הוא משורר, הוא סופר, הוא מוסיקאי, הוא צייר, יש לו נשמה של אמן והוא גם הזמר של Incubus בואו נכיר צת את הבחור היפיוף הזה Brandon Boyd. (Photo: Keilen) 1. שמו המלא הוא Brandon Charles Boyd והוא נולד ב-15 בפברואר 1976 ב-Van Nuys, California. 2. ההורים שלו Priscilla "Dolly" Wiseman ו- Charles Boyd שהיו מעורבים ב- Show Biz תמכו וטיפחו את הצד האומנותי של בויד. 3. מלבד הוריו, בויד הושפע רבות משאר בני משפחתו שעסקו במוסיקה, אחיו הצעיר Jason Boyd היה זמר בלהקת רוק אלטרנטיבית ובן דודו היה גיטריסט פלמנקו ומלחין. 4. בתקופת התיכון הקים בויד להקה עם חבריו ללימודים, הגיטריסט Mike Einziger , הבסיסט Alex Katunich והמתופף José Pasillas. 5. הם ניגנו במועדונים וברים קטנים לאורך ה- Sunset Strip ללא כל שם ורק בשלב יותר מאוחר כשנתבקשו לדעת מי הם, הם המציאו לעצמם את השם Incubus. (Photo: Con Keyes) 6. בויד הוא זה שעיצב ללהקה את הפליירים להופעות. תחילה הוא השתמש בתמונות מתוך מגזין לחינוך מיני, אך כשראה שהקהל מקבל רושם שונה לסוגה של הלהקה, הוא החל לצייר בעצמו את הציורים על הפליירים. 7. בויד סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ב-1994 וב- 1995 הלהקה הוציאה את ה-EP הראשון שלה בשם "Let Me Tell Ya 'Bout Root Beer" ובו שני שירים בלבד. 8. באותה שנה אינקובס הוציאו את אלבומם הראשון " Fungus Amongus " שהיה מושפע מאוד מסגנון הפאנק מטאל. הם אפילו כתבו בחוברת האלבום תודה ללהקות Red Hot Chili Peppers, Primus ו- Mr. Bungle. באלבום הזה הם נתנו לעצמם שמות בדויים כמו: Happy Knappy, Salsa, Fabio ו-Dirk Lance. 9. שנה לאחר מכן חתמה הלהקה על חוזה ל-7 אלבומים עם חברת התקליטים Epic Records. 10. בויד שהחל ללמוד בקולג' ב-1995 אך ראה שהלהקה שלו תופסת תאוצה ונחתם חוזה התקליטים, הוא החליט לעזוב את הלימודים ולהקדיש את חייו למוסיקה. 11. בשנת 1997 הוציאה הלהקה את ה-EP השני שלה בשם "Enjoy Incubus" שמטרתו הייתה לקדם את הלהקה במהלך סיבוב ההופעות שלה כמופע פותח ללהקת Korn. 12. מאוחר יותר באותה שנה הוציאה אינקובס את האלבום השני שלה (והראשון בחברת תקליטים גדולה) בשם "S.C.I.E.N.C.E." כאן הלהקה החלה לשנות את כיוונה לסגנון יותר כבד עם ריפים מהניו מטאל. האלבום לא זכה להצלחה גדולה אבל מכר יפה יחסית לאלבום שלא קיבל השמעות ברדיו או בטלוויזיה. 13. לאחר הפסקה קצרה הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי " Make Yourself " באוקטובר 1999. זהו האלבום שהביא לה את הפריצה הגדולה עם הלהיט "Drive" שנוגן בכל תחנת רדיו בארה"ב. כאן הלהקה כבר החלה ללכת יותר בכיוון של האלטרנטיב רוק וה"פופ" רוק. 14. בשנת 2001 הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי " Morning View " שגם הוא זכה להצלחה גדולה עם הסינגלים "Wish You Were Here" ו-"Nice to Know You". 15. באותה שנה זכה בויד לתואר The Hottest Guy in Music ע"י המגזין Teen People. 16. בשנת 2003 הוציא בויד את סיפרו הראשון "White Fluffy Clouds", ספר ששילב ציורים ותמונות שבויד יצר וגם טקסטים והגיגים משריו בלהקה. 17. באותה שנה הקים בויד יחד עם חבריו עמותה בשם "The Make Yourself Foundation" שמטרתה לתמוך ולתרום לעמותות וארגונים שונים לטובת הסביבה והחברה בארה"ב ובעולם. 18. בשנת 2004 הוציאה הלהקה את אלבומה החמישי "A Crow Left of the Murder..." (אלבום שלצערנו לא הספקנו לסקר) והוא המשיך את ההצלחה של הלהקה עם שני האלבומים הקודמים. 19. בשנת 2006 הוציאה הלהקה את אלבומה השישי " Light Grenades " שהיה לאלבום הראשון שלה שהגיע למקום הראשון בבילבורד. 20. בשנת 2007 הוציא בויד את סיפרו השני "From the Murks of the Sultry Abyss" . 21. את התערוכה הראשונה שלו קיים בויד בשנת 2008 בקליפורניה בה הוא הציג ציורים שהוא צייר בתקופות שונות של חייו. 22. בויד הקים בבייתו סטודיו לציור וצילום בתוך Yurt (אוהל עגול עשוי עץ ויריעות בד) בלב ג'ונגל קטן בגינתו. (Photo: Kirk McKoy) 23. בשנת 2009 הוציאה הלהקה אלבום אוסף בשם "Monuments and Melodies" . 24. אלבום הסולו הראשון והיחיד של בויד בשם "The Wild Trapeze" יצא ב-2010. באלבום הוא נותן לעצמו יד חופשית להתנסות וליצור בכל כלי שעולה על רוחו. הוא מנגן בכל הכלים מלבד תופים וקלידים כשהוא כותב את כל האלבום לבדו. 25. בשנת 2011 הוציאה הלהקה את אלבומה השביעי בשם " If Not Now, When? " שהוא אלבום שונה לגמרי מכל מה שהלהקה הוציאה עד לאותו הזמן. 26. בשנת 2013 הוציא בויד את סיפרו השלישי "So the Echo" המכיל בעיקר עבודות אומנות פרי יצירתו של בויד. הוא מבטא בספר את יצירותיו בהקשר של אחריות לאיכות הסביבה. 27. באותה שנה הקים בויד יחד עם המפיק המפורסם Brendan O'Brien את הלהקה "Sons of the Sea" ויחד הם הוציאו EP בשם "Compass" ואלבום יחיד הנושא את שם הלהקה. אלבום מאוד אינסטרומנטלי ושונה מאוד מעבודותיו האחרות של בויד. 28. בשנת 2017 הוציאה הלהקה את אלבומה השמיני בשם "8" . אלבום שלקח אותה לכיוון מחוספס, גס ודוקר. אמרנו את זה הרבה פעמים, אינקובס היא להקה שיודעת להמציא את עצמה מחדש בכל פעם שהיא חפצה בכך. אלבום מרענן, בועט ומאוד סוחף לדעתנו האישית !! לאלבום הזה הם חברו יחד עם יוצר הדאב-סטפ המפורסם Skrillex . 29. בויד אוהב לנגן בהופעות של הלהקה בכלי הנגינה Didgeridoo ו- Djembe . 30. בויד הוא אמן בנשמתו, הוא יוצר בהרבה מאוד דרכים והוא ללא ספק מוכשר בטרוףףף !! אתם מוזמנים להאזין לאלבום הסולו שלו ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא היה חבר לתקופה מאוד קצרה בלהקה שהחל להרכיב Ronnie James Dio , ואתם בוודאי מכירים אותו מתקופת חברותו בהרכב של Ozzy Osbourne , אבל הוא בהחלט לא רק. בואו נכיר קצת יותר את הגיטריסט Jake E. Lee. (Photo: Richard E. Aaron) 1. הוא נולד ב- 15 לפברואר 1957 בוירג'יניה ארה"ב לאבא ממוצא וולשי ואמא ממוצא יפני. שמו של ג'ייק בלידה היה Jake Lou Williams. 2. ג'ייק גדל בסן דייגו בבית מאוד מוזיקלי. אביב היה חובב ג'אז אימו חובבת מוזיקה קלאסית ואחותו פופ ורוק. 3. בהשפעת אימו הוא החל לקחת שיעורי פסנתר כבר בגיל 6 אבל בגיל 13 הוא איבד עניין בכלי ועבר לגיטרה עליה ניגנה אחותו. 4. הוא לימד את עצמו לנגן על גיטרה לבד בעזרת ספרים, תוך שהוא מיישם את מה שלמד בשיעורי הפסנתר. 5. אחותו האזינה בבית ל"לד זפלין", "בלאק סאבאת'" וג'ימי הנדריקס. זה סייע לגיבוש טעמו המוזיקלי של ג'ייק. 6. הגיטריסטים שהוא הושפע מהם בצעירותו היו Tommy Bolin , Jeff Beck ו- Ritchie Blackmore . 7. החל מסוף שנות ה- 70 ג'ייק ניגן בלהקות מקומיות מסן דייגו. להקתו הראשונה נקראה "Teaser" על שם אלבום הבכורה של הגיטריסט Tommy Bolin אותו העריץ. 8. בשנת 1980 הצטרף לי ללהקת "Mickey Ratt" שבהמשך תהפוך ללהקת הגלאם מטאל המפורסמת "Ratt". הוא אפילו הקליט איתם סינגל בשם "Dr. Rock" והקלט עם הלהקה שני שירים נוספים, אחד מהם "Tell the World" נכלל באלבום האוסף הראשון והמיתולוגי של "Metal Massacre" משנת 1982' אשר כלל גם את השיר "Hit the Lights" של "Metallica". 9. בהמשך עבר לי ללהקת "Rough Cutt" אותה הפיק Ronnie James Dio ושאותה ניהלה וונדי אישתו של דיו. 10. לא הרבה יודעים, אבל לי הוזמן על-ידי Ronnie James Dio להצטרף ללהקתו ההולכת ומתהווה מיד לאחר שעזב את "Black Sabbath". 11. ג'ייק נענה להצעה והמתופף Vinny Appice ציין שיש אפילו הקלטות מהחזרות שנערכו עם ג'ייק. אבל ג'ייק לא החזיק מעמד זמן רב בהרכב. הוא טען שדיו ביקש ממנו לנגן "בלוק קורדס" של יעלו על השירה שלו ויפריעו לה וכנראה שג'ייק הרגיש מוגבל ולכן עזב, כאשר זמן קצר לאחר מכן הוא עבר להרכב של Ozzy Osbourne . 12. לאחר מותו של הגיטריסט Randy Rhoads , הגיע Ozzy Osbourne ללוס אנג'לס במסגרת החיפוש אחר גיטריסט שייכנס לנעליו הגדולות של רנדי. הוא נפגש עם הבסיסט Dana Strum שבזמנו המליץ לו על רודס, אשר המליץ לו הפעם על ג'ייק. 13. הבחירה הראשונה של אוזי היתה George Lynch גיטריסט להקת "Dokken", אבל בסופו של דבר אוזי בחר בג'ייק והוא לא טעה, זו היתה בחירה מצויינת שהיתה תפורה על אוזי וסייעה להזניק את קריירת הסולו שלו לשחקים. 14. ג'ייק היה חבר בלהקתו של אוזי אוסבורן במשך 5 שנים משנת 1982 ועד 1987. הוא היה חלק בלתי נפרד מהכתיבה של אלבומיו הגדולים של אוזי " Bark at the Moon " משנת 1983 ו- " The Ultimate Sin " משנת 1986. למרות תרומתו האדירה של ג'ייק לאוזי הוא לא תמיד קיבל על-כך קרדיט, כפי שניתן ללמוד מהסיקור שכתבנו על האלבום " Bark at the Moon ". 15. ההופעה הראשונה שנתן עם אוזי היתה ב- "U.S. Festival" בשנת 1983 בפני 350,000 צופים. 16. לאחר סיום סיבוב ההופעות של האלבום " The Ultimate Sin " פוטר ג'ייק מלהקתו של אוזי. ההודעה נמסרה לג'ייק בשיחת טלפון על-ידי שרון אוסבורן והיא תפסה אותו לא מוכן. הוא היה בטוח שהוא ימשיך עוד זמן רב להיות הגיטריסט והכותב העיקרי של אוזי. 17. לאחר פיטוריו מההרכב של אוזי הוא קיבל הצעה לעבור לעבוד עם David Coverdale בלהקת "Whitesnake". ג'ייק ויתר ולבסוף הקים יחד עם הזמר Ray Gillen והמתופף Eric Singer את ההרכב המצוין "Badlands". 18. הלהקה שחררה את אלבום הבכורה נקרא על שמה "Badlands" בשנת 1989 בו ג'ייק מנגן גם על מנדולינה, סיטאר וקלידים. 19. בשנת 1991 המתופף Eric Singer עזב את הלהקה ועבר ללהקת "Kiss", בכדי למלא את מקומו של Eric Carr שהלך לעולמו וג'ייק וה"באדלנדס" שחררו את אלבומם השני "Voodoo Highway" בו ג'ייק מנגן גם על בס מוג וכלי הקשה. 20. אלבומה השלישי של הלהקה "Dusk" שוחרר בשנת 1998 לאחר מותו של הזמר Ray Gillen. השירים שנכללו בו היו אאוטייקים, דמואים וקטעי לייב מהאולפן. 21. לאחר פירוקה של ה"באדלנדס" הקים ג'ייק הרכב חדש בשם "Wicked Alliance" יחד עם הזמר Mandy Lion (מלהקת "World War III"), המתופף Ray Luzier שבהמשך יחבור ללהקת "Korn", והבסיסט Jimmy Bain . הפרויקט הקליט דמו ויצא לסיבוב הופעות אך זה לא המריא משם. 22. בשנת 1996 יצא ג'ייק לקריירת סולו שנפתחה עם אלבום הבכורה האינסטרומנטלי "A Fine Pink Mist". (Photo: David Plastik) 23. ג'ייק ישחרר את האלבום "Retraced" משנת 2005 בו יבצע גרסאות כיסוי לאומנים שונים המוערכים בידו. 24. בשנת 2009 הוא ינגן באלבום "Dissonance" של להקת "Enuff Z'Nuff". 25. בשנת 2013 הוא יקים הרכב חדש בשם "Red Dragon Cartel". אלבום הבכורה הנושא את שם הלהקה יפורסם בשנת 2014, בעוד שהאלבום השני "Patina" שוחרר בשנת 2018. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 15 לפברואר 1975 שחררה "Rush" את אלבומה השני "Fly By Night". זה האלבום הראשון של הלהקה עם המתופף Neil Peart , אשר החליף את המתופף הקודם John Rutsey . ניל משך את הלהקה קדימה ואילץ את Geddy Lee ואת Alex Lifeson , להתנסות, לחקור, לחשוב מחוץ לקופסא ולאתגר את עצמם מוזיקלית. יכול להיות שבלעדי פירט "Rush" היתה נשארת עוד זמן רב סביב שורשי הבלוז-רוק וההארד רוק שאפיינו אותה בתחילת דרכה. השינוי הזה שניל הביא עימו היה נעוץ כמובן בסגנון התיפוף שלו, דומיננטי כוחני, חכם ואינטלגנטי, אבל גם ובעיקר בגלל יכולות הכתיבה שלו והתמלילים שהוא יביא ללהקה. יהיו כאלה מבינכם שירימו עכשיו גבה, אפילו שתיים, ויתהו כיצד מילים משפיעים על סגנון מוזיקלי. אז אנחנו נסביר: כשאתה כותב שירים בהשפעת הספרים של טולקין, של איאן ראנד, כשאתה נוגע במיתולוגיה היוונית ובפואמות של סמואל טיילור קולרידג', זה ברור שהמוזיקה לא יכולה להישאר בתוך המסגרת הקבועה של בית פזמון, גשר, בית פזמון. כשאתה כותב בשפה גבוה, על נושאים פילוסופיים ואפיים כמו שפירט כתב אתה כבר לא יכול ללוות את זה במקצב 4/4 פשוט. את הניצנים לשינוי הזה שפירט הביא עמו, ניתן לשמוע כבר באלבום הזה, אבל לפני שנצלול פנימה לחומר הנפלא שיש בו, בואו נספר קצת על הדרך בה Neil Peart מצא את עצמו בתוך הלהקה. אז בגיל 18 Neil Peart טס ללונדון ומקווה למצוא שם את מזלו ולהצליח מוזיקלית. זו היתה המדינה ממנה הגיעו כל הגיבורים המוזיקליים שלו: The Who", "Led Zeppelin", Hendrix " ועוד. במהלך שהותו באנגליה הוא נחשף בין היתר לכתיבה של הסופרת Ayn Rand, אשר הפילוסופיה שלה השפיעה עליו מאוד. לאחר 18 חודשים ללא הצלחה, הוא חוזר לקנדה ומתחיל לעבוד עם אבא שלו במכירת חלקי חילוף לטרקטורים. במקביל הוא מצטרף ללהקה מקומית בשם "Hush". באותו זמן John Rutsey , המתופף המקורי של "Rush" הועזב ממנה בשל בעיות רפואיות הקשורות במחלת הסכרת. גדי ואלכס ערכו אודישנים למתופף מחליף ועמדו להתייאש, עד שיום אחד מגיע אליהם בחור צנום עם מכנסיים קצרים ותספורת קצרה שנראה להם לא מתאים לסגנון הרוק הקשוח שהם מנגנים. הבחור הצנום – Neil Peart הוציא מערכת קטנטנה של תופים מתוך מכונית פרייבט ישנה ומכוסחת - Ford Pinto והרכיב אותה לאט ובנחת לעיניהם המשתאות של גדי ואלכס שהיו בטוחים שמדובר פה בחובבן. אבל כשפירט החל לנגן נפערו הלסתות של שני החברים שעמדו מולו, ומיד היה להם ברור שהוא שפירט הוא המתופף הבא שלהם. אולם ההפתעה הגדולה של גדי ואלכס הייתה כשגילו שניל הוא בעצם תולעת ספרים וכי הוא כותב גם תמלילים. באותו רגע הוחלט שניל יהיה אחראי על כתיבת התמלילים וכי גדי ואלכס יהיו אחראים על המוזיקה. זה התאים מאוד לשניים האחרונים שהעדיפו להתמקד במוזיקה. התאריך המדויק בו פירט הצטרף ללהקה היה 29/7/1974, יום ההולדת של Geddy Lee ופירט היה אז בן 21 בלבד. זה היה בדיוק שבועיים לפני סיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב ופירט היה צריך ללמוד את השירים ולהשתלב טוב עם גדי ואלכס כמה שיותר מהר. ההופעה הראשונה של הלהקה עם Neil Peart הייתה בפיטסורג ב- 14 לאוגוסט 1974, "Rush" חיממה אז את "Uriah Heep" בפני קהל של 11 אלף איש. סיבוב ההופעות סייע ללהקה להתגבש ולפירט להשתלב עם גדי ואלכס והם הספיקו מספיק בטוחים להתחיל לכתוב חומר לאלבומם הבא. הכתיבה בוצעה במהלך סיבוב בהופעות, כאשר ההחלטה היחידה שקיבלו היתה לנסות לגוון כמה שאפשר את הסגנונות המוזיקליים, בכדי להראות כמה שיות ראת הוורסטיליות שלהם. עד סוף שנת 1974 סיימו השלושה לכתוב את כל החומרים לאלבום, והלהקה ניצלה חמישה ימי הפסקה שהיו לה במהלך הסיבוב בכדי להיכנס לאולפן ולהקליט. השירים היחידhם שנכתבו לפני הגעתו של Neil Peart היו " Best I Can " ו- " In the End " וגדי לי הוא שכתב את המילים לשירים הללו. ניתן להבחין בשינוי האדיר בצליל של הלהקה כבר בשיר הפתיחה " Anthem ". התיפוף המוטרף של Neil Peart , שהושפע מ- Keith Moon וג'ינג' בייקר שפשוט גורם לשיר לדהור אחריו ומושך את גדי ואלכס בעקבותיו, הברייקים הסינקופות, שינויי המקצבים, פעמון הפרה, הרולים המדויקים על הטמטמים, כל המאפיינים המוכרים של Neil Peart נמצאים כבר כאן בשיר הראשון מהאלבום הראשון שלו עם הלהקה. ואיזה עבודת גיטרה-בס עושים כאן אלכס וגדי, ללא ספק שיר פתיחה מצוין שמציג את היכולות הווירטואוזיות הגבוהות של כל אחד מחברי הלהקה. כותרת השיר מבוססת על ספר מדע בדיוני באותו השם שהוציאה לאור איין ראנד בשנת 1938, אך התוכן שלו אינו קשור לספר. עם זאת, שנה לאחר מכן יבסס Neil Peart את כל היצירה " 2112 " על אותו הספר. השיר " Best I Can " מזכיר את הסגנון המוזיקלי מהאלבום הראשון, והוא אכן נכתב על-ידי גדי ואלכס לפני הצטרפותו של Neil Peart ללהקה. מענין לציין שזה אחד מתוך שני שירים של "Rush" שכוללים את המילים "Rock and Roll", השני הוא " In The Mood" מהאלבום הראשון. את המילים לשני השירים כתב Geddy Lee . הרצועה השלישית " Beneath, Between and Behind " היא השיר הראשון שנכתב על-פי החלוקה הקלאסית שתלווה את הלהקה מהלך 40 השנים הבאות, עם Neil Peart על המילים וגדי ואלכס על המוזיקה. השיר מדבר על לידתה של אמריקה והוא מדבר על החלום האמריקאי ועל הגידול באוכלוסייה, המלחמות וההגירה. את הצד הראשון של האלבום סוגרת המיני יצירה " By-Tor and the Snow Dog ". כן, כבר באלבום הראשון של הלהקה עם Neil Peart אנחנו עדים למיני אפוס בן 8 חלקים (השיר מחולק לארבע חלקים, אך החלק השלישי מחולק לארבעה חלקי משנה). נכון, אין מדובר ביצירה כמו " 2112 ", או אחת מיצירות "Cygnus", אך עדיין מדובר בקטע מורכב שיהפוך בהמשך לסימן ההיכר של הלהקה. שמו של השיר נהגה על-ידי מנהל ההופעות של הלהקה Howard Ungerleider שראה במסיבה בה נכחו חברי הלהקה שני כלבים שהיו שייכים למנהלה של הלהקה Ray Danniels. האחד היה רועה גרמני והשני כלב לבן, קטן ועצבני. האוורד קרא לרועה הגרמני "Biter" שכן הוא ניסה לנשוך את כל מי שנכנס למסיבה, ולכלב הקטן והעצבני הוא קר "Snow Dog". נתון מעניין הוא שבעטיפה האחורית Alex Lifeson מכונה "Snow Dog" וגדי לי מכונה "By-Tor". עוד נתון מעניין הוא שהדמות ,By-Tor" מופיעה גם בשיר "The Necromancer" מהאלבום הבא של הלהקה " Caress Of Steel ". הצד השני של האלבום נפתח עם שיר הנושא " Fly by Night " והוא מבוסס על חייו של Neil Peart והמעבר מקנדה ללונדון בכדי לנסות שם את מזלו, לפני שהצטרף ל- "Rush", זה היה גם הסינגל היחיד ששוחרר מהאלבום. המוזיקה לרצועה " Making Memories " אשר ככל הנראה הושפעה מ"לד זפלין", נכתבה על-ידי Alex Lifeson בשעה שהלהקה היתה בדרכים בסיבוב ההופעות. Neil Peart התאים מילים לסיטואציה. השיר מביע את את הרגשות שהיו לחברי הלהקה בסיבוב ההופעות. הם היו מותשים מהקילומטרים הרבים ומהניסיונות לקדם את מכירות אלבומיהם בסיבוב הופעות תובעני. הם בילו הרבה זמן בדרכים, רחוק מהבתים ומהחברים והשיר הזה נועד לשמור על מצב רוח חיובי לאורך כל סיבוב ההופעות. השיר " Rivendell " הוא שיר שקט ומנימליסטי המושפע מהספר שר הטבעות של ג. ר. ר. טולקין – מקום מגוריהם של ה"אלפים". מעניין גם שהשיר "Ramble On" ואחרים של לד זפלין הושפעו מאותה סדרת ספרים. האלבום מסתיים באופן סימבולי עם השיר " In The End ", שיר במקצב איטי המושפע מבלוז ונפתח בנגינה אקוסטית של Alex Lifeson אשר באיזור 1:44 מחליף לחשמלית כמעט כמו בשיר "The Trees" מהאלבום " Hemispheres ". העטיפה: העטיפה עם תמונה הינשוף נראית פשוטה אבל היא פשוט מהפנטת. מי שהביא את הרעיון לתמונה הוא לא אחר מאשר Neil Peart . הוא היה חובב ציפורים וראה בחזונו את ינשוף השלג הזה כמה שיתאר בצורה הטובה ביותר את שם האלבום. הוא תיאר אותו בפני הצייר Eraldo Carugati (שבהמשך צייר עטיפות אלבומים גם ל- "Kiss"), ואותו אראלדו צייר את העטיפה על סמך תיאורו המדוקדק של Neil Peart . ניל התייחס לעניין באחד מהראיונות עמו כך: "One of the first lyrics I submitted to Alex and Geddy was 'Fly By Night,' and when the time came to make our first album together, we decided that was a good title. (Our other candidate was Aurora Borealis, so we probably made the better choice.) As a bird lover since childhood, I remembered an illustration of a snowy owl swooping down toward the viewer with fierce eyes, and I suggested an image like that for the cover, maybe with the northern lights in the background. It fell to me to talk on the phone to the record company artist in Chicago, and try to describe this picture in words. In the same way that writing those few lyrics for the band would lead to me becoming the band,s chief wordsmith, that phone conversation led to me becoming the 'graphic arts supervisor.'" אז האלבום הזה היווה נקודת פתיחה מצוינת ביותר של "Rush", ותצוגת תכלית מרשימה אשר מציגה את היכולות המדהימות של כל אחד ואחד מחברי הלהקה. השלישייה הקנדית תמשיך לאתגר את עצמה, להתפתח, ובעיקר לעשות את מה שהלב שלה אומר, בלי להתייחס למבקרים השונים ומבלי להיכנע לתכתיבים של חברות התקליטים, ובכך סוד ההצלחה שלה להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 15 לפברואר 1974 שוחרר האלבום "Burn", השמיני של "Deep Purple". כמה להקות אתם מכירים שהצליחו לשנות גם את ההרכב וגם את הסגנון המוזיקלי ועדיין להישאר רלוונטיות? עכשיו תכפילו את זה בשתיים ותנסו לחשוב על להקה שעשתה את זה לא פעם אחת אלא פעמיים ולמרות השינויים הדרסטיים בסגנון ובהרכב הצליחה לשמור על הקהל שלה ולייצר מאסטרפיס אחרי מאסטרפיס. אז "Deep Purple" היא אחד מההרכבים הקסומים הללו שיכולים לגרום לך להתאהב בהארד רוק, הבי מטאל, פסיכדליה, פופ, בלוז, סול, בוגי, Fאנק, פרוגרסיב ואפילו מוזיקה קלאסית, ולא משנה אם הם מגישים לך את זה בצרחות, לחישות, צרוד, נקי, פלצט או מתוק. ב- 15 לפברואר 1974 "דיפ פרפל" עשתה זאת שוב, עם ההרכב השלישי שלה MKIII ועם האלבום שנועד "לשרוף" את כל מה שהיה קודם ולהתחיל את הכל מחדש. לפני שנספר כיצד הכל התחיל מחדש, חשוב מאוד להבין איך הסיבוב הקודם נגמר. זה לא חדש שההרכב MKII של הלהקה לא היה יציב אף פעם. המתחים בין חברי הלהקה תמיד היו שם והם הלכו וגברו דווקא אחרי שהלהקה שחררה את האלבום המושלם שלה " Machine Head ", במרץ 1972. המתחים הללו הגיעו לשיאם במהלך הקלטת האלבום " Who Do We Think We Are " משנת 1973, בעיקר בין Ian Gillan ל- Ritchie Blackmore . השניים היו מסוכסכים כל-כך עד שאפילו לא רצו להיות באותו חלל יחד. גילאן שלא יכול היה עוד לסבול את החיכוכים הודיע שהוא פורש מהלהקה והופעתו האחרונה עם ההרכב נערכה ב- 29 ליולי 1973, באוסקה שביפן. הבסיסט Roger Glover שהיה מקורב לגילאן מיהר לעזוב את הלהקה מיד אחריו. לאחר שגלובר שמע על האולטימטום שבלקמור הציב למתופף Ian Paice ולקלידן Jon Lord לפיו זה או הוא או Roger Glover , הוא החליט לפרוש כדי לא לתת לבלקמור את הסטיספקציה בפיטוריו. מיד לאחר פרישתם של גלובר וגילאן, החלה הלהקה באיתור מחליפים. על הכוונת לאייש את עמדת הזמר היה בסיסט להקת "Trapeze" שחברי "דיפ פרפל" התוודעו אליה במהלך סיבוב ההופעות שערכו שתי הלקות בארה"ב – Glenn Hughes . יוז קיבל הזמנה לשמש כזמר וכבסיסט, אך תוך זמן קצר הבינו חברי "דיפ פרפל" כי הם חייבים פרונטמן דומיננטי וכריזמתי כמו Ian Gillan שיתמקד אך ורק בשירה. לכן הבהירו חברי הלהקה ל- Glenn Hughes שהוא ישמש כבסיסט וכזמר משני והמשיכו במלאכת איתור הזמר המוביל, כאשר שמות כמו Paul Rodgers ואפילו דני שושן שלנו, נזרקים באוויר כמחליפים פוטנציאלים לגילאן. (Photo: Fanart.tv) באותו זמן מבחין אחד David Coverdale , שעבד כזבן בחנות בגדים, במודעה בעיתון מלודי מייקר. במודעה צוין שלהקת "דיפ פרפל" עורכת אודישנים לזמר שיחליף את Ian Gillan . קוברדייל הכיר את "דיפ פרפל" עוד משנת 1969, אז היה בן 18 ושימש כזמר של להקת "The Government", אשר חיממה את דיפ פרפל באחת ההופעות שלה. David Coverdale נענה להפצרות העובדים בחנות והחליט לנסות את מזלו ולשלוח ללהקה קלטת דמו. הוא לא ציפה לתגובה ושנים לאחר מכן הוא אף הודה שההקלטה היתה זוועתית, אותה הקליט שיכור ובה הוא נשמע פשוט גרוע. כנראה שחברי דיפ פרפל זכרו לקוברדייל חסד נעורים מההתרשמות החיובית שהיתה להם עוד בשנת 1969, או שהם ממש ידעו לזהות את הכישרון גם מבעד ההקלטה הירודה, שכן זמן קצר לאחר מכן David Coverdale קיבל הזמנה להגיע ללונדון בכדי לעבור אודישן פרונטלי באולפן. לאחר האודישן קיבל David Coverdale את ההודעה שהתקבל ללהקה. הוא לא האמין למשמע אוזניו, זה היה חלום שמתגשם לבחור אנונימי כמותו. קוברדייל שלא הכיר טוב את הרפרטואר של "דיפ פרפל", נאלץ להיכנס למשטר אימונים ולהכיר את כל השירים של הלהקה, ובמקביל לעבוד על המראה החיצוני שלו, הוא היה אז שמנמן ורחוק לחלוטין מתדמית הרוק סטאר שיש לו כיום. במקביל החלו חברי הלהקה לעבוד על חומר חדש לאלבום. (Photo: "Might Just Take Your Life" video) האלבום הזה הביא עימו שינוי בסאונד הלהקה כאשר צליל ההארד רוק הבסיסי קיבל תוספת של בלוז, סול, Fאנק ובוגי. יוז וקוברדייל היו חלק בלתי נפרד מתהליך כתיבת החומר, רק שבהוצאות המוקדמות של האלבום Glenn Hughes לא קיבל על-כך קרדיט בשל מחויבויות חוזיות קודמות. שינוי הצליל מיוחס, בין היתר, לעבודת הבס המדהימה של Glenn Hughes שהכניס הרבה Fאנק וסול עם סלאפים, הקפצות ואפקט "וואה וואה", כמו גם להרחבת קשת הכלים של Jon Lord אשר הוסיף לערכה האימתנית שלו סינתסייזר "ARP Odyssey" שהביא צליל חדשני ללהקה, וכמובן השילוב הווקאלי בין קוברדייל ליוז אשר יחד חולשים על מנעד קולי מטורף. באלבום הזה "דיפ פרפל" פשוט המציאה את עצמה מחדש והוכיחה שהיא הרכב אדיר עם נשמה בוערת שהוא הרבה מעבר לאומנים שמרכיבים אותו. ואיזה שירים מדהימים יש באלבום הזה. שיר הפתיחה " Burn " עם הריף האלמותי של Ritchie Blackmore , התיפוף העוצמתי של Ian Paice (ווואווו איזה מתופףףףף) והאנרגיה המתפוצצת לכל עבר. הסולואים המלודיים-קלאסיים של Ritchie Blackmore , ההאמונד המצליף של Jon Lord והשילוב המדהים הזה בין קוברדייל ויוז שפשוט משלימים אחד את השני. השיר הזה הוא כל-כך אדירררררררר!!!!!!!! שאפילו העלמנו עין מהעובדה שהריף שלו הושאל מהקטע "Fascinating Rhythm" של האחים גרשווין משנות ה- 20 של המאה הקודמת. השיר הזה כל-כך עוצמתי שהוא שימש כשיר הפותח בהופעות של "דיפ פרפל" בהרכב MKII לאחר שנטל את הבכורה מ- " Highway Star ". השיר " Might Just Take Your Life " עם ניחוחות הבלוז הוא הוכחה מדהימה לבחירה הכל-כך נכונה של "דיפ פרפל" ביוז וקוברדייל לשמש כזמרים מובילים. הקול של David Coverdale חזק, עמוק וגברי יותר ומשתלב היטב עם הגרוב הבלוזי של השיר והקול של יוז גבוה וצווחני שנועד לסייע לקוברדייל בגבוהים ולהשלים את מנעד הקול שלו כך שידמה יותר לזה של Ian Gillan . כמה יפה העליה של הלהקה באוקטבה בערך בדקה 2:30 וכמה יפה Glenn Hughes מתישר עם הטון החדש והגבוה יותר, והסולו של Jon Lord שמוביל אותנו עד לסיומו של השיר עם הסאונד ההאמונדי שמיוצר באמצעות חיבור למגבר לזלי, פשוט יופי מוזיקלי טהור. ויש כאן את " Sail Away " הFאנקי והמדליק, עם ריף הבס האיטי והמסומם ועם הסאונד שלפרקים מזכיר את האופן בו Rainbow של בלקמור תישמע כמה שנים מאוחר יותר, עם ניחוחות "Stargazer" בסולו המדהים של Ritchie Blackmore שמלווה אותנו בסוף השיר. כמה מעולה David Coverdale נשמע כאן בנמוכים, הוא פשוט זמר אדיר עם קול ייחודי ומהפנט. ויש את התיפוף המדהים של Ian Paice בשיר " You Fool No One " עם פעמון הפרה המפורסם וכמובן את " Mistreated " האלמותי – בית ספר לבלוז רוק עם הריף האייקוני והסוחף שבלקמור כתב בתקופת Machine Head ונשלף מהמגירה כעת, כשקוברדייל מגויס לכתוב לו את המילים. אגב, זה השיר היחיד באלבום בו David Coverdale שר לבדו, ואיזו שירה, איזה קול מדהים, כנראה הביצוע הטוב ביותר של הזמר המדהים הזה בכל הקריירה המפוארת שלו. אגב, האלבום כולל גם את הקטע האינסטרומנטלי " A 200 " הסימפוני עם נגיעות הפרוג, המובל על-ידי עבודת הקלידים המדהימה של Jon Lord . אגב, למי שתה מה הפירוש של A200, אז מדובר בשמפו לטיפול בכיני ערווה, כן, כן. לאחר צאת האלבום הוא זכה לביקורות מעורבות, אשר ברובן היללו את הסאונד החדש והמלודי. האלבום הזה זכה כמובן להצלחה גדולה, הוא זינק למקום השלישי במצעד האנגלי ולמקום התשיעי בבילבורד 200 האמריקאי, כאשר במדינות כמו גרמניה, אוסטריה, נורבגיה ודנמרק הוא כובש את צמרת המצעד ומגיע למקום הראשון. Burn ללא ספק הציב רף גבוהה מאוד להרכב MKIII, נקודת פתיחה גבוהה מאוד שההרכב המדהים הזה יתקשה לשחזר בהמשך. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

פינה בקטנה... ב- 14 לפברואר 1970 נערכה הופעה היסטורית בתולדות הרוק. להקת "The Who" הופיעה באוניברסיטת לידס באנגליה. המופע הזה הוקלט ושוחרר ב- 23/5/1970 במסגרת האלבום "The Who - Live At Leeds". האלבום הזה נחשב לאחד מאלבומי ההופעה הגדולים בכל הזמנים, הן בעיני הקהל והן בעיני המבקרים, והוא אלבום ההופעה הראשון והיחיד של ההרכב הקלאסי של הלהקה שיצא בזמן אמת. ההופעה הזאת מעבירה בצורה מדהימה את הערך המוסף שהיה ללהקה הזאת בהופעות חיות ואת הסאונד האנרגטי, הכבד והעוצמתי שהיה שונה מהותית מהסאונד של אלבום המופת " Tommy " ששוחרר שנה קודם לכן. ההקלטות עברו עריכה מינימליסטית באופן קיצוני שכללו הפחתת המולת הקהל והוספת אפקד "דיליי" לחלק מהקטעים, כך שמה שאנחנו שומעים היום באלבום הזה כמעט זהה למה שהקהל חווה באותו יום היסטורי. כאן המקום לציין כי הלהקה עשתה כמה ניסיונות להקליט הופעות שנערכו בארה"ב לפני אותה הופעה מיתולוגית, אך התוצאות לא היו משביעות רצון וכל ההקלטות שנערכו הושמדו בכדי למנוע יצירת "בוטלגים", במיוחד לאור העובדה שעד אותה עת לא היתה בנמצא הופעה רשמית מוקלטת של הלהקה. עטיפת האלבום עוצבה במיוחד כדי שתיראה כמו "בוטלג" והיא בהחלט ממחישה את מה שקורה בפנים. הופעה ספונטנית, מחוספסת, עוצמתית ופראית. האלבום הזה כל-כך חשוב עד כי המתחם של אוניברסיטת לידס בו הוקלטה ההופעה, הוכרז כאתר לאומי בבריטניה והוא מונצח בלוחית כחולה, הנהוגה באנגליה לסימון אתרי מורשת היסטוריים. להאזנה לאלבום, Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 14.02.1995 ב- 22 למאי 1993, מדינת ישראל היתה בדריכות שיא, זה קרה בעקבות ההופעה הצפויה באותו הערב בפארק הירקון של להקת "גאנז אנד רוזס" במסגרת סיבוב ההופעות לאלבום הכפול "Use Your Illusion". ההתרגשות היתה בשיאה, זמן קצר לפני כן נודע שהגיטריסט Izzy Stradlin יחליף את Gilby Clarke אשר נפצע, זו היתה הזדמנות פז לחזות בלהקה בהרכב הכי קרוב להרכב המקורי שלה. אך אליה וקוץ בה, Izzy Stradlin שחזר זמן קצר לפני כן ללהקה, לא רצה לעשות חזרות, לא רצה לנגן אפילו שיר אחד, ולא הכיר טוב את החומרים לפני שעלה לבמה, כגודל הציפיה, כך היתה גדולה האכזבה, עם הופעה כה חלשה לעיני 50 אלף צופים. בהמשך, כתבו Slash ו- Duff McKagan על ההופעה המאכזבת שהיתה להם בת"א, הם תלו את האשמה בסטרדלין, אבל גם Axl Rose , והשיגעונות שלו, לא הקלו על חברי "גאנז" את החיים. ביולי 1993 סיימו "גאנז" את סיבוב ההופעות שלהם בארגנטינה, עם תחושה מעט מרירה שהתעצמה ככל שעבר הזמן, ותפסה לה מקום נכבד לאחר יציאת אלבום הקאברים שלהם " The Spaghetti Incident? " בנובמבר 1993. סלאש טען שהלהקה התחילה להרגיש כמו ישות זרה, כאשר Axl Rose מפעיל השפעה גדולה על הכיוון, והחברות בקבוצה. לא רק שהוא פיטר סופית את הגיטריסט Gilby Clarke מבלי להתייעץ עם החברים האחרים, רוז גם התעקש ש- Paul Huge יתפוס את מקומו של קלארק. "הייתי פתוח לרעיון, עד שפול הופיע", סיפר Slash בהמשך. "לא הייתה לו שום אישיות, ולא סגנון גיטרה או צליל מסוים שיכולתי להזדהות איתם". סלאש שצבר מספר שירים משלו שכתב במהלך סיבוב ההופעות של "Use Your Illusion", הקליט אותם יחד עם Matt Sorum , Gilby Clarke , Dizzy Reed ו- Duff McKagan באולפן הביתי שלו שזכה לכינוי "The Snakepit". הוא הציג אותם בפני Axl Rose , במטרה להכניס לפחות את חלקם לאלבום המקורי הבא של "גאנז", עם זאת, כאשר אקסל שמע את ההקלטות הללו, הוא דחה אותן באופן חד צדדי. אז סלאש החליט להקים להקה משלו לפרויקט צדדי חד פעמי. עם Matt Sorum בתופים, Gilby Clarke בגיטרת קצב, והבסיסט של להקת "אליס אין צ'יינס" Mike Inez . ועדיין היה חסר להם זמר. סלאש אמר שהקבוצה אירחה לזמן קצר כמה זמרים שונים, אך בסופו של דבר הוא צירף את גיטריסט סיבוב ההופעות לשעבר של "Jellyfish" אריק דובר לקדמת הבמה, לאחר שקיבל עליו המלצה מהמתופף לשעבר של להקת "Riverdogs" מארק דנזיסן. "הבחירה של דובר התבססה אך ורק על העובדה שהוא יכול לשיר", אמר סלאש. "אף פעם לא פגשתי את הבחור לפני ששמעתי אותו שר. זה התבסס על קלטת דמו שבה שמעתי אותו שר" התוצאה הייתה "It's Five O'Clock Somewhere" אלבום הבכורה של "Slash's Snakepit" שיצא ב- 14.02.1995. סלאש לא רצה שישתמשו בשמו כשם הפרוייקט, אבל בלייבל (גפן) התעקשו. שם האלבום היה תוצאה של ביטוי שסלאש שמע בנמל תעופה, והיה סוג של תירוץ לשתות את המשקה האלכוהולי הראשון של היום, את עטיפת האלבום יצר אחיו של Slash , אש הדסון. מבחינה מוזיקלית, זה תקליט רוק משוחרר על שלל גווניו החל מPאנק, בלוז-רוק, רוק דרומי, ורוק כבד, עם שירים שנוגעים בביקורת הרבה שהיתה לסלאש נגד אקסל רוז (" What Do You Want to Be ", " Take It Away ") הסינגל המוביל " Beggars & Hangers-On ". נכתב על ידי סלאש ודאף יחד עם הסולן אריק דובר, השיר עוסק בבעיות שפוקדות את העיר לוס אנג'לס, כולל משתמשי סמים וסוחרי סמים. הסרטון כולו שחור-לבן ומתרחש בשנות ה-30, כאשר תקופת המבחן והעוני היו בשיאם בארצות הברית. את " Be the Ball " כתב סלאש על סמך הספר האהוב עליו ("Fear And Loathing In Las Vegas" מאת Hunter S. Thompson) והמשחק האהוב עליו (פינבול). הביטוי "Be The Ball" זכה לפופולריות בסרט "Caddyshack". צ'אבי צ'ייס השתמש בביטוי כדי לעזור להדריך שחקן גולף צעיר. " Good to Be Alive " יצא כסינגל השני מהאלבום עם קליפ בבימויו של אוגוסט יאקובסון. הוא נכתב על-ידי סלאש, קלארק ודובר ומונע על-ידי ליין בס בהשפעת Fאנק של מייק אינז. אחד השירים החשובים הוא " Lower " שנכתב בהשראת מותם של חברתו לשעבר של Slash , סוואנה, ו קורט קוביין . השיר כולל פעימה בקצב נמוך ומנגינת פסוקית דיסוננטית, המעניקה לו אווירה מפחידה המתאימה לתוכן הלירי. השיר שנועל את האלבום " Back and Forth Again " הוא השתקפות על רכבת ההרים של עליות ומורדות שמגיעות יחד עם החיים. הכותרת הייתה הרעיון של סלאש, אבל המילים נכתבו על ידי אריק דובר. לפי Slash , השיר עוסק ב"אנשים שלא מצליחים להגיע להבנה מלוכדת ולהיפרד". האלבום הגיעה למכירות של פלטינה ויותר ממיליון עותקים בארה"ב הרבה בזכות סיבוב ההופעות, אם כי כזה שלא Mike Inez ולא Matt Sorum השתתפו בו. את מקומם החליפו הבסיסט לשעבר של "White Lion", ג'יימס לומנזו, ומתופף בילי איידול/להקת פרייד אנד גלורי לשעבר בריאן טיצ'י. איפשהו ביקום עם מציאות חלופית Axl Rose מאשר את השירים של Slash לאלבום הבא של "גאנז", שלא יקרא " Chinese Democracy ", וישמע יותר כמו "It's Five O'Clock Somewhere", אלבום הבכורה של "Slash's Snakepit". להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

היום אנחנו רוצים לספר לכם על Sylvain Sylvain או סילביין מזרחי ז"ל, שהיה חבר באחת הלהקות המשפיעות על סצינת הפאנק והגלאם של ראשית שנות השבעים "New York Dolls". (Photo: Matt Kent) הוא נולד בקהיר שבמצרים ב- 14 לפברואר 1951. שמו בלידה היה סילביין מזרחי. בשנות ה- 50 של המאה הקודמת משפחתו ברחה ממצרים והיגרה לצרפת ובהמשך לארה"ב. סילביין גדל ברובע קווינס שבניו יורק. היתה לו דיסלקציה והוא לא כל-כך הסתדר בלימודים. בבית הספר הוא פגש במתופף Billy Murcia שבשנת 1967 יקים יחד איתו את להקת "The Pox". הלהקה לא החזיקה זמן רב מעמד ועד מהרה סילביין מצא את עצמו עובד בחנות בגדים, אשר במקרה שכנה ממול לבי"ח שנקרא "New York Doll Hospital". השם הזה יהווה השראה לשם הלהקה שיקים. בשנת 1970 חזרו סילביין ובילי לעסוק במוזיקה והם גייסו את Johnny Thunders כנגן בס בלהקתם. בסופו של דבר סילביין ילמד את ג'וני לנגן בגיטרה והוא יהפוך לנגן הגיטרה של להקתם אשר נקראה בהתחלה "The Dolls". בהמשך הלהקה שינתה את שמה ל- "New York Dolls" והיא עשתה את הופעתה הראשונה בערב חג המולד של שנת 1971. סילביין והלהקה ניגנו באופן קבוע במנהטן. במהלך ההופעות הם נהגו להתלבש ושלהתאפר כטרנסג'נדרים. אט אט החל להתגבש להם קהל מעריצים, אבל גם זה לא הספיק כדי לקבל חוזה הקלטה, ככל הנראה בשל החשש מהלבוש והאטיטיוד הוולגרי. ההזדמנות הגדולה של הלהקה הגיעה כאשר Rod Stewart הזמין אותם לחמם את אחת ההופעות שלו בלונדון. הדבר היווה את הטריגר לקבלת חוזה הקלטות. הלהקה שחררה את אלבומה הראשון בשנת 1973 אשר נקרא "New York Dolls" והופק על-ידי לא אחר מאשר Todd Rundgren. סילביין ניגן באלבום על פסנתר, גיטרה וגם שר. הביקורות על האלבום היו טובות אך הוא לא הצליח במצעדים ובמכירות כמצופה. גם האלבום השני "Too Much Too Soon" משנת 1974 קיבל ביקורות טובות אך לא הצליח במכירות וכתוצאה מכך חברת התקליטים סיימה את חוזה ההקלטות של הלהקה בשלהי שנת 1975. הלהקה גייסה לעזרתה את האמרגן Malcolm McLaren (שבהמשך יתפרסם כאמרגנן של ה- "Sex Pistoles", הוא ייעץ להם אפילו להקצין את הוולגריות עם שלל תעלולי שיווק, אבל גם בכך לא היה כדי לסייע ללהקה להמריא והיא הגיעה לפירוק בשנת 1977. בשנת 2004 התאחדו סילביין וחלק מחברי הלהקה לצורך הופעה בפסיטבל במסגרת פסטיבל "Meltdown". מי שאירגן את הפסטיבל היה Morissey מלהקת "The Smiths" אשר אף שימש כמנהל מועדון המעריצים של הלהקה. (Photo: RB/Redferns) ההופעה בפסטיבל תוביל לאיחוד מלא של הלהקה אשר תשחרר בשנת 2006 את אלבומה הראשון מזה כשלושים שנה - "One Day It Will Please Us to Remember Even This". סילביאן יהיה שותף בכתיבת מרבית השירים. בשנת 2008 הגיעה הלהקה לשתי הופעות בישראל, הראשונה במסגרת פסטיבל "היטווייב" בתל-אביב לצידו של מוריסיי וסוזי סו (מהבאנשיז) והשני יום למחרת במועדון הבארבי. הלהקה המשיכה על גל האיחוד ושחררה עוד שני אלבומים "Cause I Sez So" משנת 2009 ו- "Dancing Backward in High Heels" משנת 2011. גם כאן סילביין יהיה שותף לכתיבת מרבית השירים. מיותר לציין שסילביין היה מעמודי התווך של הלהקה והיה חבר בה במשך כל תקופת פעילותה. סילביין ו"הניו יורק דולס" השפיעו מאוד על התפתחות הפאנק, הן בארה"ב והן בבריטניה. סגנון הנגינה הפשטני, הראשוני והמחוספס נתן השראה לנערים צעירים ללא ידע מוקדם או כשרון להקים להקות. בין הלהקות שהושפעו ישירות מהדולס ניתן למנות את "Ramones", "Sex Pistoles" ועוד. אבל ההשפעה של הדולס היתה רחבה הרבה יותר, מעבר למוזיקה היא הייתה קשורה גם לסגנון והלבוש כאשר כל החבילה הזאת מחלחלת גם לגלאם ולהבי מטאל ללהקות כמו "Motley Crue" ו- "Guns N' Roses". ההשפעות הללו הגיעו גם לאינדי רוק בתחילה ללהקות כמו "The Smiths" ובהמשך גם ל- "The Strokes", "The White Stripes" ועוד. בשנת 2015 עבר סילביין להתגורר בנאשוויל ובאפריל שנת 2019 הוא הודיע כי הוא חולה בסרטן. לאחר שנתיים של מאבק במחלה נפטר סילביין מהמחלה ב- 13 לינואר 2021 והוא בן 69 בלבד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

הוא הקים את להקת הת'ראש מטאל הכי גדולה בקנדה ומנהיג אותה ביד רמה עד היום. הוא גיטריסט מצוין וזמר לא רע, אבל הוא מנגן גם על בס בחלק מאלבומי להקתו. הוא קצת היפראקטיבי ומשוגע, אבל בגלל זה אנחנו כל-כך אוהבים אותו. (Photo: musicradar.com) בואו נספר כמה עובדות על Jeff Waters: 1. הוא נולד באוטווה שבאונטריו, קנדה ב- 13 לפברואר 1966. 2. אביו היה איש צבא ואימו היתה מורה שניגנה בפסנתר. 3. אל הגיטרה הוא הגיע בגיל 7. הוא היה ילד עם הפרעות קשב והתקפי זעם. אימו ניסתה לחבר אותו לפסנתר במחשבה שזה יעזור לו אבל בסופו של דבר הבינה שהוא נמשך יותר לגיטרה. 4. ווטרס החל מיד לקחת שיעורי גיטרה שבהתחלה התמקדו בג'אז ובמוזיקה קלאסית. 5. בצעירותו הוא היה מאזין לאומנים כמו: " Elton John , "Kiss", "Sweet", "AC/DC. בהמשך הוא נפתח להרכבים נוספים וביניהם: "Van Halen", "Judas Priest", "Iron Maiden", "Black Sabbath", "Loudness" וגם להרכבים כבדים יותר: Razor ו- Exciter. 6. הגיטריסטים שהשפיעו עליו מכל היו Randy Rhoads , Michael Schenker ו- Eddie Van Halen אבל הוא ציין באחד הראיונות עימו שלהבדיל מגיטריסטים אחרים שמושפעים אך ורק מז'אנר הרוק והמטאל הוא מאזין, חוקר ולומד גיטריסטים משלל סגנונות. 7. את להקת "Annihilator" הוא הקים בשנת 1984 והיא נחשבת כאחת מלהקות הגל השני של הת'ראש מטאל. 8. את שם הלהקה "Annihilator" הוא ביסס על שמו של הטנק עליו נסע השחקן אדי מרפי בסרט "Best Defense" משנת 1984. 9. הוא צירף אליו את הזמר John Bates, את המתופף Paul Malek ואת הבסיסט Dave Scott, והרביעייה הקליטה את הדמו "Welcome To Your Death". 10. עם זאת, עוד לפני שהלהקה הספיקה לקבל חוזה הקלטות, דייב סקוט וג'ון בייטס עזבו את הלהקה ושני החברים הנותרים הקליטו דמו נוסף בשם "Phantasmagoria" אשר שוחרר בשנת 1986. הדמו הזה הפך למבוקש ביותר. עם זאת, ג'ון בייטס ימשיך לשתף פעולה עם ווטרס בהמשך הדרך. 11. בשנת 1987 הקליטו מאלק וווטרס דמו שלישי ולאחריו גם מאלק עזב את "ההרכב", ווטרס עבר לונקובר והחל להקליט לבדו את מה שיהפוך לאלבום הבכורה המדהים של הלהקה - " Alice in Hell " אשר ישוחרר בשנת 1989. 12. השירים משלושת הדמואים שהקליטה הלהקה, הכוללים שירים שנכתבו בין היתר על-ידי ווטרס ובייטס ימצאו את מקומם בשני האלבומים הראשונים ש- "Annihilator" תשחרר. 13. ווטרס הקליט את כל תפקידי הגיטרה והבס לאלבום הבכורה " Alice in Hell " וגם שר קולות רקע והפיק אותו. רק לאחר הקלטת תפקידי השירה של Randy Rampage גייס ווטרס את הבסיסט Wayne Darley ואת גיטריסט הקצב Anthony Brian Greenham אשר קיבלו קרדיט באלבום, אך לא היו שותפים להקלטתו. 14. האלבום " Alice in Hell " זכה לביקורות טובות והכניס את הלהקה ואת ווטרס לתודעה של סצינת המטאל העולמית. 15. שיר הנושא מבוסס על סיפור אמיתי על ילדה שגדלה במונטריאול קנדה וסבלה מסיוטים. היא היתה מתעוררת בלילות בצרחות והוריה לא יחסו לכך חשיבות ובמקום לעזור לה נעלו אותה בחדרה. זה הוביל אותה למוסד לחולי נפש. 15. ווטרס ימשיך לשחרר עוד שלושה אלבומים מצויינים בחילופי הרכב כאלה ו/או אחרים. "Never, Neverland" משנת 1990 שמתחרה עם אלבום הבכורה על תואר האלבום הטוב ביותר של הלהקה, "Set the World On Fire" היותר מלודי משנת 1993 ו- "King Of The Kill" משנת 1994 שכבר שילב את הכבדות של האלבומים הראשונים עם המלודיה של האלבום השלישי. 16. האלבום "King Of The Kill" היה הראשון בו ג'ף נטל על עצמו את תפקיד השירה באופן בלעדי. הוא מנגן באלבום הזה על כל הכלים למעט התופים עליהם מנגן Randy Black. (Photo: annihilatormetal.com) 17. הוא ימשיך בהובלה בשירה למשך שני אלבומים נוספים "Refresh the Demon" משנת 1996 ו- "Remains" משנת 1997. 18. כאן המקום לציין שבאלבום "Remains" ווטרס הכניס השפעות אלטרנטיב והתיפוף בו מבוצע על-ידי מכונת תופים. 19. ווטרס יחזור להוביל בשירה רק באלבום "Suicide Society" משנת 2015, ובסך הכל הוא משמש גם כזמר המוביל ב- 6 מתוך 17 אלבומי האולפן של הלהקה. 20. אלבומה האחרון של הלהקה "Ballistic, Sadistic" משנת 2020 מהווה חזרה של הלהקה לשורשי הת'ראש המהיר והמלודי. ווטרס שימש שם כזמר המוביל והוא בנה מסביבו הרכב של נגנים צעירים ומוכשרים שאף ביקרו יחד איתו בהופעתם בישראל בשנת 2019. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

אנחנו לא יכולים לדמיין את חיינו ללא "רדיו". כן, כן, עוד לפני המצאת הטלוויזיה, לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, התבססנו על הרדיו כאמצעי תקשורת, העברת מידע והפצת התרבות. המכשיר הזה שהבסיס התיאורטי להמצאתו הונח עוד בסוף המאה ה- 19, מלווה אותנו כבר למעלה מ- 100 שנה, ביום ובלילה, בהצלחה ובמשבר, בעיתות שמחה ועצב. באמצעותו נחשפנו לאקטואליה וחדשות, השתתפנו בחידונים ובתחרויות, האזנו לתסכיתים ולשידורים חיים של אירועים היסטוריים ומשחקי ספורט, אבל יותר מכל, דרך הרדיו למדנו להתאהב במוזיקה!!! קשה אולי לדמיין את זה, אבל לא לפני הרבה זמן הרדיו היה האמצעי הכמעט יחידי עבורנו להתעדכן במה שקורה בעולם המוזיקה, להיחשף לאומנים חדשים ולדרג את המצעדים השונים. גם כשהרגשנו שכאן בארצנו הקטנטונת איננו מקבלים מספיק מהדבר המרגש הזה שנקרא מוזיקה, ידענו להרים אנטנה, לרוץ על הסקאלה ולהגיע ל"רדיו רמאללה" או ל"קול השלום" של אייבי נתן. בעידן שלנו המונח "רדיו" הורחב והוצא מגדרם של "הגלים האלקטרומגנטיים" שבאמצעותם הועברו הקולות והצלילים מצד אחד של העולם לצידו השני, לפני יותר ממאה שנה. היום אנחנו יכולים לקבל את הרדיו שלנו בצורה דיגיטלית, מקוונת, דרך האינטרנט, הטלפון ואפילו ברכב, ללא שום אנטנה. בשנת 2010 האקדמיה הספרדית ביקשה ממועצת המנהלים של אונסק"ו שהוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שתכריז על "יום הרדיו העולמי". שנה מאוחר יותר מועצת אונסק"ו המליצה למושב ה-36 של הוועידה הכללית של אונסק"ו להכריז על "יום רדיו עולמי", וכי יום זה ייחגג ב- 13 בפברואר, היום בו הוקמה תחנת הרדיו של האו"ם, בשנת 1946. מתופף להקת "Rush" והתמלילן שלה Neil Peart כתב את מילות השיר The Spirit of the Radio כמחווה לכל מה שהיה טוב ברדיו. "זו חגיגה של הערכתי הרבה לרגעי הקסם שהיו לי מאז ילדותי ברדיו, של שמיעת השיר הנכון בזמן הנכון" , אמר פירט באחד מראיונותיו. אז במיוחד לכבוד היום המיוחד הזה, הכנו לכם פלייליסט של שירים שאנחנו אוהבים עם המילה "רדיו" בכותרת שלהם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללחוץ כא ן ובהמשך לספר לנו איזה שיר הומאז' לרדיו חסר לכם ספלייליסט ואנחנו נוסיף אותו. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא אומן פורץ גבולות ושובר מוסכמות. הוא כתב, ניגן, שיחק ושר בלהקת "Genesis" אבל יש לו גם קריירת סולו עשירה ולא מעט שיתופי פעולה. כנראה שז'אנר הרוק המתקדם לא היה נראה אותו דבר בלעדיו. (Photo: The Image Gate) קבלו כמה עובדות מעניינות על Peter Gabriel: 1. הוא נולד ב- 13 לפברואר 1950 בשם Peter Brian Gabriel, ב- Surrey אנגליה. 2. הוא נולד באותה שנה, יום אחד אחרי חברו לג'נסיס Steve Hackett . 3. אביו Ralph Parton Gabriel היה מהנדס חשמל ואימו Edith Irene היתה ממשפחת מוזיקאים ולימדה את גבריאל לנגן בפסנתר כבר בגיל צעיר. 4. כבר בבית הספר המורים שלו הבחינו בכישרון השירה שלו, אבל הוא נמשך יותר לפסנתר ולתופים, כאשר בגיל 10 הוריו רכשו לו פלור טם טם. 5. את הכסף שדודתו נתנה לו לשיעורי פיתוח קול הוא בזבז על אלבום של הביטלס. 6. עוד כשהיה בן 12 הוא כתב את שירו הראשון "Sammy the Slug". 7. בשנת 1963 הוא הצטרף ללהקתו הראשונה הרכב ג'אז בשם "Milords", שם ניגן בתופים ושר. הגיטריסט Steve Hackett אפילו יציין שנים לאחר מכן כי הוא בעצם מתופף מתוסכל. 8. בשנת 1965 הוא הקים יחד עם חבריו לספסל הלימודים Tony Banks ו- Chris Stewart הרכב בשם "Garden Wall". 9. בשנת 1967 התפרק ההרכב וגבריאל, בנקס וסטיוארט חברו אל Anthony Phillips ו- Mike Rutherford והתחילו לעבוד על שירים חדשים במסגרת ההרכב החדש. 10. השיר הראשון שנכתב בהרכב החדש היה " She is Beautiful " של בנקס וגבריאל. 11. קלטת הדמו נשלחה לחברם Jonathan King, אשר התלהב מאוד מהתוצאות במיוחד מקולו של גבריאל ומיהר להחתים את הלהקה על חוזה הקלטות. 12. קינג הציע את השם "Gabriel's Angels" עבור הלהקה, אבל יתר החברים לא התלהבו ולכן הם התפשרו על ההצעה החלופית של קינג – "Genesis". 13. בעקבות המלצתו של קינג הלהקה עבדה על שירי פופ עם דגש על ה- "Bee Gees" להקה שקינג מאוד אהב. ואכן אחד השירים הראשונים שגבריאל ובנקס כתבו היה "The Silent Sun" בו ניתן לשמוע את ההשפעות של ה"בי ג'יז" כפי שנשמעו באותה תקופה. השיר הפך לסינגל הראשון שהלהקה שחררה. 14. ב- 7 למרץ 1969 שחררה הלהקה את אלבומה הראשון " From Genesis to Revelation ", שהלך באותו כיוון שקינג המליץ עליו, אך הוא נכשל מסחרית. גבריאל ניגן באלבום על חליל. 15. בעקבות הכישלון המסחרי של האלבום, חברי הלהקה עברו לעיסוקים אחרים, כאשר גבריאל משתתף בנגינת חליל באלבום "Mona Bone Jakon" אלבומו השלישי Cat Stevens. 16. במהלך 1970 חזרו חברי הלהקה לעבוד יחד ובחודש יוני החלו להקליט את אלבומם הבא " Trespass ". תרומתו של גבריאל באלבום זה היתה גדולה יותר הן מבחינת הכתיבה והן מבחינת נגינה על כלים נוספים כמו תוף בס, מפוחית ואקורדיון. (Photo by Michael Putland) 17. הוא היה בין הומנים הראשונים לבצע "סטייג' דייבינג". בשנת 1971 הוא קפץ לקהל במהלך ביצוע השיר "The Knife" בפסטיבל "Friars" ב- Aylesbury. הקהל ההום שלא הבין מה "נפל עליו" זז הצידה וגבריאל התרסק לרצפה ושבר את קרסולו. בסוו של דבר הקהל החזיר אותו לבמה והוא סיים את השיר על ברכיו. 18. בעקבות לחץ גובר ועומס שנוצר על Anthony Phillips במהלך סיבוב ההופעות לאלבום " Trespass ", הוא הודיע על פרישתו מהלהקה. גבריאל אשר חיפש לו גיטריסט מחליף ענה למודעה שפרסם הגיטריסט Steve Hackett בעיתון המלודי מייקר, בה ציין כי הוא מחפש להקה. גבריאל יצר עימו קשר והזמין אותו להגיע לאודישן כמחליף של פיליפס. 19. גבריאל ייעץ להאקט להקשיב לאלבום " Trespass " שיצא בדיוק באותה השנה, לפני האודישן שיערכו לו. 20. האקט עבר את המבחן ובשנת 1971 שחררה הלהקה המחוזקת על-ידי Phil Collins ו- Steve Hackett את אלבום המופת " Nursery Cryme ". 21. זה היה האלבום הראשון בו גבריאל ניגן באבוב וגם הראשון בו גבריאל כתב סיפור עם דמויות ושילב אותו בתוך שיר. זה היה בשיר הפתיחה של האלבום " The Musical Box ". 22. באותה תקופה החל גבריאל לשלב את כישורי המשחק שלו עם המוזיקה של "ג'נסיס". הוא היה ידוע בהופעותיו התיאטרליות, תוך החלפת תחפושות ותפקידים והוא היה בן הראשונים לעשות זאת. 23. אחת הגרסאות מספרת שהרעיון להתחפש הגיע בשל העובדה שבהופעות המוקדמות של הלהקה מערכות ההגברה לא היו מתקדמות ולכן הקהל לא הצליח להבין את שירתו של גבריאל, לכן הוא רצה להציג להם את משמעות השיר בעזרת התחפושות. 24. הפעם הראשונה שגבריאל הופיע עם תחפושת היתה עם השמלה של אשתו ג'יל ומסכת ראש של שועל בדומה לדמות שבעטיפת האלבום של " Foxtrot ". הוא לא גילה על-כך לחברי הלהקה וזו היתה הפתעה מוחלטת עבורם. הם לא הבינו מה גבריאל עשה וחשבו שהוא הולך להרוס את ההופעה. למעשה התחפושות משכו את תשומת לב התקשורת והגבירו את הפופולריות של הלהקה. 25. תחפושת פופולרית נוספת של גבריאל היתה "Britannia" בה השתמש במהלך השיר " Dancing with the Moonlit Knight " מתוך אלבום המופת " Selling England By The Pound ". 26. גבריאל היה גם בין ראשוני האומנים שיצר מגע פיזי עם הקהל. הוא נהג ליפול מהבמה לאחור על הקהל ואיפשר להם לשאת אותו. 27. בשנת 1974 לאחר ששה אלבומים עם הלהקה, החליט גבריאל לעזוב את "ג'נסיס". זה היה בעיצומו של סיבוב ההופעות לקידום האלבום הכפול " The Lamb Lies Down on Broadway ". 28. לאחר שעזב את הלהקה נטל גבריאל זמן לעצמו ולמשפחה ובמקביל החל נוטל שיעורי פסנתר ועומל על כתיבת חומר לאלבום הסולו הראשון שלו. 29. בשנת 1977 שחרר גבריאל את אלבום הסולו הראשון שלו שהופק על-ידי Bob Ezrin וכלל שיתוף פעולה עם גיטריסט "קינג קרימזון" Robert Fripp ועם הבסיסט Tony Levin. גבריאל ניגן שם בקלידים ובחליל והאלבום כלל בין היתר את הלהיט " Solsbury Hill ". 30. בשנת 1978 שחרר את אלבומו השני ובו המשיך את שיתוף הפעולה עם פריפ ולוין. הפעם היה זה Robert Fripp שהפיק את האלבום והדבר מקבל ביטוי בסאונד ובאפקטים בהם נעשה שימוש. 31. אלבומו השלישי של גבריאל יוצא בשנת 1980 והוא כלל בין היתר שיתופי פעולה עם Kate Bush ו- Paul Weller. גם חברו לג'נסיס Phil Collins מתארח כאן בכמה שירים. 32. השיר " Biko " מתוך האלבום נכתב במחאה נגד משטר האפרטהייד והושפע ממותו של סטיבן ביקו - אקטביסט נגד המשטר שמת בספטמבר 1977 בעודו בחזקת המשטרה. זו היתה הפעילות האקטיביסטית הראשונה של גבריאל, אשר ידוע כפעיל זכויות אדם. 33. ב- 6 לפברואר 2021, לרגל 40 שנה לצאת השיר, שחרר גבריאל גירסה מעודכנת לשיר שהוקלט מחדש במטרה לעורר את דעת הקהל העולמית נגד מדינות גזעניות, בעוד הוא מזכיר מדינות כמו הודו, מיאנמר, טורקיה, סין ובאופן מצער גם את ישראל. הסרטון לשיר הופק לעמותה בשם "Playing For Change" ובהקלטה משתתפים מוסיקאים מרחבי תבל ופעילי שלום. 34. בעת העבודה על אלבומו השלישי, היו גבריאל ופיל קולינס שהתארח באלבום, שותפים לפיתוח האפקט "Gated Reverb", במהלך ביצוע השיר " Intruder ". מדובר באפקט שמשמש בעיקר להעצמת צליל התופים ביחס לשאר הכלים וניתן להתרשם ממנו בין היתר גם בשיר " In the Air Tonight " של Phil Collins משנת 1981. 35. בשנת 1982 שחרר גבריאל את אלבומו הרביעי, אשר כלל בין היתר השפעות אפריקאיות כמו בשיר " The Rhythm of the Heat " ואת הלהיט " Shock the Monkey " שזכה להצלחה יחסית במצעדים. 36. באותה שנה ייסד גבריאל את פסטיבל World of Music, Arts Dance – WOMAD שעניינו מוזיקה, אומנות וריקודים. 37. בעקבות ההפסדים שנחל הפסטיבל והנושים שהתדפקו על דלתו, הסכים גבריאל בשנת 1982 לאחד כוחות עם חבריו לג'נסיס להופעה שנערכה ב- 10/2/1982. 38. בהמשך גבריאל הקים את הלייבל "Real World Records" כשאחת המטרות היא להגיע ליוצרים צעירים ומוזיקה חדשה. 39. בשנת 1985 שחרר את פסקול הסרט "Birdy", סרטו של אלאן פארקר משנת 1984. האלבום הופק על-ידי Daniel Lanois. 40. בשנת 1986 הגיעה הפריצה הגדולה של גבריאל עם אלבום האולפן החמישי שלו – "So". זהו אלבומו המצליח ביותר אשר הגיע למכירות של למעלה מ- 8 מיליון עותקים. באלבום התארחו אומנים רבים כגון המתופף Stewart Copeland, הזמרת Kate Bush ועוד. 41. הוידאו קליפ לשיר " Sledgehammer " מתוכו, זכה ב- 9 פרסי MTV בטקס שנערך בשנת 1987 והוא הוידאו קליפ הכי משודר ב- MTV אי פעם. 42. השיר גם הצליח להדיח את "Invisible Touch" של חבריו "מג'נסיס" מהמקום הראשון בבילבורד 100 האמריקאי. 43. כאן המקום לציין שכל ארבעת אלבומיו הראשונים של גבריאל נקראו "Peter Gabriel". 44. גבריאל המשיך עם המינימליזם כאשר כותרת שלושת אלבומים הבאים היתה מילה בעלת שתי אותיות "So", "Us", "Up. 45. בשנת 1988 הוא הלחין את הפסקול לסרטו של מרטין סקורסזה "The Last Temptation Of Christ". 46. בשנת 2006 הוא זכה בפרס על תרומתו לשלום מטעם וועדת פרס נובל. 47. בשנת 2008 בחר בו מגזין Time בין 100 האנשים המשפיעים בעולם. 48. בשנת 2010 הוא נכנס כחבר להיכל התהילה של הרוקנרול יחד עם "ג'נסיס". 49. בשנת 2015 הוא זכה בתואר ד"ר של כבוד מטעם אוניברסיטת דרום אוסטרליה, בגין תרומתו למוזיקה. 50. לא תצליחו להזמין אותו לסטייק טוב במסעדה, הוא צמחוני. 51. יש לו ארבעה ילדים משני נישואיו. הבת Melanie Gabriel הינה מוזיקאית שגם יצאה איתו לסיבובי הופעות. בתו השניה Anna-Marie Gabriel היא צלמת שעבדה בין היתר עם אמנים כמו Robert Plant ו- Emmylou Harris. 52. שתי בנותיו גם מופיעות בקליפ האייקוני "Sledgehammer". 53. גבריאל שחרר במהלך הקריירה שלו תשעה אלבומי סולו וארבעה פסי קול. 54. ב- 1 לדצמבר 2023 הוציא גבריאל לאור את האלבום "I/O", אלבומו העשירי עליו עבד על פי הדיווחים 20 שנה. 55. גבריאל שיתף פעולה במהלך הקריירה המוזיקלית שלו עם אומני רבים כגון: Natalie Merchant, Elizabeth Fraser, Trent Reznor, Youssou N'Dour, Sinéad O'Connor, Kate Bush, Peter Hammill ועוד ועוד. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 13.02.1980 מהו Reverb (הדהוד)? אפקט שנוצר כאשר גל קול מוחזר דרך משטחים שונים לפני שהוא מגיע למאזין. ה- Reverb הראשון בהיסטוריה אשר נשמע ע"י האדם, היה בטבע, בקניון או במערה, ההחזרים במקומות האלה הם מסקרנים וגם מעט מפחידים, במכתשים אפשר לשמוע את הריוורב מהדהד לו כאשר צועקים. באמצע הסבנטיז פיטר גבריאל עזב את "ג'נסיס", ו- Phil Collins מצא את עצמו בעמדת הסולן למרות שלא רצה בכך. יעברו עוד כחמש שנים עד שקולינס יוכל להודות לגבריאל פעמיים, פעם אחת על כך שנטש את "ג'נסיס", ונתן לקולינס את המושכות, ופעם שניה על ההזמנה של קולינס להקלטות אלבומו השלישי של פיטר גבריאל. קולינס שהקליט באלבום את תפקיד התופים, ניגן בשיר הפותח של האלבום " Intruder " ללא מצילתיים, טכנאי ההקלטות יו פדג'האם שבדיוק עבד עם קונסולת SSL שבה היו גייטים, וקומפרסורים מובנים בכל ערוץ, פתח את הטוקבק של המיקרופון שהיה בטעות הפוך מה שיצר דחיסה כבדה, קולינס ניגן על התופים תוך כדי דיבור, ובום, פדג'האם לא האמין למה שהוא שמע. ה- Gated Reverb הומצא, קולינס שהתאהב בצליל הזה יקח אותו כעבור כמה חודשים לשיר " In the Air Tonight " שפותח את אלבום הבכורה שלו "Face Value" שיצא ב- 13.02.1981. בסוף הסבנטיז קולינס היה מוזיקאי עסוק, בין ההקלטות עם "ג'נסיס" שהצטמצמה לשלושה חברים, סיבוב ההופעות לקידום האלבום " And Then There Were Three " שארך תשעה חודשים, וההקלטות עם ההרכב "Brand X", נותר לו מעט זמן להקדיש למשפחה, דבר שיצר מרירות אצל אשתו אנדריאה שחיכתה לבעלה בבית, כעבור זמן קצר הם יתגרשו. קולינס המאוכזב מנישואיו שקרסו, תיעל, ותיעד את כל אשר על ליבו לאלבום בכורה שכולו פופ ממוחשב, טעון רגשות, עם הסאונד הבומבסטי שהמציא יחד עם יו פדג'האם כמה חודשים לפני כן. האלבום מתחיל ב- 5:34 מהממות, בדקות הראשונות קולינס מחבר אליו את המאזין דרך ביטים שמדמים דפיקות לב, ואז הוא נכנס עם שירה מסונתזת דרך הווקודר מה שמדמה אותו לרובוט, אבל מדובר ברובוט עם רגשות, ולב נשבר שמתנפץ בקול רעש גדול עם הסאונד המהמהם של התופים, הסאונד שיהפך בהמשך לסימן ההיכר של קולינס, סימן ההיכר של שנות השמונים. למרות הפופ המסונתז, ומכונת התופים, קולינס שואב השראה לאלבום מהרכבי האר אנד בי של התקופה, והאלבום כולל בתוכו שירים בניחוח גרוב Fאנקי כמו " Behind The Lines " שבוצע שנה מוקדם יותר בעיבוד שונה באלבום " Duke " של להקת האם "ג'נסיס". קולינס מדלג באלבום מגרוב, לפרוג, לפיוז'ן רוק, ולפופ מסונטז, ובסינגל השני " I Missed Again " הוא מוסיף כלי נשיפה וחוזר לאווירת האר אנד בי. קולינס חוזר לדבר על הרגשות שלו בלב שבור ב- " If Leaving Me Is Easy " בו מתארח אריק קלפטון . אגב, קלפטון מנגן גם בשיר בניחוח הבלוזי " The Roof Is Leaking ", כאשר יתר תפקידי הגיטרה באלבום מבוצעים על-ידי Daryl Stuermer - גיטריסט ההופעות של "ג'נסיס". האלבום נחתם בחידוש ל- " Tomorrow Never Knows " של "הביטלס", והקדשה של חצי דקה לזכרו של ג'ון לנון , שנרצח מספר חודשים קודם לכן, עם הומאז' ל- "Over the Rainbow". אין מקום לטעויות עם עטיפת האלבום והמבט הישיר והנוקב של קולינס, שמיועד להכניס את המאזין עמוק לתוך הראש ומה שמתחולל בליבו של Phil Collins . להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ביום שישי ה- 13 לפברואר 1970 שוחרר אלבום המטאל הראשון בהיסטוריה של המוזיקה, אלבום הבכורה של "Black Sabbath". זה לא עוד סתם תקליט בכורה, אלא אלבום שמהווה את עמוד התווך של ז'אנר ה- Heavy Metal והאלבום שיניח את היסודות ל- Doom Metal עם שיר הנושא, שגם למעלה מחמישים שנה אחרי ממשיך לצמרר. אז נכון, יהיו כאלה שיאמרו שיסודות המטאל נזרעו הרבה לפני כן, באלבום הבכורה של זפלין, בצלילי הגיטרה של הנדריקס, בכבדות של ""Cream, בחיספוס של "Grand Funk", ב"הלטר סקלטר" של "הביטלס" או אפילו במסמרים שנעץ Dave Davies מה"קינקס" בממברנה של הרמקול של מגבר הגיטרה שלו, כדי ליצר את צליל הריף המנסר בשיר "You Really Got Me". כולם צודקים, היופי במוזיקה הוא ההתפתחות וכל אומן הושפע ממשהו ככה שתמיד נוכל לחזור אחורה ולציין את המקורות המשפיעים, אבל אף אחד לא יוכל לקחת מהאלבום הזה את הבכורה ביצירת ז'אנר המטאל. הצליל המתכתי, הכבדות, האווירה הכללית שמרחפת מעל האלבום כולו, לא מותירם כל מקום לספק, זה אלבום המטאל הראשון! הסאונד הכל-כך ייחודי לאלבום הזה מיוחס ברובו לתאונה שעבר הגיטריסט Tony Iommi בגיל 17. במהלך עבודתו במפעל מתכות נחתכו קצות אצבעותיו האמצעיות, ועל מנת להקל על הכאב שבנגינה על גיטרה הוא עטף אותן בכובעוני פלסטיק קטנים. בנוסף, Iommi שחרר קצת את מיתרי הגיטרה בכדי להקל על אצבעותיו, דבר שהביא לצליל המתכתי והכבד שנשמע באלבום. מה שהשלים את הצליל הכבד היתה עבודת הבס של Geezer Butler שהיה גיטריסט בעברו ולא ממש ידע כיצד להשתלב עם נגינתו של Iommi על הבס. Butler מצא את עצמו לא פעם עוקב אחר הנגינה של Iommi ומחקה אותה באופן שהעצים את הכבדות בצלילים. (Photo: Metal Hammer Magazine) עוד דבר שהשפיע על הצליל קשור בתקלה מקרית של Tony Iommi בגיטרת ה- "Fender Stratocaster", בה נהג לנגן במהלך ביצוע ההקלטות. התקלה אילצה את Iommi לעבור לגיטרת "Gibson SG" ומי שמכיר יבין את ההבדל בצלילים בין שתי הגיטרות. לא יאומן שהאלבום הזה הוקלט מתחילתו ועד סופו בפחות מ- 12 שעות. כל השירים כאן הוקלטו בלייב בתאריך ה- 19 לנובמבר 1969. לא היו פה Overdubs, לא אפקטים ולא התערבות חיצונית אחרת. למעט צלילי הגשם הניתך והפעמון בתחילת האלבום וסולו הגיטרה בשירים " N.I.B. " ו- " Sleeping Village " שהוכפלו, הכל נשמע בדיוק כפי שהלהקה ניגנה באולפן. האלבום נפתח עם שיר הנושא " Black Sabbath ", לצלילי גשם כבד ופעמון שמפלח את הדממה. פתיחה אפלולית המתוזמנת באופן מושלם עם שם הלהקה ועם מועד יציאת האלבום, שלחלוטין לא היה מקרי. זה היה יום שישי ה- 13 לפברואר של 1970. השיר הזה מהווה הצהרת כוונות לכיוון המוזיקלי של הלהקה, אשר הושפע מז'אנר סרטי האימה ששטף את בריטניה באותן שנים, והגיע עד לביתם משפחות מעמד הפועלים של החברים מברמינגהם. "בלאק סאבאת'" היה שם של אחד מסרטי האימה שגיזר באטלר צפה בו והוא זה שהציע את השם ליתר החברים. Geezer Butler היה אז מאוד מושפע ממיסטיקה ומאגיה שחורה, קירות הדירה שלו היו צבועים בשחור עם צלבים נעוצים ותמונות של השטן תלויות עליהם. הריף המרכזי בשיר נוצר לאחר שאיומי שמע את באטלר מנגן קטע מהסוויטה "The Planets" של Gustav Holst, אשר נקרא "Mars". איומי הלך הביתה וביום המחרת חזר עם הריף המצמרר הזה. מה שתרם לצליל הכבד והאפל כאן היה השימוש של הגיטריסט Tony Iommi בריף המבוסס על "tritone" - מרווח צלילים בעל שלושה טונים שקיבל את הכינוי "ריף השטן". Iommi סטה קצת מהסולם הבלוזי-פנטטוני המוכר כדי לייצר את הריף האלמותי הזה שהיווה את הבסיס עליו מושתתים הריפים בכל הז'אנר. המילים לרצועה השניה " The Wizard " נכתבו על-ידי באטלר בהשפעת הקוסם גנדלף משר הטבעות. על המוזיקה חתומים כל ארבעת החברים. גירסה אחרת מספר שהשיר הושפע משיכור שגיזר ואוזי פגשו מחוץ לפאב ונראה להם כמו שדון. צליל המפוחית הסוחף בשיר הזה הינו פרי נגינתו של Ozzy Osbourne . השיר מובל על-ידי צליל המפוחית עליה מנגן Ozzy Osbourne והשילוב שלה עם הריפים המנסרים של Iommi פשוט אדיר. הקטע השלישי באלבום " Behind the Wall of Sleep " מבוסס על סיפור קצר של H.P. Lovecraft באותו השם. האינטרו לקטע הזה נקרא " Wasp " ומיד אחריו מגיעה שבירה למקצב איטי יותר. מעניין לציין שהריף בשיר "Cities On Flame With Rock and Roll" של להקת "Blue Oyster Cult" מאוד מזכיר את הריף בשיר הזה. כידוע, "Blue Oyster Cult" יועדה בתחילת דרכה להיות התשובה האמריקאית ל"בלאק סאבאת'". בגירסה האמריקאית של האלבום השיר מתחבר עם השיר הבא - "N.I.B." הקטע הרביעי באלבום " N.I.B. " הינו ללא ספק אחד הגדולים והמזוהים ביותר עם הלהקה. הוא נפתח עם סולו הבס של Geezer Butler שמוביל אותנו לקראת הריף האייקוני של השיר, אשר נכנס אחרי 40 שניות. רבות נכתב על המשמעות של ראשי התיבות "N.I.B.", לרבות כאלה שטענו שמדובר בצירוף המילים "Nativity In Black" ששימש כבסיס לסידרת אלבומי הטריביוט המופתיים ללהקה. עם זאת מדובר בכינוי שהעניק באטלר לזקנקן של המתופף Bill Ward שנראה כמו שפיץ הקצה של העט (NIB). האלבום כולל גם שתי גירסאות כיסוי, הראשונה " Evil Woman " של להקה אמריקאית בשם "Crow". השיר הוקלט כסינגל עוד לפני יום הקלטת האלבום ושוחרר עוד בחודש ינואר 1970. השיר לא זכה להצלחה אבל הביסייד שלו הינו שיר מעניין שלא יצא באלבום המקורי אלא רק בגירסא האמריקאית ונקרא " Wicked World ". הקטע " Sleeping Village " נפתח אקוסטי, אפל ומהפנט. יש אומרים שהוא מושפע ממשפטי המכשפות של סאלם. זה אחד השירים הראשונים שהלהקה נגנה בתוכנית הרדיו של John Peel בנובמבר 1969. גירסת הכיסוי השניה קצת יותר מעניינת והיא השיר " Warning " של להקת "The Aynsley Dunbar Retaliation", שהיה הרכב בלוז-רוק של מתופף אנגלי שניגן בזמנו עם כל ההרכבים הנחשבים. הביקורות לא הללו את האלבום בעת יציאתו, אולם הקהל אהב אותו, במיוחד הנוער שנמשך לצליל המחתרתי והאפל ולמוטיבים השטניים. למותר לציין שכאחד מהאלבומים המייסדים של הז'אנר הוא נמצא בכל רשימת דירוג אפשרית, הן של אלבומי המטאל והן בכלל. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!