אנחנו רוצים לשתף אתכם במשהו..
יש אלבומים שליוו אותנו בכל-כך הרבה רגעים בחיים, שכה השפיעו עלינו, שאנחנו ניגשים לכתוב עליהם בחיל וברעדה. אלבום המופת "Harvest", של Neil Young ששוחרר ב- 1 לפברואר 1972 הוא אחד מהם !
אז גם הפעם החלטנו לעשות את זה הפוך. בואו נעשה את זה יחד, תתנתקו לרגע מהסביבה, שימו אוזניות, תעצמו את העיניים, תלחצו בבקשה על הקישור ובואו נתחיל: Deezer
בס בס, סנייר, בס בס, סנייר, בום בום, טח, בום בום טח, אקוסטית: E Bm, E Bm, נשיפת מפוחית... וההההופפפפפפפ אנחנו במושב הקדמי של הפיק-אפ של Neil Young, בדרכנו לסוף שבוע ב- .L.A עם שיר הנסיעה האולטימטיבי - "Out on the Weekend" שמתנגן לו ברקע.
כך נפתח לו האלבום שנחשב בעיני המעריצים והמבקרים כאחד מהאלבומים הגדולים של Neil Young. האלבום שחשף אותו להמונים והביא לו הצלחה מסחרית גדולה, זה שמכר הכי הרבה מכל הרפרטואר האדיר שלו וזה שהפך לנמכר ביותר בארה"ב בשנת 1972. קטן, מינימליסטי, פשוט ועם זאת כל-כך יפה, ממיס, נצחי!
זה אולי יישמע לכם הזוי, אבל האלבום הזה הוא אחד מהאלבומים הכי מבולגנים של Neil Young. אוסף אקלקטי של שירים אקוסטיים, חשמליים, מהופעה, מוסיקת רוק, קאנטרי, פולק ואפילו סימפוניה קלאסית. האלבום הזה כל-כך מעורב, שעל הנייר הוא היה אמור להיות מועד לכישלון.
אז איך קרה שדווקא אלבום כה חסר אחידות הופך לאלבום הכי מצליח של יאנג ולאלבום הכי נמכר בארה"ב לשנת 1972? כנראה שמדובר בכנות הטהורה וביושר (ושערוריית ספוטיפיי מלמדת שלא רק המוזיקלי) של Neil Young, אשר גורמים לאלבום הזה להישמע רענן, מעודכן ורלוונטי גם היום, 50 שנה אחרי.
אבל כל היופי המוזיקלי והתרבותי הזה, כל ההצלחה המסחררת הזאת, לא היו קורים לולא צירוף מקרים לא מתוכנן ופרץ של ספונטניות שתקף את Neil Young.
במבחן התוצאה Neil Young סלד מההצלחה ולא אהב את תוצאותיה. ההצלחה המטאורית הזאת מיוחסת בעיקר לשיר אחד - "Heart Of Gold", שעליו כתב יאנג באלבום האוסף הכפול שלו "Decade", משנת 1977, את המילים הבאות:
"השיר הזה שם אותי באמצע הכביש. הנסיעה שם שיעממה אותי מהר מאוד אז ירדתי לשוליים. זו נסיעה קשה יותר אבל פגשתי שם אנשים מעניינים יותר"
ולראיה, Neil Young אשר לא הרגיש בנוח עם הצלחת השיר, התנכר לו ובמשך שנים סירב לבצע אותו בהופעות.
אמרנו פרץ של ספונטניות וצירוף מקרים לא מתוכנן?
אז האלבום הזה היה כנראה נשמע לגמרי אחרת לולא כאבי הגב החזקים שתקפו את Neil Young באותה תקופה וגרמו לו לוותר על הגיטרה החשמלית, לשבת על הסטול ולרקוח שירים למופע אקוסטי.
כך, בעיצומו של סיבוב ההופעות האקוסטי הגיע Neil Young בראשית פברואר 1971 לנאשוויל טנסי, בירת הקאנטרי האולטימטיבית, בכדי להתארח בתוכניתו של ג'וני קאש - Johnny Cash Show.
באותו סוף שבוע פגש שם יאנג את המפיק Elliot Mazer שעבד עם Bob Dylan ואחרים. Mazer שבדיוק פתח אז אולפן בשם "Quadrafonic Sound Studios", הזמין את יאנג, ביום שבת 6 לפברואר 1971, לארוחת ערב, בניסיון לשכנע אותו להקליט באולפן החדש שלו. Neil Young הספונטני השתכנע בו במקום והגיע עוד באותו הערב לאולפן. יאנג שאהב מאוד את הסגנון של נגני הסטודיו "Area Code 615", ביקש לעבוד איתם על השירים החדשים שכתב במיוחד לסיבוב ההופעות האקוסטי, אשר גרסאות ראשונות שלהם תוכלו למצוא באלבום "Live at Massey Hall 1971". כל מה שיאנג ביקש ממייזר כדי להתחיל להקליט, היה מתופף, בסיסט ונגן גיטרת סטיל פדאל.
(Photo: Classic Album Sundays)
הואיל ומרבית הנגנים היו באותו ערב בהופעות על הבמות, נאלץ מייזר "לגרד" שלושה נגנים שהפכו ללהקת הליווי של יאנג - "The Stray Gators". המתופף Kenny Buttrey, הבסיסט Tim Drummond (שהשמועה אומרת שפשוט עבר ברחוב) ונגן הסטיל גיטר Ben Keith.
עוד באותו הערב הקליטו השלושה יחד עם יאנג את הערוצים הבסיסיים לשלושה שירים, ביניהם "Old Man", אותו כתב יאנג על האיש הזקן Louis Avila, אשר היה אחראי על החווה "Broken Arrow", אותה רכש יאנג בשנת 1970. המתופף Kenny Buttrey מספר שיאנג ביקש ממנו לנגן רק ביד שמאל ולא לגעת בכלל במצילות ההאי-האט. קני חשב שזה אידיוטי אבל עשה בדיוק מה שיאנג ביקש ממנו.
בלילה שלמחרת, יום ראשון ה- 7 לפברואר 1971, התארח יאנג בתוכנית של ג'וני קאש, שם פגש ב- Linda Ronstadt ואת James Taylor. לאחר התוכנית הזמין אותם יאנג לבוא איתו לאולפן, ושם הם הקליטו את קולות הרקע לשירים "Heart of Gold" ו- "Old Man". בהמשך הקליט James Taylor את תפקיד הבנג'ו היפיפה לשיר "Old Man".
לגבי השיר "Heart of Gold", יאנג הדגיש שדווקא הספונטניות היא זו שעשתה את השיר הזה למה שהוא. חברי הלהקה לא הכירו את השיר שהוקלט בלייב בשני טייקים בלבד. הנגנים סיפרו שכשיאנג השמיע להם אותו הם ידעו מיד שהשיר הזה הולך להיות ענק.
את השירים "A Man Needs a Maid" ו- "There's a World" הקליט יאנג בחודש מרץ בלונדון, לשם הגיע במסגרת סיבוב ההופעות האקוסטי. במהלך שהותו שם הוא פנה למעבד Jack Nitzsche שהיה גם קלידן באלבומי "הרולינג סטונס" ואמר לו שהוא מעוניין להקליט את השירים עם תזמורת. ניטשה אירגן את התזמורת הפילהרמונית של לונדון להקלטות שנערכו ב- "Barking Assembly Hall".
לגבי השיר "A Man Needs a Maid", מעניין לציין כי השיר פורש בתחילה כשיר שובניסטי של יאנג, אך לא כך, כלל וכלל. יאנג כתב את השיר אחרי שצפה בסרט "יומנה של עקרת בית" משנת 1970, בו שיחקה השחקנית Carrie Snodgress. ניל יאנג שהתאהב בקארי כתב את מה שהרגיש בבית השלישי של השיר כך:
"A while ago somewhere I don't know when
I was watchin' a movie with a friend
I fell in love with the actress
She was playin' a part that I could understand"
יאנג התחתן בסופו של דבר עם קארי ולשניים נולד בן העונה לשם "זק".
בחודש אפריל חזר Neil Young לאולפני קוואדרופוניק להקלטת שני שירים נוספים מהאלבום, שיר הפתיחה "Out on the Weekend" ושיר הנושא "Harvest", אשר אף הוא נכתב בהשראת Carrie Snodgress שהיתה אז חברתו של יאנג. השיר מתייחס לאמא של קארי Carolyn Snodgress שהיתה אלכוהולית.
בחודש אפריל החמיר מאוד מצבו של Neil Young וכאבי הגב לא איפשרו לו להמשיך בהקלטות. בסופו של דבר עבר יאנג בחודש אוגוסט ניתוח בשל פריצת דיסק בגב. הניתוח הוכתר בהצלחה ויאנג חזר זמן קצר לאחר מכן לעבודה על האלבום. הואיל ובעיות הגב של יאנג נפתרו, הוא יכול היה לחזור ולתלות את הגיטרה החשמלית על כתפו ולכן השירים שהוקלטו בסשנים הבאים כבר היו יותר "חשמליים".
בחודש ספטמבר הועתקו ההקלטות לאסם שבחוותו של יאנג. Mazer פיזר באסם רמקולים ומוניטורים שהחליפו את האוזניות, דבר שהעניק להקלטות צליל "חי", שכן בכל מיקרופון שהוצב באסם נקלטו גם כלים נוספים. במהלך הסשנים הללו הוקלטו שלושה שירים "Are You Ready for the Country", "Alabama" ו- "Words" באמצעות אולפן נייד. קולות הרקע בשלושת השירים הללו בוצעו על-ידי David Crosby, Graham Nash ו- Stephen Stills.
(Photo: Joel Bernstein)
השיר "Alabama" מתכתב עם השיר "Southern Man" מהאלבום "After the Gold Rush". כאמור, שני השירים הללו הינם שירי מחאה של יאנג כנגד הגזענות כלפי השחורים בדרום ארה"ב. השירים עוררו את כעסם של חברי להקת "Lynyrd Skynyrd", אשר חבריה העריצו את Neil Young. הם ממש ראו בשירים הללו כפגיעה אישית. בתגובה הם כתבו את הלהיט הגדול שלהם "Sweet Home Alabama" ובו המילים הבאות:
"Well, I heard Mister Young sing about her
Well, I heard ol' Neil put her down
Well, I hope Neil Young will remember
A Southern man don't need him around anyhow"
ניל יאנג הגיב לשיר בראיון איתו משנת 1976 ואמר שהוא גאה ששמו מוזכר בשיר של "הסקינרדס". הוא גם נהג לבצע את השיר בהופעותיו.
השיר היחידי מהאלבום שלא הוקלט באולפן, הינו "The Needle and the Damage Done". השיר הוקלט בהופעה חיה שנערכה באוניברסיטת UCLA, ב- 30 לינואר 1971, לפני כל הסשנים עליהם סיפרנו לעיל. השיר נכתב על Danny Whitten, גיטריסט להקת "Crazy Horse" ועל התמכרותו להירואין.
לאחר יציאת האלבום "Harvest", הזמין יאנג את Whitten לנגן בסיבוב ההופעות שנועד לקידומו של האלבום. ואולם, תוך זמן קצר הבין יאנג שזו היתה טעות, הואיל ודני לא היה מסוגל לנגן מרוב שהיה מסומם, דבר שאילץ את ניל יאנג לפטר אותו מהלהקה. יאנג הניח בידו של Danny שטר של 50 דולר וכרטיס טיסה ושלח אותו לדרכו. Danny קנה עם הכסף שנתן לו יאנג את מנת ההרואין האחרונה והקטלנית שהרגה אותו לבסוף ב- 18 לנובמבר 1972.
ניל יאנג נותר עם רגשי אשם איומים, טראומה קשה ודיכאון עמוק שיהוו את הטריגר לשלושה אלבומים מלנכוליים ודיכאוניים שיכונו "The Ditch Trilogy", אשר הראשון שבהם "Tonight’s The Night". במכוון או שלא במכוון, בכך גם מימש יאנג את רצונו לרדת ממרכז הכביש שאליו הוביל אותו האלבום "Harvest" ולהמשיך ולנהוג בשוליים...
להאזנה לאלבום: Deezer, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט