top of page
  • FaceOff - עימות חזיתי

Rush - Hold Your Fire

ב- 8 לספטמבר 1987 הוציאה "Rush" את אלבום האולפן ה- 12 שלה "Hold Your Fire".



בואו נוציא את זה החוצה כבר בפתח הדברים ונשים דברים על השולחן. נכון, זה האלבום הכי אלקטרוני והכי ממוסחר של הלהקה. ראבק! Geddy Lee התחיל להלחין את השירים על מחשב מקינטוש באמצעות תוכנת סיקוונסר שפותחה עבור אפל. Alex Lifeson השתמש בסינתסייזר ובמכונת תופים במהלך כתיבת המוזיקה ו- Neil Peart השתמש בתופים אלקטרונים ובטריגר פד שהפעיל סימפולים של כלי הקשה אלקטרוניים, להבדיל משימוש בכלי ההקשה עצמם. אפילו הקול של Geddy Lee הוא הכי מיד-ריינג' ששמענו בכל אלבומי הלהקה. הצווחות המוכרות והטיולים שלו במרומי האוקטבות הגבוהות כמעט ונעדרות כאן כליל. העובדות הללו כל-כך מרעישות ובלתי נתפסות שהן היו צריכות להיחשב אצל מעריצי הלהקה כבגידה, כזלזול, אפילו "המרת דת".


אבל לא! דווקא האלבום הזה שהלך הכי רחוק שאפשר לכיוון המיינסטרים, עם שירי פופ מתקתקים וחומת סינתסייזרים, סמפלרים, סיקוונסרים ותופים אלקטרונים, הוא זה שמוכיח ש- "Rush" היא הרבה יותר מלהקה. היא אורגניזם רב זרועות, חי ונושם, עם לב גדול ונשמה ענקית שנפרשת מקצה העולם ועד קצהו.


צריך לומר את האמת. כל להקה אחרת שהייתה מעזה לעשות שינוי דרמטי כזה בסאונד ובסגנון המוזיקלי שלה, לא רק שהייתה ננטשת מיד על-ידי קהל המעריצים שלה, אלא שגם הייתה זוכה ל"קיתונות של רותחין" מצד המבקרים, ובמקרה הגרוע יותר ייתכן והיו לכך השלכות הרות גורל גם מטעם חברת התקליטים. אבל לא "Rush" שמצליחה לעשות בפעם המי יודע כמה את הבלתי ייאמן וגורמת למעריצים שלה להשתנות יחד איתה, להתפתח איתה ולקבל בהערכה רבה את השינוי המוזיקלי שהיא עוברת.


האם אתם מכירים להקה אחרת שגרמה למעריצי ההארד רוק שלה להתאהב בפרוג ולמעריצי הפרוג וההארד רוק לקבל ולהעריך סגנונות כמו רגאיי, סקא, ניו ווייב, פופ ואפילו ראפ? יש רק להקה אחת בעולם שעשתה את זה, לא פעם וגם לא פעמיים ובכל שינוי צורה כזה, בכל מטאמורפוזה, בכל התפתחות סגנון כזאת, לא רק שהיא לא איבדה קהל אלא שההערכה אליה גברה והיא הוסיפה לעצמה מעגל נוסף של מעריצים שהלכו והתרבו וליוו אותה לאורך כל הדרך.



אז נכון, האלבום הזה לא התקבל בתחילה באהדה בקרב המעריצים האדוקים של הלהקה, אבל מה זה משנה? במבחן התוצאה, אחרי מספר השמעות, אותם מעריצים החלו להעריך את הלהקה הזאת עוד יותר ולמדו לקבל, להכיל ולאהוב גם את האלבום הזה שכולל שירים מצויינים.


למרות סגנונו החריג בנוף של הלהקה, האלבום הזה עמד יפה גם במבחן הזמן, כששירים מתוכו מעטרים את הסטליסטים של הלהקה לאורך השנים, שלא לדבר על השמעות בתחנות הרדיו בארה"ב, בעיקר אלה המשדרות רוק קלאסי.


האלבום הזה אפילו ייצר לא מעט "להיטים", עד כמה שקשה להשתמש במילה הזאת כשמדברים על "Rush", להלן התייחסות לכמה מהבולטים שבהם:


הלהיט הגדול של האלבום הוא ללא ספק "Time Stand Still". זה השיר הראשון שפירט כתב לאלבום. שיר מיינסטרימי טהור וקסום שזכה להצלחה רבה במצעדים בשני צידי האוקיינוס. זה השיר היחיד של הלהקה בו ניתן קרדיט לאמן נוסף, הזמרת והמולטי-אינסטרומנטליסטית Aimee Mann, הידועה בין היתר מלהקת הניו ווייב האמריקאית "'Til Tuesday", שאף שרה יחד עם Geddy Lee את הפזמון של השיר. אגב, זה לא השיר היחיד באלבום בו Aimee Man תרמה את קולה. היא גם עושה קולות רקע בשיר "Prime Mover", אשר נכתב על-ידי Neil Peart כמחווה לפרק מס' 57 בסדרת הקאלט האהובה עליו "Twilight Zone" (כן, כן, אותה סדרה שעליה כתב שיר גם לאלבום "2112"). Alex Lifeson הודה שהלהקה חשבה שקול של אשה יתאים לפזמון של השיר. Geddy Lee היה מעריץ של Kate Bush ו- Björk וחשב עליהן. בהמשך עלו גם השמות של Cindy Lauper ו- Chrissie Hynde שחגגה אתמול יומהולדת, אך שתיהן לא היו זמינות להקלטות באותה תקופה, וכך נבחרה זמרת ומוזיקאית מוכשרת לא פחות - Aimee Man.



השיר הפותח "Force Ten" הוא דווקא השיר האחרון שנכתב על-ידי הלהקה לאלבום. בזמן שהלהקה היתה באולפן, המפיק Peter Collins חשב שהם צריכים לכתוב שיר נוסף, כי 9 שירים אינן מספקים לאלבום. אז הלהקה אכן כתבה והקליטה לבקשתו את השיר העשירי, והיא עשתה זאת בשלוש שעות בלבד, ואפילו מצאה לנכון להשתעשע עם שמו של השיר - "כח 10". Neil Peart נזכר שהוא קיבל מחברו Pye Dubois (שסייע גם בכתיבת הלהיט "Tom Sawyer") מילים לשיר אשר לא עשה בהם עדיין שימוש, והם אלו שהיוו את הבסיס למה שהפך בסופו של דבר לשיר העשירי - "Force Ten". כבר משיר זה הפותח את האלבום אנחנו שמים לב לדומיננטיות האלקטרונית, עם שטיחי הקלידים ומכונת התופים שנחתכים עם הבס הכבד של Geddy Lee, אשר מצליח להזכיר לנו שבכל זאת מדובר כאן ב- "Rush" - להקה של נגנים פנומנאליים ווירטואוזיים. לי מנגן בשיר הזה אקורדים של בס. טכניקה חדשה שהחל להשתמש בה באותה תקופה. את ההשפעה לנגן באופן זה קיבל גדי מחברו, נגן הג'אז Jeff Berlin.


הרעיון לשיר השלישי "Open Secrets" הגיע משיחה בין Neil Peart ו- Geddy Lee על חברים ומכרים שלהם אשר המשיכו בחייהם מבלי להתמודד ולטפל בבעיות שהיו להם, ועל ההשפעה של ההזנחה וההתעלמות מהבעיות על חייהם של אותם חברים. Geddy Lee ציין שהשיר עבר הרבה שינויים בדרך עד לתוצאה הסופית, כאשר הבס הגרובי והדומיננטי של Geddy Lee מהווה השראה למקצב של Neil Peart ולהיפך.


הרצועה הרביעית באלבום "Second Nature" הינה שיר שקט ורגוע המדבר על האחריות הגדולה שיש לנו בבחירות שאנחנו עושים בחיי היום יום. Neil Peart אמר שהמילים "Now I lay me down in dreamland" הושפעו מתפילת ילדים לפני השינה מהמאה ה- 18, אשר היתה תלויה מעל מיטת סבתו. מעניין לציין ששימוש במילות התפילה הללו נעשה גם בקטע הדיבור בשיר "Enter Sandman" של "Metallica".


הרצועה הפותחת את צידו השני של הויניל, "Lock and Key", היא אחד מהשירים החזקים והאפלים באלבום, בו Neil Peart מתייחס לאינסטינקט הרוצח שחבוי בכל אחד מאתנו, וכיצד אנחנו צריכים לשלוט עליו ולהחזיק אותו מאחורי "סורג ובריח" או במילות כותרת השיר "מנעול ומפתח". זו אחת מהפעמים היחידות בהן "Rush" כותבת שיר שלם, מילים ומוזיקה באופן סימולטני. Geddy Lee משתמש כאן בגיטרת בס 5 מיתרים.


הרצועה השניה בצידו השני של האלבום "Mission" מגלה לנו מהיכן נבחר שמו, כשהיא נפתחת עם המילים "Hold Your Fire". לאחר הפתיחה הווקאלית הקצרה של Geddy Lee, נכנס Alex Lifeson עם האקורדים הניו-ווייבים הקלאסיים שלו ומוכיח עד כמה הנגינה שלו יכולה להיות מגוונת ויפה, למרות שהיא כל-כך מינימליסטית באלבום הזה. יחד עם זאת, החל מדקה 3:04 בקטע המעבר ניתן לשמוע את האקורדים המכסחים של Alex Lifeson עם הסאונד המוכר לנו היטב מאלבומיה הקלאסיים של הלהקה משנות ה- 70.


לפני סיום נתייחס לשיר הכי שנוי במחלוקת של הלהקה "Tai Shan" שהינו השיר הלפני אחרון באלבום. חלק נכבד ממעריצי הלהקה יספרו לכם שייתכן ומדובר כאן בשיר "הגרוע" ביותר של הלהקה בכל הקריירה המוזיקלית המפוארת שלה. אפילו חברי הלהקה צוטטו שנים מאוחר יותר כמצטערים שהשיר נכלל באלבום. אנחנו סבורים שהגם שמדובר בשיר הכי חלש באלבום, הוא עדיין לא הגרוע ביותר של הלהקה. "Tai Shan" הוא שיר המספר על הר קדוש בסין ועל הקיסר Huang Ti שנהג לזמן את כל רוחות העולם לראש ההר בטקס רוחני וקדוש. האגדה מספרת שמי שיטפס לראש ההר וירים את ידיו לשמים יזכה לחיות עד גיל 100. Neil Peart משתמש כאן באחד הכלים המעניינים בהם השתמש במהלך שנות הקריירה שלו – בקבוק פלסטיק עם מים עליו עבר עם מברשת שיניים בכדי ליצר את צליל הרוח הנושבת במרומי ההר. המוזיקה לשיר הושפעה ממוזיקה סינית קלאסית והיא כנראה הניסיון האקספרימנטלי הכי חריג של הלהקה. אגב סימפול מקולה של Aimee Man בשיר "Prime Mover" המושמע לאחור, נכלל בשיר הזה.


ועכשיו אתם חייבים להאזין לאלבום המיוחד הזה בכדי להבין על מה כל המהומה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page