ב- 14 לינואר 1980 שחררה "Rush" את אלבומה השביעי "Permanent Waves".
מדובר באחד מהאלבומים הגדולים של הפאוור טריו אשר היווה את כרטיס הכניסה שלה לעשור של שנות השמונים.
אפשר לומר שבאלבום הזה עשתה "Rush" את השינוי הכי גדול שלה מהרוק הכבד הפרוגרסיבי, האפי והבומבסטי של Hemispheres אל שירים יותר קומפקטים, נגישים וידידותיים לרדיו. זהו למעשה האלבום הראשון מבין שניים שיסמלו את המעבר של הלהקה מתקופת הפרוג לעבר התקופה האלקטרונית, ממש כמו גשר הנתמך בשני עמודים המחברים בין שתי גדות שונות.
זה לא שהלהקה לא שינתה בעבר ותשנה גם בעתיד סגנונות מוזיקליים, אלא שבמקרים האחרים השינוי היה הדרגתי יותר ולא חד כפי שהיה במקרה זה. קחו לדוגמא את "The Spirit of the Radio" או "Freewill" מצד אחד ושימו אותם לצד "Cygnus X-1 Book 2" או "La Villa Strangiato" מצד שני, ואנחנו בטוחים שתבינו למה אנחנו מתכוונים.
אבל השינוי ש- "Rush" הביאה לאלבום הזה לא התבטא רק באורך השירים. באלבום הזה החלה הלהקה להשתעשע גם עם ז'אנרים נוספים כדוגמת רגאיי, סגנון שאותו תמשיך לחקור בשלושת האלבומים הבאים. בנוסף, באלבום הזה חל שינוי גם בקולו של Geddy Lee אשר טון השירה שלו הונמך בכדי שלא יישמע צווחני יתר על המידה.
השינויים בשלושת הפרמטרים הללו היו ללא ספק מכווני מטרה. הרצון לאפשר ללהקה להישמע נגישה יותר, קלילה יותר וידידותית יותר. אלבום צופה פני עתיד שנועד להבטיח את הישרדותה של הלהקה במדבר הצחיח הפרוגרסיבי של שנות ה- 80.
נכון, האלבום כולל אמנם 2 רצועות מעל ל- 7 דקות, אך עדיין אין מדובר ביצירות האפיות שאפיינו את האלבומים הקודמים, והם גם לא פתחו את האלבום אלא נדחקו כשירים האחרונים בכל צד של הויניל במטרה להבליט יותר את השירים הקצרים והידידותיים על פניהם.
לאחר סיום סיבוב ההופעות שליווה את האלבום "Hemispheres" במחצית שנת 1979, החליטה הלהקה לקחת פסק זמן קצר של שישה שבועות לפני שיתחילו לעבוד על האלבום החדש. Neil Peart סיפר שזו היתה ההפסקה הראשונה שלקחה הלהקה מאז שהוא הצטרף אליה ארבע שנים קודם לכן. לאחר החופשה הקצרה שנטלו, נפגשו חברי הלהקה ביולי 1979 בקוטג' שנמצא בחווה צפונית לטורונטו בכדי לכתוב ולעשות חזרות לקראת הקלטת האלבום. רוב רובו של החומר נכתב במשך כשבועיים במהלכם שהו חברי הלהקה במקום. השירים נכתבו פחות או יותר בסדר בו הם מופיעים באלבום, למעט השיר "Natural Science" אותו כתב Neil Peart במהלך ההקלטות עצמן.
למרות ההחלטה ללכת על כיוון קליל ואוורירי יותר הציע פירט לגדי ואלכס שיר שנקרא "Sir Gawain and the Green Knight" אשר יועד על ידו להיות יצירה אפית. השיר הזה נגנז לאחר שלא התאים ליתר החומרים באלבום.
בחודש ספטמבר 1979 נכנסה הלהקה לאולפן "Le Studio" בקוויבק לשם הקלטת האלבום. במהלך ההקלטות כתב Neil Peart את המיני יצירה בשלושה חלקים "Natural Science". גדי ואלכס כתבו לה את המוזיקה כשהם משתמשים בקטעים מתוך השיר "Gawain and the Green Knight", אשר כאמור נגנז בשל חוסר התאמה ליתר החומרים שנבחרו לאלבום.
האלבום נפתח עם "The Spirit of the Radio" שמשלב מספר סגנונות מוזיקה וכולל מספר שינויי מקצבים. זה השיר הראשון בו "Rush" מתנסה בסגנון הרגאיי, ז'אנר אליו תחזור גם באלבומיה הבאים. יש לזכור שבאותה תקופה הרגאיי חבר לפאנק בבריטניה, כאשר להקות כמו "The Clash" ו- "Police" משלבות את הז'אנר במוזיקה שכתבו, ולהקת "Rush" כנראה הושפעה אף היא מכך. מילות השיר נכתבו על-ידי Neil Peart כמחווה לכל מה שהיה טוב ברדיו. "זו חגיגה של הערכתי הרבה לרגעי הקסם שהיו לי מאז ילדותי ברדיו, של שמיעת השיר הנכון בזמן הנכון", אמר פירט באחד מראיונותיו. השיר כולל איזכור לשורה מהשיר "Sound Of Silence" של Simon & Garfunkel. הוא נפתח עם עבודת האצבעות המדהימה של Alex Lifeson על הגיטרה. רבים סברו שמדובר "בגיטר טאפינג" אבל זו פשוט נגינה מהירה של Alex Lifeson שנע בין הפרטים של צוואר הגיטרה. התיפוף של Neil Peart כבר מהפתיחה של השיר פשוט אלוהי, איזה מעברים יפים במהלך האינטרו שמסונכרנים כמו שעון שוייצרי עם הבס של Geddy Lee, וכל זה רק מהווה הכנה לבאות, כי בקטע המעבר החל מ- 3:35 הוא מסתנכרן כבר עם ליין הגיטרה של Alex Lifeson בדיוק מופתי ומטריף חושים. השיר הזה נמצא, ובצדק, ברשימת 500 השירים שעיצבו את הרוק של "היכל התהילה של הרוקנרול", והוא אחד מתוך 5 שירים כאלה של "Rush" באותה רשימה מכובדת. הוא נכנס לרוטציה של השמעות בתחנות הרדיו באנגליה ובארה"ב והביא לחשיפה גדולה של הלהקה בפני קהל חדש. מעניין לציין שדווקא השיר הזה ולא "Tom Sawyer" הוא זה שהגיע למקום גבוה יותר במצעד הבריטי. עוד נתון מעניין הוא שבשיר הזה מתארח המוזיקאי Erwig Chuapchuaduah (?) בנגינה על Steel Drum וזו כנראה בדיחה פנימית של שלושת החברים.
הרצועה השניה "Freewill" היא שיר נוסף שנכנס לסבב השמעות ברדיו משני צידי האוקיינוס. שיר עם מילים חכמות ופילוסופיות של Neil Peart על חופש הבחירה וחופש הרצון. למרות שהשיר הזה נשמע לכאורה, שיר רוק פשוט בהשוואה ליצירות הקודמות של הלהקה, הוא בכלל לא כזה. יש בשיר הזה הרבה חילופי מקצבים והוא יושב על משקלים לחלוטין לא שיגרתיים אשר מוחלפים כמו גרביים, ובינהם: 6/4, 7/4, 6/4, 7/4, 6/4, 8/4. הסולו של Alex Lifeson כאן הוא בין היפים והמאתגרים באלבום. למרות שבאלבום נעשה ניסיון לשמור על קולו של Geddy Lee בצד הנמוך של הטווח, הרי שבבית האחרון של השיר Geddy Lee לא מתאפק ועולה לגבהים שרשומים רק לזמרים יחידי סגולה. השיר הזה היה אהוב מאוד על הקהל בהופעות הלהקה.
הקטע השלישי שחותם את הצד הראשון של הויניל הינו המיני יצירה "Jacob’s Ladder" - שיר שהושפע מסיפור חלום יעקב במקרא. פירט ראה בחזונו ענני גשם אשר קרני השמש החזקות חודרות מבעדן, וחשב על סולם יעקב שלמעשה מהווה את השער לשמיים ובו מלאכים עולים ויורדים. מבחינה מוזיקלית החלק הראשון של השיר נפתח בסוג של קצב מארש אפל שהולך ומתפתח עד לקטע הניו-אייג' האינסטרומנטאלי במרכזו, וחוזר חלילה. השיר הזה לא נוגן בהופעות הלהקה מאז 1981 אבל זכה לערגה בסיבוב ההופעות האחרון R40 במהלכו ביצעה אותו הלהקה לראשונה לאחר כשלושה עשורים. בספר "Rush: Album by Album" מציין גיטריסט מטאליקה Kirk Hammet כי אחד מהריפים בשיר "The Thing That Should Not Be" לקוח משיר זה של "Rush". גם במקרה הזה השיר יכול להטעות את המאזינים ולהישמע כשיר יחסית פשוט לנגינה, אבל מתופף העל Mike Portnoy ציין שזה אחד השירים של "Rush" הקשים ביותר לנגינה. מי אנחנו שנתווכח ?
תירגום שם השיר שפותח את הצד השני של האלבום "Entre Nous" מצרפתית, הוא "Between Us". צמד המילים האלה באנגלית חוזר במהלך הפזמון של השיר שמדבר על רגשות ויחסים בין אישיים. המילים "Entre Nous" מופיעות בספר של הסופרת איין ראנד משנת 1943, שנקרא "The Fountainhead", וכידוע המתופף Neil Peart הושפע מסופרת זו לא מעט. המוזיקאי והזמר Billy Corgan מלהקת "The Smashing Pumpkins" סיפר בסרט הדוקומנטרי "Time Stand Still" משנת על מפגש מרגש עם אימו במרתף ביתם כשהיה בן 16. קורגן היה באותה תקופה ילד סגור, רגשית וחברתית והוא ביקש מאמו להאזין יחד איתו לשיר. הוא נתן לה את מילות השיר מתוך תקווה שהיא תבין איך הוא מרגיש. מעניין לציין שהשיר לא בוצע בהופעות למעט בחלק מסיבוב ההופעות של האלבום "Snakes & Arrows" משנת 2007 והוא מופיע בגירסת ההופעה שלו רק באלבום "Snakes & Arrows Live".
את המילים לשיר השני בצד השני של הויניל - "Different Strings" כתב Geddy Lee. זה השיר האחרון שכתבה הלהקה בו ניל פירט לא מקבל קרדיט על כתיבת המילים. השיר מלמד אותנו שכל אחד מאיתנו רואה את החיים בצורה שונה ומזמין אותנו לבחור את המילים בהן אנחנו עושים שימוש בצורה זהירה. מבחינת הלחן והביצוע מדובר בבלדה לכל דבר ועניין, די חריג בנוף המוזיקלי של Rush.
השיר החותם את האלבום הוא המיני יצירה בשלושה חלקים "Natural Science", שמציגה לנו שאריות של "Rush" הפרוגרסיבית של סוף שנות השבעים. מדובר ביצירה דינמית שמתחילה בצורה שקטה אבל הולכת ומתפתחת עם שינויי מקצבים, מעברים מהירים וסולו מדהים של לייפסון. כאמור, חלקים מהיצירה הגנוזה Sir Gawain and the Green" Knight" מצאו דרכם למיני יצירה הזאת, אשר מעודדת אותנו להעריך את הטבע ולשמור עליו, בעיקר בתקופה בה הטכנולוגיה והאנושות מתקדמת. גם במקרה זה מדובר בשיר עם לא מעט חילופי מצבים ומשקלים שנעים מה- 4/4 הבסיסי אל 7/8, 6/8 הבלתי שיגרתיים. צלילי המים שנשמעים בתחילת השיר הוקלטו באחד האגמים באונטריו. עוזרו של המפיק טרי בראון נסע לשם, היכה במשוט על המים והקליט את הרעש שנוצר.
את עטיפת האלבום עיצב Hugh Syme אשר אחראי לעיצוב עטיפות כל אלבומי הלהקה החל מהאלבום השלישי. העטיפה מציגה את הדוגמנית הקנדית Paula Turnbull, על רקע הריסות שיצר גל עצום באופן המתכתב עם שם האלבום. הדוגמנית Paula Turnbull תופיע גם על עטיפת אלבום ההופעה "Exit... Stage Left" שישוחרר בשנת 1981.
בשנת 2020 שוחררה מהדורה מורחבת של האלבום לציון 40 שנה מאז יציאתו. המהדורה כוללת סאונד משודרג ומשופר, ufi 12 שירים מהופעות חיות שבוצעו במהלך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום. עוד על הגירסה קראו כאן: Permanent Waves 40th Anniversary.
האלבום "Permanent Waves" זכה לשבחים רבים לאחר צאתו. הוא הצליח לחשוף את הלהקה בפני קהל נוסף שלמד להכיר אותה דרך השירים באלבום שחלקם היו מונגשים וידידותיים יותר, מה שאיפשר השמעות חוזרות שלהם בתחנות הרדיו השונות. לא לחינם האלבום הזה נחשב עד היום כאלבום של הלהקה אשר צעד הכי גבוה במצעד האמריקאי.
עם "Permanent Waves" פתחה "Rush" את שנות השמונים בסערה והוא יהפוך לאלבום הראשון ברצף של אלבומים שיביאו לה הצלחה עולמית ומסחרית כבירה.
להאזנה: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט