעם נעשה את זה חד, מדויק וממוקד, ממש כמו הנגינה של מלקולם: 1. הוא נולד בשם Malcolm Mitchell Young גלאסגו שבסקוטלנד ב- 6 לינואר 1953. 2. ביוני 1963 היגרה משפחתו לאוסטרליה. 3. עוד כשהיה בבית הספר החל לנגן בגיטרה. 4. העבודה הראשונה שלו אחרי שסיים את בית הספר הייתה במפעל לייצור חזיות. 5. בשנת 1971 הוא הצטרף ללהקה אוסטרלית מקומית העונה לשם "Velvet Underground" (לא להקת האוונטגרד המפורסמת מניו יורק). (Photo: Fin Costello) 6. בשנת 1973 הקים יחד עם אחיו הצעיר Angus Young את להקת "AC/DC". הוא היה בן 20 ואנגוס בן 18. 7. את שם הלהקה הוא בחר יחד עם Angus Young לאחר שאחותו מרגרט ראתה את המילים AC/DC מוטבעות על מכונת תפירה. 8. מלקולם נחשב לאחד מנגני גיטרת הקצב הגדולים בכל הזמנים. הוא פשוט מכונת קצב משומנת ומדויקת שהעוצמה שלה רועמת אפילו בשקט שבין הריפים. 9. בשנת 2004 Dave Mustaine מ"מגאדת'" הגדיר את מלקולם יחד איתו ועם James Hetfield כנגני גיטרת הקצב הטובים בעולם. 10. למרות היותו גיטריסט קצב הוא מנגן סולואי גיטרה בין היתר בשירים "Soul Stripper", "Show Business", You Ain’t Got A Hold On Me ו- ""Can I Sit Next To You Girl" של הלהקה. 11. מלקולם שר קולות רקע כמעט בכל שיר של "AC/DC". 12. הוא אחראי לא מעט על הסאונד הייחודי של הלהקה והיה שותף מרכזי בכתיבת חלק נכבד משיריה והריפים האלמותיים שלה. 13. הוא ניגן במהלך הקריירה שלו באותה גיטרת ,Gretsch" חבוטה ורבת שנים - ’63 G-1910 Firebird. 14. הגיטרה ניתנה לו על-ידי המפיק Harry Vanda שהפיק יחד עם אחיו ג'ורג' יאנג את אלבומיה המוקדמים של "AC/DC". 15. מעניין לציין שאותה גיטרה מפורסמת היתה במקור בצבע אדום. 16. הוא נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול יחד עם להקת "AC/DC" בשנת 2003. 17. בשל מחלת דמנציה הוא נאלץ לעזוב את "AC/DC" בשנת 2014. אחיינו Stevie Young מילא את מקומו בלהקה. 18. מעבר להיותו אחד מהכוחות המניעים את הסאונד הייחודי של הלהקה, מלקולם הינו גם המוח ואיש העסקים שמאחוריה. 19. האלבום המצוין " Power Up " אותו שחררה להקת "AC/DC" בשנת 2020 כולל ריפים שהוא כתב, והוא קיבל קרדיט על כתיבת כל השירים מתוכו. 20. בשנת 2006 שיחררה להקת הפאנק רוק האוסטרלית "Frenzal Rhomb" אלבום ושיר הנושאים את שמו ונקראים: "Forever Malcolm Young". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Alex Turner
הוא אומנם צעיר, אבל הוא כבר שבר שיאים וכיכב זמן רב בראש המצעדים הבריטים. בואו נכיר קצת יותר את Alex Turner הזמר, הכותב ומנהיג להקת הקופים הארקטיים. (Photo: Facebook) = שמו המלא הוא Alexander David Turner והוא נולד ב-6 לינואר 1986 בשפילד אנגליה. = הוא בן יחיד לזוג הורים מוסיקליים ומורים. אימו מורה לגרמנית ואביו מורה לפיסיקה ומוסיקה. = הוריו אהבו מאוד מוסיקה וחשפו אותו כבר מגיל צעיר לאומנים ולהקות כמו: The Beatles", "The Beach Boys", David Bowie", "Led Zeppelin" ו- "The Eagles". = אביו של אלכס היה גם נגן "ביג בנד" וניגן בסקסופון, חצוצרה ופסנתר, כך שבבית תמיד היו כלי נגינה. = טרנר עצמו למד לנגן בפסנתר עד גיל 8 ובגיל 15 אביו קנה לו גיטרה חשמלית ליום ההולדת. = בבית ספר תיכון הוא גדל עם חבריו הטובים Matt Helders ו Andy Nicholson, כשהחיבור ביניהם היה סביב האהבה למוסיקה ובמיוחד מוסיקת ראפ. השלושה אהבו להאזין ל: "Dr. Dre", "Wu-Tang Clan", "Outkast" ו- "Roots Manuva". = בשנת 2001, עם פריצתה של להקת "The Strokes", השתנה הטעם המוסיקלי של השלושה והם התאהבו בלהקה ובסגנון. = בשנת 2002, לאחר שצפו בהופעות של להקות רוק שונות בשכונה, הם החליטו שגם הם רוצים להקים להקה והקימו את "Arctic Monkeys". (Photo: Press Here Publicity) = אלכס, שנגינה לא הייתה זרה לו לאור ילדותו, הציע שאנדי ילמד לנגן בס, מאט ינגן בתופים, הוא עצמו ינגן בגיטרה ושהם יצרפו את שכנם Jamie Cook כנגן גיטרה נוסף. = בתחילה אלכס רק ניגן בגיטרה אך לאור העובדה שאף אחד אחר לא רצה להיות זמר הוא לקח גם את התפקיד הזה על עצמו. = לשלושת החברים האחרים היה ברור שאלכס הוא זה שיוביל את היצירה והכתיבה, כיוון שהייתה לו חיבה לטקסטים. = הם החלו לעבוד על גרסאות כיסוי ועל שירים מקוריים והופעתם הראשונה התקיימה ב- 13 ביוני 2003. = בשנת 2004 הם הקליטו מספר שירי דמו והחלו לחלק אותם במהלך סיבוב הופעות במרכז אנגליה ובצפונה וכן בסקוטלנד. מאוחר יותר, השירים הועלו לאינטרנט על ידי מעריצים ונקראו "Beneath the Boardwalk". = בשנת 2005 הם הוציאו EP בשם "Five Minutes with Arctic Monkeys" והחלו בסיבוב הופעות נוסף באנגליה. = בשנת 2005 הם הקליטו את האלבום הראשון שלהם: "Whatever People Say I Am, That's What I'm Not". הסינגל הראשון שיצא מהאלבום, שנקרא "I Bet You Look Good on the Dancefloor" חרך את תחנות הרדיו והמצעדים וכבש את המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. = האלבום, שיצא בינואר 2006, הגיע היישר למקום הראשון בבריטניה, שבר את שיא כל הזמנים לאלבום הבכורה שנמכר הכי מהר בהיסטוריית המוסיקה בבריטניה והפך לתופעת תרבות. מבקרים רבים היללו את הטקסטים של אלכס ואת סגנון השירה שלו. = שלושת האלבומים הבאים של הלהקה, שיצאו ב- (2007) "Favorite Worst Nightmare", ב- (2009) "Humbug" וב- (2011) "Suck It and See" הגיעו למקום הראשון בבריטניה. עד שהגיע האלבום הרביעי ב- 2013. אבל רגע, לפני שהוא יצא... = אלכס הוציא אלבום סולו יחיד (EP) שיצא כחלק מפסקול הסרט "Submarine" ב- 2011. חברו של אלכס ביקש ממנו להקליט פסקול עם גרסאות כיסוי לסרט שהוא מביים, אך בסופו של דבר אלכס כתב שישה שירים אקוסטיים שהפכו לפסקול הסרט. = בשנת 2012 עברה הלהקה מאנגליה ללוס אנג'לס בעקבות אלכס, שעבר לגור שם שנה לפני כן. הם החלו לעבוד על האלבום הרביעי כשבמקביל חיממו את "The Black Keys" בסיבוב הופעות בארצות הברית. = באותה שנה הם גם זכו להופיע בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון. = בספטמבר 2013 יצא האלבום החמישי, בשם "AM". האלבום הגיע כמובן למקום הראשון בבריטניה וגם למקום השישי בארצות הברית. = יש שיגידו שהאלבום הזה שינה את הלהקה ובעיקר את אלכס. הוא אומנם היה ידוע בנוכחות הבימתית שלו, אך הוא שינה אותה משמעותית: הוא הוריד את הגיטרה לאזור המותניים ופלירטט עם מעריצים, ובעיקר מעריצות, תוך כדי הופעה. בנוסף לכך, הלהקה יצאה לקידום מאסיבי של האלבום שכלל ראיונות, שיתופי פעולה והופעות בתוכניות שונות, מה שלא התרחש באלבומים הקודמים. ככל הנראה, הדבר קרה בעיקר בזכות שינוי הגישה של אלכס. (Photo: Darren Pepe) = לאחר הפסקה של חמש שנים, בשנת 2018 הוציאה הלהקה את האלבום השישי והכל כך מצופה שלה, "Tranquility Base Hotel & Casino", שכמובן כבש שוב את פסגת המצעד הבריטי והגיע למקום השמיני בארצות הברית וזכה לעשרות מועמדויות ופרסים בקטגוריות שונות. = לאחר יציאת האלבום וסיבוב ההופעות חזרה הלהקה לשקט יחסי עד שבשנת 2022 היא שחררה את האלבום השביעי שלה "The Car". האלבום כולו נכתב על ידי אלכס והופק ע"י ג'יימס פורד. הוא כולל 10 שירים, ש- "I Ain't Quite Where I Think I Am" ו-"There'd Better Be a Mirrorball" הם שני הסינגלים הראשונים שיצאו מתוכו. = בנוסף ללהקה הארקטית, אלכס היה חלק מהרכב העל "The Last Shadow Puppets", שיצר מוסיקת פופ בליווי תזמורת. אלכס כתב את רוב הטקסטים באלבומי הלהקה. = ההרכב הוציא שני אלבומים: "The Age of the Understatement" ב-2008 ו "Everything You've Come to Expect" ב- 2016 וכן שלושה EP. . = בנוסף לכך, אלכס היה מעורב בכתיבה והפקה עם אומנים נוספים, ביניהם Miles Kane, "Queens of the Stone Age", "Mini Mansions", Alexandra Saviorועוד. להאזנה לאלבום הפריצה הבינלאומי של Arctic Monkeys ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר עריכת לשון: אורי ענבי/Ori Anabi
- Joe Jackson - Look Sharp!
כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 05.01.1979 "You gotta look sharp, You gotta look sharp, And you gotta have no illusions, Just keep going your way looking over your shoulder" אתה חייב להראות חד, לחיות בלי אשליות, פשוט תמשיך בדרך שלך, והסתכל מעבר לכתף. המוזיקאי Joe Jackson היה רק בן 23/4 כשכתב את השיר הזה, הימים היו ימי מהפכת הPאנק ברחבי הממלכה והוא הבין כבר אז לאיפה הרוח נושבת, והזעם ששרר ברחובות הציף גם אותו, זה הספיק לו כדי להקליט אלבום בכורה מאוד חד, מהודק, עוקצני לעיתים, " Look Sharp! " יצא ב- 05.01.1979. דייויד ג'קסון נולד בשנת 1954 בברטון סטפורדשייר, אנגליה, וגדל בעיר הנמל פורטסמות' שם למד בתיכון הטכני, במהרה הוא למד לנגן על כינור, ופסנתר, כבר בגיל 16 החל הפסנתרן המוכשר לנגן בברים, וזכה במלגה ללימודי קומפוזיציה מוזיקלית באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. הנער שהגיע לאקדמיה למוזיקה בטעות כי רצה לברוח מעבודה קשה במפעל או בנמל פורטסמות החליט להיות מוזיקאי. הוא האזין לבוב מארלי והפך לאוהד רגאיי ושאב השראה מלהקות פאנק כמו "The Damned" ו"הקלאש". הוא ציין שכשהאזין ל- "Damned" חשבתי שהם נהדרים, אבל רק כשצפה ב"קלאש" הוא הבין שהם באמת מתכוונים לזה. גם סצנת הבלוז והאר אנד בי עם להקת "ד"ר פילגוד" והגישה המלודית שלהם השאירה את חותמה עליו. באמצע הסבנטיז הצטרף ג'קסון ללהקה הראשונה שלו "Edward Bear" ששינתה את שמה בהמשך ל- "Arms and Legs" אך לאחר שני סינגלים הלהקה התפרקה, וג'קסון הופיע בחוגי קברט על מנת להרוויח כסף להקלטות דמו. ג'קסון אסף כמה מוזיקאים להקלטות הדמו שהפכו אותו לכותב שירים באלביון מיוזיק ובהמשך החתים אותו המפיק דייויד קירשנבאום על חוזה ב A&M רקורדס. לתחילת ההקלטות לאלבום חבר אליו עמיתו ל- "Arms and Legs" הבסיסט Graham Maby יחד עם המתופף David Houghton והגיטריסט Gary Sanford . חמוש במפוחית ופסנתר יצר Joe Jackson שירי רוק-פאנק-רגאיי מרירים/מתוקים, עם מנגינות פופ שרק משתבחות עם השנים, אך אינן קטשיות מספיק על מנת שהרדיו יהרוס אותם בהשמעה בלתי פוסקת. האלבום כולל את אחד משיריו הגדולים ביותר של ג'קסון, " Is She Really Going Out with Him? ", כמו גם כמה משיריון הידועים " Look Sharp ", " Sunday Papers ", " One More Time " ," Fools in Love " ו- " Got the Time " שקיבל גרסת כיסוי של לא אחרת מלהקת הת'ראש מטאל "Anthrax". בגיל 25 Joe Jackson שופך את הקרביים שלו בפני המאזין עם שירים מלאי נשמה, הוא עושה זום על הבדידות שלו תוך כדי שהוא לועג לרומנטיקה הבנאלית, ומתלונן על חיי היום יום דרך כותרות עיתוני יום ראשון שמספרים לנו על עוד רכילות זולה. ג'קסון הוא בחור צעיר שמחפש משמעות בעולם שטחי לדידו, ומוציא את תסכולו לעיתים בצורה קצת ילדותית, אבל זה האיש בצורה הכי אמיתית שלו בלי מסכות ותחפושות של כוכב רוק. עטיפת האלבום צולמה ע"י בריאן גריפין, ומציגה זוג נעליים לבנות מחודדות שטובלות בבריכה של אור השייכות ל- Joe Jackson . העטיפה ממוקמת במקום ה- 22 ברשימת 100 עטיפות האלבומים הגדולות של "הרולינג סטון". בשנת 2000, מוקם "Look Sharp!" במקום ה- 865 ברשימת "1000 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים" של קולין לארקין. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Marilyn Manson
היום נספר לכם כמה עובדות מטורפות על Marilyn Manson. אזהרה!!! חלק מהעובדות קשות לקריאה, אז בבקשה תרחיקו את הילדים: (Photo: Kurt Krieger - Corbis) = מרלין מנסון נולד בקנטון אוהיו בשם Brian Hugh Warner ב- 5 לינואר 1969. = הוא בן יחיד ל- Barbara Warner Wyer ול- Hugh Angus Warner ולו שורשים ממוצא, אנגלי, אירי וגרמני. = הוא נולד עם בעיה בלב שגורמת לקצב דפיקות מואץ ונקראת Wolff-Parkinson-White Syndrome. = בצעירותו הוא קיבל חינוך נוצרי והחל מגיל 10 ללמוד בבית ספר נוצרי. = מנסון סיפר שבבית הספר אסרו עליהם להאזין לסוגי מוזיקה שונים. = בהמשך, מנסון יעשה פנית פרסה מהחינוך הנוצרי ויהפוך לחבר בכנסיית השטן. = ואם לא די בכך כדי להבהיר את נקודת הכשל החינוכי, מנסון היה חבר טוב של Anton LaVey- המייסד של כנסיית השטן ואפילו הוכתר ככומר של אותה כנסייה. = שם הבמה שלו הוא שילוב של שני אייקונים אמריקאים, הדוגמנית-שחקנית מרלין מונרו וצ'ארלס מנסון הפושע הידוע לשימצה. = לפני שהחל בקריירה המוזיקלית הוא למד עיתונאות ואף עבד בעיתון מקומי בפורת' לות'רדייל פלורידה. = במסגרת תפקידו כעיתונאי ריאיין מנסון מספר כוכבי רוק, ביניהם Trent Reznor מלהקת Nine Inch Nails. רזנור יחתים אותו בהמשך לחברת התקליטים Nothing Records, יפיק וינגן באלבומיו. = את הלהקה הנושאת את שמו הוא הקים בשנת 1989, יחד עם הגיטריסט Scott Putesky. = שמה המקורי של הלהקה היה "Marilyn Manson & The Spooky Kids". הם הקליטו את הדמו הראשון שלהם בשנת 1990. = בשנת 1994 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון "Portrait of an American Family". = האלבום היה אמור להיקרא בתחילה "The Manson Family Album" על שם משפחת של הפושע הידוע לשימצה, ומי שניגן והפיק אותו בשיתוף עם אחרים היה Trent Reznor. = שנה מאוחר יותר שחרר מנסון EP העונה לשם "Smells Like Children" ובו בין היתר גירסת כיסוי לשיר "Sweet Dreams (Are Made of This)" של יוריתמיקס. השיר הפך גם ללהיט הראשון של הלהקה. = אלבומו הבא "Antichrist Superstar" שיצא בשנת 1996 כבר קיבע את ההצלחה המטאורית של מנסון והלהקה. האלבום כלל בין היתר את הסינגלים המצליחים "The Beautiful People" ו- "Tourniquet". = יחד עם להקתו הוציא מרלין 12 אלבומים: Portrait of an American Family (1994), Antichrist Superstar (1996), Mechanical Animals (1998), Holy Wood (In the Shadow of the Valley of Death) (2000), The Golden Age of Grotesque (2003), Eat Me, Drink Me (2007), The High End of Low (2009), Born Villain (2012), The Pale Emperor (2015), Heaven Upside Down (2017), We Are Chaos (2020), One Assassination Under God – Chapter 1 (2024). = רשתות הענק בארה"ב – K-Mart ו- Target סירבו למכור את אלבומו השלישי "Mechanical Animal" שיצא בשנת 1998 בשל העטיפה הפרובוקטיבית הכוללת את ראשו של מנסון וגוף נשי עירום של חייזר. = לאחר הטבח הנוראי בבי"ס קולומביין בשנת 1999, נטען שהמוזיקה של מנסון היא זו שהשפיעה על שני הילדים הרוצחים בביצוע מעשי הטבח. הפרסום הלא מאומת גרם לנזק רב לקריירה של מנסון והביא לאיומים על חייו. = מנסון הגיב לטענות במאמר "אני מאשים" משלו, שנקרא Columbine: Whose Fault Is It? = מנסון הוא אספן כפייתי, בין היתר של קופסאות אוכל ממתכת של שנות ה- 40 וה- 50. = בשנת 1997 קיבל מנסון תפקיד בסרט "Lost Highway" של הבמאי דייויד לינץ'. בהמשך הוא מילא תפקידים קטנים במספר סרטים נוספים כגון "Jawbreaker", "Party Monster", "Porn Star # 1" ועוד. = מנסון גם הופיע במספר סדרות טלוויזיה, ביניהן "Clifornication" וסדרת המופת "Sons of Anarchy". = מי שנתן למנסון את הסיגריה הראשונה שלו אי פעם, היה לא אחר מאשר השחקן Macaulay Caulkin הידוע מהסרט שכחו אותי בבית. זה היה במהלך צילומי אחת הסצינות של הסרט "Party Monster". (Photo: Perou) = ביום הולדתו בשנת 1999 פירסם Honcho magazine (מגזין גיי-פורנו) תמונות עירום של מנסון אשר צולמו כחמש שנים קודם לכן, לפני שהתפרסם. = הוא היה מאורס 3 פעמים לשלוש נשים שונות, בסופו של דבר התחתן עם המעצבת Dita Von Teese בשנת 2004, רק כדי להתגרש ממנה כשנתיים לאחר מכן. = הוא חבר מאוד טוב של השחקן ג'וני דפ. לשניים יש אפילו קעקועים תואמים המסמלים את חברותם. = מרלין מחבב מאוד את הסרט "Willy Wonka & The Chocolate Factory" משנת 1971 ואף ניסה להתקבל לתפקיד Willy בגירסת הרימייק של הסרט שיצא בשנת 2005, אך הפסיד את התפקיד לחברו הטוב ג'וני דפ. = הוא חובב כל-כך גדול של המשקה האלכוהולי Absinthe, עד שהוציא גירסה משלו של המשקה שנקראת Mansinthe, הגירסה זכתה לביקורות מצויינות ואפילו במדליית זהב בתחרות בשנת 2008. = בשנת 1998 פרסם מנסון את האוטוביוגרפיה שלו "The Long Hard Road Out of Hell", בה סיפר בין היתר על הסטיות המיניות של סבו ועל כך שהלהקה והאלבום "Antichrist Superstar" הושפעו מסיפורי המין של הסבא. = באותה אוטוביוגרפיה ציין מנסון גם כי על גופו יש יותר מ- 450 צלקות שנגרמו מחתכים שביצע בעצמו במהלך הופעות. = בשנת 1999 פתח מנסון בקריירת הציור שלו. ציוריו נמכרים במסגרת המיזם "Celebration Corporation" וציוריו מוצגים בתערוכות שונות בעולם. = באופן די מוזר, כניסתו לאחת מהתערוכות שלו עצמו, אשר הוצגה בקתדרלה בקלן, גרמניה, נמנעה בעקבות האיפור הכבד שלו. = הוא תורם קבוע לעמותות סיוע ביניהן Music for Life ו- Kids Rock. = עדשות המגע השונות שהוא שם בעיניו הינן מחווה לזמר דייויד בואי. = עוד בהקשר לעיניו של מנסון, במהלך השנים היו שמועות שהוא מזריק הירואין לעיניו על-מנת להרחיב את האישונים. שמועה אחרת סיפרה שהוא עבר ניתוח להוצאת חלק מצלעותיו בכדי שיוכל לבצע בעצמו מין אוראלי, אך שתי השמועות כמובן אינן נכונות. = לעומת זאת, העובדה המזעזעת הבאה עומדת כנגד כל השמועות השקריות. באחת מההופעות הראשונות בקריירה שלו ומתוך כוונה לזעזע את הצופים הוא שכר דוגמנית שהתחפשה לאישה בהיריון וגיהצה דגל נאצי מקומט על הבמה. לאחר מכן היא שכבה על משטח הגיהוץ פיסקה את רגליה והעמידה פנים שהיא מבצעת בעצמה הפלה. הדברים מופיעים באוטוביוגרפיה של מנסון משנת 1998 עליה כתבנו לעיל. = בשנת 2002 הוא קיבל הצעה לכתוב את המוזיקה לרימייק של סרט האימה "The Texas Chainsaw Massacre" אך הוא היה עסוק עם אלבומו החמישי "The Golden Age Of Grotesque" שיצא בשנת 2003 וסירב להצעה. = מרלין הוא חובב מושבע של משחקי וידאו מגיל צעיר שיחק ב- Nintendo. מנסון אפילו דובב כמה דמויות במשחקי וידאו, ביניהן החייזר אדגר במשחק "Area 51" משנת 2005. = הוא לעיתים כותב את המילה "Fuck" על פניו כדי שצלמי פפראצי לא יוכלו למכור תמונות שלו. = מנסון הפיק את אלבומיה המוקדמים של להקת Jack Off Jill ואף ניגן בגיטרה באחד משירי הלהקה - "My Cat". הלהקה אף נוהגת לחמם אותו בחלק מהופעותיו. = במהלך הקריירה שלו שחרר מרלין מנסון 11 אלבומי אולפן, 2 אלבומי EP ואלבום הופעה אחד. = בנוסף, מנסון שיתף פעולה עם אמנים רבים ביניהם Eminem, Linkin Park, Lady Gaga ו- Avril Lavigne. = בפברואר 2021 הואשם מרלין ע"י בת זוגתו לשעבר Evan Rachel Wood ונשים נוספות בהטרדה מינית, אלימות פיסית ומילולית, שטיפת מוח, ניצול מיני ופסיכולוגי והתעללות נפשית. מרלין אמנם הכחיש את הטענות אך חברת התקליטים עימה הוא עובד וחברת הפקות נוספת ביטלו עימו את החוזים ומסרבות לייצג אותו. בשנת 2023 באופן קוסמי, ביום ההולדת שלו, דחה בית המשפט את התביעה וזיכה את מרלין!! להאזנה לאלבומו האחרון "One Assassination Under God – Chapter 1" ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Till Lindemann
הוא גבוה מאוד, הוא "פירומן" מוסמך, הטקסטים שלו שנויים במחלוקת ויש לו את אחת הלהקות הגרמניות המצליחות ביותר בכל הזמנים !! Till Lindemann נולד ב-4 לינואר 1963. (Photo: Jens Koch) = הוא נולד ב-Leipzig לאמא עיתונאית ואבא משורר. = הוריו התגרשו כשהיה צעיר והוא עבר לגור עם אביו אך מאחר ואביו היה אלכוהוליסט מערכת היחסים שלהם לא הייתה בריאה ותקופת ההתבגרות של לינדמן הייתה קשה. = הוא היה שחיין מקצועי בתיכון, דורג בעשרייה הראשונה בקטגוריה של 1,500 מ' ו-400 מ' ואף היה אמור להשתתף באולימפיידת מוסקבה ב-1980 אך הוא נטש את הספורט תוך זמן קצר. = בשנת 1986 הוא הקים את הלהקה הראשונה שלו First Arsch, יחד עם הבסיסט Jörg Mielke כשלינדמן על התופים. להקת פאנק רוק שהופיע ברחבי מזרח גרמניה ושחררה אלבום אחד ב-1992 בשם "Saddle Up". = בשנת 1992 נסע לינדמן לארה"ב יחד עם שני חברים, הגיטריסט Richard Kruspe והבסיסט Oliver "Ollie" Riedel. ריצ'רד שהושפע המון ממוסיקה אמריקאית ידע שהוא רצה להקים להקה אך לא רצה לעשות מוסיקה באנגלית. = השניים שצירפו אליהם את המתופף Christoph "Doom" Schneider החלו ליצור מוסיקה חדשה. הם לא ממש הצליחו בכתיבת הטקסטים וביקשו מחברם לינדמן להצטרף ללהקה החדשה שלהם. = הם העניקו לעצמם את השם Rammstein. מקור השם אינו חד משמעי ונחלק לשניים, האחד הוא על שם אסון התעופה בשם Ramstein air show disaster שהתרחש במערב גרמניה ב-1988 במהלך הארוע Flugtag '88 ובו נהרגו שלושה טייסים איטלקיים ו-67 צופים. ה-M הנוספת בשם הלהקה נכתבה בטעות... השני הוא על שם "מעצור שער", "ramming stone" שנקרא בגרמנית Rammsteine ושימש כמעצור לשערים גדולים וישנים. (Photo: Rammstein Instagram) = הרביעייה הטרייה השתתפה בתחרות להקות צעירות בברלין ב-1994 וזכתה. הזכייה העניקה לה חוזה תקליטים בחברת Motor Music מברלין. הם צרפו אליהם את הקלידן Christian "Flake" Lorenz וגיטריסט נוסף בשם Paul Landers והחלו לעבוד על אלבום הבכורה שלהם. = בשנת 1995 יצא אלבום הבכורה של הלהקה בשם (Herzeleid" (Heartache". לקידום האלבום הם יצאו לסיבוב הופעות באירופה שהביא להם חשיפה גדולה בעיקר בזכות הביצועים שלהם על הבמה. = הלהקה היא זו שיצרה ז'אנר בשם Neue Deutsche Härte שבתרגום לאנגלית - "New German Hardness". את השם העניקה התקשורת למוסיקה של רמשטיין לאחר יציאת האלבום והוא משלב אלמנטים של גרוב מטאל/אלטרנטיב מטאל עם טכנו ואלקטרו אינדסטריאל. = בשנת 1996 הם קיבלו דחיפה משמעותית לחשיפה שלהם בארה"ב כש-Trent Reznor מ-Nine Inch Nails שיבץ שני שירים שלהם, "Heirate mich" ו-"Rammstein" בפסקול הסרט של David Lynch בשם "Lost Highway". = בשנת 1997 יצא אלבומה השני בשם (Sehnsucht" (Desire" שזכה גם להפצה בארה"ב ע"י הלייבל Slash Records. מהאלבום יצאו הסינגלים "Engel" ו-"Du hast" שהעניקו לאלבום הצלחה אדירה ועימם הוא כבש את ראשי המצעדים באירופה. לקידום האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות גדול באירופה ואף השתתפה שנה לאחר מכן בסיבוב ההופעות המפורסם Family Values Tour בארה"ב עם Korn", "Limp Bizkit", Ice Cube" ועוד. = בשנת 2001 יצא אלבומה השלישי בשם (Mutter" (Moher" ממנו יצאו 6 סינגלים ביניהם "Sonne", "Links 2 3 4", "Mutter ו-"Feuer frei!". = הלהקה המשיכה את הרומן שלה עם הוליווד כשהיא מופיעה בסצנת הפתיחה של הסרט XXX בו היא מבצעת את השיר "Feuer frei!". = בשנת 2002 שחרר לינדמן ספר שירים בשם "Messer" שכולל 54 שירים. בשנת 2013 הוא שחרר ספר שירים נוסף בשם "In Stillen Nächten". = בשנת 2004 יצא אלבומה הרביעי (Reise, Reise" (Rise, Rise". האלבום הראשון של הלהקה שיצא אך ורק תחת הלייבל האמריקאי Universal Music בכל העולם (כולל גרמניה). הוא המשיך את עלייתה והצלחתה של הלהקה במצעדים ברחבי העולם ואף הפך אותה ללהקה הגרמנית המצליחה ביותר בכל הזמנים. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "Mein Teil", "Amerika", "Ohne dich" ו-"Keine Lust". = שנה לאחר מכן יצא אלבומה החמישי בשם (Rosenrot" (Rose-Red" ממנו יצאו הסינגלים "Benzin", "Rosenrot", "Mann Gegen Mann" ו-"Te Quiero Puta! ". = בשנת 2009 יצא אלבומה החמישי (Liebe ist für alle da" (Love Is There For Everyone". הסינגל הראשון שיצא לקידום האלבום בשם "Pussy" היה שנוי במחלוקת לאור הטקסטים והוידאו קליפ שדורג כפורנו ובו כפילים של חברי הלהקה מקיימים יחסי מין עם אישה. לאחר יציאת האלבום סיבוב ההופעות של הלהקה גדל משמעותית והיא הפכה להרכב ראשי בפסטיבל "Rock AM Ring" שהתקיים ב-2010 בנוסף לעוד פסטיבלים גדולים. = בשנת 2013 הקים לינדמן יחד עם המולטי-אינסטרומנטליסט השוודי Peter Tägtgren את הצמד Lindemann. הם שחררו שני אלבומים "Skills in Pills" ב-2015 ו-"F&M" ב-2019. = לאחר 10 שנים, בשנת 2019 יצא אלבומה השישי ללא השם של להקת "Rammstein". למרות העדרות כה ארוכה האלבום כבש את ראשי המצעדים באירופה והפך לאלבום הנמכר ביותר בגרמניה. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "Deutschland", "Radio" ו-"Ausländer". = לאחר יציאת האלבום הלהקה הייתה אמורה לצאת לסיבוב הופעות עולמי עצום מימדים אך כל התוכניות לסיבוב נגנזו בבת אחת כתוצאה מנגיף הקורונה. מאחר והיה להם הרבה מאוד זמן כשהם סגורים בבית (כמו הרבה אמנים אחרים), חברי הלהקה עבדו על האלבום הבא, למרות שהעניין לא היה מתוכנן. באפריל 2022 הלהקה שחררה את אלבומה השמיני Zeit" (Time)". גם האלבום הזה כבש את ראשי המצעדים באירופה ובארה"ב וזכה להצלחה גדולה!! = לינדמן הוא כותב הטקסטים העיקרי של הלהקה ולטקסטים שלו יש משקל מאוד גדול באופי, בסגנון המוסיקלי ובהצלחה של הלהקה. הוא מאוד מושפע ממשוררים גרמניים קלאסיים והוא כותב בעיקר על נושאים שנויים במחלוקת וכאלה שהחברה מנסה להדחיק כמו: סאדו-מזוכיזם, פדופיליה, קניבליזם, פירומניה, אלימות מינית ועוד. = לינדמן הוא "פירומן" מוסמך !! הלהקה מחזיקה במוניטין של ההופעה הטובה ביותר בעולם הרוק ולא בכדי. הם משתמשים בפירוטכניקה, אפקטים, תפאורה ותלבושות שנראים כאילו לקוחים מתוך סצנה של סרט הוליוודי אפוקליפטי עם תקציב של עשרות מיליוני דולרים. האפקט האהוב על לינדמן הוא אש, בהופעות שלהם הם עושים שימוש מאסיבי באש. לאחר שב-1996 בהופעה בברלין התרסקה התפאורה וגרמה לפצועים רבים בקרב הקהל, בעיקר לכוויות. הם החליטו להשתמש במפעילים מוסמכים, מעצבי במה מקצוענים ולינדמן החליט להתמקצע באש וקיבל הסמכה של פירומן. הוא גם מחזיק בלא מעט כוויות בראש, בידיים ובאוזניו. (Photo: Universal/G.Karp) = שום דבר לא עוצר אותו מלהשיג את האפקט היצירתי אותו הוא שואף להשיג. לצילומי הוידאו קליפ לשיר "Ich tu dir weh" לינדמן רצה שיצא לו אור מהפה. הוא לא היה מוכן להסתפק באפקטים ממוחשבים או פתרונות אחרים והוא ביצע ניתוח שמעביר דרך הלחי שלו חוט חשמל שמחובר לתוך מנורה בתוך הפה שלו. = יש אומרים שלינדמן לא מסוגל להסתכל על הקהל במהלך ההופעות, זו אחת הסיבות בגללה הוא אוהב להשתמש הרבה בפירוטכניקה. ברגעים שאין "דרמה" על הבמה הוא נוהג להתמקד בעמדת הסאונד שבד"כ ממוקמת במרכז הקהל. = יש לו תנועה מיוחדת בהופעות שאפילו קיבלה שם משלה Till Hammer. בה הוא מכופף את ברכיו, מכה על הירכיים שלו ובתנועות פטיש מזיז את ראשו מצד לצד. = בינואר 2022 הופיע לינדמן בארץ הקודש, כנהוג בהופעותיו של לינדמן היו הפתעות הזויות לקהל המעריצים כמו זריקת עוגות ואפילו דגים !! אבל ההפתעה הכי גדולה בהופעה הייתה שיתופו של המתופף הישראלי שקד פורמן. יממה לפני הטיסה לישראל המתופף של לינדמן נמצא חיובי לקורונה ולא עלה לטיסה. שקד נבחר להחליף אותו ולמד את כל ההופעה מתחילתה ועד סופה בשלושה ימים בלבד. = בנובמבר 2023 הוציא לינדמן את אלבום הסולו הראשון שלו "Zunge" ( tongue)". האלבום נכתב ע"י לינדמן והופק ע"י מספר מוזיקאים שעבדו עם לינדמן לאורך הקריירה Sky van Hoff, Daniel Karelly, Olsen Involtini, Lois Cass ו-Clemens Wijers. למרות שהאלבום היה מתוכנן לצאת תחת הלייבל Universal Music, בסופו של דבר לינדמן הוציא אותו באופן עצמאי. להאזנה לאלבום הבכורה של לינדמן ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Michael Stipe
היום אנחנו רוצים לספר לכם כמה עובדות מעניינות על Michael Stipe - הבחור שגרם לנו "לאבד את דתנו": (Photo: Paul Underhill) 1. הוא נולד ב- 4 לינואר 1960 בשם John Michael Stipe. 2. עד כמה שלעיתים המראה האנגלי, ואפילו המבטא שלו מטעים, הבחור 100% אמריקאי שנולד בעיירה בפרברי אטלנטה ג'ורג'יה, ארה"ב. 3. נוכח עיסוקו של אביו כחייל במשרה מלאה בצבא ארה"ב, מייקל גדל לתוך משפחה שנדדה בעולם, בין היתר בכמה מדינות באירופה. 4. במהלך לימודיו באוניברסיטת ג'ורגיה בשנת 1980, הוא פקד לעיתים קרובות את חנות התקליטים Wuxtry Records ורכש תקליטים "מוזרים", שאותם אחד העובדים שמר לעצמו. 5. אותו עובד באותה חנות, גיטריסט בשם Peter Buck, לא אהב את העובדה שמייקל קונה את התקליטים שהוא שומר לעצמו, אך אהב את העובדה שלשניהם יש טעם דומה ומיוחד במוסיקה. 6. השניים הפכו מהר מאוד לחברים והחליטו להקים להקה, מה שאילץ את סטייפ לעזוב את להקת Gangster המקומית, בה היה חבר באותה עת. 7. הם חברו למתופף Bill Berry ולבסיסט Mike Mills ובכך הושלם ההרכב של להקת R.E.M. סטייפ היה החבר הכי צעיר בלהקה. (Photo: Tom Sheehan) 8. את שם הלהקה בחר מייקל באופן רנדומלי מהמילון, ראשי התיבות מבטאות את המושג: Rapid Eye Movement - הוא השלב שבו מתחילים לחלום במהלך השינה. 9. שמות נוספים שנשקלו היו Cans of Piss ו- Negro Wives. 10. בשנת 1980 כל ארבעת חברי הלהקה נשרו מלימודיהם בכדי להתרכז במוסיקה. (Photo: LAURA LEVINE) 11. ההתחלה היתה מאוד קשה והלהקה היתה צריכה להיאבק בכדי לקבל הכרה על הבמות ובדרכים. באותה תקופה עמד תקציב ה"אשל" היומי של כל אחד מארבעת החברים על 2 דולר ליום. 12. ההזדמנות הראשונה של הלהקה הגיעה בשנת 1981 כשהוציאה את הסינגל הראשון שלה " Radio Free Europe ". השיר הפך מיד להצלחה בתחנות הרדיו של הסטודנטים באזור. 13. ההצלחה המקומית משכה את תשומת הלב של חברת התקליטים I.R.S. Records, אשר מיהרה להחתים את R.E.M. על חוזה. 14. שנה לאחר מכן, בשנת 1982, שחררה הלהקה את האי.פי. "Chronic Town", ובשנת 1983 שוחרר אלבום הבכורה שלה "Murmur", אשר זכה לתשבחות מהמבקרים ואפילו זכה בסקר המבקרים של מגזין הרולינג סטון כאלבום השנה, כשהוא עוקף את "Thriller" של מייקל ג'קסון. 15. ואם גם אתם הרגשתם שקשה לכם להבין לפעמים מה מייקל סטייפ שר בשני האלבומים "Chronic Town" ו- "Murmur", אז אתם לא לבד, סטייפ הודה שהוא סתם המציא מילים באותו שלב בקריירה שלו. 16. את האלבום הכי "אמריקאי" שלהם הם הקליטו דווקא באנגליה. מדובר באלבומם השלישי "Fables of the Reconstruction", אלבום קונספט העוסק במלחמת האזרחים האמריקאית ובנושאים גותיים-דרומיים. 17. זו היתה תקופה קשה במיוחד עבור מייקל והלהקה אשר עמדה על סף פירוק. סטייפ הודה מאוחר יותר שבאותה תקופה הוא היה קרוב "לאבד את זה" הוא גם גילח את ראשו כנזיר ועלה הרבה במשקל. 18. את ההצלחה הראשונה של סטייפ וחבריו במיינסטרים השיגו חברי הלהקה עם הלהיט "The One I Love" משנת 1987. 19. בהמשך הגיעו האלבומים " Out of Time " ו- " Automatic for the People " שהביאו לסטייפ וחבריו הצלחה מטאורית בקנה מידה עולמי. 20. עד היום הלהקה נחשבת לאחת מחלוצות הרוק האלטרנטיבי, לא מעט בזכות הסגנון הייחודי של כל אחד מארבעת החברים, כשמייקל מוביל בסגנון הכתיבה וקולו השונה והמיוחד. 21. הקליפ לשיר "Losing My Religion" הינו הפעם הראשונה בה סטייפ הסכים לעשות ליפ-סינק לוידאו של הלהקה. 22. הקליפ יהפוך לאחד הפופולריים והנצפים ביותר ב- MTV, לא מעט בזכות הופעתו של סטייפ. 23. סטייפ הודה בשנת 1995 שהוא כבר לא סובל את השיר "Shiny Happy People", המעריצים כנראה קצת פחות. זה השיר השלישי הכי מושמע של הלהקה בספוטיפיי. 24. כאשר המתופף Bill Berry עזב בשנת 1997 את "R.E.M.", החליטו סטייפ וחבריו ללהקה שהם אפילו לא מתכוונים לנסות למצוא מחליף שייכנס לנעליו של ביל והם המשיכו לתפקד מספר שנים ללא מתופף כשהם נשענים על נגני סשנים ומכונות תופים. 25. החל משנת 1988 ועד לפירוקה של "R.E.M." בשנת 2012, נהג סטייפ לשחרר יחד עם הלהקה מידי שנה שיר מיוחד לכבוד חג המולד. 26. לאור אהבתו לצילום ואמנות ויזואלית, סטייפ היה גם האחראי על התחום הויזואלי של "R.E.M.", הן בהקשר לעטיפות התקליטים והן בבימוי חלק מהקליפים של הלהקה. 27. בשנת 2007 נכנסו סטייפ והלהקה אל היכל התהילה של הרוקנרול. 28. מייקל שימש כסנדק של Frances Bean Cobain בתם של Courtney Love ו- Kurt Cobain . 29. בשנת 1994 היה סטייפ אמור לעבוד ולהקליט יחד עם קוביין, זה היה ניסיון שלו למשוך את קוביין רחוק מהבית, מההרגלים והסמים, אך באופן מצער הפרוייקט לא יצא בסופו של דבר לפועל עקב מותו של קוביין. 30. את השיר "Let Me In" מהאלבום " Monster " כתב סטייפ כמחווה לקוביין. קורטני לאב העבירה ללהקה אחת מגיטרות הפנדר של קורט עליה ניגן מילס בהקלטת השיר. מילס היה צריך להפוך את המיתרים כדי שיוכל לנגן עליה הואיל וקורט היה שמאלי. 31. סטייפ גם היה זה ש"הכניס" את נירוונה להיכל התהילה של הרוקנרול. זה קרה באפריל 2014. 32. סטייפ היה חבר קרוב של Natalie Merchant מלהקת Maniacs 10,000 ואף הקליט עימה כמה שירים, ביניהם "Photograph" שהוקלט יחד עם כל חברי להקת R.E.M. ומופיע באוסף "Born to Choose". 33. סטייפ אמנם לא פיתח עד כה קריירת סולו, אך היה מעורב בפרוייקטים רבים כמפיק וכזמר ויצר שיתופי פעולה עם אמנים רבים כמו: "New York Dolls", Tori Amos, Neneh Cherry, Patti Smith, "Placebo" ועוד ועוד ועוד... 34. בנוסף, סטייפ הקליט עם כריס מרטין מקולדפליי את השיר "In the Sun" בשנת 2006, ועם קורטני לאב את השיר "Rio Grande" בשנת 2013. 35. מעבר לתחום המוסיקה שותף סטייפ בהקמתם וניהולם של שתי חברות אולפנים להפקת סרטים, C-00 ו-Single Cell Pictures, אולפנים שנועדו לקדם סרטים עצמאיים ואלטרנטיבים. 36. בנוסף לכך, הוא גם היה מפיק בפועל בסרטים: "Being John Malkovich", "Velvet Goldmine" ו- "Man on the Moon". 37. בשנת 1994 אישר סטייפ שהיו לו מערכות יחסים הן עם גברים והן עם נשים, ובשנת 2001 הוא התראיין למגזין טיים וציין שהוא במערכת יחסים עם גבר מזה שלוש שנים. 38. סטייפ ידוע כאקטביסט ובין היתר יצא בפומבי נגד מדיניות הנשק של ארה"ב, בעקבות ריבוי מקרים של ירי המוני. 39. האלבום האחרון ששחרר סטייפ יחד עם "R.E.M." היה "Collapse into Now" משנת 2011. בשנת 2012 התפרקה הלהקה וכל איחוד אינו נראה נכון לעתה לעין. (Photo: R.E.M PR) 40. סטייפ שחרר יחד עם הלהקה 15 אלבומי אולפן, 5 אלבומי הופעה ומספר לא קטן של EP's, אוספים וסינגלים, שנמכרו בלמעלה מ- 85 מיליון עותקים. 41. בחודש מאי 2019 הופיע סטייפ עם השיר "Your Capricious Soul" כחימום להופעה של פאתי סמית'. זה היה שיר הסולו הראשון שלו מאז ומעולם. השיר שוחרר להורדה באתר הנושא את אותו שם בחודש אוקטובר 2019. 42. בהמשך אותה שנה שוחרר שיר נוסף "Drive to the Ocean" אותו ניתן להוריד ישירות מהאתר של סטייפ. 43. בסוף שנת 2019 החל סטייפ בשיתף פעולה עם Aaron Dessner ו- Justin Vernon מלהקת האינדי Big Red Machine. שיתופ הפעולה הוליד את השיר "No Time For Love Like Now" אשר הקליפ שלו שוחרר ביוני 2020. 44. בשנת 2021 הוא השתתף באלבום המחווה ללהקת "The Velvet Underground" והקליט את השיר "Sunday Morning" לאלבום שנשא את השם "I'll Be Your Mirror: A Tribute to The Velvet Underground & Nico". בתקווה שהסנוניות האחרונות הללו יולידו סוף סוף אלבום סולו ראשון של האיש והאגדה. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- John Paul Jones
הוא בסיסט, הוא קלידן, תכלס הוא מולטי-אינסטרומנטאליסט, הוא גם יוצר מאוד מגוון ומוכשר והוא הנשק הסודי של "Led Zeppelin" שאחראי לא מעט להתפתחות המוזיקלית שלה. (Photo: Gary Miller) בואו לקרוא 50 עובדות מענייניות על John Paul Jones: 1. ג'ון פול ג'ונס נולד ב- 3 לינואר 1946 ב- Kent שבדרום מזרח לונדון, בשם John Baldwin. 2. שני הוריו עסקו במוזיקה, אביו Joe Baldwin היה פסנתרן ומעבד מוזיקלי של להקות ביג בנד בשנות ה- 40 וה- 50 של המאה הקודמת. 3. כתוצאה מכך, ההשפעות המוזיקליות על ג'ון נעו מבלוז וג'אז ועד למוזיקה קלאסית. 4. הוא החל ללמוד לנגן על פסנתר כבר בגיל 6. 5. בגיל 14 הוא כבר הפך לאורגניסט ולמנצח על מקהלה בכנסיה המקומית. 6. באותה שנה הוא כבר ניגן על הבמה עם אחת הלהקות של אביו. 7. גיטרת הבס הראשונה שלו היתה Fender Jazz Bass. 8. כבר בגיל 15 הוא הקים את להקתו הראשונה "The Deltas". 9. בהמשך הוא ניגן בס בלהקת הג'אז רוק "Jett Blacks" ובהרכב "Herbie Goins", בהן היה חבר גם הגיטריסט הוירטואוז John McLaughlin. 10. בשנת 1962 הוא נשכר על-ידי Jet Harris ו- Tony Meehan מלהקת "The Shadows", כדי ללוות אותם באולפן ובהופעות. 11. נגן נוסף ששיתף פעולה עם Jet Harris ו- Tony Meehan באותה תקופה, היה Jimmy Page אשר ניגן בלהיט של השניים משנת 1963 - "Diamonds". 12. השניים אף הזמינו את ג'ון פול ג'ונס להצטרף ללהקת "The Shadows" שהיתה מאוד מצליחה באותה תקופה. הוא אמור היה להחליף את הבסיסט שלהם Brian Locking שעזב את הלהקה בשנת 1963, אך הדבר לא יצא בסוף אל הפועל. (Pיhoto: Mark And Colleen Hayward) 13. בשנת 1964 הקליט ג'ון את שירו הראשון - "Baja" ששוחרר גם כסינגל. 14. לפני שחרורו של הסינגל לשוק שינה ג'ון בולדווין את שמו ל- John Paul Jones, בעצת המפיק Andrew Loog Oldham. 15. את השם בחר לו המפיק לאחר שראה פוסטר לסרט John Paul Jones the American. 16. הסרט היה מבוסס על John Paul Jones, אחד מהמפקדים הראשונים של חיל הים האמריקאי בזמן מלחמת האזרחים. 17. עבודתו של ג'ונס עם Jet Harris ו- Tony Meehan עשתה לו שם אצל חברת התקליטים "Decca" והחל משנת 1964 הוא הפך לנגן סשנים מאוד מבוקש בבס, קלידים ועיבודים תזמורתיים לאמנים והרכבים מבילים באותה תקופה. 18. בין האמנים איתם עבד ג'ונס באותו זמן ניתן למנות את: The Everly Brothers", Etta James, Marianne Faithful, "The Supremes", Bo Diddley. 19. ג'ון אחראי על עיבוד כלי המיתר בשיר "She's a Rainbow" של ה"רולינג סטונס". 20. הוא ניגן בס בלהיטיו הגדולים של Donovan כמו: "Sunshine Superman", "Hurdy Gurdy Man", ו- "Mellow Yellow". 21. הוא אחראי על כל תפקידי הבס באלבום "Matthew and Son", הראשון של Cat Stevens. 22. הוא ניגן בס וניצח על התזמורת באלבום "Dusty … Definitely" של Dusty Springfield. 23. הוא ניגן בס והיה אחראי לעיבודי הצ'לו באלבום "Little Games" של ה- "The Yardbirds" משנת 1967. זה היה האלבום הראשון של הלהקה ללא Jeff Beck ועם Jimmy Page כגיטריסט. (Photo: ledzeppelin.com) 24. הוא ניגן ועיבד גם עם "Tom Jones, Nico, Rod Stewart , "Herman's Hermits ו- Jeff Beck . 25. עם Jeff Beck הוא גם הקליט בחודש מאי 1966 גם את הקטע "Beck’s Bolero". נכחו באולפן באותם סשנים גם המתופף Keith Moon וכמובן Jimmy Page . 26. הסשן הזה היה מאוד מכונן עבור ג'ון פול ג'ונס וג'ימי פייג', שכן מעבר לחיבור ביניהם הוא הכניס לפייג' את הרעיון להקים סופרגרופ שיכלול אותו עצמו, את Jeff Beck , Keith Moon ו- John Entwistle מלהקת "המי", את סטיב מריוט ואת סטיבי וינווד. 27. כשג'ון אינטוויסל שומע על הרעיון לסופרגרופ הוא מיד אומר שהם יפלו ממש כמו בלון עופרת וקית' מון חידד את המשפט וציין כי הם יפלו כמו "Lead Zeppelin". המילים של Keith Moon נחרתו בזכרונו של Jimmy Page והם יצוצו בזמן הנכון ובמקום הנכון שנתיים מאוחר יותר. 28. בקטע האלמותי "Since I've Been Loving You" ג'ונס מנגן על אורגן האמונד, כשאת תפקידי הבס הוא מבצע באמצעות בס פדאל. 29. הסמל שבחר ג'ון פול ג'ונס לאלבום " Led Zeppelin IV " הוא "טריקווטרה" סמל המייצג אדם תחרותי, עם יכולות וביטחון עצמי. 30. ג'ון אחראי לא מעט למשקלים הלא שיגרתיים של "לד זפלין", בין המפורסמים בהם הוא המשקל 5/4 שבחר לריף של השיר "Black Dog" אותו כתב לאלבום. 31. במהלך הופעותיה של "לד זפלין" ג'ון פול ג'ונס היה זה ששר את השיר "The Battle of Evermore" במקומה של הזמרת Sandy Denny. 32. ג'ון היה זה שאחראי על הרחבת קשת הצלילים והסגנונות של לד זפלין, בעיקר בשירים כמו The Rain Song", "Trampled Under Foot", "Kashmir", "Friends ו- "No Quarter", בנגינה על כלים כמו אורגן האמונד, מלוטרון, מוג סינתסייזר, מנדולינה ובס פדאל, כמו גם על עיבודים תזמורתיים ותוספות כלי מיתר. הוא מנגן גם על קלאווינט, יוקליילי, כינור, צ'לו, סיטאר ועוד. 33. בשנת 1970 שוחרר לכבוד חג המולד הסינגל "The "Man from Nazareth על-ידי אומן בשם John Paul Jones. זה לא היה ג'ון פול גו'נס המוכר לנו מ"לד זפלין" אלא אומן אחר ששמו המקורי Reginald John Davidge. העובדה הזאת גרמה לסכסוך בין ג'ון פול ג'ונס הזפליני לג'ונס האחר, ובסופו של דבר ג'ונס האחר שינה את האיות של שמו בבריטניה ל- John Paul Joans . 34. ג'ון פול ג'ונס ניגן בבס בקטע הפתיחה של האלבום "HQ" של Roy Harper אשר שוחרר בשנת 1975. מי שניגן בגיטרה באותו הקטע היה David Gilmour . 35. שיתוף פעולה נוסף של ג'ון פול ג'ונס עם David Gilmour היה באלבום "Give My Regards to Broad Street" של Paul McCartney , משנת 1984. 36. ג'ון פול ג'ונס שיתף פעולה עם Paul McCartney ועם David Gilmour גם באלבום "Back to the Egg" של להקת "Wings" אשר שוחרר בשנת 1979, הפעם זה היה גם יחד עם חברו John Bonham . (Photo: Quora) 37. הוא כתב את הפסקול לסרט "Scream for Help" משנת 1985 בו גם התארח ג'ימי פייג' בשני קטעים. 38. הוא כתב והתארח בשיר" 4-Minute Warning" מתוך האלבום "Music for Films III" של Brian Eno אשר שוחרר בשנת 1988. באותה שנה הוא גם הפיק וניגן באלבום "Children" של "The Mission". 39. ג'ון פול ג'ונס אחראי על כל העיבודים התזמורתיים באלבום המופת " Automatic for the People " של להקת "R.E.M.", משנת 1992. 40. הוא הפיק את האלבום "Independent Worm Saloon", אלבומם השישי של ה- "Butthole Surfers" משנת 1993. 41. בשנת 1994 הוא שחרר יחד עם זמרת האוונגרד Diamada Galàs את האלבום "The Sporting Life". 42. בזמן שהיה בסיבוב ההופעות לקידום האלבום הנ"ל היו עסוקים חבריו Jimmy Page ו- Robert Plant עם המופע " Unledded No Quarter: Jimmy Page and Robert Plant " אשר שודר ב- MTV ושוחרר באלבום ובדי. וי. די. 43. פייג' ופלאנט אפילו לא הודיעו לג'ון פול ג'ונס על המיני-איחוד והוא למד עליו מהתקשורת. ג'ון פול ג'ונס מאוד נפגע כשחבריו לא סיפרו לו על האיחוד, במיוחד לאחר שהם בחרו להכתיר את האלבום והמופע בשם "No Quarter", שהינו שיר שנכתב רובו ככולו על-ידו. בשנת 1990 הוא היה אחראי על התזמור של שני שירים מהאלבום "Heartbreak Station" של "Cinderella", ביניהם שיר הנושא. 45. בשנת 1995 הוא ניגן במגוון גדול של כלים והפיק את אלבום ההופעה "The Road Home" של להקת "Heart". 46. הוא שחרר שני אלבומי סולו "Zooma" משנת 1999 ו- "The Thunderchief" משנת 2002. 47. ג'ון פול ג'ונס גם ניגן בשני קטעים מהאלבום " In Your Honor " של להקת ה- "Foo Fighters" אשר שוחרר בשנת 2005. מנדולינה בשיר "Another Round" ופסנתר בשיר "Miracle". 48. שיתוף הפעולה הזה עם Dave Grohl יוליד ארבע שנים מאוחר יותר את הסופרגרופ והאלבום Them Crooked" Vultures" יחד עם Josh Homme מלהקת "Queens of the Stone Age". 49. בשנת 2009 הוא שיתף פעולה עם ה- "Sonic Youth" כשכתב את המוזיקה וניגן במופע הריקוד של "Merce Cunningham". 50. הוא הכיר את אשתו לעתיד Mareen בשנת 1965 והוא נמצא איתה עד היום. לשניים יש 3 בנות. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- 38 Special - Wild-Eyed Southern Boys
"פינה בקטנה".... ב- 3 לינואר 1981, שחררה להקת "38 Special" את האלבום "Wild-Eyed Southern Boys". זה אלבומה הרביעי של הלהקה וגם אלבום הפריצה שלה והראשון שהגיע למעמד פלטינום. אחרי שלושה אלבומים שהתמקדו בסגנון Southern Rock החליטה הלהקה להיפתח לצליל יותר מעודכן ונגיש לרדיו. הלהקה עשתה באלבום הזה מאמץ מכוון לבדל את עצמה מהרכבים "דרומיים" קלאסיים כמו "Lynyrd Skynyrd" ו- "The Allman Brothers Band", וקיבלה על עצמה שינוי סגנון שהפך לקליל וקליט יותר מאלבומיה הקודמים. זו לא היתה מלאכה פשוטה, שכן ההשוואות ללהקות שהזכרנו לעיל היתה מתבקשת הן לאור הסגנון המוזיקלי והלבוש, הן לאור המיקום הגיאוגרפי ובמיוחד לאור העובדה שאחד ממקימי הלהקה והרוח החיה מאחוריה היה Donnie Van Zant, היה אחיהם של Ronnie Van Zant ו- Johnny Van Zant הידועים מלהקת "Lynyrd Skynyrd". שלא תבינו לא נכון, סגנון הרוק הדרומי עדיין שולט באלבום הזה, אבל הוא כולל השפעות נוספות ועיבוד מדוקדק שנועד להנגיש את החומר בצורה הרבה יותר ידידותית, במטרה לפנות לקהל רחב יותר. הלהקה שהוקמה בשנת 1974 בג'קסונוויל פלורידה על-ידי החברים Don Barnes ו- Donnie Van Zant, שחררה את אלבומה הראשון בשנת 1977, ומאז במשך שלושה אלבומים חיפשה את הלהיט שלה. הלהקה קיבלה אותו בדמות השיר הפותח של האלבום " Hold On Loosely " שהפך ללהיט הגדול ביותר של הלהקה. השיר נכתב בשיתוף עם Jim Peterik שלא היה חלק מהלהקה, אך היה חבר בלהקת "Survivor", כן ההיא שתשחרר שנה לאחר מכן את השיר האלמותי " Eye of the Tiger ". פטריק השתתף בכתיבת שלושה שירים נוספים, ביניהם שיר הנושא של האלבום. מסתבר שאותו Jim Peterik הוא כותב מאוד מוכשר שכתב בין היתר לאומנים כמו: Cheap Trick", Sammy Hagar , "REO Speedwagon", Brian Wilson , "Lynyrd Skynyrd", "The Beach Boys ועוד. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Stephen Stills
ניל יאנג כתב עליו באוטוביוגרפיה שלו Waging Heavy Peace: A Hippie Dream משנת 2013: "Stephen is a genius". אז בואו נספר קצת על מי שניל יאנג הכתיר כלא פחות מ"גאון" - הזמר, הגיטריסט והיוצר Stephen Stills: (Photo: last.fm) 1. סטיבן (סטפן) סטילס נולד בדאלאס טקסס כ- Stephen Arthur Stills ב- 3 לינואר 1945. 2. כמי שגדל במשפחה "צבאית" הוא נהג לעבור יחד עם הוריו ממקום מגורים אחד למשנהו. בעקבות מגורי משפחתו במקומות שונים בדרום ארה"ב ובמדינות במרכז אמריקה הוא הושפע מפולק, בלוז ומוזיקה לטינית. 3. אחת הלהקות הראשונות בה היה חבר בראשית שנות ה- 60 הייתה "The Continentals" בה היה חבר גם Don Felder שבהמשך יהפוך לגיטריסט של להקת ה- Eagles. 4. בשנת 1964 הוא היה חלק מהרכב הפולק "Au Go Go Singers", שם הכיר את Richie Furay ששנתיים מאוחר יותר יקים יחד איתו את ה- "Buffalo Springfield". 5. לאחר פירוק "Au Go Go Singers" הוא הקים בשנת 1965 את הרכב הפולק-רוק "Company" אשר הופיע במספר מקומות בקנדה, שם פגש לראשונה את Neil Young מופיע במועדון באונטריו קנדה. 6. בשנת 1966 הוא שכנע את Furay לעבור יחד איתו לקליפורניה בחיפוש אחר עתידם המוזיקלי. 7. באותה שנה בדיוק עשה Neil Young יחד עם Bruce Palmer מסלול דומה. לאחר פירוק להקתם "Mynah Birds" בקנדה, מכרו השניים את כל ציוד הלהקה, רכשו רכב לוויות שקיבל את השם Mort II וחצו את הגבול לארה"ב באופן בלתי חוקי, בחיפוש אחר עתיד מוזיקלי בלוס אנג'לס. 8. סטילס ו- Furay יבחינו בניל יאנג ובפאלמר נוסעים ב- Mort II כשהיו תקועים בפקק בסאנסט בוליברד בלוס אנג'לס. סטילס עשה פניית פרסה בלתי חוקית כדי להשיג את יאנג ואת פאלמר והמפגש האקראי הזה הוא זה שהוליד את "Buffalo Springfield". 9. הבופאלו ספרינגפילד השפיעה רבות על פיתוח ז'אנרי הקאנטרי הרוק והפולק-רוק. סטילס היה הרוח החיה מאחורי הלהקה יחד עם Neil Young . 10. ב- 5 לדצמבר 1966 הוא שחרר יחד איתה את אלבום הבכורה " Buffalo Springfield ". 11. ביום הוצאת האלבום שוחרר גם הסינגל "For What It's Worth" שיר שסטילס כתב עבור הלהקה והפך מיד ללהיט. בהמשך אומץ השיר גם על-ידי ידי תנועות המאבק במלחמת ויטנאם כהימנון אנטי מלחמתי. 12. עד שנת 1968 ישחרר סטילס עם ה"בופאלו ספרינגפילד" עוד 2 אלבומים לפני פירוקה. 13. לאחר פירוק ה"בופאלו ספרינגפילד" הוא יחבור ל- Al Kooper ול- Mike Bloomfield להוצאת אלבום המופת Super Session משנת 1968. 14. ב- 26 לאפריל 1968 הוא נכנס יחד עם חברתו Judy Collins לאולפן הקלטות בניו יורק. לאחר שקולינס סיימה להקליט סטילס ביקש לנצל את הזמן שנותר מהסשן עליו שילמה ג'ודי מראש כדי להקליט דמואים שלו. הוא נותר באולפן לבד באותו לילה והקליט את הדמואים הראשונים לשירים שישוחררו זמן קצר לאחר מכן במסגרת ההרכב Crosby, Stills and Nash. 15. סטילס ישחרר בשנת 2007 את ההקלטות המקוריות של הדמואים מאותו לילה קסום במסגרת האלבום "Just Roll Tape: April 26, 1968". 16. החיבור של סטילס עם קרוסבי ונאש החל בשלהי שנת 1967 כאשר David Crosby מפוטר מלהקת ה"בירדס". Graham Nash שהיה חבר בלהקת ההוליס הכיר את קרוסבי במהלך סיבוב ההופעות של הבירדס באנגליה. 17. לאחר פירוק ה"בופאלו ספרינגפילד", בחודש יולי 1968, השלושה נפגשים במהלך מסיבה פרטית שנערכה בביתה של ג'וני מיטשל (סטילס עדיין מתעקש שזה היה בביתה של מאמא קאס מ"האימהות והאבות"). (Photo: Michael Ochs Archives) 18. קרוסבי וסטילס ניגנו שיר חדש שכתב סטילס "You Don't Have to Cry", שבהמשך יופיע באלבום הבכורה של ההרכב. נאש הצטרף אליהם בשירה בהרמוניה שלישית (על קרוסבי וסטילס), ומיד באותו הרגע הבינו השלושה שיש ביניהם שילוב ווקאלי מדהים שאי אפשר להתעלם ממנו. הכימיה הווקאלית המטורפת והחיבור המיוחד הזה, גרמו לנאש לעזוב את ה"הוליס" ולהצטרף ל"סופרגרופ" ההולכת ומתהווה. 19. במאי 1969 שוחרר האלבום הראשון של הסופרגרופ שנקרא על שם ההרכב Crosby, Stills & Nash. 20. סטילס לקח על עצמו את ההובלה וניגן על רוב הכלים באלבום, גיטרה, בס, קלידים ושירה, כאשר קרוסבי ונאש מוסיפים גיטרות אקוסטיות וכמובן את תפקידי השירה ודאלאס טיילור נשכר לבצע את תפקידי התופים. 21. האלבום נפתח עם "Suite: Judy Blue Eyes" שכתב סטילס, יצירה המונה ארבעה חלקים, בת למעלה מ- 7 דקות, עם מספר מעברים וחילופי מקצבים שסטילס כתב על ג'ודי קולינס. 22. יחד עם "CSN" הוא יהפוך למוביל המאבק נגד מלחמת וייטנאם עד כי דבק בהם הכינוי "קולו של הדור". 23. כשלושה חודשים לאחר שחרורו של אלבום הבכורה הופיעה כבר "CSN" בפסטיבל Woodstock האגדי. זו היתה הופעתם השניה בלבד אי פעם. 24. ניל יאנג יעלה לבמה ויצטרף אל השלישיה בחלקו השני והיותר "חשמלי" של המופע. הרגע הזה יהווה את הטריגר שיהפוך את השלישייה לקוורטט "CSNY" כשניל יאנג יצטרף אליהם כחבר מן המניין. (Photo: Tom Copi) 25. במהלך פסטיבל הפולק "Big Sur" שנערך בשנת 1969 בקליפורניה והיה אמור לשגר מסר אנטי מלחמתי, נתפס סטילס בעדשת המצלמה במהלך קרב אגרופים עם אחד הצופים. 26. בשנת 1970 הוא שחרר את אלבום הסולו הראשון שלו שנקרא על שמו "Stephen Stills". 27. זה האלבום היחיד בהיסטוריה בו מנגנים גם Eric Clapton וגם Jimi Hendrix . 28. באלבום משתתפים גם Ringo Starr, Cass Elliot, David Crosby, Graham Nash , Rita Coolidge ועוד. 29. סטילס היה חבר טוב של Jimi Hendrix ונהג לג'מג'ם איתו. 30. למעשה Jimi Hendrix היה זה שלימד אותו לנגן בגיטרה מובילה. 31. השמועות מספרות שהוא גם היה מועמד למלא את תפקיד הבס בהרכב של Jimi Hendrix . 32. סטילס עשה אודישיין לסדרת הטלוויזיה משנות ה- 60 וללהקה "The Monkees". 33. בשנת 1971 הוא השתתף באלבום "Just as I Am" של Bill Withers וניגן בגיטרה בין היתר בלהיט "Ain’t No Sunshine". 34. בסוף שנת 1971 הוא חבר ל- Chris Hillman שהיה הבסיסט של להקת הבירדס, להקמת ההרכב "Manassas". 35. בשנת 1976 הוא ניגן בכלי הקשה בשיר "You Should Be Dancing" של להקת ה- "Bee Gees" הלקוח מאלבומם "Children of the World". 36. האחים גיב החזירו לו טובה כאשר Andy Gibb (אחיהם של בארי, רובין ומוריס גיב מהבי ג'יס) שר קולות רקע בשני שירים מאלבומו של סטילס משנת 1978 "Thoroughfare Gap". 37. בשנת 1976 כאשר קרוסבי ונאש הקליטו והופיעו תחת השם "Crosby & Nash", יאנג וסטילס הקימו את "The Stills-Young Band" ושחררו את האלבום "Long May You Run". 38. האידיליה בין השניים התפרקה לאחר תשע הופעות בלבד, בעוד יאנג נוטש את סטילס בהודעת טלגרם. 39. בשנת 1979 הוא נטל חלק בפסטיבל "Havana Jam" שנערך בקובה והפך (יחד עם בילי ג'ואל, כריס כריסטופרסון ועוד שהופיעו שם) לאחד מהואמנים האמריקאים הראשונים שהופיע על אדמת קובה לאחר המשבר עם ארה"ב. 40. סטילס שיתף פעולה עם חברי "Public Enemy" בשיר "He Got Game" שכלל סימפולים מהשיר "For What It’s Worth" של "Buffalo Springfield". 41. הוא הופיע בשלושת הפסטיבלים המיתולוגיים של שנות השישים – ב- Monterey עם ה- "Buffalo Springfield", וב- Woodstock וב- "Altamont" עם CSN. 42. סטילס הוא האמן הראשון שנכנס להיכל התהילה של הרוק פעמיים באותו הערב, הן כחבר ה- "Buffalo Springfield" והן כחבר ב- "Crosby, Stills and Nash". (Photo: Rolling Stone Magazine) 43. ביום הולדתו ה- 63 ה- 3 לינואר 2008 הוא עבר ניתוח להסרת גידול סרטני בפרוסטטה. הניתוח עבר בהצלחה. 44. הופעתו האחרונה עם "Crosby, Stills & Nash" היתה בבית הלבן במסגרת הופעה שנערכה לכבוד הכריסטמס בשנת 2015. 45. מגזין הרולינג סטון דירג את סטילס במקום ה- 47 ברשימת הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים וציין כי הוא אחד מהגיטריסטים הכי אנדרייטד ברוק, ככל הנראה בשל העובדה שהוא נתפס כסינגר-סונגרייטר. 46. סטילס שחרר במהלך הקריירה המפוארת שלו למעלה מ- 30 אלבומי אולפן, ביניהם: שלושה אלבומים עם ה- "Buffalo Springfield", שני אלבומים עם "Manassas", שלושה עשר עם "CSN", שלושה עם "CSNY", אחד עם ההרכב "The Stills-Young Band", אחד עם Al Kooper ו- Mike Bloomfield ושמונה אלבומי סולו. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Syd Barrett - The Madcap Laughs
כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 3.1.1970 "כאשר דלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת" זה התרחיש שהוביל את Syd Barrett מחוץ ללהקת "פינק פלויד" וסלל את דרכו לאלבום הבכורה שלו "The Madcap Laughs" שיצא ב- 03.01.1970. באמצע שנת 1967 חברי " Pink Floyd " ראו לנגד עיניהם כיצד חברם להרכב Syd Barrett הופך ממוזיקאי יצירתי לצל של עצמו. בארט שהיה עד אז המנוע של ההרכב, כתב 8 מ- 11 שירי " The Piper at the Gates of Dawn " - אלבום הבכורה של "פינק פלויד", היה אחראי לסאונד הפסיכדלי והניסיוני של ההרכב, והוביל גם את הצד הוויזואלי של הלהקה. בארט שהיה בוגר בית הספר לאומנות בקיימברידג' עיצב את חזונו המוזיקלי במהלך שהותו שם, ובנוסף גילה את "החוויה הפסיכדלית" לפי תורתו של המשורר והפסיכולוג האמריקאי טימותי לירי. לירי דגל בשימוש ב LSD לתיקון העולם, הוא טען שהסם מנתק את האגו מהאיד, ומהסופר אגו, בכך האדם חוזר למצב פסיכולוגי כשל ילד קטן טהור כוונות ואוהב חיים. חזיונו של לירי יצר בעיקר כמויות של אנשים מכורים לסם שהפך אותם לעדר של זומבים חסרי רגש ומודעות, מעבר למקרים שבהם החליט בארט במהלך הופעה להפסיק את נגינתו ללא סיבה, זכור המקרה ההזוי בו התחנן בארט בפני חבריו להרכב שלא יקלפו אותו, משום שחשב שהוא בננה. לקראת סוף 1967 צירפו חברי "פינק פלויד" גיטריסט שני כגיבוי לבארט, היה זה David Gilmour . ב- 26 בינואר נפל הפור, חברי ההרכב היו בנסיעה מלונדון להופעה באוניברסיטת סאותהמפטון כשעלתה השאלה שנאסוף את סיד? ומיד עלתה התשובה בואו לא נטרח, וכך מצא את עצמו Syd Barrett מחוץ ל"פינק פלויד". בארט שנפגע מהתנהגותם של חברי להקתו, נהג בתחילה לבקר באולפן ולראות בעיניים כלות את חבריו מקליטים, עד שהחליט ליצור בעצמו. הוא נכנס לאולפן יחד עם Peter Jenner , ו- Andrew King שניים ממנהלי "פינק פלויד" שעזבו עימו, ג'אנר הוביל את בארט לאולפני EMI (אולפני "אבי רואד" בהמשך) בצפון מערב לונדון, על מנת להקליט כמה שירי סולו, מהר מאוד התברר לג'אנר שהעבודה עם בארט קשה מאוד בשל מצבו הנפשי הקשה. לאחר חודשיים של ההקלטות, און אנד אוף, הפסיק בארט את ההקלטות בפתאומיות, נפרד מחברתו ויצא לטיול ברחבי בריטניה שהסתיים בטיפול במרפאה פסיכיאטרית בקיימברידג'. רק לאחר חצי שנה, בתחילת 1969, החל בארט להשתקם מעט, והחליט לחזור ולהקליט, או אז התברר לו שג'נר לא מעוניין להמשיך לעבוד איתו, ועל עמדת המפיק הופקד Malcolm Jones ראש לייבל הפרוג רוק של EMI. כמו John Lennon , בארט הפך תמונות סוריאליסטיות וספרים שאהב מילדותו לשירים, המשיך את הקלטות אלבום הבכורה שלו "The Madcap Laughs" באפריל 1969 (לאחר הפסקה של תשעה חודשים). בארט צירף חברים רבים שבאו לעזרה בהקלטות, כמו שני חבריו ל"פינק פלויד" - David Gilmour שמנגן על גיטרה 12 מיתרים, בס ואפילו תופים בשיר אחד , ו- Roger Waters שהפיק חלק מהשירים , שלושת חברי "סופט מאשין" - Robert Wyatt, Mike Ratledge ו- Hugh Hopper , מתופף להקת "ג'וקרז וויילד" (הלהקה הראשונה של David Gilmour ) Willie Wilson שמנגן כאן בכלל על בס , ומתופף "האמבל פיי" Jerry Shirley . רוב השירים נבנו בתחילה עם בארט ששר וניגן על גיטרה אקוסטית, ונגני האולפן הוסיפו עליה את נגינתם, אך גם בצורה הפשוטה הזאת חלו קשיים כשהתברר שנגינתו של בארט לא צפויה, לעיתים הוא דילג על פעימות או הוסיף אותן אקראית דבר שהקשה על נגני האולפן להבין את מבנה השירים. למרות הקשיים מדובר באלבום שהפך לאבן דרך במוזיקה, אלבום שמורכב משירי פולק אקוסטי, ושירי רוק פסיכדלי, ומנים רבים ציינו אותו כאלבום מעורר ההשראה שלהם, ורבים משירי האלבום חודשו בהמשך. השיר " Octopus " היה היחיד שיצא כסינגל ונכנס לטופ 40 הבריטי. את עטיפת האלבום צילם מיקי רוק, כאשר עבורה צבע בארט את רצפת חדר השינה שלו באחוזת וות'רבי בצבעי כתום וסגול. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Triumph - Never Surrender
ב- 28 לינואר 1983 שחררה "Triumph" את אלבומה השישי "Never Surrender". האלבום יצא תחילה בשלהי 1982 בקנדה בלבד, דרך חברת התקליטים "Attic Records". בשל ענייני הפצה של חברות התקליטים, יצא האלבום בארה"ב וברחבי העולם האלבום רק ב- 23 לינואר 1983 דרך "MCA Records". הלהקה מגיעה להקלטת האלבום הזה בטופ שלה, אחרי ארבעה אלבומי פלטינה רצופים האחרון שבהם "Allied Forces" משנת 1981. מצד שני, הלחץ האדיר של שחרור אלבומים בקצב מסחרר וסיבובי ההופעות המפרכים שליוו אותם, הותירו את הלהקה מותשת מבחינה יצירתית. על כך יש להוסיף את העובדה שהלחץ ליצר אלבום שובר קופות ברמה של ארבעת הקדומים לא היה פשוט, כך שהלהקה נכנסה בחזרה לאולפן בניסיון לרתום מספיק אנרגיה והשראה כדי לוודא שאלבומה הבא יעמוד בסטנדרטים הגבוהים של אלה שקדמו לו. לדעתנו הלהקה עמדה במשימה ואף יותר מכך! חרף הקושי היצירתי היחסי והלחץ מסביב הצליחה הלהקה לייצר עוד אלבום אדיר שזכה למעמד זהב בארה"ב וכולל לכל הפחות חמישה המנוני רוק, בינהם: "Too Much Thinking" הקצבי עם אפקט הוואה-וואה ההנדריקסי, "All the Way" הסוחף והקליט הסמי-בלדה "A World of Fantasy" וכמובן שיר הנושא "Never Surrender" שהפכו לשירי המצעד הגבוהים אי פעם של "Triumph" במצעד "Top Rock Tracks" עד אותה עת. יצירות הלהקה קיבלו באלבום הזה גוון פוליטי יותר בהשוואה לאלבומים הקודמים ואת זה ניתן לשמוע כבר מצלילי הפתיחה של "Too Much Thinking", שכוללים סימפול מאחד מהנאומים של הנשיא רונלד רייגן. המתופף Gil Moore פותח חזק עם תיפוף עוצמתי ושירה, הגיטריסט Rik Emmett מגיח מאחור עם ריף קטלני וסולו עם אפקט "Talk Box" והבסיסט Mike Levine שמתפקד כדבק מגע שמחזיק ומאחד את כולם עם הבס הפועם שלו. אחרי הפתיחה החזקה מגיעה הסמי-בלדה "A World of Fantasy" המושר על-ידי Rik Emmett, אשר כזכור חולק סולו שירה עם המתופף Gil Moore. היצירות החצי-שקטות האלה לא זרות ל- Emmett והם מתלבשות בול על גוון הקול המדהים שלו. (Photo: Chipster P.R & Consulting Inc.) קטעים אינסטרומנטאליים הם כבר עניין של מסורת בלהקה, אשר מקפידה לשלב אחד או שניים כאלה בכל אלבום. במקרה הזה מדובר בשלושה קטעים. הראשון בהם "A Minor Prelude" הוא קטע גיטרה קלאסי המוכיח את הכישרון המפלצתי של Rik Emmett. ריק הוא אוליי אחד הגיטריסטים הגדולים והפחות מוערכים שקיימים בהארד רוק. הוא יכול לרסק כל גיטריסט מטאל בשרדינג אבל זה לא היה הקטע שלו. הוא תמיד ניסה להראות גיוון וורסטיליות בסגנונות נגינה שונים, כפי שהוא עושה גם כאן. הקטע האינסטרומנטאלי "A Minor Prelude" שימש רק כמבוא לשיר המצוין "All the Way", עם הריף הקצבי והקליט והשירה המלודית והסוחפת של Rik Emmett. ללא ספק אחד השירים היפים באלבום. אחריו מגיע "Battle Cry" המהפנט, אותו שר Gil Moore. קטע עם ריף איטי ותיפוף "לד זפלני" שמדגיש את הצד הכבד יותר של "טריומף". כבר אמרנו שהערך המוסף של הלהקה הזו הוא בעובדה שיש להם שני זמרים מצויינים עם גוון קול שונה שממש משלימים זה את זה? אז הנה עוד הוכחה לכך. הצד השני של הויניל נפתחה עם הקטע האינסטרומנטאלי השני "Overture (Procession)" שכולל אינטרו גיטרה קצר מלווה בנגינת הסינתסייזר של הבסיסט Mike Levine. הקטע הזה הוא למעשה "בילד-אפ" למנה העיקרית - שיר הנושא האדיר של האלבום - "Never Surrender". שני הקטעים הללו יחד חוצים את קו 8 הדקות ונשמעים כמו יצירה אחת מורכבת ושלמה. התיפוף של Gil Moore נשמע אולי פשוט אבל מי שיאזין למילוי ול- "drum rolls" שהוא מכניס בין האקורדים והריפים יגלה שהוא מתופף מוכשר ואינטיליגנטי. כאילו ששלושת הקטעים האינסטרומנטאליים באלבום לא מספיקים לנו, אז Rik Emmett דואג לפתוח את השיר "When the Lights Go Down" עם אינטרו אקוסטי על הסטיל גיטאר, אשר מוביל אותנו לפיצוץ בדקה 0:30 עם הריף הרוקנרולי והשירה החזקה של Gil Moore שתופס הפעם את המיקרופון. כתבנו גם בעבר את דעתנו על מתופפים שגם שרים וציינו שמבחינתנו הם "סופרמנים". זה אולי הכי קשה לשיר ולנגן על תופים בו זמנית ומי שיצפה בהופעות של הלהקה הזאת יווכח ש- Gil Moore פשוט עושה את זה מדהים! הנה תראו: מתקרבים לסיום עם הלחן המבריק של Rik Emmett בשיר "Writing's On the Wall". שיר קליט עם שירה מדהימה שלו שנשמע כמו הימנון איצטדיונים. האלבום נחתם עם קטע אינסטרומנטאלי נוסף בשם "Epilogue (Resolution)". היצירה היפה הזו ממחישה לאן ילך ריק בקריירת הסולו העתידית שלו, עשרות שנים בהמשך הדרך' עם רמזים לג'אז ולקלאסי. להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Hear 'n Aid
ב- 1 לינואר 1986 שוחרר האלבום "Hear 'n Aid", אשר כלל שיתוף פעולה של 40 אומני הארד רוק ומטאל. מדובר באלבום צדקה שנועד להוות תשובה של אומני המטאל למחוות שביצעו אומני בריטניה ובהמשך ארה"ב לשם סיוע לנפגעי הבצורת באפריקה. ה כל התחיל עם השיר "Do They Know It's Christmas?" שכתב Bob Geldof סולן ה- "Boomtown Rats" והלחין Midge Ure סולן "Ultravox" בשנת 1984, לצורך גיוס תרומות לסיוע לקורבנות הבצורת באתיופיה. גלדוף ויור, חיברו את השיר לאחר שגלדוף ראה בערוץ BBC תוכנית דוקומנטרית על הבצורת הקשה שפקדה את אתיופיה. גלדוף קרא לאומנים בריטים נוספים להצטרף ליוזמת הצדקה והצליח להרכיב את הרכב ה- "Band Aid" שחבריו מנו את מיטב אומני בריטניה ואירלנד אשר ביצעו את השיר ששוחרר ב- 3 לדצמבר 1984 ושימש גם כשיר הנושא למופעי ה- " Live Aid " משנת 1985. התגובה האמריקאית לא אחרה לבוא. מייקל ג'קסון ו ליונל ריצ'י כתבו את השיר "We Are the World", אשר שהוקלט על ידי ההרכב " USA for Africa", שהורכב ממיטב אומני ארה"ב וקנדה , למען נפגעי הבצורת באתיופיה. השיר שוחרר במרץ 1985, נמכר בלמעלה מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם והפך לשיר השביעי הנמכר ביותר בכל הזמנים , וכן השיר השלישי הנמכר ביותר בכל הזמנים בארצות הברית . אומני המטאל לא יכלו להישאר אדישים לנוכח שתי המחוות הנ"ל. הזמר Ronnie James Dio חיבר יחד עם הבסיסט Jimmy Bain והגיטריסט Vivian Campbell, אשר היו אותה עת חלק מההרכב "Dio", את השיר " Stars " אשר גם הכנסותיו נתרמו לצורך הסיוע לנפגעי הבצורת באפריקה. השיר הוקלט ב- 20-21 למאי 1985 על יד 40 אומני הארד רוק ומטאל מפורסמים, וביניהם: Vinny Appice , Neal Schon , Blackie Lawless , Ted Nugent , Yngwie Malmsteen , Tommy Aldridge , Rob Halford , Kevin DuBrow , Eric Bloom , Geoff Tate , Don Dokken , Vivian Campbell , Buck Dharma , Neal Schon , Dave Murray , Adrian Smith ועוד. אומנים נוספים שלא הצליחו להגיע להקלטות, תרמו שירים לאלבום המחווה וביניהם: ""Accept", "Motörhead", "Rush", "Kiss ועוד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!












