Jon Anderson
הזמר, היוצר והמלחין Jon Anderson חוגג היום יום הולדת!
(Photo: Mike Coppola)
הוא נחשב לאחד הקולות הייחודיים, המזוהים והמשפיעים ביותר בתולדות המוזיקה המודרנית, האדריכל הרוחני והמייסד השותף של להקת הרוק המתקדם האגדית "Yes", ויוצר רב-תחומי חסר מנוח שקול האלט-טנור המלאכי שלו נשמע כמו כלי נגינה מהפנט בפני עצמו. הנה 40 עובדות מעניינות על Jon Anderson...
1. הוא נולד ב-25 באוקטובר 1944 בעיירה התעשייתית Accrington שבמחוז Lancashire בצפון אנגליה, להוריו Albert ו-Kathleen Anderson, בשם המלא John Roy Anderson.
2. הוריו קראו לו על שמו של זמר ובדרן אנגלי שהופיע באותן שנים תחת השם John Roy the Melody Boy, כאשר בשנת 1970 החליט להשמיט את האות h משמו הפרטי ולהפוך ל-Jon Anderson.
3. אביו, שהיה ממוצא סקוטי, ואמו, שהייתה ממוצא אירי, היו חובבי מוזיקה וריקוד מושבעים ואף זכו יחד באליפות המחוז בריקודים סלוניים, ואנדרסון גדל בבית שוקק שירה לצד אחיו Tony ו-Stuart ואחותו Joy.
4. בילדותו העריץ מוזיקאים כמו Elvis Presley, Eddie Cochran, צמד האחים "The Everly Brothers" ואמן הג'אז והווקאליזות Jon Hendricks, שהשפיע עמוקות על תפיסתו את הקול האנושי ככלי אינסטרומנטלי.
5. לפני שפנה למוזיקה, חלומו הגדול היה להפוך לשחקן כדורגל מקצועי בקבוצת נעוריו Accrington Stanley, אך בשל מבנה גופו הצנום וגובהו שעמד על מטר ושישים וחמישה סנטימטרים בלבד, נדחה ממבחני הקבלה ושימש במשך שנה כמביא כדורים והקמע של הקבוצה.
6. בגיל חמש עשרה עזב את בית הספר כדי לסייע בפרנסת המשפחה לאחר שאביו חלה, ועבד בשורה של עבודות כפיים מפרכות, ביניהן פועל בחווה חקלאית, נהג משאית לבנים וחלוקת חלב ברחבי עיירת הולדתו.
7. הקריירה המוזיקלית שלו החלה בשנת 1962 כאשר הצטרף ללהקת הקצב המקומית "The Warriors", שנודעה גם בשם "The Electric Warriors", שבה שימש אחיו הגדול Tony כזמר המוביל.
8. להקת "The Warriors" עזבה את אנגליה ועברה להופיע במשך יותר משנה במועדונים של גרמניה, כולל במועדון ה-Star-Club המפורסם בהמבורג שבו התחשלו קודם לכן חברי "The Beatles", ובשנת 1965 הקליטה שני שירים ראשונים שבהם נשמע קולו של אנדרסון, "You Came Along" ו-"Don't Make Me Blue".
9. במרץ 1968 חזר ללונדון חסר כל ומצא מחסה ועבודה בניקיון ובמזיגת משקאות במועדון הלילה La Chasse שברובע סוהו, בבעלותו של Jack Barrie, ששידך אותו למפיק Paul Korda מחברת EMI לצורך הקלטת שירי דמו.
10. באותם חודשים ניסה Jack Barrie לחבר בין אנדרסון לבין צמד כותבים צעירים ואלמוניים אז, Elton John ו-Bernie Taupin, כדי שיכתבו עבורו שירים, אך אנדרסון חש שהחומרים שהציעו לו אינם מתאימים לסגנונו ודחה אותם.
11. באביב 1968 החתימה אותו חברת Parlophone כזמר סולו תחת שם הבמה Hans Christian, שנבחר בהשראת מספר האגדות הדני בשל קומתו הקטנה וסגנון שירתו החלומי, ותחת שם זה הוציא שני סינגלים, גרסת כיסוי מתוזמרת לשיר "Never My Love" והשיר "The Autobiography of Mississippi Hobo".
12. באותה תקופה הצטרף לזמן קצר כסולן ללהקת הרוק הלונדונית "The Gun" ואף הופיע איתה במועדון ה-UFO האגדי ובמועדון ה-Marquee כמופע פותח ללהקת "The Who", לפני שחברי הלהקה החליטו להמשיך כטריו ללא זמר מוביל ופיטרו אותו.
13. רגע המפנה ההיסטורי בחייו התרחש במאי 1968 בבר של מועדון La Chasse בלונדון, כאשר Jack Barrie הכיר בינו לבין הבסיסט הגבוה והכריזמטי Chris Squire מלהקת הפסיכדליה "Mabel Greer's Toyshop".
14. כבר בשיחתם הראשונה גילו אנדרסון ו-Chris Squire חיבה משותפת להרמוניות הקוליות של "Simon & Garfunkel", להקת "The Byrds" ולהקת "The Association", וכבר למחרת בבוקר כתבו יחד בדירתו של סקווייר את השיר הראשון שלהם, "Sweetness".
15. אל השניים חברו הגיטריסט Peter Banks, הקלידן Tony Kaye והמתופף Bill Bruford, ויחד אימצו את הצעתו של בנקס לקרוא ללהקה החדשה בשם הקצר, החיובי והאופטימי "Yes".
16. לאחר שני אלבומים ראשונים ומבטיחים, "Yes" משנת 1969 ו-"Time and a Word" משנת 1970, הוביל אנדרסון יחד עם הגיטריסט החדש Steve Howe את אלבום הפריצה "The Yes Album" שיצא ב-1971, שבו בלטו היצירות שכתב כמו "Yours Is No Disgrace" ו-"I've Seen All Good People".
17. עוד בדצמבר 1970, במקביל לעבודתו בלהקתו, הוזמן על ידי Robert Fripp מלהקת "King Crimson" להתארח באלבומם השלישי "Lizard", שם תרם שירה שמיימית ובלתי נשכחת בפרק הראשון של יצירת הנושא, "Prince Rupert Awakes", משום שפריפ חש שהמלודיה גבוהה וטהורה מדי עבור זמרי ההרכב שלו.
18. בנובמבר 1971, עם הצטרפותו של הקלידן הווירטואוז Rick Wakeman, הוציאה "Yes" את אלבום המופת "Fragile", שבו כתב אנדרסון יחד עם Steve Howe את המנון הפרוגרסיב הנצחי "Roundabout", שנולד מתוך רשמיו של אנדרסון מנסיעה בדרכים ההרריות והערפיליות של סקוטלנד בדרך מהופעה באברדין לגלזגו.
19. בספטמבר 1972 הגיעה הלהקה לפסגה אמנותית היסטורית עם האלבום "Close to the Edge", שבו יצר אנדרסון את שיר הנושא בן תשע עשרה הדקות בהשראת הרומן הפילוסופי "סידהארתא" מאת הרמן הסה, לצד יצירת המופת המרגשת "And You and I".
20. גישתו הייחודית לכתיבת מילים התבססה על צליל ההברות, מצלול המילים והתנועות הפתוחות לא פחות מאשר על משמעותן המילולית, כאשר הטקסטים שלו שילבו פציפיזם, אקולוגיה, רוחניות קוסמית וציורי טבע מופשטים שהפכו לסימן ההיכר של הרוק המתקדם.
21. במהלך סיבוב ההופעות של שנת 1973 העניק לו העיתונאי והביוגרף של הלהקה Dan Hedges את הספר "אוטוביוגרפיה של יוגי" מאת פרהמהנסה יוגאננדה, ספר שהצית אצל אנדרסון את הרעיון לאלבום הכפול והשאפתני "Tales from Topographic Oceans", המבוסס על ארבעת כתבי הקודש ההינדיים.
22. באלבום האולפן השביעי של הלהקה, "Relayer" משנת 1974, הוביל עם הקלידן השווייצרי Patrick Moraz את אפוס המלחמה והשלום בן עשרים ושתיים הדקות "The Gates of Delirium", המבוסס על הרומן "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי ומסתיים בתפילת השלום המצמררת שלו, "Soon".
23. למרות היותו המנהיג האמנותי שעיצב את מבנה היצירות הסימפוניות של הלהקה, אנדרסון מעולם לא למד לקרוא תווים בצורה פורמלית, ובחדר החזרות נהג לשיר לחבריו הווירטואוזים את תפקידי הגיטרה, הבס והקלידים שדמיין בראשו, מה שהקנה לו בפי חברי הלהקה את הכינוי ההומוריסטי נפוליאון.
24. בשנת 1975 החל הרומן המוזיקלי הארוך שלו עם מלחין המוזיקה האלקטרונית היווני Vangelis, לאחר שזה נבחן כמחליף אפשרי ל-Rick Wakeman ב-"Yes", ואנדרסון התארח בשירה וכתב את המילים לשיר "So Long Ago, So Clear" מתוך אלבומו של ונגליס "Heaven and Hell".
25. ביולי 1976 שחרר אנדרסון את אלבום הסולו הראשון והמופתי שלו, "Olias of Sunhillow", אלבום קונספט מדע-בדיוני בהשראת ציורי העטיפות של Roger Dean וספריו של טולקין, שבו ניגן בעצמו על כל כלי הנגינה, כולל נבלים, סיטאר, קלידים, חלילים וכלי הקשה, והקליט את כל שכבות הקול באולפנו הביתי בחניון ביתו בבקינגהאמשייר.
26. לאחר שהוביל את "Yes" חזרה לצמרת המצעדים עם האלבום "Going for the One" משנת 1977, שכלל את היצירה המונומנטלית "Awaken" שאותה הגדיר אנדרסון כפסגת יצירתה של הלהקה, ואת האלבום "Tormato" משנת 1978, עזב את הלהקה לראשונה במרץ 1980 בעקבות מתיחות פנימית וחילוקי דעות אמנותיים בהקלטות בפריז.
27. מיד לאחר עזיבתו איחד כוחות באופן רשמי עם Vangelis תחת השם "Jon and Vangelis", והצמד הוציא ארבעה אלבומים מצליחים בין השנים 1980 ל-1991, החל מאלבום הבכורה "Short Stories" שהניב את הלהיט "I Hear You Now".
28. בשנת 1981 הוציאו "Jon and Vangelis" את אלבומם המצליח ביותר, "The Friends of Mr Cairo", שכלל את השיר "State of Independence" שהפך בהמשך ללהיט ענק בביצועה של Donna Summer, ואת בלדת החורף המרגשת "I'll Find My Way Home" שכבשה את מצעדי הפופ באירופה ובבריטניה.
29. באותן שנים הפך לקול מבוקש בפרויקטים של גדולי היוצרים בעולם, כאשר בשנת 1981 התארח באלבום הקונספט "1984" של חברו Rick Wakeman, ובשנת 1983 העניק ביצוע קולי מרהיב בשיר "In High Places" מתוך האלבום "Crises" של Mike Oldfield, שעמו שיתף פעולה בשנית בסינגל "Shine" משנת 1986.
30. בשנת 1983 הוזמן על ידי Chris Squire להאזין להקלטות של פרויקט חדש בשם "Cinema" שהקים סקווייר יחד עם הגיטריסט והיוצר הדרום-אפריקאי Trevor Rabin, המפיק Trevor Horn, המתופף Alan White והקלידן Tony Kaye, ואנדרסון התלהב כל כך מהחומרים עד שהצטרף מחדש והפרויקט הפך לאלבום הקאמבק של "Yes".
31. התוצאה הייתה האלבום "90125" שיצא בנובמבר 1983 והפך לאלבום הנמכר ביותר בתולדות "Yes" עם מכירות של מיליוני עותקים, בראשו הסינגל "Owner of a Lonely Heart" שכבש את המקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי והפגיש דור חדש של מאזינים ב-MTV עם קולו של אנדרסון.
32. באמצע שנות השמונים תרם את קולו לשורה ארוכה של פסקולי קולנוע מפורסמים, ביניהם השיר "Cage of Freedom" בהפקת Giorgio Moroder לגרסה המחודשת של סרט המדע הבדיוני הקלאסי "Metropolis" משנת 1984, השיר "Loved by the Sun" עם הרכב המוזיקה האלקטרונית "Tangerine Dream" לסרט הפנטזיה "Legend" של הבמאי Ridley Scott משנת 1985, ושני שירים בפסקול הסרט "Scream for Help" שהלחין בסיסט "Led Zeppelin", המוזיקאי John Paul Jones.
33. בשנת 1988 התארח בשירת רקע בסינגל הלהיט "Stop Loving You" של להקת "Toto" מתוך אלבומם "The Seventh One", ובאותה שנה עזב שוב את ההרכב המסחרי של "Yes" כדי להקים את סופרגרופ הפרוג "Anderson Bruford Wakeman Howe" לצד חבריו מההרכב הקלאסי והבסיסט הווירטואוז Tony Levin.
34. בשנת 1991 הוביל את פרויקט האיחוד הענק של שתי מחנות הלהקה באלבום "Union" ובסיבוב הופעות עולמי בן שמונה חברי להקה על במה אחת, ובשנת 1992 יצא לסיבוב הופעות משותף באסיה ובארצות הברית עם מלחין הניו-אייג' היפני Kitaro לאחר שתרם מילים ושירה לאלבומו "Dream".
35. לאחר תקופה פורייה נוספת עם "Yes" בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים שכללה אלבומים מוערכים כמו "The Ladder" משנת 1999 ו-"Magnification" משנת 2001 שהוקלט עם תזמורת סימפונית מלאה, לקה אנדרסון באביב 2008 בהתקף אסתמה חריף ואי-ספיקת נשימה שכמעט גבו את חייו, ובזמן החלמתו החליטה הלהקה להמשיך בסיבוב ההופעות בלעדיו עם זמר מחליף, צעד שהוביל לפרידתו הסופית מההרכב הרשמי.
36. למרות המשבר הרפואי, אנדרסון חזר לבמות במופעי סולו אקוסטיים אינטימיים שבהם ליווה את עצמו בגיטרה וביוקולילי, ובשנת 2011 הוציא את יצירת הסולו השאפתנית "Open", קטע אפי ורציף באורך עשרים ואחת דקות שהחזיר אותו לשורשים הסימפוניים של שנות השבעים.
37. בעשור שלאחר מכן יזם שורת שיתופי פעולה מרתקים, ביניהם "Anderson Ponty Band" בשנת 2015 עם כנר הג'אז-פיוז'ן הצרפתי האגדי Jean-Luc Ponty, האלבום המשותף "Invention of Knowledge" משנת 2016 עם מנהיג להקת "The Flower Kings" השוודית Roine Stolt, והקמת ההרכב "Yes Featuring Jon Anderson, Trevor Rabin, Rick Wakeman" שהופיע ברחבי העולם ובישראל.
38. באפריל 2017 הוכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול כחבר בלהקת "Yes", ובטקס החגיגי בניו יורק התאחד על הבמה עם Steve Howe, Rick Wakeman, Trevor Rabin ו-Alan White, אליהם הצטרף בסיסט להקת "Rush", המוזיקאי Geddy Lee, לביצוע מרגש של "Roundabout" ו-"Owner of a Lonely Heart".
39. בשנת 2019 הוציא את האלבום "1000 Hands Chapter One", פרויקט שנולד מהקלטות שהחלו שלושים שנה קודם לכן עם Chris Squire ו-Alan White והושלם בעזרת המפיק Michael Franklin ואינספור כוכבי אורח, ביניהם Ian Anderson מלהקת "Jethro Tull", הקלידן Chick Corea, הגיטריסטים Steve Morse ו-Rick Derringer, הכנר Jean-Luc Ponty והמתופף Billy Cobham.
40. באוגוסט 2024, חודשים ספורים לפני יום הולדתו השמונים, הוכיח כי כוחו היצירתי והקולי נמצא בשיאו כשהוציא יחד עם הרכב הנגנים הווירטואוזי "The Band Geeks" בהובלת הבסיסט והמנהל המוזיקלי Richie Castellano את אלבום האולפן השישה עשר שלו, "True", שזכה לשבחי הביקורת העולמית בזכות אפוס הפרוג בן שש עשרה הדקות "Once Upon a Dream" והשיר "True Messenger".
בשנים 2025 ו-2026 המשיך Anderson להופיע עם "The Band Geeks". לפי האתר הרשמי שלו, השותפות שהולידה את "True" נמשכה גם בעבודה על אלבום משותף שני.
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות