כתב: Noam Asulin ב- 15 למרץ 2005 הוציאה "Kamelot" את אלבומה השביעי "The Black Halo". את "Kamelot" הכרתי אי שם בזמן שרותי הצבאי בשנת 2005. זו היתה תקופה שבה גיבשתי את הטעם שלי במוסיקה ובמטאל בפרט. זו היתה תקופה שעדיין הייתי שומע דברים רכים יחסית כמו "Evanescence" , "Nightwish" ו- "Edguy" אבל הייתי סקרן לדעת מה עוד יש שם במיצבור האלבומים הבלתי נגמר. באלבום עליו אספר כאן נתקלתי בשיטוטי באמזון בחיפוש אחר מוסיקה חדשה והאלבום הזה הופיע שם כאחת ההמלצות. בדקתי אותו ונגלה לעיניי עולם חדש של עושר מוסיקלי. "קמאלוט" היא להקת פאוור מטאל אמריקאית-שבדית שהוקמה בטמפה פלורידה בשנת 1991, על-ידי הגיטריסט Thomas Youngblood והמתופף Richard Warner. האלבום "The Black Halo" הוא אלבום קונספט שמהווה המשך ישיר לחלק הראשון של הסיפור שסופר באלבומה הקודם של הלהקה - "Epica" משנת 2003. האלבום מבוסס על מחזה בשם "Faust" מהמאה ה -19. גיבורי הסיפור הם Ariel שאת תפקידי השירה שלו מבצע הסולן Roy Khan ודמותו מבוססת על Heinrich Faust מהמחזה המקורי, Helena שמבוצעת על-ידי Mari Youngblood - בת זוגו של הגיטריסט Thomas Youngblood ואשר דמותה מבוססת על Gretchen מהמחזה המקורי, Mephisto המגולם על-ידי Shagrath - סולן "Dimmu Borgir" הוא הדמות היחידה שנותרה כמות שהיא מהמחזה המקורי ו- Marguerite המגולמת על-ידי Simone Simons - סולנית להקת "Epica" ואשר דמותה נוצרה בהשראת "Helen of Troy" מהמחזה המקורי. סיפור המעשה מתחיל במקום בו הסתיים הסיפור של "Epica" האלבום הקודם. Ariel עדיין מוכה צער על מותה של Helena . הוא נמצא בשליטה מוחלטת של Mephisto, אבל מחליט להתעמת איתו. תוך כדי העימות הוא מבין שאהבה היא התשובה האולטימטיבית לחיים, ושהאהבה האמיתית בינו לבין Helena היא חלק ממנה. הגילוי הזה מביא אותו לרגע של סיפוק מוחלט אשר מכניס לתוקף את החוזה שכרת עם Mephisto , ולפיכך נשמתו שייכת כעת למלאך ומתחילה לעזוב את גופו. אבל אז אהובתו Helena מתפללת לאלוהים על נשמתו ואלוהים מאפשר לו להיכנס לגן עדן עם Helena , בעוד Mephisto מושלך לגיהנום לנצח (ראו להלן בשיר " Memento Mori "). כבר השיר הראשון " March of Mephisto " מתחיל בצורה עוצמתית וכולל שיתוף פעולה של Shagrath עם גראולים עוצמתיים. האלבום רובו ככולו מאוד תיאטרלי ועשיר בכלים ובדרמתיות, מה שלטעמי מעביר מאוד את המסר של מחזה טראגי. הבלדה " Abandoned " מצמררת ומרגשת מאוד וכוללת הופעת אורח של Mari Youngblood, והשיר " The Haunting (Somewhere in Time) " כולל גם שיתוף פעולה עם Simone Simons והוא אולי אחד הדואטים היפים במטאל. הסולן המדהים של הלהקה Roy Khan מוסיף מאוד לדרמתיות ולאווירה, שלא לדבר על איכויות ווקאליות מרהיבות שמקפיצות את האלבום בכמה רמות. השיא של האלבום מגיע בשיר " Memento Mori " שהוא אחד משירי הפאוור הטובים שאני מכיר, אם לא הטוב שבהם. עונג צרוף שמתקרב לתשע דקות. השיר מתחיל בשקט ובאיטיות, מלווה בקלידים ולאט לאט מגביר. אפילו המעברים באלבום מהנים ובעלי משמעות, שזה משהו שאי אפשר להגיד על כל אלבום. ההפקה של האלבום נעשתה, בן השאר, על ידי Sascha Paeth, מפיק שבדי מוכר מאוד שעבד עם להקות כמו "Edguy" ו- "Avantasia". כל כלי באלבום הזה מקבל את המקום שלו והקלידים נותנים אווירה דרמטית ומנפחים את הסאונד למשהו גרנדיוזי. לסיכום, זהו אלבום מדהים ביופיו שמבוצע על-ידי מוזיקאים מוכשרים. לטעמי מדובר באלבום הפאוור האולטימטיבי ואחד מאלבומי המטאל הטובים מעולם. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 14.03.1983 "עד היום לא פגשתי מישהו שחושב שלהקת רוק גדולה צריכה להיות מנוהלת ע"י נגן גיטרה בן 23" במאי 1987 לאחר סיום ההקלטות של "Strangeways, Here We Come" אלבום האולפן הרביעי של "הסמיתס", הודיע גיטריסט, וכותב השירים של הלהקה Johnny Marr על רצונו לקחת פסק זמן מלהקת "הסמיתס", מאר הרגיש חנוק, בין השאר בשל הסיבה שחבריו ללהקה ציפו ממנו לקחת את המושכות, ולהתוות את דרכה של הלהקה גם מעמדת הניהול. מאר, כאמור לקח פסק זמן, משם הדברים התגלגלו בצורה שאיש לא ציפה. חודשיים לאחר ההפסקה, זעקו כותרות המגזין NME "הסמיתס בדרך לפירוק" מאר לא האמין לכותרת שהוא רואה לנגד עיניו, הוא הרגיש מרומה, והוא חשד במוריסי כאיש שאחראי לכותרת הזאת, לקראת סוף ההקלטות היחסים ביניהם היו מתוחים. "אנחנו אנשים שונים בתכלית" אמר פעם מאר בראיון, "לא פלא שמאז נפרדו דרכנו לא יצא לנו לדבר וללבן את הדברים" אבל היה מי שקיווה ש"הסמיתס" עוד יחזרו לשתף פעולה, היה זה המפיק של אלבומם האחרון סטיבן סטריט (הפיק בהמשך אלבומים ל"קרנבריז", ו"בלר") מתוך מחשבה ש"הסמיתס" עוד לא אמרו את המילה האחרונה, שלח סטריט למוריסי כמה דמואים עם נגינה שלו מתוך מחשבה לעורר במוריסי השראה לכתיבת שירים חדשים שיהפכו בהמשך לקאמבק מפואר של הלהקה. "שלחתי קלטת עם רעיונות שהיו לי, כמו שהיה נוהג לעשות Johnny Marr כשהיה שולח למוריסי רצועת גיבוי שלמה, כך הסמיתס נהגו לבנות את שיריהם" ציין סטריט בראיון. מוריסי אכן התלהב מהדמואים של סטריט, וענה לו "הסמיתס הם היסטוריה, אני להוט לעשות איתך תקליט סולו" כך נולד אלבום הבכורה של מוריסי "Viva Hate" שיצא ב- 14.03.1988. עד כמה היה רעב מוריסי להכרה, והצלחה כאומן, ולא רק הערכה אומנותית, ניתן היה לראות מהמענה הנלהב לסטריט חזרה. סטיבן פטריק מוריסי נולד במאי 1959 בדייויהאלם, לנקשייר, הוריו היו אירים קתוליים שהיגרו מדבלין למנצ'סטר. בילדותו הושפע עמוקות מרציחות של כמה ילדים באזור שבו גדל ע"י צמד שכונה "Moors Murders", מוריסי הצעיר התוודע לסנטימנט האנטי-אירי בחברה הבריטית נגד מהגרים אירים לבריטניה. למוריסי ביקורת רבה על מערכת החינוך הבריטי שלא תרמה לו כלום לדבריו למעט חוסר הערכה עצמית. משאיבד עניין בלימודים מיקד מוריסי את כל מירצו בקריאה, ואהב את כתיבתו של אוסקר ויילד, וספרות פמיניסטית. מוזיקלית התעניין מוריסי במריאן פייתפול, "טי רקס", דייויד בואי, ו"רוקסי מיוזיק", ובהמשך גם בלהקות כמו "הספארקס" ו"הניו יורק דולז.". תחילת דרכו המוזיקלית היתה בנובמבר 1977 כשפגש את הגיטריסט בילי דאפי והסכים להיות הסולן של להקתו "The Nosebleeds", שם גם כתב את שיריו הראשונים. במקביל החל מוריסי לכתוב ספרים קצרים עבור חברת ההוצאה בבילון Books, בהמשך כתב עוד ספרונים על הניו יורק דולז, וג'יימס דין, את ג'וני מאר הוא פגש אקראית בשנת 1978 במהלך הופעה של פטי סמית. כעבור ארבע שנים מאר יצר איתו קשר לאחר שהתרשם מהסיפרון שכתב מוריסי על "הניו יורק דולז", וכך נולדה "הסמיתס", הרכב שכל פועלו הסתכם בחמש שנים וארבעה אלבומים, אך יזכר כאחת מהלהקות שהכי השפיעו על בריטניה של שנות ה- 80 בזכות החיבור שלהם בין מוזיקת רוק לליריקה שנונה או במילים אחרות השילוב בין הגיטרות של ג'וני מאר, והרעיונות הכתובים של מוריסי. באוקטובר 1987 נכנס מוריסי להקלטות "Viva Hate" אלבום הסולו הראשון שלו, ימים ספורים לאחר שיצא האלבום האחרון של "הסמיתס" למכירה בחנויות, בזמן שעבד על השירים באולפן יחד עם סטיבן סטריט, המשיכו לצאת סינגלים של "הסמיתס" עד סוף 1987, האירוניה הו האירוניה. מעבר לסטריט שהפיק וניגן על גיטרה באלבום, זכה מוריסי לקבל תוספת כח מרשימה בדמות מייסד להקת הפוסט Pאנק "the "Durutti Column שניגן על גיטרה וקלידים, ואנדרו פארסי שניגן על התופים. אם באלבומי "הסמיתס" מוריסי פחות התמקד בכתיבה על חייו שלו, אז "Viva Hate" הוא כמובן הרגע שלו למלא את החלל בנושאים שמציפים את חייו, ולמוריסי יש דיעה כמעט על הכל, ולא תמיד הדעות שלו עוברות חלק באוזני המימסד כמו שקרה בשיר " Bengali in Platforms " שבו מספר מוריסי על מהגר מבנגלדש, וספק מזהיר את אותו מהגר "אין לך עתיד בבריטניה" לימים הואשם מוריסי בגזענות כלפי מהגרים, קצת אירוני כשיודעים שהוריו היגרו בעצמם לאנגליה. בשיר האחרון באלבום " Margaret on the Guillotine " מוריסי מטיח את זעמו במדיניות הת'אצ'רית, וממש מייחל למותה, מוריסי הואשם ע"י חבר הפרלמנט השמרני ג'פרי דיקנס במעורבות ברשת טרור והמשטרה חקרה אותו ועשתה חיפוש בביתו. הסינגל הפותח " Suedehead " שיצא כחודש לפני יציאת האלבום, המילים לשיר הן ההשראה של מוריסי מאנשי התת-תרבות "Suedeheads", כשהוא נזכר באדם שפגש כטינאייג'ר והיה חבר בתנועה הזאת של ה- "Suedeheads". השיר כבש את הטופ 5 הבריטי, והפך ללהיט הגדול ביותר של מוריסי, שהגיע גבוה יותר מכל הסינגלים של "הסמיתס". הסינגל השני " Everyday Is Like Sunday " נכתב ע"י מוריסי וסטיבן סטריט במשותף, מילות השיר מנציחות את העגמומיות של עיירת החוף הוולשית בורת' מחוץ לעונת הקיץ. שירים בולטים נוספים באלבום הם " Little Man, What Now? " הקצרצר שמנכיח למאזין את הקטע הקצר והכואב של 15 דקות התהילה. ב- " Break Up the Family " מוריסי מוכיח שיש בו געגועים לחבריו מ"הסמיתס", אם כי גרסה אחרת מספרת שמוריסי מדבר על חברי הילדות שלו מתחילת הסבנטיז, גם " Late Night Maudlin Street " הוא מצבור זכרונות של מוריסי מתקופת נעוריו בשנות השבעים. שמו של האלבום "Viva Hate" כה מתבקש, כאילו מוריסי מקבל בברכה את רגשות השנאה שהגיעו יחד עם המשבר ופירוק הלהקה, אולי המכירות היפות של האלבום, שכבש את פסגת מצעד האלבומים בבריטניה, ריככו את השנאה ההיא. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

סתם שתדעו... ה- 14 למרץ 1982 הוא יום היסטורי עבור להקת "Metallica". ביום הזה הם עלו לבמה בפעם הראשונה. זה היה במועדון "Radio City" בעיר " Anaheim " שבקליפורניה. (Photo: Metallica.com) ההרכב באותה הופעה היה: Ron McGovney, Dave Mustaine , Lars Ulrich ו- James Hetfield . רק חודשים ספורים קודם לכן נכנסה הלהקה בפעם הראשונה לאולפן והקליטה שני שירים - " Hit the Lights " ו- " Jump in the Fire " עבור האוסף המיתולוגי הראשון של "Metal Massacre". שם הלהקה אויית אז כ- "Mettallica". באותו ערב היסטורי ניגנה "Metallica" בעיקר קאברים. 4 שירים של "Diamond Head", ושיר אחד של כל אחת מהלהקות: " Savage", "Blitzkrieg" ו- "Sweet Savage". בנוסף, ניגנה הלהקה את שני השירים המקוריים שיכנסו בהמשך לאלבום הראשון - " Kill 'Em All ". מילות השיר "Jump in the Fire" היו שונות מאלו שבגרסת האלבום. (Photo: Metallica) מעניין לציין שבאותה הופעה James Hetfield לא ניגן בגיטרה אלא רק שר. בראיון שהעניק James Hetfield למגזין Kerrang! הוא ציין שבהופעה נכחו כ- 200 איש, ברובם חברים של ארבעת חברי "מטאליקה". הוא ציין שהוא היה ממש עצבני והרגיש לא נוח בלי הגיטרה. הוא הוסיף שבמהלך השיר הראשון ל- Dave Mustaine נקרע מיתר בגיטרה ולקח לו הרבה זמן להחליף אותו, כשבכל הזמן הזה הוא עמד נבוך לפני הקהל ממתין שדייב יסיים את החלפת המיתר. הוא סיפר שהם יצאו ממש מאוכזבים מההופעה וכי בהופעות הבאות היו אפילו פחות אנשים מההופעה הראשונה. הגלגול הזה של הלהקה הקליט בהמשך דמואים נוספים, לרבות "No Life 'til Leather" ו- "Power Metal". הבסיסט Ron McGovney יוחלף בדצמבר 1982 על-ידי Cliff Burton , אשר יערוך את הופעתו הראשונה במדי "מטאליקה" ב- 5 למרץ 1983. באפריל 1983 יפוטר Dave Mustaine מהלהקה ויוחלף על-ידי Kirk Hammett . עוד העל הפיטורין קראו כאן: The Day Dave Mustaine Fired From Metallica . וזה היה הסטליסט שנוגן באותו ערב היסטורי: ‘Hit the Lights’ ‘Blitzkrieg’ (Blitzkrieg) ‘Helpless’ (Diamond Head) ‘Jump in the Fire’ ‘Let It Loose’ (Savage) ‘Sucking My Love’ (Diamond Head) ‘Am I Evil?’ (Diamond Head) ‘The Prince’ (Diamond Head) ‘Killing Time’ (Sweet Savage) קבלו לינק להקלטה פיראטית מהמאורע ההיסטורי: "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא אחד הווקליסטים והמוסיקאים הבולטים בעולם המטאל ועם להקתו "Disturbed" הוא כבש את במות העולם והמצעדים. בנוסף לכך הוא בעצמו, מפגן פטריוטיות ישראלי שלא נראה על אדמתנו מעולם מצד אמן בינלאומי !! (Photo: Travis Shinn) = שמו המלא הוא David Michael Draiman והוא נולד ב-13 למרץ 1973, בברוקלין להורים יהודים. = אביו היה סוחר נדל"ן אך נכנס לכלא בגין הונאה פיננסית כאשר דויד היה רק בן 12. אחיו, בני (בנג'מין) גם מוסיקאי שחי ויוצר בישראל. סבתו ציונה ששורשיה מתימן עלתה עם משפחתה לישראל בתחילת 1900. = אימו היא ניצולת שואה שכמעט כל משפחתה נמחקה במהלך המלחמה בשואה. דויד התבטא מספר פעמים שיש לו קשר חזק לנושא בעקבות מה שהמשפחה של אימו עברה בשואה. = הוא למד בבית ספר חרדי ואפילו התכוון להיות רב, אבל בתקופת הנעורים הוא החל למרוד בממסד וסולק מבית הספר. הוא סיפר שזה גרם לו לשנוא את הדת לאורך שנים, אך מאוחר יותר בחייו הוא השלים עם זה ואפילו הפך להיות חזן. = לאחר שסיים את לימודי התיכון הייתה לו בת זוג שהשתמשה בסם מסוג הרואין ולבסוף התאבדה. הארוע עורר בדויד את ההשראה לכתוב את השיר "Inside the Fire". אך מערכת היחסים הזו הכניסה גם אותו לסמים וגם החל להשתמש בהרואין עד למצב שבו בשנת 1992, כשהוא בן 18, הוא ניסה לשים קץ לחייו. הוא שרד את הארוע שלאחריו הוא הבטיח לעצמו שלעולם לא ייגע יותר בסמים. = הוא למד במשך שנה בישיבת נווה-ציון בקריית יערים שליד ירושלים ואגב, הוא מדבר עברית שוטפת. (Photo: Ole Hagen) = לאחר שנה הוא חזר לארה"ב והחל ללמוד באונ' Loyola University Chicago. בשנת 1996 הוא סיים את הלימודים עם תואר BA ב- Political Science and Government, Philosophy, and Business Administration = לאחר שסיים את לימודיו, הוא עבד כעוזר אדמיניסטרטיבי במתקן בריאות. שנה לאחר מכן, הוא קיבל רישיון מנהל וניהל מתקן בריאות משלו במשך חמש שנים. = דויד סיפר שההשפעות הראשונות הכי גדולות שלו היו מלהקות "Kiss" ו- "Black Sabbath", אך לאורך השנים הוא אימץ מגוון רחב יותר של ז'אנרים מעולם הרוק כמו: Metallica, Iron Maiden, Pantera, Whitesnake, Sex Pistols, The Ramones, The Misfits, Nirvana, Soundgarden ועוד... = בשנת 1994 הגיטריסט Dan Donegan, המתופף Mike Wengren והבסיסט Steve "Fuzz" Kmak הקימו להקה בשם "Brawl". לאחר שנתיים של עבודה יחד, פירסמו השלושה מודעה בעיתון "Illinois Entertainer" שהם מחפשים זמר. דויד שקיים יותר מ-20 אודישנים ללהקות שונות באותה תקופה היה נחוש להתחיל ליצור מוסיקה. הוא ביצע את האודישן ומיד חברי הלהקה הרגישו שזה זה, בעיקר בגלל שהוא החל ליצור מלודיות תוך כדי אילתור לריפים של דן וגם בגלל שהוא היה מוכן ללכת על חומר מקורי בניגוד לזמרים האחרים שהשלושה בחנו. = בשנת 1996 הצטרף דויד ללהקה והוא גם זה שבחר לה את השם ששונה מ-"Brawl" לשם "Disturbed". (Photo: Disturbed) = ארבעת החברים הקליטו שני דמואים שונים והחלו לשווק את עצמם בכל דרך אפשרית. במשך שלוש שנים הם חיפשו להופיע בכל מקום בעיר שלהם שיקגו, בכל הופעה של להקה שהגיע להופיע בעיר הם ניסו להתברג כמופע פותח ובכל הופעה כל אחד מהם היה איש מכירות שמכר דיסקים, קלטות, חולצות, פליירים וכל דבר שניתן היה, על מנת לחשוף את המוסיקה שלהם לכמה שיותר אנשים. = במקביל הם יוצרים לעצמם לוגו ואת הדמות המוכרת שלהם "The Guy", דמות שנראת כאילו לקוחה ממשחק וידאו ותלווה אותם לאורך כל הקריירה שלהם. = בשנת 1999 הלהקה הצעירה מצליחה להשיג חוזה הקלטות וחותמת עם הלייבל Giant Records. = בשנת 2000 משחררת הלהקה את אלבום הבכורה שלה "The Sickness". עם עלייתו של ז'אנר ה- Nu-Metal זכתה הלהקה לחשיפה משמעותית והאלבום הגיע למקום ה-29 בבילבורד. למרות שלא הגיע למקום הראשון, האלבום היווה נקודת הפריצה של הלהקה ומכר עד היום למעלה מ-5 מיליון עותקים והיינו האלבום המצליח ביותר מסחרית של הלהקה. מהאלבום יצאו סינגלים חזקים ומצליחים כמו: "Stupify", "Down With The Sickness", "Voices" ו- "The Game". = בשנת 2002 משחררת הלהקה את אלבומה השני "Believe" שמגיע היישר למקום הראשון בבילבורד ומתחיל מסורת כיבוש המקום הראשון לאורך כל אלבום של הלהקה. מספר חודשים לפני צאת האלבום שחררה הלהקה סרט דוקומנטרי בשם "M.O.L" שמתעד רגעים מתוך ההקלטות של האלבום ומתוך סיבוב ההופעות של פני האלבום. מהאלבום שוחררו הסינגלים: "Prayer", "Remember" ו-"Liberate". הוידאו קליפ של הסינגל הראשון ירד משידור לאחר מתקפת 9/11 מאחר והיו דימויים שהזכירו את ההתקפה. = באותה שנה מקליט דויד את השיר "Forsaken" לפסקול ה-Nu-Metal המפורסם לסרט "Queen of the Damned" שהופק ע"י Jonathan Davis. = בשנת 2003 לאחר סיום סיבוב ההופעות "Music as a Weapon II" פוטר סטיב הבסיסט מהלהקה. הבסיסט John Moyer החליף אותו ומאז ועד היום הרכב הלהקה לא השתנה. = בשנת 2005 שוחרר אלבומה השלישי "Ten Thousand Fists" שגם הוא כמובן הגיע למקום הראשון בבילבורד. זהו האלבום הראשון שעל עטיפתו ניתן לראות את דמותו של "The Guy". אחד השירים המפורסמים באלבום הוא הקאבר לשיר "Land of Confusion" של להקת Genesis. זהו האלבום השני הנמכר ביותר של הלהקה שהגיע לכמעט 2 מיליון עותקים. חברי הלהקה הקדישו את האלבום לגיטריסט Dimebag Darrell שהלך לעולמו בשנה שלפני יציאת האלבום. באלבום הזה הלהקה החזירה את הסולו גיטרה למבנה של השירים, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. = בשנת 2006 דויד דורג במקום ה-42 ברשימת 100 הווקאליסטים הגדולים של המטאל בכל הזמנים של המגזין Hit Parader. = בשנת 2008 משחררת הלהקה את אלבומה הרביעי "Indestructible". זהו האלבום הראשון שהלהקה מפיקה בעצמה ואת ההפקה מוביל דויד. הוא ביקש מחברי הלהקה להוציא מעצמם את הלחנים והצלילים הקודרים והאגרסיבים ביותר שהם יכולים על מנת שישתלבו עם הטקסטים. בעקבות חוויות קשות שעבר דויד בשנתיים שלפני האלבום כמו: מערכת יחסים רעה שיצאה משליטה, תאונת אופנוע קשה וניסיון התאבדות של קרוב משפחה, החליט דויד להוציא את הכל באלבום. גם כאן כפי שציינו, האלבום כבש את המקום הראשון בבילבורד. בגרסת הבונוס של האלבום ישנו קאבר לשיר "Midlife Crisis" של להקת "Faith No More". = בשנת 2010 משחררת הלהקה את אלבומה החמישי "Asylum" . מבחינת הלהקה האלבום הזה בוגר יותר ואפילו כבד יותר מהאלבומים הקודמים שלה, הם שמו דגש חזק מאוד על דיוק ויכולות נגינה. זהו האלבום הרביעי ברציפות שכובש את המקום הראשון במצעד הבילבורד. בגרסת הדלוקס של האלבום ישנו קאבר לשיר "Living After Midnight" של להקת Judas Priest, דבר שהפך למסורת באלבומיה של הלהקה. גם האלבום הזה הופק באופן עצמאי ע"י הלהקה. = אחד השירים הבולטים באלבום הוא השיר "Never Again" אותו כתב דויד על השואה ובראיון הוא אמר: "שני הסבים והסבתות שלי מצד אמי היו ניצולי שואה. יש לי עוד קרובי משפחה שהם ניצולים, וכל הצד של אמא שלי במשפחה, מלבד סבתי וסבי וזוג אחיהם, נמחקו לחלוטין. אז הרגשתי שחשוב לכתוב על זה כי הבנתי שהדור האחרון של הניצולים עומד להיעלם". דויד סיפר עוד שהוא מרגיש שהדור שידע את השואה הולך ונעלם ואם זה לא יחרט אז העדות שלהם תיעלם יחד עם הארוע כולו. = בסיום סיבוב ההופעות לקידום האלבום, שהסתיים שנה לאחר מכן יצאה הלהקה להפסקה. במהלך ההפסקה הקים דויד יחד עם הגיטריסט "Geno Lenardo" מלהקת "Filter" הרכב Industrial Metal בשם "Device". בשנת 2013 שחרר ההרכב את האלבום היחיד שלו שנושא את שם ההרכב. = בשנת 2013 מתארח דויד בשיר "Dance in the Rain" הלקוח מתוך אלבומה ה- 14 של מגדת' "Super Collider". = בשנת 2015 שחררה הלהקה סימנים ראשונים של חזרה כשהיא מציגה לוגו חדש ברשתות החברתיות ואילוסטרציה של "The Guy" מחובר למכונות הנשמה. באותה שנה חוזרים רביעיית "המוטרדים" ומשחררים את אלבומה השישי של הלהקה "Immortalized". גם האלבום הזה מגיע למקום הראשון בבילבורד, החמישי ברציפות, מה שהופך אותה ללהקה השלישית בלבד, אחרי "Metallica" ו- "Dave Matthews Band" שעושה זאת. הסינגל המפורסם ביותר מהאלבום, שגם הפך לסינגל המפורסם ביותר של הלהקה עד היום הוא קאבר לשיר "The Sound of Silence" של "Simon & Garfunkel". (Photo: LiveNation) = בשנת 2018 משחררת הלהקה את אלבומה השביעי "Evolution" . לצערנו זהו האלבום הראשון של הלהקה שלא כובש את המקום הראשון בבילבורד ועוצר את הרצף שהיה ללהקה מהאלבום השני. חברי הלהקה סיפרו שבאלבום הזה הם איתגרו את עצמם כדי להתפתח מבחינת הסאונד ומשם שם האלבום. בנוסף הם גם רצו להביא לידי ביטוי השפעות שהיו להם מהרוק הקלאסי לו האזינו בצעירותם. בגרסת הדלוקס של האלבום קיים ביצוע מהופעה חיה של השיר "The Sounds of Silence" שמבוצע יחד עם "Myles Kennedy" . = לאחר ההפסקה שנכפתה על הלהקה בעקבות מגפת הקורונה, כמו הרבה אמנים שהשקיעו את זמנם המבודד ביצירה, הלהקה מוציאה בסוף 2022 את אלבומה השמיני "Divisive". דויד סיפר שחברי הלהקה התרגשו כמו ילדים קטנים בעבודה על האלבום מאחר והיא הגיעה אחרי כל כך הרבה זמן של ריחוק, ניתוק ובידוד. כשחברי הלהקה סיפרו גם שהם חזרו ל"ווייבים" של האלבום הראשונים מה שהוסיף להתרגשות. = ביולי 2019 חווינו על בשרינו את הופעתה הבלתי נשכחת של הלהקה בישראל. ההופעה שהתקיימה בלייב פארק שבראשון לציון, הייתה מפגן אהבה עוצמתי לישראל. בין כל שיר דויד משחיל משפטים בעברית, צועק ללא הפסקה "אחים שלי בדם", מציג את דגל ישראל על מסכי הוידאו ומביא את עשרת אלפים המטאליסטים לפסגת ההתרגשות כשהוא נעמד על הבמה ושר יחד איתם את "התקווה". מופע אדיר של מוסיקה עוצמתית, פטריותיות, זיעה ודמעות !! = ארוע נוסף ומיוחד שהתקיים בישראל הוא ביקורו התומך של דויד בכותל המערבי. בדצמבר 2021 הגיע דויד לביקור תמיכה בישראל עקב הפיגוע שבו נרצח אלי קיי ז"ל בסמטה בסמוך לכותל המערבי בירושלים, ע"י מפגע פעיל חמאס. דויד רצה להוכיח את "חפותה" של מדינת ישראל ולהציג בפני התקשורת העולמית את הדברים כפי שהם במציאות. הוא הוציא פוסט שבו הוא הזמין את כולם לצעוד איתו אל זירת הפיגוע על מנת להפגין אחדות ישראלית. = באוקטובר 2024 הכריזה הלהקה על סיבוב ההופעות הגדול ביותר של בארה"ב לכבוד חגיגות 25 שנה לאלבום הבכורה "The Sickness". הסיבוב יכלול 34 הופעות ברחבי ארה"ב כשהופעות החימום ע"י הלהקות Three Days Grace ,Sevendust ,Daughtry ,Nothing More. ללא ספק סיבוב הופעות מרשים ביותר!! = בפברואר 2025, בלוויה הכואבת של שירי, אריאל וכפיר ביבס שהובאו למנוחות לאחר שנחטפו ונרצחו בשבי חמאס, ירדן (בן הזוג של שירי) הקדיש להם שלושה שירים כשאחד מהם היה השיר "Hold on the Memories" של להקתו של דויד. דויד שידוע כתומך חזק בישראל הקדיש לירדן ברכה ותנחומים דרך הרשתות החברתיות. = באותו החודש הוציאה הלהקה סינגל חדש מתוך האלבום הבא, לדברי דויד, יש הרבה מוזיקה חדשה שמוכנה לצאת... = מאז ה-7 באוקטובר 2023, דויד הפך לאחד משגרירי ישראל. הוא משתדל להשתתף בכל האירועים היהודיים והישראליים המתקיימים בארה"ב, מפרסם פוסטים התומכים ואוהבים את ישראל, וכן פוסטים שחושפים, מבקרים ומתנגדים לשקרים המופצים על ישראל ועל המלחמה. אחד הדברים שבלטו ואהבנו במיוחד הוא שהוא מפרסם פוסטים רבים נגד אמירות שקריות או אנטי-ישראליות של מפורסמים, ובכל פוסט הוא מזמין אותם לקיים איתו דיון פתוח ופומבי במקום להשליך הצהרות חסרות בסיס. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

המפגש הראשון בין שי להב לאורן ברזילי לא יצר ניצוצות ואפילו לא הוליד כימיה בין השניים, אבל בהמשך, רצה הגורל ודרכיהם הצטלבו, מה שהוליד את אלבום הבכורה הנפלא של "מופע הארנבות של ד"ר קספר" שנושא את שם הלהקה. שי בדיוק נפרד מלהקת נעוריו בטבריה והחליט לחפש את עתידו בעיר הגדולה תל-אביב. הוא לא ידע בדיוק לאיזה כיוון ללכת כי רצה להמשיך בקריירה המוסיקלית שלו, אך גם רצה ללמוד קולנוע. הוא החל את לימודיו וחלק דירה תל-אביבית עם רוית פררה, מנחת תוכנית הנוער המיתולוגית "תוסס". רוית חשפה אותו לעולם הרוק האלקטרוני, עם קלטות של "EMF" ו-"Happy Mondays". הוא החל להשתעשע עם המוסיקה ויצר סקיצות על מחשב "אטארי 1024" עם תוכנת Q-Base. בעזרת רוית, נחתה בפניו הזדמנות להקליט שיר שיקרא "מטפטפת ונמסה" לאוסף מוזיקת אינדי מקומי. על מנת לבצע את תפקיד הגיטרות הוא פרסם מודעה בעיתון "העיר" ומי שענה עליה היה תלמיד תיכון צעיר בשם אורן ברזילי. השניים נפגשו והקליטו יחד את תםקידי הגיטרות לשיר. מאוחר יותר שי מחק את כל ההקלטות והחל ליצור הכל מחדש עם סימפולים של גיטרות. כשאורן גילה זאת, הוא נעלב מאוד והשניים ניתקו קשר. רצה הגורל, או יותר נכון רוית, ושוב נפלה בפני שי הזדמנות והפעם הופעה במועדון "העלייה השנייה". שי שמלבד סקיצות על המחשב לא היה לו שום דבר מוחשי, נתקל במקרה באורן בחנות תקליטים בשנקין. הואיל והוא היה הגיטריסט היחיד ששי הכיר, הוא הציע לו להצטרף להופעה. וכך, שי על המחשב והשירה ואורן על הגיטרות, החלו השניים לעבוד על ההופעה. במקום ללכת ללימודים, היה אורן מגיע כל בוקר אל שי והשניים היו מקליטים כל יום סקיצה של שיר אחר. אחרי שבוע כבר היו להם את כל הסקיצות שיהפכו להיות אלבום הבכורה של הלהקה. על מנת להופיע, השניים היו צריכים שם והם בחרו את "מופע הארנבות של ד"ר קספר". כשהיינו צעירים ורקדנו פוגו לצלילי "את לא מבינה" תמיד תהינו מה היא משמעות השם. אז הנה המשמעות לפי דבריו של שי: "מכיוון שזה היה אמור להיות מופע, אז ידענו ששם ההרכב צריך לכלול את המילה 'מופע'. לאורן הייתה ארנבת מתוקה אז הוספנו את המילה 'הארנבות'. אח שלי, שכיום הוא פרופסור, היה אז דוקטור לאסטרופיזיקה ומכאן המילה 'ד"ר', ו'קספר' - כי אורן פשוט אהב את קספר השד. כך נולד השם 'מופע הארנבות של ד"ר קספר', ללא שום משמעות נסתרת. רצינו שם ארוך שיהיה על המשקל של ' מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר ' של הביטלס". (Photo: Koko) השניים ביצעו את ההופעה במועדון "העלייה השנייה" ומשם ניסו להמשיך הלאה. הואיל והיו להם רק 7 שירים, הם ביצעו מעין מופע משולב, בחלק הראשון הם היו מבצעים את כל השירים, יוצאים להפסקה בה שי היה מספר בדיחות וסיפורים ובחלק השני עולים שוב לבצע את אותם שירים. השניים סיפרו שבגלל שהמופעים היו כל כך אינטימיים, בסוף כל מופע הקהל היה יושב לדבר איתם ונותן ביקורת על מה צריך לשנות ולשפר. בהתחלה היו מגיעים רק חברים ומשפחה ולאט לאט כל אחד הזמין את החברים שלו והקהל גדל מ-50 איש להופעות של 200 איש. להופעה השלישית של השניים, הגיע דודי לוי שכיכב אז בלהקת "נוער שוליים". בסוף ההופעה הוא ניגש אליהם ואמר להם "אתם הולכים להיות גדולים", השניים כמובן לא הבינו על מה הוא מדבר. להופעה הבאה הביא עימו לוי את רונן בן טל מ-DB הפקות והשניים אמרו לשי ואורן שאם הם רוצים לעבוד איתם הם חייבים להקים להקה. באחד הראיונות בהמשך, סיפר שי שמבחינתנו זו הייתה אכזבה גדולה. הוא בכלל ראה את עתידו המוסיקלי כיוצר מוסיקה אלקטרונית עם סינטיסייזרים, מחשבים, ביטים וסימפולים ולא להקת רוק. אך כמובן שהוא לא רצה לסרב להצעה והשניים צירפו את איציק רייזנברג על הבס ואת המתופף צביקה כהן ותוך חצי שנה הוקמה באופן רשמי הלהקה. (Photo: Hed-Artzi) כהכנה להקלטת האלבום, בן טל ולוי הכניסו את ההרכב החדש לאולפן, ביקשו מהם להקליט את כל הסקיצות שיש ברשותם בלייב. כאשר מתוכם הם יוציאו את הדמואים הטובים ביותר, על מנת להחליט מה החומר עליו יעבדו לאלבום. ההרכב ניצל את ההזדמנות ושיכפל את הקלטת בעזרת הטייפ דאבל קאסט של אורן. הם חילקו את כל הקלטות בהופעות שלהם וכשהם הגיעו להופיע ב"היכל התהילה של הרוק הישראלי" של אותה תקופה - מועדון ה"רוקסן", כבר היו נוכחים בהופעה כ-2000 איש שדקלמו את כל שירי הלהקה, מבלי שאפילו הושמע שיר אחד שלהם ברדיו. מיד לאחר מכן, הם הוחתמו בחברת התקליטים "הד-ארצי" ונכנסו לאולפן כדי לעבוד על אלבום הבכורה. מאחר שהם היו כבר משופשפים מההופעות, הם ידעו בדיוק מה ואיך להקליט והקלטות האלבום הסתיימו לאחר חודש בלבד. האלבום שכולל 13 שירים שאת רובם כתבו והלחינו אורן ושי, כשעל ההפקה אמון דודי לוי, יצא ב-14 למרץ 1993. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום היה "בשמלה אדומה", קאבר לשיר של להקת הנח"ל משנות ה-60. אורן סיפר שהשיר נוצר בזכות אחיו אלון, שהיה בא להופעות ומבקש מהלהקה לבצע את השיר. מאחר והם לא ידעו את כל האקורדים לשיר הם המציאו והוסיפו את החלק של "את לא מבינה". השיר, כפי שאתם יודעים התפוצץ מעל גלי האתר במדינת ישראל ויחד עם הקליפ ששודר בערוץ 22 הטריף את כל המדינה. גם הסינגלים הבאים שיצאו: "בואי דינה", "הקומיקאים" ו-"סקס" זכו להצלחה אדירה. האלבום היה הצלחה מטורפת, הוא זכה לביקורות משבחות וגם נאהב ע"י בני הנוער, שבאותה תקופה חיפשו משהו מקומי, לצד סצנת הגראנג' שהגיעה מעבר לים." הקספרים" פתאום הפכו לאחת הלהקות החמות ברוק הישראלי, ללא תכנון או הכנה מראש, כשכזכור המטרה הראשונית הייתה רק להופיע במועדון "העלייה השנייה". לפתע הם הוזמנו להתארח בכל תוכניות הטלוויזיה הפופולריות, אינסוף השמעות בתחנות הרדיו וחרשו את המועדונים ברחבי הארץ, עם שירי הרוק הקלילים והקליטים. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

האלבום "King For A Day...Fool For A Lifetime" החמישי של "Faith No More", יצא ב-28 למרץ 1995 והוא כרוך בעזיבה, תאונת דרכים ומוות. אולי שם האלבום מתאר קצת את מה שהחברים הרגישו אחרי " Angel Dust " , אבל אתם חייבים להודות שבמשפט "King For A Day…Foo For A Lifetime" יש הרבה חומר למחשבה... תאונת הדרכים... האלבום הוקלט באולפן "Bearsville Studios" שנמצא באמצע היער בביקתה נידחת באיזור "Woodstock". הנסיעה אל האולפן הייתה דרך שביל עפר של יותר משלושה ק"מ, שברובו היו שברים של עצים, סלעים ואבנים. במהלך אחת הנסיעות לאולפן, שבה Mike Patton נהג ברכב יחד עם Mike Bordin והגיטריסט Trey Spruance' הם עברו תאונת דרכים קשה. במהלך הנסיעה התפוצצו צמיגי הרכב והחברים מצאו את עצמם מתגלגלים ומתהפכים עם הרכב בין הסלעים והעצים ביער. אף אחד מהחברים לא נפגע קשה' אך Mike Patton סיפר שהם כולם הרגישו "שראו את אלוהים" וזו הייתה חוויה שמאוד השפיעה על כל אחד מהם, בואו נגיד שלאחר מכן הם המעיטו לצאת מהאולפן, לא שהיה להם יותר מדי מה לעשות מסביב. העזיבה... כבר בעבודה על " Angel Dust " התחילו הסדקים בין הגיטריסט Jim Martin לבין שאר חברי הלהקה. הכיוון המוסיקלי שאליו כיוונה הלהקה לא מצא חן בעיניו ונראה לו יותר מדי "רכרוכי". במהלך ההקלטות ל- "Angel Dust" הוא החל להיעדר באופן ממושך מהחזרות וכמעט ולא תרם לכתיבת האלבום. מיד לאחר סיום סיבוב ההופעות לאלבום' בשנת 1993' הועזב ג'ים מהלהקה. יש שמועות שהוא פוטר בפקס ע"י הקלידן Roddy Bottum. הקלטת האלבום ארכה תשעה חודשים, כאשר בארבעה מתוכם הם חיפשו גיטריסט חדש וניסו להכניס אותו לעניינים. הגיטריסט Trey Spruance שמנגן עם Mike Patton בהרכב המוטרף "Mr. Bungle" החליף את ג'ים והצטרף להרכב. הוא אמנם ביצע כמעט את כל תפקידי הגיטרה, אבל היה שותף לכתיבה של ארבעה שירים בלבד מתוך ה-14 שבאלבום. הכתיבה התבצעה בעיקר ע"י Mike Patton , Mike Bordin והבסיסט Billy Gould. שיתוף הפעולה לא נמשך הרבה זמן ומיד לאחר סיום ההקלטות לאלבום, עזב טריי את הלהקה. בסיבוב ההופעות לקידום האלבום החליף אותו Dean Menta, שהיה טכנאי הקלידים של הלהקה בסיבובי ההופעות הקודמים. המוות... התקופה בה הוקלט האלבום, הייתה התקופה הנוראית ביותר בחייו של הקלידן Roddy Bottum. אביו מת באותה שנה וגם מותו של Kurt Cobain השפיע עליו קשות. באותה תקופה רודי היה מכור להרואין וכשאביו נפטר הוא חטף התמוטטות עצבים. בנוסף לכך, הוא היה חבר מאוד קרוב של Courtney Love אשתו של קוביין (שהייתה לכמה רגעים הזמרת של הלהקה בתחילת דרכה) והמוות של קוביין הוסיף עוד יותר לתחושת ההתמוטטות. באחד הראיונות סיפר רודי שהוא כמעט ולא השתתף ביצירת האלבום, כי כל התקופה הזו הייתה "שחורה" מבחינתו, הוא היה מנותק לחלוטין מכל היצירה והעשייה של האלבום. (Photo: Eddie Mullak) כמו בכל אלבום של הלהקה, האקלקטיות, המגוון והשוני בא לידי ביטוי בצורה משמעותית. אך בניגוד לאלבום הקודם, היא התקבלה בהתלהבות נמוכה יותר והואיל והיו חסרים פה כמה להיטים, האלבום לא קיבל את ההכרה הראויה לו. אבל מבחינתנו, זה אלבום גדול! הלהקה כאן במיטבה והכיף הזה שהיה באלבום הקודם נמצא גם כאן... השינוי בסגנון בין השירים מעיף אותך למקומות שלא ציפית, הסאונד של הגיטרות והתופים כל-כך מיוחד שאתה מרגיש כל תו אצלך בוורידים, בזמן שהמילים והקול של Mike Patton גורמים לך צמרמורות בכל הגוף. האלבום נפתח חזק עם השיר " Get Out ", עם הסנייר אותו אנחנו כל-כך אוהבים של Mike Bordin והבס של בילי ישר זורקים אותנו קדימה כמו הפטיש שמכה בכדור במשחק הפינבול. משם כבר משנים סגנון ועוברים ל- " Ricochet ", שהיה הסינגל השני שיצא מהאלבום. ללא שום קשר לטקסט של השיר, הוא נכתב ביום מותו של Kurt Cobain ובמהלך ההקלטות, עוד לפני שניתן לו שם, הוא נקרא "Nirvana". הוא אחד השירים האהובים עלינו באלבום עם כתיבה מדהימה מצד Mike Patton . מיד אח"כ עוברים לעוד שינוי כיוון עם אחד השירים הגדולים באלבום " Evidence ", שיש לו גם קליפ מדהים. סגנון הג'אז של השיר וקולו המהפנט של Mike Patton לוקחים אותך לאיזה מועדון מחתרתי וחשוך, בו אתה שותף את יגונך עם כוס וויסקי. השיר יצא כסינגל שלישי מהאלבום והוקלט גם בשלוש שפות נוספות: איטלקית, פורטוגזית וספרדית. מייק משתדל לשיר אותו בשפה המקומית בכל פעם שהלהקה מופיעה במדינה אחרת. אחרי שסיימנו את המשקה הגיע הזמן לקום מהשולחן לקבל קצת בראש ממייק וללמוד ממנו דבר אחד או שניים, " The Gentle Art of Making Enemies ". שיר חזק, מאוד דינמי ומשתנה ממש כמו האוקסימורון בכותרת שלו בין "עדין" ו- "אויב". וואוווו איזה ריף פתיחה, איזה תיפוף, איזה קצב ואז... נפילה, הכל נשען על הבס הפועם של בילי גולד והשירה המלטפת של Mike Patton , אבל אז הכל שוב משתנה וקולו של מייק הופך מעוות ממש כמו הריף שמלווה אותו וגם אותנו לפזמון המטורף שנשען על ריף הפתיחה האגדי. לא ברור איך החצוצרות ומבנה "המחזמר, ב- " Star A.D " קשורים פה לתוכנית, אך Mike Patton בכישרונו יוצא הדופן מצליח לחבר את כל הבלאגן הזה ואנחנו מקבלים מעין אתנחתא "קומית" של שיר שכולו סביב שני בתים וחצוצרות, רק בגלל בדיחה שלא הובנה כראוי... חוזרים לטרוף האופייני עם " Cuckoo for Caca ", תזמורת שלמה של חוסר שפיות שגורמת להנאה גדולה ומרובה ואנחנו צועקים יחד איתו "You Can’t Kill It". שיר שלא ניתן להכניסו לשום ז'אנר או לתת לו הגדרה ! איפה היינו? אה כן...אנחנו מזכירים לכם שאתם מאזינים לאלבום של להקת ה-רוק "Faith No More" כי בשיר " Caralho Voador " צריך לזכור זאת. עוברים לסגנון הבוסה נובה עם שיר שהפרוש שלו מפורטוגזית הוא "flying dick". מייק סיפר שהשיר הוא על בחור מבוגר שנוסע במכונית שלו ברחבי העיר בדיוק כמו זין זקן עם כנפיים ושכל אחד/ת מכם ייקח את זה לאן שהוא רוצה. ממשיכים עם הטרוף ל- " Ugly in the Morning " ואנחנו כל כך אוהבים את Mike Bordin ...אתם יודעים שהוא היה גם המתופף של "Black Sabbath" ושל Ozzy Osbourne . אין ספק שגם טריי עושה פה עבודה מדהימה עם הגיטרה בזמן שמייק מאבד את שפיותו עם המילים. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום וגם השיר הבולט ביותר באלבום, " Digging the Grave ", מכניס אותך למצב התקפה ! רוקנרול טהור, איזה יופי של גיטרות, איזה יופי של Mike Bordin ואיזה יופי של Mike Patton . קטע השבירה בשיר עם הסנייר והבייס דראם של בורדין פשוט מתפוצץ באמצע ! האלבום מאט שוב עם " Take This Bottle ", מעין בלדה קלאסית שמלווה בקלידים ומספרת את סיפורו של גיבור שנפרד מבת זוגתו ומקווה לימים טובים יותר. עכשיו היא צריכה ללכת ולתת לו להרגיש את הכאב ואולי בעתיד הם יהיו ביחד בזמנים טובים יותר. עם נגיעות אקוסטיות " King for a Day " שנושא את שם האלבום הוא גם גן השעשועים של Mike Patton מבחינה ווקאלית שמרגיש פה דומיננטי יותר משאר השירים. מבנה השיר עם האקוסטי שמתחבר לחשמלית ועולה בפזמון בעוצמה הוא מהפנט וסוחף. אחד השירים האהובים עלינו באלבום. השיר " What a Day " נמצא שם כדי שאתם תוכלו לקחת את כל מה שצברתם באותו היום, השבוע ולפרוק אותו בצורה הכי גרוטסקית שיש. למה? כי אתם גיבורים שעברתם את כל מה שעברתם וספגתם ובכל זאת אתם מחזיקים את עצמכם מלהתפרע ולאבד עשתונות. שני השירים שסוגרים את האלבום " The Last to Know " ו- " Just a Man " הן שתי בלדות נעימות ומחבקות שמלטפות וסוגרות לך את האלבום המופרע הזה. הם מעניקים את החתימה של להקה שלא ניתנת להגדרה, לא ניתנת לריסון ולא ניתנת לאפיון וזה הדבר הכי גדול והכי זוהר ובוהק של הלהקה המדהימה והכל כך אהובה הזאת. אז בואו נשיר ביחד... And every night I shut my eyes" So I don't have to see the light Shining so bright "I'll dream about a cloudy sky, a cloudy sky להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 13 למרץ 1983 שחררה "Marillion" את אלבום הבכורה שלה. זה אלבום חשוב מאוד שאחראי לא מעט להחייאת ז'אנר הרוק המתקדם שפשוט לא היה קיים באותה תקופה. בואו לגלות למה. יש דבר אחד שלא ניתן לקחת מלהקת "Marillion". הקמה לתחיה של ז'אנר הרוק המתקדם. הז'אנר המפואר שעלה לגדולה בתחילת שנות ה- 70, אך הלך גווע וגסס בשלהי אותו עשור, משנתפס כמנופח, משעמם וארכאי. בשלהי שנות ה-70 לא היה מקום לפרוגרסיב בעולם המוזיקה. הפאנק היה בעליה, הדיסקו משל בכיפה, הניו ווייב והאלקטרוני החלו לבסס את עצמם ומעבר לפינה עמדה להתפרץ מהפיכת הגל החדש של ההבי-מטאל הבריטי. באותו הזמן בדיוק קמה לה בדרום מזרח אנגליה להקה שמאמצת לעצמה את השם "סילמריליון" על שם סדרת הספרים של סופר הפנטזיה ג'יי אר. אר. טולקין. הלהקה שהוקמה בשנת 1979 מחליטה לשחות נגד הזרם, ובשעה שלהקות הענק של הרוק המתקדם עליהן גדלה כמו ג'טרו טול, יס וג'נסיס התחילו להתמסחר ולחפש כיוונים חדשים, החליטו חברי מריליון לא להיכנע ללחצים ולטרנדים הקיימים ולעשות את המוזיקה שהם אוהבים. הגרעין העיקרי של "Silmarillion" החל להתגבש ב- 19 לאוגוסט 1979 עת הגיטריסט Steve Rothery עובר בהצלחה אודישן ללהקה. באותה תקופה חברי הלהקה היו: Mick Pointer על התופים, Doug 'Rastus' Irvine על הבס ו- Brian Jelliman על הקלידים. ההופעה הראשונה של Rothery במדי הלהקה נערכה ב- 1 למרץ 1980, אז הלהקה גם קיצרה את שמה ל- "Marillion". בחודש יולי 1981 מצטרף ללהקה הזמר הסקוטי והכריזמטי Fish ללהקה ואז דברים מתחילים לזוז. בנובמבר 1981 מצטרף ללהקה הקלידן Mark Kelly . בהמשך, במרץ 1982 מצטרף ללהקה גם הבסיסט Pete Trewavas ובכך מושלם ההרכב הראשוני של הלהקה. "מריליון" מקליטה דמואים של גירסאות ראשונות לשירים " He Knows You Know " ו- " Garden Party ", אשר יופיעו מאוחר יותר באלבום הבכורה, וכן שיר נוסף שישוחרר כסינגל " Charting the Single ". ההזדמנות הראשונה של הלהקה מגיעה כש"מריליון" הוזמנה לתוכנית "Friday Rock Show" ברדיו BBC, שם הם נגנו את השירים " The Web ", " Three Boats Down from The Candy " ו- " Forgotten Sons ". החשיפה הזו הובילה להתעניינות של חברת EMI אשר החתימה אותם על חוזה הקלטות. הסינגל הראשון של הלהקה " Market Square Heroes " משוחרר ב- 25 לאוקטובר 1982 והוא כולל את הבי-סייד המצוין " Three Boats Down from The Candy" וכן את הקטע האפי והמתקדם בן 20 הדקות - " Grendel ". הביקורות להן זכה הסינגל היו טובות והסינגל אפילו הצליח להעפיל למקום הרביעי במצעד השנתי של המגזין "Kerrang!". מחוזקת בביקורות החיוביות להן זכה הסינגל הראשון, נכנסת "מריליון" לאולפן בחודש דצמבר 1982 על-מנת להקליט את אלבום הבכורה "Script For A Jester’s Tear", שהחומר שירכיב אותו נכתב במהלך ההופעות הרבות שערכה הלהקה. האלבום הזה שואב את השורשים של הרוק המתקדם הקלאסי של ראשית שנות השבעים, אבל עם מספר תיקונים אבולוציוניים מחויבי מציאות שנועדו להתאים את הז'אנר שנחשב אז מיושן ובומבסטי לרוח התקופה. מצד אחד נאחזת הלהקה בדינמיות הבלתי מתפשרת של הז'אנר ובמלודיות הקלאסיות שמאפיינות אותו, ומנגד היא נוטשת את הווירטואוזיות והמקצבים הלא שגרתיים. מחד היא נצמדת למבנים המורכבים ולקטעים האפיים והארוכים, אך מנגד נוטשת את המלוטרון וההאמונד לטובת סינתסייזרים "אייטיזים". האלבום הזה כולל ששה קטעים בלבד, אשר במובן מסוים שינו את מפת המוזיקה של ראשית שנות השמונים. 47 דקות של מוזיקה שפתחה את הדלת ללהקות ניאו-פרוג צעירות ואפשרה להם לחדור לוואקום העצום שהותירו אחריהן הדינוזאוריות של ז'אנר הרוק המתקדם בראשית שנות השמונים. שיר הנושא של האלבום שגם פותח אותו " Script For A Jester’s Tear " מתכתב עם עטיפת האלבום המציגה לנו את דמות "הליצן" ה- "Jester" הדמות הראשונה שמשתקפת מתוך אישיותו המורכבת של הזמר Fish . פיש יחזור לעסוק בדמויות המבוססות על אישיותו כגון הילד מהאלבום " Misplaced Childhood " או Torch מהאלבום " Clutching at Straws ". כבר מהאינטרו הווקאלי לשיר בולט הדימיון ללהקת "Genesis" ובמיוחד לקטע הפתיחה של Peter Gabriel מהאלבום " Selling England By The Pound ". פיש ויתר חברי הלהקה לא הסתירו את הערצתם ל"ג'נסיס" והעובדה שפיש נהג לעטות על עצמו דמויות שונות במהלך הופעות הלהקה, רק הגבירו את הניסיון להשוות בין הלהקות. אך כמו שכתבנו, אין מדובר בדמיון אלא יותר בהשראה. " Script For A Jester’s Tear " הוא ללא ספק אחד מהקטעים הגדולים של הלהקה בכל תקופותיה, והוא מהווה תצוגת תכלית אדירה ליכולת הכתיבה והביצוע של חבריה. הסולואים של Rothery פשוט מפרקים אותנו לרסיסים, קולו של Fish עוצמתי-ורגוע, תוקפני-ומלטף, הכל בהתאם לרלוונטיות של הסיפור. נכון בקטע הספצפי חטיבת הקצב לוקה קצת בחסר ונעדרת תשוקה ואלתור, אבל כשמסתכלים על המכלול ומבינים באיזו תקופה האלבום הזה יצא, לא רק שניתן להתייחס לכך בסלחנות אלא שלחבורה המדהימה הזאת מגיעים כל הסופרלטיבים האפשריים. נכון, לא תמצאו פה את התחכום והוירטואוזיות של ז'אנר הרוק המתקדם הקלאסי, אבל תמצאו כאן מלודיות, מעברים ודינמיות מתפרצת שלא היו קיימים באותן שנים ואשר הלהקה הזאת היתה אחראית במידה לא קטנה על הרלוונטיות שלהם. הקטע השני " He Knows You Know " הוא "הלהיט" הגדול מתוך האלבום אשר שוחרר גם כסינגל וזכה לקליפ שהצליח אפילו להשתחל לקלטת ה- VHS של מיטב הקליפים של להקות "הרוק הכבד", ששחרר המגזין Kerrang! בזמנו. אורכו של השיר קוצר והותאם לאזור ה- 3 דקות כשסולו הקלידים של Mark Kelly מקוצץ, על-מנת למנוע השוואה לדינוזאורים משנות ה- 70, אשר נחשבו למוקצה באותן שנים. השיר מתייחס לשימוש בסמים, במיוחד לשימוש בסם תוך ורידי. מי שמכיר את הופעות הלהקה מאותן שנים יודע שפיש נהג להציג את השיר לעתים קרובות כ"שיר הסמים" וציין שהוא נכתב בהשראת שימוש בסמים. זכור במיוחד הקטע בו פיש מבצע תנועה של החדרת המיקרופון לוריד ידו, בסינכרון מושלם לסולו הגיטרה של Rothery . הקטע השלישי " The Web " חותם את הצד הראשון של האלבום ומדגיש במיוחד את היכולות המדהימות של Rothery . קטע פרוג שהפך לחביב הקהל בהופעות הלהקה ובהמשך שמו ישמש ככינוי למועדון המעריצים שלה. פותח את הצד השני של הויניל השיר "העליז" והסרקסטי " Garden Party ", אשר שוחרר כסינגל השני מתוך האלבום. השיר לועג ל"מסיבות הגן" של המעמד העליון ושוב קשה שלא להשוות את נושא הכתיבה לאלבום " Selling England By The Pound " של "ג'נסיס", במיוחד אם מתייחסים גם לסגנון השירה של Fish אשר מאוד מזכיר כאן את התיאטרליות של Peter Gabriel . האלבום מסתיים עם שני קטעים מדהימים " Chelsea Monday " המלנכולי שעוסק בהתאבדות, עם הגיטרות הגונחות והמייללות של Rothery והבס הפועם והדומיננטי של Pete Trewavas וקטע הסיום האפי " Forgotten Sons " שהינו שיר מחאה המתייחס לקונפליקט בצפון אירלנד וזכה לביצוע מאוד תיאטרלי בהופעות הלהקה מצד Fish אשר מתחפש כאן לחייל. עם יציאתו, זכה האלבום להצלחה מסחרית ולביקורות חיוביות מטעם המבקרים. עוד באותה שנה מצליחה "מריליון" למלא את אולם ה- "Hammersmith Odeon" שבלונדון ולצלם שם את הופעת הסיום של הטור. ההופעה תשוחרר אחר כך גם בקלטת VHS, באוקטובר של אותה שנה, ותהפוך למופע קאלט. רק כדי לסבר את האוזן מי שחימם את "מריליון" באותה הופעה היה לא אחר מאשר פיטר האמיל הגדול מ"ואן דר גראאף גנרטור". נראה שאין כל מקום לספק! ההצלחה של "מריליון" הביאה להחייאה של ז'אנר הולך וגווע שעמד להיעלם מהעולם. נכון, "מריליון" לא היתה שם לבדה, אבל ההצלחה הגדולה שלה היטתה את הכף והצילה את הז'אנר ולכן לעניות דעתנו כל להקות הניאו-פרוג, פוסט-פרוגרסיב, פרוג-מטאל או איך שלא תקראו להן, חייבות באופן כזה או אחר את עצם קיומן ללהקת "מריליון" ולאלבום הזה במיוחד. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היום נספר לכם על Clive Burr - מתופף שלמרות הקריירה היחסית קצרה שלו הצליח להוות השראה על מתופפים רבים וטובים. (Photo: Metaltalk.net) 1. הוא נולד בלונדון, אנגליה, ב- 8 למרץ 1957 בשם Clive Ronald Burr. 2. אחת הלהקות הראשונות בה ניגן היתה "Maya", שם הוא פגש את הבסיסט Chris Aylmer. 3. משם הוא יעבור ללהקת "Samson" בהתאם להמלצתו של Aylmer. 4. הוא יויא איתה שני סינגלים, "Telephone" ו- "Mr Rock and Roll", אך בשנת 1978 הוא יעזוב את הלהקה. 5. הוא הצטרף ל- "Iron Maiden" ב- 26 לדצמבר 1979 כמחליף של המתופף הקודם Doug Sampson. זה קרה זמן קצר לאחר שהלהקה הוציא לאור את המיני אלבום " The Soundhouse Tapes " 6. קלייב ישתתף בהקלטות אלבום הבכורה של הלהקה " Iron Maiden " וכן בשני האלבומים הבאים, " Killers " ו- " The Number Of The Beast ". 7. הוא היה שותף לכתיבת שיר אחד בלבד של הלהקה שיצא באלבום רשמי - "Gangland" הלקוח מהאלבום " The Number Of The Beast . 8. בנוסף, הוא היה שותף לכתיבת השיר "Total Eclipse", שהופיע כ- B-side של הסינגל "Run to the Hills". 9. קלייב פוטר מהלהקה בשנת 1982 במהלך סיבוב ההופעות של "The Beast on the Road". הוא הוחלף על ידי המתופף הנוכחי של הלהקה, Nicko McBrain . 10. בור סיפר כי הוא הודח מהלהקה לאחר שלקח הפסקה כדי להתאבל על מותו של אביו. עם זאת, בהתאם לאוטוביוגרפיה של Bruce Dickinson משנת 2017 קלייב הודח עקב סכסוכים עם Steve Harris . 11. לאחר שפוטר מ- "Iron Maiden", בור ניגן לזמן קצר בהרכב ההארד רוק הצרפתי "Trust", שם ניגן Nicko McBrain שאף שחרר עימם את האלבום "Marche ou Crève" בשנת 1981. 12. קלייב הוציא עם הלהקה שני אלבומים "Trust IV" משנת 1983 ו- "Man's Trap" משנת 1984. 13. קלייב ניגן גם לתקופה קצרה הלהקה האמריקאית "Alcatrazz", אך מיהר לעזוב אותה כשהבין שהלקה עומדת להתבסס בארה"ב ולא באנגליה ארץ מולדתו. 14. קלייב הקים בהמשך הרכב שנודע בשם "Clive Burr's Escape", אשר מאוחר יותר ישנה את שמו ל- "Stratus", בה היו חברים לשעבר מלהקת "Praying Mantis", שהתפרקה לאחר שהוציאה אלבום אחד בשם "Throwing Shapes" בשנת 1984. (Photo: Virginia Turbett, Redferns/Getty Images) 15. בשנת 1985 הקים יחד עם הבסיסט Neil Murray, הזמר Paul Di'Anno והגיטריסט Pete Willis את הסופרגרופ "Gogmagog". ההרכב שחרר בשנת 1985 EP בשם "I Will Be There EP". 16. מעניין לציין שבהמשך יצטרף להרכב גם הגיטריסט Janick Gers , שלאחר מכן יצטרף בעצמו ל"איירון מיידן". 17. בשנת 1988 הוא יצטרף לזמר Dee Snider להקמת ההרכב "Desperado". הלהקה הקליטה באותה שנה אלבום בשם "Bloodied But Unbowed", אבל בשל בעיות עם חברת התקליטים הוא יצא לאור רק בשנת 1996. 18. בור הופיע עם הלהקה הבריטית "Elixir" והשתתף בשני אלבומים שלה "Lethal potion" משנת 1990 ו- "Sovereign Remedy" משנת 2004. 19. הוא גם שיתף פעולה עם "Praying Mantis" במהלך שנות ה-90 והופיע באלבום ההופעה של "Praying Mantis" משנת 1996 "Captured Alive in Tokyo City". 20. בסוף שנות ה-90 קלייב אובחן כחולה בטרשת נפוצה, אשר הטיפול בה הותיר אותו בחובות כבדים. 21. חברי להקת "איירון מיידן" העלו במהלך השנים סדרה של מופעי צדקה והיו מעורבים בהקמת קרן הנאמנות Clive" Burr MS" אשר נועדה לסייע לו. 22. הלהקה אפילו שחררה מתוך אלבום ההופעה שלה " Rock In Rio " סינגל אחד - " Run to the Hills ", אשר יצא מספר ימים לפני האלבום ב- 11 למרץ 2002. כל ההכנסות מהסינגל הזה נתרמו ל- Clive Burr. 23. קלייב מת בשנתו ב- 13 למרץ 2013 כתוצאה מסיבוכים של מחלת הטרשת הנפוצה בה לקה. 24. התיפוף של קלייב השפיע על מתופפים רבים וטובים, כמו Dave Lombardo , Charlie Benante, Dave McClain, ועוד רבים אחרים. 25. אפילו הגיטריסט Jeff Waters ציין כי הוא מקבל השראה מהתיפוף של קלייב כשהוא כותב את תפקידי התופים ללהקתו "Annihilator". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 13 למרץ 1995 שוחרר "The Bends" - אלבום האולפן השני של להקת "Radiohead", וזהו ללא ספק אלבום שמזדקן יפה, אולי אפילו הכי יפה מבין אלבומיה של הלהקה. אנחנו מקווים שלא עצבנו אף אחד עם האמירה הזאת, אנחנו עדיין מחזיקים בדיעה ש- " OK Computer " הוא האלבום השלם והמושלם ביותר של הלהקה, אלבום על גבול המאסטרפיס. אבל יחד עם זאת, בחלוף הזמן ולאחר שעות רבות של השמעות אנחנו מוכנים להישבע שיש ימים שהאלבום "The Bends" אפילו יורד לנו יותר טוב בגרון מאשר אחיו המושחז והמלוטש. יש ימים בהם אנחנו מעדיפים את אפקט הטרמולו בשיר הפתיחה " Planet Telex " על הדיסטורשיין המנסר של " Airbag ", יש רגעים בהם אנחנו מעדיפים להריח " עצי פלסטיק מזוייפים " מאשר להימלט מ" משטרת הגורלות " ויש ימים בהם אנחנו סתם מעדיפים לצפות באיש שוכב על המדרכה ולתהות מה הוא לוחש למי שניגש אליו בקליפ של השיר המדהים " Just ", מאשר לבהות בת'ום יורק טובע בתוך אקווריום בשיר מדהים לא פחות " No Surprises ". אז "The Bends" הוא כנראה אלבום ההתפכחות של "רדיוהד", האלבום שמגשר בין הסאונד הבוסרי, המחוספס ואפילו בנאלי של אלבום הבכורה " Pablo Honey " לבין ההפקה המוקפדת והסאונד המהודק של " OK Computer ". יש בו מצד אחד את התמימות והטוהר של " Pablo Honey " ומצד שני את התחכום והדינמיות של " OK Computer ". (Photo: Gie Knaeps) האלבום מעניק לנו שילוב אולטימטיבי בין שירים מכסחים ובועטים לצד קטעים רכים ומלודיים. הוא נפתח עם " Planet Telex " המדהים והמרחף, אשר שמו המקורי היה "Planet Xerox" אך שונה בכדי להימנע מתביעת זכויות יוצרים של חברת המדפסות. תפקידי התופים המינימליסטים בשיר הורכבו מקטעים שונים שהוקלטו במהלך הסשנים לאלבום והושמעו בלופ. ת'ום הקליט את תפקידי השירה בטייק אחד בעודו שוכב על הריצפה שיכור. הלהקה חזרה מבילוי ישר לאולפן ויורק פשוט שתה יותר מידי והחליט לאלתר. שיר הנושא " The Bends " נכתב עוד לפני שהלהקה שחררה את אלבום הבכורה שלה - " Pablo Honey ". הלהקה נהגה לבצע אותו בהופעות הרבה לפני שהוקלט לאלבום הנושא את שמו. רעשי הרקע בפתיחת השיר הוקלטו על-ידי יורק בפתח בית המלון בו שהה בארה"ב. הוא ציין שהוא הושפע מ- David Bowie בכתיבת השיר וכי מילותיו הומוריסטיות. מעניין לציין שלהקת הת'ראש מטאל "Anthrax" ביצעה גירסת כיסוי לשיר בשנת 2003. לא ברור לנו למה כי אנחנו באמת אוהבים, אבל יורק צוטט אומר שהשיר " High and Dry " הוא לא שיר גרוע, אלא גרוע מאוד! השיר הוקלט כדמו במהלך הקלטת אלבום הבכורה " Pablo Honey " אך לא זכה להיכנס אליו. האלבום ממשיך באווירה השקטה והמלנכולית עם השיר " Fake Plastic Trees ". יורק הושפע מאוד מהאמן Jeff Buckley והקליט את השיר אחרי שנכח בהופעה שלו. הוא רץ משם מייד לאולפן ובשני טייקים הקליט את הקולות כשמייד אחר כך הוא פרץ בבכי. מעניין לציין שהשיר הזה נכנס לרשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. מעניין שגיטרת הבס עליה ניגן Colin Greenwood בשיר היא Fender Precision משנת 1960, אשר הייתה שייכת בעבר לבסיסט האגדי Steve Harris . לגבי השיר " Just " יורק ציין שהוא תולדה של תחרות בינו לבין Johnny Greenwood מי יכניס יותר אקורדים לשיר אחד. השיר הוקלט בלייב באולפן ולא בוצעו בו העלאות של שכבות גיטרה נוספות. הקטע " My Iron Lung " הוא שיר הנושא של ה- EP אותו שחררה הלהקה בספטמבר 1994. השיר נכתב בתגובה להצלחה של הלהיט " Creep " ולאחר שהלהקה הרגישה "חנוקה" מהעובדה שהם הפכו מוכרים רק בזכותו. השיר " Street Spirit (Fade Out) " הוא אחד היפים והמרגשים באלבום. מעבר האקורדים המפורקים פשוט מהפנט ושירתו של יורק נשמעת כאן כמו קינה מלטפת. Thom Yorke ציין שהוא הושפע בכתיבת השיר מלהקת "R.E.M." ומהרומן The Famished Road של הסופר הניגרי Ben Okri. ויש כאן גם את " Bullet Proof..I Wish I Was " ששובר אותנו לרסיסים ואת " Black Star " בו Thom Yorke מתעלה על עצמו במלודיה הכל-כך מיוחדת בשירה, שמטיילת מעל ומתחת לאקורדים ולצלילים, ועוד ועוד. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

זהו סיפורו של האלבום "Above" ושל הסופרגרופ "Mad Season"... במהלך העריכה הסופית של האלבום "Vitalogy" של Pearl Jam, נכנס Mike McCready להליך של גמילה מסמים ואלכוהול במכון גמילה שבמינסוטה. במכון הוא פגש את John Baker Saunders שגם הגיע מסיאטל והיה בתהליך גמילה. השניים חזרו יחד לסיאטל והחליטו להקים פרויקט צדדי עם המתופף Barrett Martin שניגן ב- "Screeming Trees". השלושה נכנסו לחדר החזרות ומיד והחלו לכתוב שירים. הואיל ולא היה להם סולן, חשב מייק שהיה חבר טוב של Layne Staley מ- "Alice In Chains", להזמין את ליין להרכב. מייק חשב שזה יעשה טוב לליין לעבוד ולהיות בקרבת אנשים שנגמלו מסמים ואלכוהול, הואיל וליין היה באותה תקופה בשלב קשה של ההתמכרות לסמים. (Photo: Lance Mercer) האווירה בחדר החזרות ובאולפן הייתה מאוד דומה לאווירה שהייתה בסשנים של "Temple Of The Dog", שיתוף הפעולה והיצירתיות בין החברים היה כל-כך מדהים, עד כי מייק סגר הופעה עוד לפני שהם הספיקו לסיים אפילו שיר אחד. מנותקים מלהקות האם שלהן, ללא שום לחץ, ללא כל התחייבות, משוחררי כל עכבות, יצרו והקליטו החברים יחד 10 שירים שנכנסו לאלבום (ועוד הרבה חומרים נוספים שלא נכנסו). כתיבת האלבום כולו ארכה שבעה ימים ועוד מספר ימים נוספים בלבד שבהם ליין הקליט את תפקידי השירה. ליין קיבל יד חופשית בכל הקשור לכתיבת הטקסטים ולחן השירה, הוא הרגיש שהוא במסע רוחני, משימה, חיפוש, והאמור יתבטא גם בשירים, בהם פרק סטאלי את כל התיסכולים האישיים שלו ואת המאבקים שלו בהתמכרויות. כבר בשיר הפותח של האלבום "Wake Up" מרגישים את החשיפה העצומה שליין משדר בטקסט ובשירה, וזאת למרות שהמוסיקה לשיר נכתבה עוד לפני הגעתו של ליין להרכב. לאחר מספר הופעות בסצנה המקומית בשנת 1994, צברה הלהקה פופולאריות, שינתה את שמה ל- "Mad Season" שהוא כינוי באנגלית לעונה בה פורחות במלואן פטריות ההזייה (רמיזה של מקרידי לעונת השתיה וצריכת הסמים שלו), וב- 14 למרץ 1995 הוציאה את אלבומה היחיד "Above". השפעת הבלוז ממנו הגיעו ג'ון בייקר וליין סטאלי מאוד מורגשת באלבום, אך הוא כולל גם השפעות מז'אנרים נוספים, אפילו ג'אז. מהאלבום יצאו שני סינגלים מובילים "River Of Deceit" ו- "I Don’t Know Anything". לאחר יציאת האלבום ביצע ההרכב מספר הופעות, כולל אחת מיוחדת שהתקיימה ב-29 לאפריל 1995 ב- Moore Theater שבסיאטל ומתועדת בוידאו, אך התפרקו מיד אח"כ. למרות מספר ניסיונות לשוב ולכתוב מוסיקה ביחד כלהקה, פקדו את הסופרגרופ שתי טרגדיות. ג'ון בייקר נפטר ממנת יתר בינואר 1999 ובאפריל 2002 הלך ליין סטאלי לעולמו, גם הוא ממנת יתר, מה שחתם סופית את עתידה של הלהקה. (Photo: Pinterest) בשנת 2013 יצא האלבום בהוצאה מוחדשת שכללה מספר קטעי בונוס ובנוסף את ההופעה המוזכרת לעיל שהתקיימה ב-1995. מעניין לציין שהזמר והיוצר "Mark Lanegan" המוכר בין היתר מה- "Screaming Trees" מתארח בשירה והשתתף בכתיבה של הרצועות "I'm Above" ו- "Long Gone Day". לאנגן גם כתב את המילים לשלושה שירים מגירסת הדלוקס: "Locomotive", "Black Book of Fear", ו- "Slip Away", זאת בעקבות בקשות של מייק להחליף את ליין ואולי להצליח להוציא אלבום נוסף. אורח נוסף שסייע לכתיבת השיר "Black Book of Fear", הינו Peter Buck מלהקת ".R.E.M". למרות שההרכב לא שרד תקופה ארוכה, גם לא קיים הרבה הופעות ומבחינת המיינסטרים הוא לא אחד מהאלבומים הבולטים של סצינת הגראנג', בעיני רבים מהמעריצים ובמיוחד מייק, לאלבום הזה יש משמעות מאוד חזקה. הוא אלבום מרגש שנגע בהרבה מאוד אנשים ברחבי העולם ותמיד מזכיר למייק את שני חבריו שאיבד מתוך ההרכב. השפעה נוספת ומשמעותית של יצירת האלבום על מייק, היא התפנית שנוצרה בקריירה של הגיטריסט המוכשר. בתחילת הקריירה של "Pearl Jam" מייק לא היה ממש פעיל בכתיבה. אולי בשל הכישרונות הדומיננטיים שהיו לצידו או בגלל הסמים, אבל בכל מקרה מייק לא תרם רבות ליצירה. לאחר הקלטות האלבום "Above" הוא גילה את יכולת הכתיבה שלו וקיבל מנת ביטחון משמעותית. הוא סיפר שמאותו אלבום הוא החל לתרום ולקחת חלק פעיל באלבומי "Pearl Jam". (Photo: Krista Kay) עטיפת האלבום היא אילוסטרציה שיצר ליין על בסיס תמונה אמיתית שלו ושל בת זוגתו וארוסתו אז Demri Parrott. דמרי הייתה אהבת חייו והמוזה שלו והיא הלכה לעולמה כתוצאה ממנת יתר, שנה לאחר יציאת האלבום. ליין היה שבור ממותה ויש אומרים שזו הייתה ההתחלה של ההתדרדרות שלו עד המוות. לאחר מותה הוא ביקש מאימה של דמרי, בובת דובי של דמרי אותה שמר ליין עד יום מותו. להאזנה אלבום ב: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

New Releases - פלייליסט של שירים חדשים המתעדכן כל שבוע להקת "Walkways"  משחררת סינגל חדש בשם "All For You" יחד עם קליפ רשמי. השיר מגיע לאחר שהלהקה חתמה בלייבל האוסטרלי Wild Thing Records ומסמן פרק חדש עבור ההרכב הכל כך אהוב עלינו. מבחינה מוזיקלית מדובר בשילוב של מטאל מודרני עם מלודיות חזקות ואווירה רגשית. סולן הלהקה Ran Yerushalmi סיפר כי השיר נכתב כהקדשה לבנו, וגם לכל מי שמלווה את הלהקה לאורך הדרך, מתוך רצון להעביר מסר של תקווה וחיבור דרך המוזיקה. אנחנו מחכים בקוצר רוח לאלבום החדש!!! להקת "Dogstar"  חוזרת עם אלבום חדש בשם "All In Now" וגם הכריזה על סיבוב הופעות גדול ל-2026. האלבום צפוי לצאת ב-29 במאי והוא יהיה האלבום הרביעי של ההרכב, שמוכר בין היתר בזכות הבסיסט Keanu Reeves לצד Bret Domrose ו-Robert Mailhouse. במקביל להכרזה שוחרר גם שיר הנושא "All In Now". הלהקה חזרה לפעילות רק בשנים האחרונות לאחר הפסקה ארוכה, וב-2023 הוציאה את האלבום "Somewhere Between the Power Lines and Palm Trees". מאז ההרכב חזר להופיע ברחבי העולם וממשיך לפעול בסצנת הרוק. להקת "Sevendust"  שחררה קליפ רשמי לשיר "Unbreakable". השיר הוא סינגל נוסף מתוך האלבום החדש "One", האלבום ה-15 של הלהקה, שצפוי לצאת ב-1 במאי דרך Napalm Records. עבור "Sevendust", "Unbreakable" ממשיך את הקו המוכר של הלהקה ומסמן את המשך הדרך של אחד ההרכבים הוותיקים והיציבים בסצנת המטאל האמריקאית. להקת "Gorillaz"  שחררה שיר חדש בשם "The Mountain, The Moon Cave and The Sad God". השיר נכלל במהדורה המורחבת של האלבום "Cracker Island", והוא מציג צד ניסיוני ואווירתי יותר של ההרכב שמוביל Damon Albarn יחד עם היוצר Jamie Hewlett. מאז יציאת האלבום בשנת 2023, "Gorillaz" המשיכו לשחרר חומרים נוספים ולהרחיב את העולם המוזיקלי והוויזואלי שמלווה את הפרויקט. להקת "From Ashes To New"  הוציאה סינגל חדש בשם "Die For You" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא טעימה נוספת מתוך אלבום האולפן הבא של הלהקה, "Reflections", שצפוי לצאת ב-17 באפריל דרך Better Noise Music. האלבום יגיע כהמשך לאלבום "Blackout" משנת 2023. לדברי סולן הלהקה Danny Case, השיר עוסק במערכת יחסים שבה אדם נותן את הכל עבור הצד השני, עד לרגע שבו הוא מבין שהוא מאבד את עצמו בתוך הקשר. להקת "Magnolia Park"  הוציאה סינגל חדש בשם "DANGEROUS". השיר מגיע לקראת יציאת גרסת הדלוקס של האלבום "NIGHTS AFTER VAMP", שיצאה היום ותכלול שישה שירים חדשים בנוסף לחומר המקורי מהאלבום. לדברי חברי הלהקה, "DANGEROUS" הוא אחד השירים המרכזיים בגרסה המורחבת של האלבום ומציג צד מעט שונה בסאונד שלהם, עם שילוב של ריפים כבדים, הפקה מודרנית והשפעות R&B. להקת "The Warning"  הוציאה סינגל חדש בשם "Kerosene" יחד עם קליפ רשמי. השיר מגיע זמן קצר לפני שהלהקה תצטרף לסיבוב ההופעות של Yungblud בבריטניה כמופע חימום. מדובר בחשיפה נוספת לקהל האירופי עבור שלישיית האחיות ממקסיקו שממשיכה לצבור תאוצה בזירת הרוק הבינלאומית. לדברי הלהקה, "Kerosene" עוסק בהתמודדות עם לחץ, כעס והתחושה של להיות על סף התפוצצות, כשהמוזיקה משמשת דרך לפרוק את האנרגיה הזאת. להקת "The Amity Affliction"  הוציאה סינגל חדש בשם "Bleed" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא סינגל נוסף מתוך האלבום החדש של הלהקה, "House Of Cards", שצפוי לצאת ב-24 באפריל. סולן הלהקה Joel Birch סיפר כי "Bleed" נכתב כתגובה לאנשים ברשת שמגיבים עליו ועל חייו כאילו הם מכירים אותו, והוא משמש כתזכורת לכך שהוא מי שהוא באמת, ולא כפי שאחרים תופסים אותו ברשתות החברתיות. האלבום "House Of Cards" יהיה האלבום התשיעי של ההרכב האוסטרלי, והוא ממשיך את הפעילות של הלהקה אחרי האלבום "Not Without My Ghosts" משנת 2023. להקת "Social Distortion"  הוציאה סינגל חדש בשם "Born To Kill". זהו שיר חדש ראשון מהלהקה מזה מספר שנים, והוא צפוי להיכלל באלבום החדש שעליו עובד ההרכב בתקופה האחרונה. האלבום יהיה הראשון של הלהקה מאז "Hard Times And Nursery Rhymes" משנת 2011. סולן הלהקה Mike Ness סיפר בעבר כי העבודה על האלבום החדש נמשכת כבר זמן רב, לאחר עיכובים שונים שכללו בעיות בריאות שעבר במהלך השנים האחרונות. להקת "Social Distortion", שפועלת מאז סוף שנות ה-70, נחשבת לאחת הלהקות הבולטות בשילוב בין פאנק רוק, רוקנרול והשפעות קאנטרי. להקת "As Everything Unfolds"  הוציאה סינגל חדש בשם "Denial" יחד עם קליפ רשמי. השיר הוא הסינגל החדש מתוך אלבומה השלישי של הלהקה, "Did You Ask To Be Set Free?", שצפוי לצאת ב-17 באפריל דרך Century Media Records. סולנית הלהקה Charlie Rolfe סיפרה כי "Denial" עוסק ברגע שבו אדם מסרב להכיר במציאות ובוחר להתעלם מהאמת, גם כשהיא נמצאת מולו. לדבריה, זהו אחד השירים הישירים והרגשיים באלבום החדש. האלבום "Did You Ask To Be Set Free?" יגיע כהמשך לאלבום "Ultraviolet" משנת 2023, וימשיך את הקו המלודי-כבד שמאפיין את הלהקה הבריטית בשנים האחרונות. המוזיקאית Violet Grohl  שיתפה סינגל חדש בשם "595" יחד עם קליפ רשמי. השיר מגיע מתוך אלבום הבכורה שלה, "Be Sweet To Me", שצפוי לצאת בהמשך השנה והופק על ידי המפיק Justin Raisen. ויולט סיפרה כי "595" נכתב בהשראת נסיעות ארוכות בין לוס אנג'לס לסנטה ברברה על כביש 101 ו-Highway 595, ומשלב השפעות אינדי ורוק אלטרנטיבי בעבודתה כסולו. להקת "Lamb Of God"  הוציאה סינגל חדש בשם "Blunt Force Blues" יחד עם ויזואלייזר רשמי. השיר מגיע מתוך האלבום החדש של הלהקה, "Into Oblivion", שייצא היום. סולן הלהקה Randy Blythe סיפר כי "Blunt Force Blues" נכתב בהשראת תחילת הדרך של הלהקה בסצנת המטאל של Richmond, וההשפעה של התקופה ההיא על חברי ההרכב. האלבום "Into Oblivion" יהיה אלבום האולפן הראשון של "Lamb Of God" מאז "Omens" משנת 2022. להקת "Lamb Of God"  מוציאה היום את אלבום האולפן החדש שלה, "Into Oblivion". האלבום מגיע כהמשך לאלבום "Omens" משנת 2022 ומסמן פרק חדש בפעילות של ההרכב האמריקאי. בתקופה האחרונה שיתפה הלהקה מספר סינגלים מתוכו, ביניהם "Blunt Force Blues", שנתנו הצצה לכיוון המוזיקלי של החומר החדש. האלבום יוצא דרך Epic Records ו-Century Media Records והוא האלבום העשירי בקריירה של הלהקה. "Lamb Of God", שפועלת מאז שנות התשעים, נחשבת לאחת הלהקות המרכזיות בגל ה-New Wave Of American Heavy Metal והשפיעה על סצנת המטאל המודרנית. להאזנה ב: Spotify להקת "Metallica"  הכריזה על תאריכים חדשים לרזידנסי המתוכנן שלה באולם Sphere בלאס וגאס בשנת 2027. הלהקה צפויה להופיע במספר הופעות מיוחדות במהלך אפריל 2027 באולם החדשני. ההכרזה מגיעה לאחר ביקוש גבוה לכרטיסים והעניין הרב סביב סדרת ההופעות, שתהיה אחת ההפקות הגדולות של הלהקה בשנים האחרונות. לאחר שמעריצים רבים התלוננו על תקלות ותמחור גבוה במהלך המכירה המוקדמת, הלהקה פרסמה הודעה בה הסבירה כי הביקוש העצום להופעות גרם לעומס גדול במערכת המכירה. חברי הלהקה ציינו כי הם מודעים לתסכול של חלק מהמעריצים וכי הם פועלים יחד עם הגורמים המעורבים כדי לשפר את התהליך. חברת Apple Music  מכריזה על מערכת תגיות חדשה שתסמן למאזינים כאשר מוזיקה נוצרה בעזרת בינה מלאכותית. לפי ההכרזה, שירים בפלטפורמה יסומנו אם נעשה שימוש ב-AI במהלך היצירה' בין אם מדובר בלחן, במילים, בקליפ או אפילו בעטיפת האלבום. המהלך נועד לתת למאזינים שקיפות לגבי מקור היצירה בעידן שבו ההבדל בין יצירה אנושית ליצירה שנעזרת באלגוריתמים הולך ומיטשטש. בשלב הראשון מדובר בסימון מידע עבור המשתמשים, אך בהמשך הדרישה צפויה להפוך לחובה עבור כל תוכן חדש שיעלה לפלטפורמה. המטרה היא ליצור כללי משחק ברורים יותר ולשמור על זכויות היוצרים של מוזיקאים בעידן ה-AI. להקת "Red Hot Chili Peppers"  עומדת במרכז סרט דוקומנטרי חדש על הגיטריסט המנוח Hillel Slovak . הסרט "The Rise Of The Red Hot Chili Peppers: Our Brother, Hillel", בבימויו של Ben Feldman, מתמקד בסיפורו של סלובק, ממייסדי הלהקה והגיטריסט שניגן בשלושת אלבומיה הראשונים. סלובק, יליד חיפה להורים ניצולי שואה שהיגרו לארצות הברית, הלך לעולמו בשנת 1988 ממנת יתר כשהיה בן 26 בלבד. הסרט יוקרן בבכורה עולמית ב-13 במרץ בפסטיבל "SXSW" בטקסס, ולאחר מכן יעלה לשירות הסטרימינג של Netflix. למרות השתתפותם בראיונות, חברי "Red Hot Chili Peppers" הבהירו כי לא היו מעורבים יצירתית בהפקה והדגישו כי הסרט איננו דוקומנטרי רשמי של הלהקה, אלא פרויקט שמוקדש לדמותו ולמורשתו של Hillel Slovak. המוזיקאי Jay Weinberg  מעמיד למכירה ציוד במה ואוסף פריטים מתקופת פעילותו עם להקות גדולות בעולם הרוק והמטאל. החל מ-18 במרץ יוכל הקהל לרכוש דרך אתר Reverb ציוד אישי של המתופף , כולל מערכות תופים, מצילות, כיסאות תופים וציוד נוסף ששימש אותו לאורך הקריירה. בין הפריטים נמצאות גם מערכות תופים מהתקופה שבה ניגן עם Bruce Springsteen בשנת 2009 וכן ציוד ששימש אותו בעשור האחרון כחבר להקת "Slipknot". בנוסף לציוד הנגינה, Weinberg מציע למכירה מסכות ותלבושות במה מתקופת "Slipknot", מקלות תופים חתומים, עורות תופים וכרזות מסיבובי הופעות שחלקן עוצבו על ידו. חלק מההכנסות מהמכירה יועברו לארגון MusiCares, המסייע למוזיקאים שנמצאים במצוקה כלכלית או רפואית. המוזיקאי Mike McCready  חושף פרויקט חדש עליו עבד כמעט שני עשורים, יצירה שמוגדרת כ"אופרת גראנג'". הפרויקט נקרא "Farewell to Seasons" והוא משלב ספר קומיקס יחד עם מוזיקה מקורית שנכתבה מנקודת המבט של הדמויות בסיפור. העלילה מציגה היסטוריה חלופית של סצנת הגראנג' בסיאטל בתחילת שנות ה-90 ומתמקדת בדמות הבדיונית של המוזיקאי David Williams. את הספר כתב McCready יחד עם Mark Sable, בעוד את האיורים יצר האמן Sebastian Piriz. לדבריו, הפרויקט נוצר בהשראת התקופה שבה צמחה סצנת הגראנג' בעיר סיאטל, תקופה שהוא מתאר כשילוב של יצירתיות, קהילה וכאוס. הפרויקט המלא של "Farewell to Seasons", שיכלול גם את הקומיקס וגם את המוזיקה הנלווית, צפוי לצאת לאור באוקטובר הקרוב. להקת "Korn"  מגיעה למסלול המרוצים: הסולן Jonathan Davis נבחר לשמש כ-Grand Marshal במרוץ NASCAR Pennzoil 400 שייערך בסוף השבוע בלאס וגאס. האירוע יתקיים ב-16 במרץ במסלול Las Vegas Motor Speedway, כאשר דייויס יהיה זה שייתן את האות הרשמי לפתיחת המרוץ בטקס המסורתי לפני הזינוק. מדובר בתפקיד סמלי בולט שבו משתתפים לעיתים קרובות אמנים ואנשי תרבות. להקת "Telegraph"  הוציאה את אלבומה החדש "Topography of Mind". זהו האלבום השני של להקת הרוק המתקדם הישראלית והוא מגיע כשמונה שנים אחרי האלבום "Mir" משנת 2018. האלבום כולל ארבעה קטעים ארוכים – ביניהם "Topography of Mind", "Field of Fade Memory", "Valley of Delirium" ו-"Somewhere Along These Lines". חברי ההרכב באלבום הם טל רובינשטיין בגיטרות, לירן הרשדט בבס ושירה, איזי סקסון בקלידים וסינתיסייזרים ו-אבי ברק בתופים וחליל. האלבום הוקלט באולפני Shalter בשנת 2024 וממשיך את הקו של פרוגרסיב רוק עם השפעות פסיכדליות וספייס רוק. להאזנה ב: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

שנת 1967 הייתה אחת השנים החשובות בהתפתחות הרוק והפסיכדליה. שרשרת של אלבומי מופת ששוחררו בקצב מסחרר, עיצבו את מפת המוזיקה העולמית. " Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band " של "הביטלס", "The Piper at the Gates of Dawn" של "פינק פלויד", "Disraeli Gears" של "הקצפת", "?Are You Experienced", ו- "Axis: Bold As Love" של "הנדריקס", אלבום הבכורה של הדלתות, "The Velvet Underground & Nico" ועוד ועוד אלבומים, הגדירו מחדש את הרוק ושינו את עולם המוזיקה לנצח. 24 שנים לאחר מכן, מתרחשת מהפיכה מוזיקלית לא פחות חשובה. שנת 1991 הייתה אחת השנים החשובות במוזיקה העולמית, השנה בה השוליים התמרכזו והאלטרנטיב הפך למיינסטרים. זו היתה קריאה של דור שלם שגדל והתבגר באייטיז וזעק לשינוי, אשר הגיע ובגדול, עם תחילתו של העשור החדש. האלבום "Out of Time" של "R.E.M." היה בין הראשונים ששוחררו באותה שנה מדהימה והביאו עימם את בשורת השינוי, והוא הראשון עליו נכתוב לכם במסגרת סידרת הסיקורים " Class Of 91 ". אז כדי להבין את המהפכה שהתחוללה באותה שנה היסטורית, צריך לחזור קצת בזמן. בשנות ה- 80 תעשיית המוזיקה נחלקה לשניים. בצד אחד, שכן עולם המיינסטרים, בו בלטו כוכבי הפופ והרוק שזכו להשמעות חוזרות בערוצי הרדיו המסחריים ולשידורים מחזוריים של קליפים ב- MTV. זה היה העולם ששלט בכסף הגדול ובתהילה. מנגד, התקיימה בייקום מקביל תעשייה ענייה של "מוזיקה אלטרנטיבית" - קטגוריה שכללה בזמנו את כל מה שלא נחשב למיינסטרים. פאנק, Fאנק, מטאל, אינדסטריאל, אינדי ועוד. זה היה עולם מחתרתי של תחנות רדיו פיראטיות, דלות תקציב, אולפני הקלטה עלובים וקסטות מחתרתיות. שני העולמות המקבילים הללו היו כל-כך שונים וקוטביים, שאף אחד לא העלה על דעתו שניתן לגשר ביניהם. אבל בשנת 1991 הכל השתנה.... בסוף שנות ה- 80 החלה המוזיקה המחתרתית הופכת יותר ויותר פופולארית. הכל התחיל מלמטה, מהשטח וללא כל סיוע מהתקשורת ומתחנות הרדיו המסחריות. הופעות בלתי פוסקות של להקות השוליים, פליירים ושלטי רחוב סייעו להפיץ את הבשורה - דור ה- X השתלט על עולם המוזיקה! בתחילת דרכה הייתה "R.E.M." שייכת לאותו זן של להקות "מחתרת", אשר במחצית שנות ה-80 לא הייתה ממש מקובלת במיינסטרים. אבל הדברים הלכו והשתנו עבורה ועבור להקות "השוליים", ככל שהעשור של שנות ה- 80 חישב את קיצו לאחור. "R.E.M." שחררו חמישה אלבומים שזכו לשבחי הביקורת בין השנים 1983-1987, אך למרות זאת הצליחו לפרוץ מבחינה מסחרית את תיקרת הזכוכית של האלטרנטיב. אולם, בשנת 1988 מוחתמת הלהקה בחברת התקליטים הגדולה Warner Bros. וורנר היתה הראשונה לזהות את השינוי ההולך ומתקרב בעולם המוזיקה ובאותה שנה החתימה גם את Jane's Addiction על חוזה הקלטות. בכך הפכו "R.E.M." ו- "Jane's Addiction" ללהקות האלטרנטיב הראשונות שהוחתמו בלייבל גדול, ובזאת ניתן האות למהפכה הגדולה שתושלם 3 שנים מאוחר יותר. החברים מאת'נס ג'ורג'יה ניצלו עד תום את הבמה שנתנה להם חברת וורנר, וייצרו בשנת 1988 את האלבום הכי מצליח שלהם מבחינה מסחרית, עד אותה עת - "Green". מהאלבום שוחררו סינגלים כמו "Orange Crush" ו- "Stand" אשר היוו את הניצנים למה שייגיע שלוש שנים לאחר מכן עם האלבום " Out of Time ", אחד מאלבומי האלטרנטיב (זה קצת מוזר להגדיר אותו כך היום) הראשונים ששוחררו בשנת 1991 המופלאה. הלהקה מגיעה להקלטות האלבום " Out of Time " לאחר הפסקה מתוכננת בת שנה, הראשונה מאז הקמתה. ההפסקה הזאת נבעה משחיקה אדירה של חברי הלהקה אשר היו מותשים לאחר סיבוב הופעות ארוך ומייגע שליווה את אלבומם Green. מצד אחד האלבום "Out of Time" מהווה המשך ישיר לשילוב היייחודי של האלטרנטיב-פופ-רוק-פולק מהאלבום Green. מצד שני הלהקה קיבלה כאן החלטה מודעת לכתוב את השירים באמצעות כלי נגינה שאינם אינהרנטים לז'אנר הרוק. אותם כלי נגינה ימצאו את דרכם גם לאולפן ההקלטות ויעשירו את הגיוון המוזיקלי של האלבום. באופן זה, הפכה המנדולינה של Peter Buck לכלי יותר דומיננטי ממה שהיה באלבום הקודם, והבסיסט והזמר Mike Mills העשיר עוד יותר את קשת הכלים עליהם הוא מנגן, עם שלל כלי מקלדת, כגון פסנתר, אורגן ועוד. בנוסף, הלהקה נעזרה בנגנים חיצוניים שהוסיפו לאלבום מגוון של כלי מיתר וכלי נשיפה. ואם בכך לא די, הלהקה הסתייעה כאן לראשונה בזמרים אורחים כמו KRS-One שמבצע את קטע הראפ בשיר הפתיחה " Radio Song " וב- Kate Pierson מלהקת ה- B-52 שמתארחת בשלושה שירים: " Near Wild Heaven", Shiny Happy People " ו- " Me in Honey " . מהאלבום שוחררו ארבעה סינגלים מצליחים ובראשם " Losing My Religion " אשר חרך את תחנות הרדיו ובעיקר את ה- MTV, עם הקליפ המפורסם שלא ניתן היה לפספס. השיר הזה שהחל מניסיון כושל של הגיטריסט Peter Buck לנגן במנדולינה יהפוך את הלהקה, בין לילה, לאחת הלהקות הגדולות והמצליחות של שנות ה- 90. אחריו מגיע הסינגל השני " Shiny Happy People " הפופי ומתקתק, שכלל את הדואט המפורסם (ויש האומרים הידוע לשימצה) של Michael Stipe עם Kate Pierson, עם הקליפ הקופצני והססגוני. ואז, זה כבר היה ברור, "R.E.M." עשתה זאת ובגדול, היא הצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהשלים את המטמורפוזה שהפכה אותה מלהקת אלטרנטיב בינונית להרכב מיינסטרים אימתני שממלא אצטדיונים. והיו גם " Near Wild Heaven " בו Mike Mills נוטל את ההובלה בשירה ובדואט נוסף עם Kate Pierson, ואת הסינגל הרביעי והאחרון - " Radio Song " - שיר הפתיחה של האלבום שכלל שיתוף פעולה עם הראפר KRS-One. אבל בחלוף יותר מ- 30 שנה מאז יציאתו, ניתן לומר שהקסם האמיתי של האלבום מצוי דווקא בשירים שלא הפכו ללהיטי רדיו גדולים, שירים שיהוו את הגשר לקסם שיתחולל באלבום הבא של הלהקה - "Automatic for the People". אנחנו מדברים על שירים כמו " Half a World Away ", " Texarkana " ו- " Country Feedback " שפשוט נשמעים יותר ויותר מיוחדים ככל שחולפות להן השנים. האלבום "Out of Time" ישמש כיריית פתיחה למבול של אלבומים שיבואו לאחר מכן, וישלים את המהפיכה שבמהלכה תחדור מוזיקת השוליים ותכבוש את המיינסטרים. האלבום הזה יכבוש את ראש מצעדי המכירות, הן בארצות הברית והן בבריטניה, כשהוא מבלה 109 שבועות במצעד האמריקאי ו- 183 שבועות במצעד הבריטי. האלבום מכר כ- 5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה ולמעלה מ -18 מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא זכה בשלושה פרסי גראמי, החשוב בהם הוא כאלבום המוסיקה האלטרנטיבית הטובה ביותר. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר