כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 05.02.1990 הוא נולד למשפחה מורמונית אדוקה בווינטרבורן, כפר מנומנם מצפון לבריסטול, הוא נזכר, "זה היה כפר די פרובינציאלי, ושמרני". הוריו רצו שילך בדרכה של המשפחה, ומיסללו אותו על מנת להפוך למיסיונר מורמוני. אבל לויין האסי היו תוכניות שונות לחלוטין. הוא חש שיש לו את האיכויות על מנת לייצר קריירה מוזיקלית, הוא הושפע מ מארק בולן , וחלם להיות חלק מלהקה בסגנון של "לד זפלין". במהרה האסי יחל את צעדיו הראשונים בקריירה ששיאה בלהקת "The Mission" שאלבומה השלישי "Carved in Sand" יצא ב- 05.02.1990. בגיל 18, האסי עזב את כפר נעוריו לליברפול, שם הוא החל להתערות בסצנת הפוסט-Pאנק שוקקת החיים של אותה התקופה סביב המועדון המקומי "Eric's Club" שמשך אליו את מיטב אומני התקופה מלהקות כמו "Teardrop Explodes", "אקו והבנימן". בהמשך הוא יהפוך לאוהד של ה- "Mighty Reds". האסי שפגש שם את פיט ברנס, הפך במהרה לגיטריסט בלהקה שלו "Dead or Alive", אבל השניים לא ראו עין בעין, והאסי סגר עניין לאחר שנתיים. השלב הבא בקריירה שלו כללה מעבר ללידס ב-1984, בעקבות הזמנה להצטרף להרכב הרוק הגותי "סיסטרז אוף מרסי" של אנדרו אלדריץ', כאן הוא פגש את קרייג אדמס, לימים הבסיסט של "The Mission". השנים הפכו לחברים טובים "תמיד די הסתדרנו, היינו שני הילדים המרושעים הקטנים". האסי השתתף בכתיבה ובניגון ב"סיסטרז", אבל מעשה שטן, החיכוכים בינו לבין אלדריץ' הלכו, וגדלו, ולאחר שנה וחצי ואלבום אחד הוא עזב יחד עם חברו החדש קרייג אדמס. השניים ברוב חוצפתם הקימו להקה תחת השם "The Sisterhood". אלדריץ' זעם, הנטשתם, וגם ירשתם? הוא חשב לעצמו, ואיים בהגשת תביעה. לאחר מחשבה מחדש, האסי נזכר בעברו המורמוני, וקרא ללהקה "The Mission", על שם יומן מיסיונרי מורמוני שניתן לו על ידי הוריו בנערותו, כאשר עוד קיוו להשפיע עליו ללכת בדרכיהם. האסי ואדמס ערכו אודישנים בלידס, וצירפו את המתופף מיק בראון, ואת הגיטריסט יליד שפילד סיימון הינקלר, לשעבר שותף של ג'רוויס קוקר בגלגול המוקדם של להקת "פאלפ". זרעי קהל המעריצים שהתפתח במהירות טמונים בחלקם בסצנה הגותית, שבאותה עת מוקד המשיכה שלה היה בעיר לידס. הסאונד הסוער והחושני, העובדה שהיו לבושים שחורים, וכינו את עצמם אסקימוסים או מיסיונרים, סימנו אותם מיידית כחלק מהזרם הגותי. "זה לא כל כך שהיינו חלק מתנועה", טען האסי, "רק שמצאנו נשמות דומות שהתעסקו באותו סוג של מוזיקה, ספרות, סרטים, סגנון חיים ובגדים". השנים הראשונות של "דה מישן" התבטאו בשני אלבומים שהשאירו חותם פה ושם במצעדים, אבל בעיקר בהופעות החיות, ובשערוריות. "אמריקה היא ארץ הממתקים בהשוואה לאירופה", הסביר האסי. "כל הדברים האלה היו ניתנים להשגה בקלות, אז כמובן שהלכנו על זה. כן זה היה סיור מטורף, הרבה סמים, הרבה טירוף. חלק גדול מהיותך בלהקה הוא שאתה יכול להתנהג בצורה מופקרת לחלוטין בסיבוב הופעות. יש לך רישיון להיות דביל מוחלט." סיפר האסי כשהוא רומז להתנהלות של הלהקה, ובעיקר שלו עצמו בסיבובי ההופעות מעבר לים. ההשלכות למעשיהם לא איחרו להגיע, כאשר האסי ואדמס פרצו לבמה בתחתוניהם בלבד, כשהם צורחים לעבר הקהל. בהמשך, נאזק אדמס ע"י משטרת לוס אנג'לס בסאנסט סטריפ כשהוא שיכור ומבולבל. הוא ניצל ממעצר הודות לעבודה דיפלומטית של מנהל הלהקה, טוני פרין. משהו מהשאיפה של הלהקה לכיוון "לד זפלין", זכה לבוסט באלבומם הבא (1988) "Children" שאותו הפיק ג'ון פול ג'ונס , האלבום הגיע למקום השני בבריטניה, והלהקה חיממה בסיבוב ההופעות את רוברט פלאנט . האסי הראה את חוסר שביעות רצונו מהסאונד הכבד של "Children", וחזר לשתף פעולה עם מפיק האלבום הראשון טים פאלמר. האסי זוכר את מפגשי האלבום כמתוחים במיוחד. קוקאין הפך כעת למרכיב עיקרי בתזונתו של הזמר. "בסביבות התקופה הזאת התחלנו להרוויח קצת כסף, אז התרופות המועדפות שלנו נטו להיות שונות", מסביר האסי. "בזמן שעשיתי קוקאין, סיימון היה מעשן ספליף (ג'וינט), אז היינו במרחבי ראש שונים לגמרי. זה הפך לבעיה". המפיק טים פאלמר בהחלט שם לב שהינקלר היה "שקט מהרגיל", ונדחק יותר ויותר לשוליים באולפן. "בדיעבד, אם הייתי קצת יותר רגיש למה שקורה באותו זמן, כנראה שהייתי רואה שסיימון נאבק", מתוודה האסי. במחצית הראשונה של 1989, האסי בילה זמן מה בכתיבת חומרים חדשים בהרים בדרום ויילס לפני שהלהקה התכנסה מחדש באפריל כדי להתחיל בתהליך הקלטת האלבום "Carved in Sand", כאשר "האסקימוסים" (הכינוי של מועדון המעריצים) משתתף בבחירת השירים. בתחילת 1990 שוחררה הסנונית הראשונה מהאלבום " Butterfly on a Wheel " שהיה קרוב לעשות טופ 10 בבריטניה, והפך לשיר שהכי מזוהה עם הלהקה. האסי כתב את השיר הזה על התפוררות היחסים בין ג'וליאן ריגן סולנית להקת "All About Eve" לבין חברה ללהקה טים בריצ'נו. "All About Eve" ו- "The Mission" הרבו לשתף פעולה יחדיו. האסי הרגיש חסר אונים לראות שני אנשים שהוא מכיר היטב ואהב, קורעים זה את זה רגשית לגזרים, אבל לא העז להתערב מחשש שזה יחמיר את המצב. שם השיר שאב השראה ממאמר מערכת משנות ה-60 של ויליאם ריס-מוג שהטיל ספק בחומרת עונשי המאסר שהוחלו על חברי להקת "הרולינג סטונס" בגין עבירות סמים קלות. השיר שפתח את האלבום " Amelia " הגיע כהשראה ממכתב שהאסי קיבל ממעריצה שבו חשפה פרטים על התעללות שעברה בידי אביה. כשהוא נרגש מהכנות והפתיחות של מכתבה, הוא כתב את "אמיליה" (לא שמה האמיתי). כמה שנים לאחר מכן, אותה אישה פנתה אליו שוב כדי להודיע ​​לו כמה היא מעריכה את השיר ושהיא מצליחה בחיים. שירים נוספים באלבום כוללים את " Deliverance " ו- " Into the Blue " שנכתב כקינה סביבתית על מצבו של כדור הארץ (There's a shuffling man with plastic on his head), ו- " Grapes of Wrath " שנכתב על עבודת האדמה. במהלך סיבוב ההופעות המוצלח, הפכה מריבה שטותית בין האסי להינקלר (לא נתנו למכר שלו לעלות לאוטובוס הלהקה) לקש ששבר את גב הגמל ביחסיהם. הינקלר עזב אותם, ובדיעבד היה זה קו פרשת המים של "The Mission" ברגע קריטי. רגע לפני פריצתו של הגראנג', הם לא יצליחו לשחזר את ההצלחה הזאת שוב. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

האלבום העשירי של ה- "Foo Fighters" העונה לשם "Medicine at Midnight" יצא לאור ב-5 לפברואר 2021. האלבום "Medicine at Midnight" הוא האלבום העשירי של ה- "Foo Fighters" והראשון שלהם מאז "Concrete and Gold" ששוחרר בשנת 2017. באוקטובר 2018, לאחר סיום סיבוב ההופעות שליווה את האלבום "Concrete and Gold", הודיעה הלהקה כי היא יוצאת להפסקה. פחות משנה לאחר מכן קיבלנו איתות ראשון מהמתופף Taylor Hawkins, אשר באוגוסט 2019 דיווח כי Dave Grohl כבר התחיל לעבוד על דמואים לאלבום הבא. ההקלטות החלו באופן רשמי באוקטובר 2019 בבניין גדול וישן משנות ה-40 של המאה הקודמת, כאשר על הקונסולה בעמדת המפיק יושב Greg Kurstin אשר הפיק גם את אלבומה הקודם של הלהקה ובחנוכה 2020, 2021 ו-2022 הביא לנו יחד עם גרוהל שירים של אומנים יהודים. בפברואר 2020 גרוהל אישר שההקלטות הסתיימו והכוונה המקורית היתה לשחרר את האלבום זמן קצר לאחר מכן לרגל חגיגות "חצי יובל" ללהקה, אשר אלבומה הראשון שוחרר בדיוק 25 שנה קודם לכן. ואולם, משבר הקורונה שיבש את התוכנית המקורית והוצאתו של האלבום נדחתה כמעט בשנה. דייב ציין שהיו שירים באלבום שלקח לו 45 דקות לסיים את כתיבתם ויש גם אחד שכולל ריף שהוא התחיל לכתוב לפני 25 שנה בסיאטל. האלבום הזה ללא ספק שונה ואחר ממה שהורגלנו לקבל מה"פ'וס". הוא מקפיץ, הוא שמח, הוא קליט הוא מסיבתי. תקשיבו לדוגמא למקצב הפתיחה "המייקל ג'קסוני" בפתיחה של שיר הנושא "Medicine at Midnight", האזינו למקהלה בשיר הפתיחה "Making a Fire", ותבינו על מה אנחנו מדברים. האלבום הזה גם אוחז בשיא כאלבום האולפן הכי קצר של הפו'ס, עם 36 דקות מוזיקה בלבד. דייב גרוהל הצהיר שהוא רצה לייצר אלבום "כייפי" משהו כמו "Let's Dance" של David Bowie. הוא ציין שהאלבום הזה לא ישמע כמו שום דבר אחר שהלהקה עשתה עד היום. שיש בו פזמונים כל-כך קליטים ש- 50 אלף מעריצים יצרחו יחד בהופעות. גם טיילור ציין שהאלבום הזה יותר מכוון פופ מאשר ההוצאות הקודמות שלהם ואישר שבמהלך ההקלטות נעשה שימוש בלופים של תופים. הסינגל הראשון "Shame Shame" אשר שוחרר ב- 7 לנובמבר 2020 עזר לנו להבין מדוע דייב ציין שהאלבום הזה לא דומה לשום דבר שה"פ'וס" עשו בעבר, עם סאונד שמכניס אותם לטריטוריה חדשה. הבסיסט Nate Mendel ציין שהשיר התחיל בכלל מאוסף של קליקים של דייב ושתפקידי הבס שלו הוספו רק לקראת סיום ההקלטות. עם נתון של למעלה מ-5 מיליון צפיות בפחות מחודשיים מאז יציאתו, נראה כי הקהל הצביע באצבעות ואוהב את הכיוון החדש שהלהקה הולכת בו, או לפחות מפרגן לה על הניסיון להתפתח לתחומים חדשים. הסינגל השני מהאלבום "No Son of Mine" שוחרר ב- 1 לינואר 2021 ופתח לנו את השנה בסערה, עם ריף מהיר ומוטרף שמגזין NME תיאר אותו כמעין קריצה ל- "Stone Cold Crazy" של "Queen" ו- "Ace of Spades" של "Motörhead". הלהקה הספיקה לבצע את השיר בתוכנית Jimmy Kimmel Live ב- 14 לינואר 2021. שיר נוסף שבוצע בתוכנית באותו היום היה הסינגל השלישי ששוחרר מהאלבום "Waiting on a War", אשר יצא בדיוק ביום הולדתו ה- 52 של דייב, ב- 14 לינואר 2021. השיר הזה נכתב על-יד גרוהל לאחר שבתו Harper Grohl שאלה אותו בדרך לבית הספר האם תהיה מלחמה? הוא מיד חזר הביתה וכתב את השיר. מדובר בשיר אנטי מלחמתי שברובו מלווה בגיטרה אקוסטית, אשר מבחינת הסאונד והדרייב שלו הוא הדומה ביותר בסגנונו ל"פו פייטרס" המוכרת, מאשר יתר שירי האלבום. שלושת הסינגלים הללו מציגים את מגוון הסגנונות שניתן למצוא באלבום. הם ממחישים את הכוונה של הלהקה להתפתח למחוזות מוזיקליים חדשים ושונים ואנחנו מאוד אוהבים את זה, רק שמהאזנה ראשונה עולה התחושה שהרצון להשתנות ולהתפתח מוזיקלית (אולי לכבוד חגיגות 25 שנה ללהקה) בא קצת על חשבון הגיבוש, כאשר האלבום הזה נשמע יותר כמו אוסף של שירים אקלקטיים מאשר אלבום שלם ואחיד. להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

הוא לא רק בסיסט, הוא מולטי אינסטרומנטליסט, הוא בלונדיני וגבוה מאוד ו"גאנז" הם רק חלק מהקריירה שלו. אז בואו תלמדו קצת על Duff McKagan... (Photo: Kevin Winter) = שמו המלא הוא Michael Andrew McKagan והוא נולד בסיאטל שבארה"ב ב- 5 לפברואר 1964. = את הכינוי Duff הוא קיבל עוד כשהיה תינוק כחלק מילדותו האירית. = הוא הצעיר מבין 8 אחים ובן להורים גרושים. = למרות שהיה תלמיד מצטיין ואפילו קיבל אות כבוד הוא עזב את בית הספר בכיתה י' והתחיל לעבוד כקונדיטור, אך אל דאגה הוא השלים בגרויות בשלב מאוחר יותר. = אחיו Bruce הוא זה שלימד אותו לנגן על גיטרה בס והוא הושפע בעיקר מנגני פאנק כמו Barry Adamson ו- Paul Simonon. = בגיל 15 הוא הקים את להקתו הראשונה The Vains, כשבמקביל הוא ניגן גם בלהקת The Living שקיבלו חשיפה בעקבות חימום הלהקות Hüsker Dü ו- D.O.A. = בשנת 1980 הוא הצטרף כמתופף ללהקת הפאנק-פופ Fastbacks. הלהקה הייתה פעילה עד שנת 2001 והחליפה יותר מ-15 מתופפים. = שנתיים לאחר מכן הוא עבר להיות המתופף של להקת The Fartz שהייתה אחת מהלהקות הבולטות בז'אנר ההארד רוק בסיאטל והתפרסמה בעקבות סגנון המוסיקה המהיר והכבד. דאף הקליט עימם מספר דמואים שכמה מהם נכנסו לאחד האלבומים שלהם. = עוד באותה שנה החליטו שניים מחברי הלהקה, דאף ו-Paul Solger להקים להקה אחרת בשם Ten Minutes Warning. דאף תפס את תפקיד הגיטריסט והם צירפו שני חברים נוספים כשאחד מהם הוא המתופף העתידי של להקת Mother Love Bone והוא Greg Gilmore. (Photo: Media Punch) = יש אומרים שלהקת ה- Hardcore Punk הזו סללה את הדרך לפריצתה של סצנת הגראנג' בסיאטל. = בשנת 1984 התפרקה הלהקה ודאף וגרג עברו ללוס אנג'לס לחפש את עתידם המוסיקלי. = דאף מצא עבודה כמלצר במסעדת בשר וגרג שלא הצליח לצאת מההלם של לוס אנג'לס המוטרפת החליט שהוא חוזר הביתה לסיאטל (וטוב שכך כי אז נוצרה "Mother Love Bone"). = כשהוא עדיין מחפש את עתידו המוסיקלי, הוא החליט לענות למודעה בעיתון של להקה שמחפשת בסיסט. = בפגישה חיכו לו המתופף Steven Adler והגיטריסט Slash ולא...זה לא מה שאתם חושבים... = השלושה החליטו שהם מקימים להקה בשם The Road Crew והם החלו לנגן ביחד ובמקביל לחפש זמר ללהקה, אך מאחר והם לא מצאו אף זמר ושום דבר לא חיבר את השלושה ביחד, סלאש החליט שהוא מפרק את החבילה. = באותו הזמן במקום אחר בלוס אנג'לס הייתה להקה בשם "Hollywood Rose" בה היו חברים הזמר Axl Rose והגיטריסט Izzy Stradlin ובנוסף הייתה להקה בשם "L.A. Guns" בה היו חברים הגיטריסט Tracii Guns, המתופף Rob Gardner והבסיסט Ole Beich. איכשהוא קרה ששתי הלהקות הללו התפרקו ויצרו יחד להקה בשם "Guns N’ Roses". = במרץ 1985 החליף דאף את Ole הבסיסט וביוני החליפו סטיבן אדלר וסלאש את גאנס ואת גארדנר, כך התחיל דאף את דרכו בלהקה הגדולה ביותר בקריירה שלו. (Photo: Paul Natkin) = שנתיים לאחר מכן, ביולי 1987 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה Appetite for Destruction שהפך להיות אלבום הבכורה הנמכר ביותר בכל הזמנים בארה"ב. = פחות משנה לאחר מכן הוציאה הלהקה את האלבום G N' R Lies שגם הוא הגיע לפסגת המצעד וכבש את המקום ה-2. = בספטמבר 1991 שיחררה הלהקה את שני האלבומים Use Your Illusion I ו- Use Your Illusion II שהגיעו יחד למקום הראשון ושני במצעד הבילבורד, הישג שאף להקה לא השיגה. = בנובמבר 1992 שיחררה הלהקה את אלבום הקאברים " The Spaghetti Incident ? " שבו דאף שר ארבעה שירים. = בספטמבר 1993 הוציא דאף את אלבום הסולו הראשון שלו "Believe in Me" כשהוא מנגן בכל הכלים וגם שר. הוא גם מארח באלבום חברים רבים כמו: Slash , Matt Sorum , Dizzy Reed, Gilby Clarke , Sebastian Bach , Rob Affuso, Dave Sabo , Lenny Kravitz ו- Jeff Beck . = בשנת 1994 הוא חלה משתיה מרובה של אלכוהול כשגופו מתקשה לתפקד באופן קיצוני כתוצאה מכך. = שנתיים לאחר מכן דאף הקים סופרגרופ בשם "Neurotic Outsiders" יחד עם Steve Jones מה- "Sex Pistols", Matt Sorum ועם John Taylor מ- "Duran Duran". הם הוציאו אלבום אחד עם שם הלהקה ויצאו לסיבוב הופעות קצר כשאחריו הם הוציאו EP עם חמישה שירים בשם "Angelina". = ב-1995 משתתף דאף בהקלטות אלבום הסולו הבכורה של סלאש "It's Five O'Clock Somewhere". = באוגוסט 1997 עזב דאף את "גאנז" באופן רשמי וחזר לסיאטל כשהוא מספר שעיקר העזיבה נבעה מהרצון שלו להיות אבא ולהשקיע בהורות ובעצמו כמוסיקאי. = כשסצנת הגראנג' בשלב הדעיכה שלה החליט דאף לארגן מחדש את להקתו מהעבר "Ten Minutes Warning" והם מוציאים אלבום על שם הלהקה בשנת 1998 תחת חברת התקליטים "Sub Pop". = באותה שנה משתתף דאף בהקלטות אלבום הסולו השני של חברו איזי בשם "117°" ובאלבום הסולו השלישי שלו "Ride On" ואח"כ גם באלבומים הבאים של איזי. (Photo: Kevin Winter) = בשנת 1999 היה אמור לצאת אלבום הסולו השני של דאף "Beautiful Disease" אך בעקבות התפרקות חברת התקליטים Geffen זה לא יצא לפועל ודאף הקים את להקת "Loaded" על מנת לצאת לסיבוב הופעות לאלבום (אם הוא לא יצא אז לפחות להופיע איתו). = למרות שהלהקה התפרקה מיד אח"כ היא הורכבה מחדש בשנת 2000 והוציאה את אלבום הבכורה שלה "Dark Days Cab" בשנת 2001. = בשנת 2002 יחד עם חברו Dave Kushner מלהקת "Loaded" הקים דאף עם חבריו מג"אנז" את הסופרגרופ "Velvet Revolver" כשהם לוקחים לתפקיד הזמר לא אחר מאשר Scott Weiland . (Photo: M&M Group) = הסופרגרופ המטורף הזה מוציא את אלבום הבכורה שלו " Contraband " ב-2004 והוא מטפס הישר למקום הראשון במצעדים ועימו הם גם זוכים בגראמי. = במהלך 2006 מצטרף דאף כגיטריסט ליווי למספר הופעות של "Alice In Chains". = האלבום השני של הלהקה "Libertad" יוצא ב-2007 כשהוא מביא הרבה פחות הצלחה מהאלבום הראשון והחברים יוצאים להפסקה ב-2008 לאור האיחוד של להקתו של סקוט "Stone Temple Pilots". = באותה שנה שוב מאחד דאף את להקתו "Loaded" והם מוציאים EP באותה שנה בשם "Wasted Heart" ושנה לאחר מכן הם מוציאים את אלבומם השני "Sick". = בשנת 2010 קיבל דאף הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה, להיות הבסיסט של "Jane's Addiction". הוא כתב עם הלהקה מספר שירים ואף הופיע איתה 4 הופעות, אבל 6 חודשים לאחר מכן התפרקה הלהקה. = באוקטובר 2010, 17 שנה לאחר עזיבת "גאנז", הופיע דאף עם מה שהיה אז "גאנז" לארבעה שירים במהלך הופעה בלונדון. = חוזרים ל- "Loaded" ודאף מקליט עם הלהקה את אלבומה השלישי "The Taking" שיוצא ב-2011 כשבאותה השנה הם מופיעים פעמיים כמופע חימום ל"גאנז". = באפריל 2012 נכנס דאף יחד עם "גאנז" למוסד שזוכה לאחרונה להרבה השמצות, והוא "Rock and Roll Hall of Fame". = באותה שנה הוא יוצא לסיבוב הופעות עם סופרגרופ בשם "Rock N Roll All Stars" שהופך אח"כ ל- "Kings Of Chaos". = בשנת 2014 מחליף דאף את הבסיסט של "גאנז" לחמש הופעות מלאות מה שנראה כניצנים של איחוד ההרכב הגדול. = בפסטיבל "Coachella" ב- 2016 גם סלאש מצטרף ל"גאנז" ומשם נוצר האיחוד המפורסם של דאף, אקסל וסלאש לגאנז והם יוצאים לסיבוב ההופעות המדהים "Not in This Lifetime...". = במאי 2019 משחרר דאף את אלבום הסולו השלישי שלו "Tenderness" שהוא השראה מחוויותיו של דאף מסיבוב ההופעות של "גאנז". = באוגוסט 2021 התרחש עוד דבר מופלא (למרות שאיננו תמימי דעים), הלהקה הוציאה סינגל ראשון בהרכבה הנוכחי "Absurd", בהמשך יצאו גם סינגלים נוספים "Hard Skool", "Perhaps" ו- "The General". סינגלים שאולי מאותתים כי הלהקה מתכננת להוציא אלבום בעתיד או שאולי זה רק ניסוי כלים שבודק איך ההרגשה שלהם שוב יחד בסטודיו. = בשנת 2023 הוציא דאף את אלבום הסולו הרביעי שלו "Lighthouse". = בנוסף לכשרונו המוסיקלי דאף גם כותב. הוא כותב טור ב- SeattleWeekly.com, טור שבועי בשם Duffonomics באתר של פלייבוי וטור באתר הספורט ESPN.com. = האוטוביוגרפיה של דאף בשם "It's So Easy (And Other Lies)" יצאה באוקטובר 2011 וארבע שנים מאוחר יותר הוא הוציא ספר בשם "How to Be a Man: (and other illusions)" שאותו ליווה EP עם שלושה שירים. = הוא נישא בפעם השלישית ל- Susan Holmes ולהם שתי בנות. = דאף היה בין האחרונים שראה את Kurt Cobain . הוא היה איתו באותו מטוס בדרך לסיאטל, ראה שמצבו הנפשי לא טוב והזמין אותו אליו הביתה. קורט סירב. יומיים לאחר מכן הוא התאבד. = הוא שמאלי ולמד לנגן על הגיטרת בס לשמאליים של אחיו שגם היה שמאלי. כשאחיו עזב עם הגיטרה והוא לא מצא גיטרה לשמאליים, הוא לימד את עצמו לנגן מחדש על גיטרה רגילה. = דאף מתאמן בקיקבוקסינג ואף מתחרה בכך באופן מקצועי. = הוא פעם "התגושש" עם Chris Holms מלהקת "W.A.S.P." ושבר לו שתי צלעות בגלל שירד על Slash . = הוא עיוור צבעים. = הסרט האהוב עליו הוא התפוז המכני. = הוא היה חבר בסופרגרופ "Hollywood Vampires" בה חברים גם השחקן ג'וני דפ, הגיטריסט ג'ו פרי, Alice Cooper ו- Matt Sorum . (Photo: Cereal Kyler) = לטענתו הבירה הדימיונית ששותה הומר סימפסון "Duff" היא על שמו. = הוא השתתף וכתב במשותף כמה שירים באלבום "Brick by Brick" של Iggy Pop . = בשנת 2012 הוא הקים את ההרכב "Walking Papers" מעין סופרגרופ שכלל בין היתר חברים מ- "Screaming Trees" ו- "The Missionary Position". באלבום הראשון של הלהקה שיצאה בשנת 2013 שיתף איתם פעולה גם מייק מקרידי מ- "Pearl Jam". = הוא מעריץ שרוף של Prince והושפע מאוד מהאלבום 1999 שלו שגם כתב בחוברת שצורפה למהדורת הדלוקס שלו על כיצד הוא השפיע עליו. אפילו גיטרת הבס שלו כוללת את הסמל האייקוני של פרינס. = הוא חלק מלהקת הליווי של Ozzy Osbourne באלבום " Ordinary Man " משנת 2020 ובאלבום " Patient Number 9 " משנת 2022. להאזנה לאלבום הסולו שלו "Tenderness" ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

הוא חמוד, קטן ומיוחד אנחנו מתכוונים ל- EP הראשון של "Alice in Chains" שיצא ב-1992 – "SAP" בזמן שהמוסיקה מסיאטל תפסה תאוצה, "אליס" הייתה מועמדת לגראמי (שוב) ואלבום הבכורה שלהם "Facelift" מכר יותר מחצי מיליון עותקים בשנה הראשונה... אז נכנסו חברי הלהקה לאולפן להקליט שיר לפסקול הסרט "Singles" ובמקביל להתחיל לעבוד על האלבום הבא. אז השיר המפורסם שהוקלט לסרט היה " Would? " שהופיע גם באלבום הבא של הלהקה אך בנוסף לשיר הזה הם הקליטו עוד 10 שירים. במהלך ההקלטות, חלם המתופף Sean Kinney שהלהקה מקליטה EP שנקרא "SAP". הלהקה החליטה שלא מתעסקים עם הגורל והוציאה חמישה שירים יפייפיים מתוך הדמואים. זו היא הפעם הראשונה שהקהל שומע את הלהקה עם כלים אקוסטיים, ללא עוצמות הדיסטורשן והתופים. שני שירים מתוך ה-EP בוצעו בהופעת ה- MTV Unplugged הפנומנאלית של הלהקה. האלבום נפתח עם השיר " Brother " אותו כתב Jerry Cantrell לאחיו הצעיר דיויד, ג'רי כתב את השיר על התקופה בה הוא ואחיו לא ראו אחד את השני במשך 7 שנים. כשההורים שלהם התגרשו האחים התפצלו, ג'רי עבר לגור עם אימו ואחיו עבר לגור עם אביו. זו הפעם הראשונה שג'רי הוא הזמר המוביל בשיר של הלהקה. בפזמון האחרון של השיר מצטרפת הזמרת המדהימה Ann Wilson מלהקת "Heart", מה שמעניק לשיר משב רוח מרהיב !! You were always so far away I know that pain, so don't you run away Like you used to do השיר הבא שגם בוצע באותה הופעה הוא " Got Me Wrong ", הוא יצא כסינגל אחרי הופעתו בסרט "Clerks" שהביא לחשיפה עוד יותר גדולה לאלבום ולמוסיקה של הלהקה בכלל. השיר נכתב על היחסים בין גבר לאישה כשאחד הצדדים לא מצליח להבין את הצד השני. I haven't felt like this in so long Wrong, in a sense too far gone from love That don't last forever Something's gotta turn out right בשיר הבא מככב ההרכב "הידוע" " Alice Mudgarden", אתם בטח חושבים שאנחנו צוחקים אבל לא. בשיר " Right Turn " מתארחים Chris Cornell מלהקת "Soundgarden" ו- Mark Arm מלהקת "Mudhoney", להקות שהיו מאוד בולטות בסצנת המוסיקה בסיאטל. ג'רי, כריס ומרק, שלושה קולות מדהימים ומרגשים עם גיטרה אקוסטית, לא צריך יותר מזה כלום וזה לא פלא שג'רי ו- Layne Staley התעקשו שהשניים ישתתפו ב-EP הזה. בקרדיטים לאלבום הם לא כתובים בשמותיהם אלא הם מקבלים את הכינוי "Alice Mudgarden". השיר נכתב על זוגיות שהתפרקה בין גבר לאישה כששניהם לא מבינים למה היה פרוק ושניהם סובלים מכך. Now we're as low as we can get Can't leave and can't forget We ain't right, we ain't right Not right, we ain't right השיר הרביעי והאחרון (יש גם שיר חבוי) הוא " Am I Inside ", הוא גם השיר היחיד באלבום שליין כתב וגם פה מצטרפת Ann Wilson המדהימה. כבר במילות הפתיחה מרגישים את הכתיבה הקודרת והעמוקה של ליין. Surrounded by empty souls Artificial courage used And because so, once was mine I walk this maze alone השיר החבוי (וטוב שכך) באלבום הוא " Love Song ", הוא אוסף של רעש מגוון עם נפיחות, גיהוקים, צעקות וכיסוחי דיסטורשן כשמישהו ברקע זועם וצועק בקול רם על אהובתו במגפון והוא מסתיים בנגינת פסנתר ענוגה. היה אפשר לוותר עליו מאחר והוא בשום צורה לא מתאים לאווירת האלבום. Wash my face, cut out my teeth and tell me to grin My gums are bleeding! My gums are bleeding! "אליס" חושפים בפעם הראשונה את היכולות האינסטרומנטליות המרהיבות ואת הצד הרך שלהם, אנחנו חושבים שזו אחת הלהקות הגדולות בביצועי האנפלאגד בכלל. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כבר למעלה מ- 30 שנה" מאז שוחרר "Innuendo" - אלבום האולפן האחרון של "Queen"' שיצא בחייו של Freddie Mercury , והגעגועים לאחד הקולות הגדולים במוזיקה רק הולכים ומתעצמים. זה הסיקור הראשון שלנו בסדרת הסיקורים על האלבומים המופלאים ששוחררו בשנת 1991. לחצו בתיוג על " Class Of 91 " ותיכנסו לעולם המופלא של אלבומי המופת ששוחררו בשנת 1991. הזמן מרפא? לפחות ככה לימדו אותנו לחשוב. שטויות! ככל שהזמן חולף אתה רק מבין כמה הפסדת ובמקרה הזה כולנו הפסדנו ובגדול. חושבים אחרת ? אז תחשבו שוב! אם "Innuendo" זה מה ש- Freddie Mercury והחברים הצליחו לייצר כשהלהקה חולה, פצועה, מדממת וכואבת את מצבו של חברם הטוב, רק תחשבו מה הם היו יכולים להוציא תחת ידם במשך 30 שנה ויותר שחלפו מאז, ועד כמה אנחנו המעריצים הפסדנו. אז "Innuendo" ששוחרר ב- 4 לפברואר 1991 הוא אלבום האולפן ה- 14 של "Queen", והוא גם כנראה זה שתהליך יצירתו היה הכי כואב ומייסר עבור חברי הלהקה. בדיוק היום בשנת 1977 שוחרר אלבום ענק אחר שנולד מתוך כאב, " Rumours " של "Fleetwood Mac", שנוצר בזמן שמערכות היחסים של כל אחד מחברי הלהקה מתפוררות. קיים דמיון רב בין תהליך היצירה של שני האלבומים הגדולים הללו. בשני המקרים הדינמיקה הייתה זהה, אם כי הסיטואציות היו שונות, ונסביר: במקרה של "פליטווד מק" כל שירי האלבום נכתבו מתוך הכאב הגדול שחוו חברי הלהקה כתוצאה מפירוק מערכות היחסים של כל אחד מהם. חברי הלהקה לא יכלו לראות זה את זה והתקשורת ביניהם נעשתה דרך השירים שכתבו. גם במקרה של קווין מרבית שירי האלבום נכתבו מתוך הכאב שנבע ממצבו של Freddie Mercury , וגם הפעם חברי הלהקה החליפו את ערוץ התקשורת הישיר ביניהם בתקשורת דרך השירים, רק שבמקרה זה חוסר התקשורת הישירה נבע ממבוכה ועצב, גדול, להבדיל מקנאה וכעס שהיו במקרה של "פליטווד מק". הסיפור של "Innuendo" מתחיל היכן שמסתיים סיפור הקלטת האלבום ה- 13 של הלהקה "The Miracle", ששוחרר בשנת 1989. בשלב זה כבר אובחן Freddie Mercury כחולה איידס. הוא אסף את חבריו ללהקה לשיחה בביתו, הודיע להם על מחלתו ואמר שהוא לא רוצה שהדבר יתגלה וכי הוא לא מעוניין יותר לדבר על זה. מרקורי ציין בפניהם שהוא מעוניין ליצור מוזיקה עד הרגע בו לא יוכל עוד לעשות זאת מבחינה פיזית וכי הוא מעוניין שהם יתמכו בו. זו למעשה היתה השיחה הפתוחה היחידה של כל חברי הלהקה על הנושא. (Photo: queenphotos.wordpress.com) בעקבות כך, התכנונים לסיבוב הופעות לקידום האלבום "The Miracle" הוחלפו מיד בתוכניות להקלטת אלבום חדש, אך בשלב זה כבר השמועות על מצבו הרפואי של Freddie Mercury החלו להתפשט והן לובו בעקבות מיעוט ההופעות של מרקורי בציבור. בניסיון להפריך את השמועות העניק מרקורי ראיון לרדיו BBC וציין שהלהקה מעוניינת לשבור את הרצף של אלבום, סיבוב הופעות, אלבום סיבוב הופעות. כאן המקום לציין שהלהקה כולה התייצבה כמו חומה בצורה סביב Freddie Mercury , במהלך כל אותה תקופה ועד ממש לפני מותו. הם הדפו כל שמועה והפריכו כל טענה באשר למצבו. הם שמרו על הסוד הגדול בנוגע למצבו של מרקורי באדיקות רבה, לעיתים אף נאלצו לשקר למקורבים ואפילו לבני משפחה, ובלבד ששום דבר לא ידלוף החוצה. מרקורי ציין בפני חבריו שהוא אינו מעוניין שהקהל ירכוש את המוזיקה שלו מתוך רחמים, ולכן היה חשוב לו לשמור על נושא המחלה בסוד. זה היה רצונו של מרקורי והם הגנו עליו בחירוף נפש. ואכן, בהתאם לבקשתו של Freddie Mercury , ההקלטות לאלבום החלו במחצית שנת 1989, בסמוך למועד שחרורו של האלבום "The Miracle", ממש כמו במלחמה כנגד הזמן. אבל הצרות לא פסקו, שכן התקשורת לא נתנה ללהקה מנוח והכתבים השונים היו צובאים מחוץ לביתו של Freddie Mercury ואולפן ההקלטות בלונדון, באופן שהטריד את מנוחתו של מרקורי ומנע מהלהקה להתרכז בהקלטות. גם מצבו הרפואי של מרקורי לא תמיד אפשר להקליט את האלבום ברצף. היו ימים בהם הוא לא הגיע לאולפן, בימים אחרים הוא הגיע אך היה שרוי בכאבים שלא אפשרו את ההקלטות והיו כאלה בהם התעייף מהר מידי או אפילו לא יכל לעמוד. במטרה לשנות את האווירה ולברוח קצת מהתקשורת הבריטית, העתיקה הלהקה בשלב מסוים את ההקלטות לאולפנים במונטרו שווייץ, בכדי לאפשר ללהקה להתרכז בתהליך היצירה וההקלטה. חברי הלהקה התקרבו מאוד במהלך תהליך ההקלטות והגם שהאווירה היתה קשה וכואבת, הם הצליחו ליהנות מהזמן ביחד ומהעובדה שהם ממלאים את רצונו האחרון של חברם הטוב לעשות את מה שהוא הכי אוהב. (Photo: queenphotos.wordpress.com) האווירה הזאת משתקפת היטב בחלק גדול מהשירים באלבום הזה. הרצועה הראשונה ושיר הנושא " Innuendo " התחילה בכלל מג'אם סשן של החברים באולפן בשוויץ. Freddie Mercury כתב את המילים יחד עם Roger Taylor וגם יצר את המלודיה. השיר נכתב כטריביוט ל"לד זפלין" ובעיקר לשיר "Kashmir". קטע הפלמנקו באמצע השיר עם הגיטרה הקלאסית, מנוגן על-ידי Steve Howe גיטריסט להקת "Yes", אשר עבר באולפן ומרקורי ביקש ממנו לנגן את הקטע. וכמה שהשיר הזה מזכיר את הדברים האפיים, המורכבים והקלאסים שהלהקה עשתה אי שם בשנות השבעים, עם חילופי סגנונות ומקצבים שמתחילים בבולרו, חולפים דרך פלמנקו ומחליפים להארד רוק ופרוגרסיב. כשהשיר הזה שוחרר פשוט התמלאנו אושר צרוף. זו היתה מעין סגירת מעגל שכן מאז " Bohemian Rhapsody " לא שמענו מפגן גרנדיוזי ואפי ברמה כזאת מהלהקה שאנחנו כל-כך אוהבים. קטע המעבר האופראי בהחלט מתכתב עם הרפסודיה והשניות הראשונות באינטרו של הקטע עם הגיטרה הקלאסית מתכתב עם "Love of My Life" מביצוע ההופעה של "Live Killers!". סגירת המעגל היא ללא ספק לא רק שלנו אלא בעיקר גם של הלהקה. ואם דיברנו על התקשורת בן חברי הלהקה דרך השירים, אז למרות שטיילור היה שותף מהותי בכתיבת המילים לשיר, הרי שממש שומעים את קולו של פרדי מדבר מהדף. הוא שר על הפרידה והשחרור: "אתה יכול להיות מה שאתה רוצה להיות... אתה יכול להפוך את עצמך למה שאתה חושב שהיית יכול להיות". והוא שר על האכזבה מבורא עולם: "אם יש אלוהים או סוג של צדק כלשהו, אם יש סיבה לחיים או למוות.. אם יש תשובה לשאלה שאנחנו חיבים לשאול, גלה את עצמך, מגר את פחדנו, הסר את המסכה". מילים עוצמתיות שבאות מתוך תהליך של השלמה עם המות. השיר הזה שוחרר כסינגל הראשון מתוך האלבום, הוא השיר הכי ארוך של הלהקה ששוחרר כסינגל (אפילו ארוך יותר מרפסודיה בוהמית) והוא הפך ללהיט השלישי של הלהקה שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי (לפניו היו " Bohemian Rhapsody " ו- "Under Pressure"). הרצועה השניה " I'm Going Slightly Mad " נכתבה על-ידי Freddie Mercury בביתו בלונדון, בסיוע חברו Peter Straker שתרם קצת למילות השיר, והמוזיקה פשוט תואמת את הרעיון המרכזי עם אקורדים מוזרים ומלודיה לא שיגרתית שנשמעות על גבול הפסיכלדיה. עבודת הבס של John Deacon בקטע הזה פשוט גאונית!!! ואי אפשר לדבר על השיר הזה בלי להיזכר בוידאו המוטרף שצולם כדי לקדם אותו ופשוט משלים את השיגעון דרך התיאטרליות של מרקורי. הקטע השלישי " Headlong " נכתב על-ידי Brian May עבור אלבום הסולו שלו, "Back To The Light" ששוחרר בשנת 1992, אך כשמרקורי שר אותו מיי התלהב והסכים שהוא יוקלט עבור הלהקה. זה היה הסינגל השלישי מהאלבום בכל העולם והראשון ששוחרר בארה"ב וזכה שם להצלחה גדולה, לא מעט בזכות הריף הכסחיסטי והקליט שלו. בדומה, גם השיר " I Can't Live with You " נכתב על-יד Brian May לאלבום הסולו שלו, בעקבות פרידתו מאשתו וגם הפעם מיי הסכים לתרום אותו לאלבום של הלהקה לאחר ששלושת החברים התלהבו ממנו. ואנחנו שבים לתקשורת הבין אישית דרך השירים עם הקטע " Don't Try So Hard " שכתב Freddie Mercury ומדבר על התגברות על מכשולים ומהמורות בחיים, על אומץ ושכנוע עצמי ועל זה שלפעמים לא צריך ממש להתאמץ. כאילו מרקורי משכנע את עצמו שאפשר לשחרר. שיר באווירה מאוד מלנכולית עם הצעקה של מרקורי בכניסה לפזמון "אל תנסה בכל הכח" שפשוט מפלחת את הלב ועם הסולו של מיי שפשוט ממיס כל טיפת קרח בקטבים. השיר " Ride the Wild Wind " הולחן על ידי Roger Taylor , שהקליט לו אפילו דמו עם שירה משלו. בגרסה הסופית שנכנסה בסופו של דבר לאלבום Freddie Mercury שר ליד עם Roger Taylor על קולות רקע. מדובר בסוג של שיר המשך לשיר "I'm in Love with My Car" מהאלבום " A Night At The Opera ", שהתמקד בתשוקה של טיילור למכוניות מרוץ, רק שהפעם מדובר בשיר באוקטן גבוה עם מקצב RPM מהיר יותר על התופים וליין בס קצבי שמדמים את התחושה של מהירות, עם צלילי שאגות המנוע ברקע. הסולו של Brian May רק מדגיש את תחושת המהירות ונותן לשיר צליל כבד יותר. את השיר " Days of our Life " כתב Roger Taylor במקור על הילדות שלו. זה שיר געגועים למה שהיה ולא יחזור, אך הוא כבר קיבל משמעות שונה לגמרי כאשר לחברי הלהקה נודע שפרדי חולה. אמרנו תקשורת של החברים דרך המילים? אז אפשר ממש לחוש את הרגש של טיילור מתוך המילים שאמנם כתב על עצמו, אך ללא ספק ניכר שחשב על חברו הטוב פרדי כשכתב אותן. "אתם לא יכולים להחזיר את השעון לאחור.." שר Freddie Mercury , ואי אפשר להישאר אדיש למילים שבוקעות מגרונו של אדם גוסס. הקליפ שצולם לשיר הינו האחרון בו נראה מרקורי מול מצלמה. הוא צולם בצבע אך הועבר לשחור לבן בכדי לטשטש במעט את העובדה שמרקורי פשוט נראה רע. ובסוף הקליפ כשמרקורי מסתכל למצלמה ושר "אני עדיין אוהב אתכם" קשה שלא לחשוב על מה שעבר לו בראש בעת הצילומים ועל ההשלמה עם המוות הקרב ובא. השיר " The Hitman " הוא מפגן הבי מטאל של מיי אשר נכתב בכלל על-ידי Freddie Mercury על פסנתר. מרקורי פשוט עוטה כאן פרסונה של מחסל והריפים של מיי פשוט מתאימים לנושא. הרצועה הלפני אחרונה " Bijou " היא פשוט דבר יפייפה, שונה ומיוחד. זה שיר שנכתב על-ידי Freddie Mercury ומיי כשהרעיון היה לעשות שיר Inside-Out ממש כמו בסושי. הפוך על הפוך, כשהגיטרה מחליפה את השירה בבתים, והשירה של מרקורי אמורה להחליף את מה שאמור היה להיות סולואים קטנים של Brian May . הגיטרה של מיי כאן פשוט בוכה, מקוננת מייבבת ומבכה את סופה של החברות וסיום מערכת היחסים בינו לבין מרקורי, פשוט אין דרך אחרת לתאר את זה. נכון, לא כל השירים באלבום באותה רמה. יש את " Delilah " המוזר עם קולות הגיטרה של Brian May המדמים את יללות החתול האהוב על Freddie Mercury , עליו נכתב השיר, ושוב התקשורת דרך השירים מביאה לנו שיר פרידה מחיית המחמד האהובה על פרדי. גם השיר " All God's People " שבכלל היה אמור להיות חלק מאלבום הסולו של מרקורי - "Barcelona" – והיה אמור להיקרא "Africa By Night", משום מה לא מרגיש שייך לאלבום הזה. אבל האלבום הזה מסתיים בקול גדול, בזעקה גדולה, בפיצוץ אדיר!!! " The Show Must Go On " הוא שיר שכתב Brian May כשיר פרידה מ- Freddie Mercury ומרקורי לוקח את הבמה ונותן פה את מופע חייו, הוא זועק את נשמתו. הוא שר את הרקוויאם של עצמו, את I Did It My Way בגרסת הדור הבא, זו המשופרת, המשודרגת, מלאת העוצמה והרגש והוא לא היה מוכן לוותר עד שהשיר הזה הוקלט לשביעות רצונו. היו רגעים שמיי חשש שהוא לא יוכל לעשות זאת, הוא היה כבר חלש, חולה ותשוש, אבל כשמיי שאל אם הוא מעוניין להפסיק את ההקלטות וללכת לנוח מרקורי ענה "I'll fucking do it, darling!", לגם שוט של וודקה וניגש להקליט. ואיזו תוצאה מדהימה, איזה ביצוע ווקאלי מצמרר שאי אפשר לחוש בו אפילו לרגע במצבו האמיתי של Freddie Mercury . ואנחנו לא מדברים דווקא על המנעד האין סופי, על העוצמה בקול, על השליטה המדהימה, אלא דווקא על "הקטנות" כמו העליה המדורגת באמצע הבית השני אחרי המילים "Does anybody know what we are living for?" או הקול השני שהוא עושה לגיטרה של מיי. וכשפרדי מגיע לזעקות השבר בסוף השיר אין עין שיכולה להישאר יבשה, גם לא בשמיעה האלף של השיר הזה. פרדי עשה את זה בדרכו, כמו גדול, ממש כמו במילות השיר, עם הרבה איפור אבל עם חיוך גדול על הפנים, ממש עד התו האחרון! להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא נחשב לאחד ממובילי מהפיכת ה- Glam Rock, הוא גם אחד מיוצרי ז'אנר ה- Shock Rock . הוא היה חבר של Jim Morrison הבסטי של Groucho Marx ו- Dave Mustai ne קרא לו "הסנדק שלי". בואו לקרוא 40 עובדות על הזמר והיוצר המכונה Alice Cooper : (Photo: Ross Halfin) 1. הוא נולד בשם Vincent Damon Furnier, ב- 4 לפברואר 1948 בדטרויט מישיגן. 2. אביו היה מטיף בכנסיה בפנסילבניה ואליס היה פעיל בה בהיותו צעיר. גם היום מקפיד אליס ללכת באופן קבוע לכנסיה. 3. הוא נחשב לאחד ממובילי מהפיכת הגלאם של שנות השבעים. 4. הוא גם מכונה סנדק ז'אנר ה- "Shock Rock". 5. את התואר הזה השיג בדרך המקרה, הודות לתקרית שכונתה "תקרית התרנגולת". במהלך הופעה של אליס קופר בפסטיבל Toronto Rock and Roll Revival, שנערך בספטמבר 1969, מישהו זרק תרנגולת לבמה ואליס שחשב שהתרנגולת מסוגלת לעוף, זרק אותה אל הקהל והתוצאה היתה שדמה מתפזר לכל עבר. התקרית המזעזעת עשתה לה רגליים ובאותו הרגע נולדה האגדה. 6. את להקתו הראשונה הקים בשנת 1964, היא נקראה "The Earwigs" ובהמשך שינתה את שמה ל- "The Spiders". 7. "העכבישים" הקליטו את שירם הראשון - "Why Don’t You Love Me" כבר בשנת 1965. לצורך ההקלטה וינסנט למד לנגן על מפוחית. (Photo: Ross Marino) 8. בהמשך, בשנת 1967 הלהקה שינתה את שמה ל- "The Nazz", אך כשאליס הבין שגם לאומן Todd Rundgren יש להקה העונה לאותו שם הוא נאלץ לבחור שם חדש ללהקה, וכך נולד השם "Alice Cooper" בשנת 1968. 9. הלהקה הפיצה שמועה שהשם "Alice Cooper" הוא שם של ילדה שהואשמה כי היא מכשפה במאה ה- 15 וכי הלהקה העלתה את נשמתה בטקס סיאנס. 10. בשנת 1968 הייתה "Alice Cooper" הלהקה הראשונה שהוחתמה על-ידי הלייבל של Frank Zappa . זאפה שחיפש להקות שונות וחריגות החתם את ההרכב על חוזה להקלטת שלושה אלבומים. 11. להקת Alice Cooper שחררה את אלבומה הראשון "Pretties for You" בשנת 1969. זאפה היה אמור להפיק את האלבום אך לבסוף זה לא יצא לפועל. עטיפת האלבום הינה העתק של ציור שהיה תלוי בסלון ביתו של זאפה שם עשתה הלהקה את האודישן שלה. 12. הלהיט הראשון של הלהקה שגם הביא אותה למיינסטרים היה " I'm Eighteen " מתוך האלבום "Love It To Death" משנת 1971. השיר זכה בין היתר לגרסת כיסוי באלבום הבכורה של להקת הת'ראש מטאל Anthrax. 13. בשנת 1972 שחררה הלהקה את האלבום והלהיט " School’s Out ". 14. הלהקה הגיעה לשיא הפופולריות שלה עם אלבומה השישי "Billion Dollar Babies" שיצא בשנת 1973. 15. האלבום האחרון ששוחרר בהרכב הקלאסי של "אליס קופר" היה " Muscle of Love" משנת 1973. לאחר התפרקותה בשנת 1975 אימץ אותו וינסנט והפך אותו לשם הבמה שלו. 16. הוא שחרר את אלבום הסולו הראשון שלו בשנת 1975 ושמו "Welcome to My Nightmare", זה היה אלבום קונספט. 17. הפריצה הגדולה של אליס למיינסטרים הגיעה עם האלבום "Trash" משנת 1989, אשר כלל בין היתר את הלהיט " Poison ". 18. באלבום התארחו מספר אומנים, ביניהם Jon Bon Jovi ו- Steven Tyler והשירים בו נכתבו בשיתוף דזמונד צ'יילד, Jon Bon Jovi , Richie Sambora , Joan Jett ועוד. 19. מופעי האימה של אליס קופר מלאי גימיקים וכללו נחשים, גופות, שלדים, גולגולות ועוד. על הבמה היו יצורים מפלצתיים, כמו פרנקנשטיין, גיליוטינה, כיסא חשמלי ועוד. 20. אליס הופיע במספר סרטים, אולי המפורסם שבהם הוא הסרט ״עולמו של וויין״ , הכולל את הסצנה המפורסמת בה וויין וגארת' משתחווים לו ואומרים את המילים האייקוניות: "We're Not Worthy". 21. הוא התארח בתוכנית החבובות בפרק מיוחד של "ליל כל הקדושים". 22. בנוסף החל משנת 2004 הוא משמש כשדרן רדיו בתוכנית Nights with Alice Cooper. 23. היה לו נחש כחיית מחמד, הוא קרא לו Julius Squeezer והוא מת מנשיכת חולדה. 24. בשנת 1978 הוא תרם כסף לשיפוץ האות O בשלט Hollywood המפורסם בלוס אנג'לס. 25. בתחילת שנות ה- 80 כשהגיטריסט Joe Perry עזב את "אירוסמית'" אליס החל לעבוד איתו על פרויקט משותף. הפרויקט נגנז לאחר ש"אירוסמית'" התאחדה בשנת 1984. 26. אליס הוא שחקן גולף לא רע. 27. הוא בעליה של מסעדה בפניקס העונה לשם "Cooper'stown". המוטו של המסעדה הוא מפגש בין רוק להומור. 28. בשנת 1973 האומן סלבדור דאלי יצר ההולוגרמה התלת מימידית הראשונה בדמותו של אליס קופר. 29. בשנת 1988 הוא רץ לתפקיד מושל אריזונה. 30. קופר התארח בתור זמר בשיר " The Garden " של להקת "Guns N' Roses" מתוך אלבום המופת "Use Your Illusion I" . 31. באותה שנה Slash החזיר לאליס טובה כשהתארח בשירו " Hey Stoopid " יחד עם Ozzy Osbourne ו- Joe Satriani . 32. אליס גם שיתף פעולה עם להקת Twisted sister בשירם "Be cruel to your school" ועם Chris Cornell באלבום "The Last Temptation", בין היתר בשירים "Stolen Prayer" ו- "Unholy War". 33. חייו האישיים של אליס קופר הינם ההיפך הגמור מהתדמית הפרועה שלו על הבמה. הוא נשוי לאשה אחת כל חייו (למעט פרידה קצרה בתקופה בה היה מכור לאלכוהול), שהיתה חלק ממופע האימים שלו בשנים 1975-1982 ועד לאחרונה השתתפה בהופעותיו. קופר טען שמעולם לא בגד בה. יש לו שלושה ילדים והוא איש משפחה למופת. 34. קופר היה חבר טוב של Groucho Marx שהיה ידוע כחלק מהרכב הקומיקאים "האחים מרקס". 35. הוא גם היה חבר של Jim Morrison וכתב עליו את השיר "Desperado" מהאלבום "Killer" שיצא בסמוך לאחר מותו של מוריסון. 36. הגיטריסט Dave Mustaine הוא חבר מאוד קרוב של אליס ואפילו מכנה אותו "הסנדק שלי". 37. קופר הוא מולטי אינסטרומנטליסט שמעבר להיותו זמר הוא גם מנגן במפוחית, גיטרה קלידים וכלי הקשה. 38. בשנת 2011 זכה קופר להיכנס להיכל התהילה של הרוקנרול. 39. בשנת 2015 הוא הקים יחד עם הגיטריסט "אירוסמית'" – Joe Perry ועם השחקן ג'וני דפ את הסופרגרופ "Hollywood Vampires". 40. במהלך שנות פעילותו המוזיקלית הוא שחרר 30 אלבומי אולפן, 12 אלבומי הופעה ו- 21 אלבומי אוסף. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 4.2.1983 "אני מתכנן לא למות, אבל אם אני אמות בסוף אני ארצה שזה יהיה בליברפול" הוא נולד בליברפול, והוא אוהד של קבוצת הכדורגל המקומית, יש שיאמרו אוהד מושבע עד כדי כך שבשנת 2010 בזמן המחאות נגד הבעלים דאז ג'ילט והיקס הוא הרים קול מחאה נגדם בסרטון ביוטיוב בו ביקש מהם לעזוב את הקבוצה, אז פלא שאיאן מקאלך סולן "אקו והבנימאן" חי ונושם את העיר ליברפול? בתחילת 1982 להקת הפוסט Pאנק הליברפולית היתה לאחר שני אלבומי הבכורה שלה, והיה נראה שאלבום שלישי יכול להביא אותם לצמיחה, ולהכרה, אבל מאחורי הקלעים דברים הלכו קשה, אחרי שני אלבומים שיצאו בתוך עשרה חודשים הם התקשו לכתוב חומרים חדשים למרות שעשו חזרות חמישה ימים בשבוע ב- "The Ministry" חדר החזרות שלהם בליברפול. מקאלך שאף שהם יהיו הלהקה הטובה בעולם, לס פטינסון (בס) היה עייף מתעשיית המוזיקה, פיט דה פרייטס השתתף כמתופף בסינגל הבכורה של להקה ליברפולית חדשה בשם "The Wild Swans", והגיטריסט וויל סרג'נט הקליט אלבום סולו אינסטרומנטלי בשם "Theme for Grind", ואם זה לא הספיק, אז לאחר שהשלימו את הקלטות האלבום "Porcupine" שיצא ב- 04.02.1983, הודיעו "וורנר בראדרז" שהם לא מרוצים מהאלבום, שהוא אינו מסחרי דיו, ושלחו את ארבעת חברי הלהקה חזרה לאולפן להקליט את האלבום מחדש. באין ברירה הם חזרו לאולפן כאשר ביל דראמונד ("KLF" לעתיד) שתפקד כמפיק שלהם באלבום הבכורה "Crocodiles" הביא את הכנר והמלחין ההודי לקשמינאראיאנה שנקר על מנת להוסיף מיתרים, היחסים בין חברי הלהקה הגיעו עד כדי חוסר תקשורת בין אחד לשני. "הרגשנו שזה היה אלבום שהיינו חייבים להוציא מעצמנו בכח" אמר בהמשך פיט דה פרייטס, והאווירה הקודרת שהמוזיקה משדרת, התחברה היטב גם עם עטיפת האלבום בו מצולמים חברי הלהקה על, וליד מפל גולפוס הקפוא שליד רייקיאוויק בירת איסלנד. אך לא הכל הלך הפוך, כאשר " The Back of Love " - סינגל הבכורה מהאלבום אותו הפיק חברו לשעבר של דראמונד מלהקת "Big in Japan" איאן ברודי (בעתיד "לייטנינג סידס"), הפך לשיר הראשון של "אקו והבאנימן" להכנס לטופ 20 הבריטי. הסינגל הבא אחריו כבר הפך ללהיט הראשון שלהם " The Cutter " שהגיע למקום השמיני, ונתן את המבוא לאלבום עצמו שמכר מעל מאה אלף עותקים בבריטניה, והגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי. מקאלך אומנם נשמע לעיתים ממש מייבב, אבל כשהוא רוצה אז לעיתים הוא מזכיר גם את ג'ים מוריסון בשירתו, והחזרה על הקלטות השירים הפכה את "Porcupine" לאלבום עם שכבות על גבי שכבות של סאונד, כאשר כל שיר ושיר מקבל רובד נוסף עם מיקס מגובש היטב. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

אם אתם תוהים איך קלאסיקה נשמעת, אם אתם מעוניינים לדעת מה הכוונה במילים "אלבום מופת", אל תתאמצו לחפש, בעוד כמה שורות תגלו... ב- 4 לפברואר 1977 שוחרר "Rumours" - אלבומה ה- 11 או השני של "Fleetwood Mac", תלוי מאיפה אתם סופרים. מבולבלים ? אז אנחנו כאן כדי להסביר. זה האלבום ה- 11 של הלהקה אשר שורשיה נטועים אי שם בבלוז הבריטי של שנות השישים עם ההרכב הקלאסי שכלל את הגיטריסט Peter Green , והאלבום השני בהרכב Ver 2.0 של הלהקה, שכלל את הגיטריסטLindsey Buckingham ואת הזמרת Stevie Nicks שעל סיפור הצטרפותם ללהקה תוכלו לקרוא כאן . האלבום הזה ששוחרר בשנת 1977 הפך לאחד הנמכרים בהיסטוריה של המוזיקה עם מכירות של למעלה מ- 40 מיליון עותקים ברחבי העולם. אתם קולטים את המספר המטורף הזה ??? הוא טס היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים בילבורד 200 של ארצות הברית, ושהה שם במצטבר במשך 31 שבועות!!! האלבום גם צעד במהלך השנים למעלה מ- 800 שבועות במצעד הבריטי (כן, כן זה פשוט לא נתפס) וכמובן שהוא גם זכה באין ספור פרסים, ביניהם הגראמי על אלבום השנה. האלבום הזה הצליח כנגד כל הסיכויים, הוא יצא בתקופה בה הפאנק משל בכיפה, הדיסקו חרך את רחבות הריקודים והפופ שלט במצעדי הפזמונים. יותר מכך, האלבום הזה יצא בתקופה בה כל מערכות היחסים של חברי ההרכב מתפוררות לאפר דק. הזוגיות ארוכת השנים של הזמרת Stevie Nicks והגיטריסט לינדזי בקינגהאם, שהגיעו להרכב כצמד כותבים ויוצרים נשוי, בדיוק התפרקה. בדומה, גם הנישואין של הזוג השני בלהקה הבסיסט John McVie והקלידנית והזמרת Christine McVie הגיעו לכדי מיצוי, כשכריסטין מתחילה לצאת עם התאורן של הלהקה Curry Grant. אפילו המתופף ומנהיג הלהקה "Mick Fleetwood" חווה בגידה של אישתו - ג'ני בויד עם החבר הכי טוב שלו (נשמע לכם מוכר ? אז אחותה של ג'ני, פטי בויד בגדה ב- George Harrison עם החבר הכי טוב שלו Eric Clapton ). (Photo: Richard Cremer) עכשיו תנסו להסביר איך להקה שבורה ומרוסקת אמורה להיכנס לסטודיו קטן, ובין ארבע קירות להקליט את האלבום הכי גדול ברפרטואר שלה, את אחת מהיצירות המצליחות והנמכרות בהיסטוריה של המוזיקה ? אז הלהקה הצליחה לתעל את הכאב הבלתי נתפס הזה אל תוך המילים ושזרה אותו בין התווים, באופן שהפך את האלבום הזה ל"אלבום הפרידה" הגדול בהיסטוריה בהיסטוריה של המוזיקה (והזמרת אדל יכולה לחרוק שיניים). הם לא יכלו להסתכל אחד לשני בעיניים, בטח שלא לשוחח אחד עם השני, אז מה הם עשו? הם דיברו אחד עם השניה דרך המוזיקה, דרך המילים, וזה עבד באופן מושלם! בקינגהאם פותח את האלבום עם השיר " Second Hand News ", ואומר לניקס, "אני יודע שאין מה לומר, מישהו תפס את מקומי" – או במילותיו עצמו: "I know there's nothing to say Someone has taken my place", ובאקינגהאם פשוט מנבא פה את הרומן הסוער שתנהל סטיבי ניקס עם מיק פליטווד . השיר הזה במקור היה אקוסטי ושמו היה "Strummer", אבל כשבקינגהאם שמע את השיר "Jive Talkin'" של ה"בי ג'יז", הוא החליט לעבות אותו עם עוד ועוד טרקים וכלים. ניקס הגיבה לבקינגהאם דרך הרצועה השניה באלבום - " Dreams ", ובו היא אומרת: "אם אתה רוצה את החופש שלך, מי אני שאמנע אותו ממך?" – או במילותיה: "Now here you go again, you say You want your freedom, Well who "am I to keep you down. סטיבי ניקס מספרת שאחרי שכתבה את השיר היא הקליטה דמו ובו היא שרה אותו עם פסנתר בלבד. היא אזרה אומץ והשמיעה את ההקלטה ללינדזי באקינגהאם. למרות היחסים העכורים ביניהם לינדזי הרים את פניו ופשוט חייך, הוא הבין שיש כאן שיר גדול. האזינו לשיר הזה היטב ותנסו להבחין מה מיוחד בו, כי אין הרבה שירים כאלה. לא מצאתם? אנחנו כאן כדי לספר לכם שזה שיר עם שני אקורדים בלבד!!! כן, כן. בית, פזמון, גשר, הכל מבוסס רק על שני אקורדים. וריאציות של F ו- G... אבל בקינגהאם לא נשאר חייב והשיב לתגובה של ניקס עם הקטע השלישי באלבום, שיר שהכותרת שלו מדברת בעד עצמה - " Never Going Back Again ". את השיר הוא כתב כשהיה כבר בתוך מערכת יחסים עם מעריצה אותה פגש בדרכים, ולנו קשה שלא לשמוע בין מיתרי האקוסטית את "Blackbird" שכתב פול מקרטני עבור הביטלס, אבל למי איכפת ? זה שיר מדהים! כריסטין מקווי כתבה על השארת העבר מאחור בשיר " Don't Stop ", ורק תחשבו על הקטע ההזוי הזה שג'ון בעלה צריך לנגן בבס בשיר שנכתב עליו, ואיך לעזאזל הוא מצליח לעשות את זה ? מעניין לציין ששם האלבום היה אמור להיקרא "Yesterday's Gone" – צמד המילים שנלקח מהשיר, אבל ג'ון דווקא הציע את השם "Rumours" בתגובה לגל השמועות שהסתובבו על כל אחד מחברי הלהקה במהלך הקלטת האלבום. אגב, הנשיא קלינטון השתמש בשיר הזה במסע הבחירות המצליח שלו בשנת 1992. כריסטין גם שרה ונגנה בפסנתר בשיר " Songbird ", אשר נשמע לנו ממש כמו אאוטטייק מהאלבום "Tapestry" של קרול קינג. היא מתמודדת דרך השיר הזה עם האובדן של אהבת אמת. מנגד כתבה מקווי את " You Make Loving Fun " על מערכת היחסים החדשה שלה עם אותו טכנאי תאורה של הלהקה - Curry Grant. ואיך אפשר בלי הלהיט המדהים " Go Your Own Way " שנפתח במילותיו של באקינגהאם: "לאהוב אותך זה לא הדבר הנכון לעשות..." והסיטואציה ההזויה בה סטיבי ניקס צריכה לשיר קולות רקע בשיר בו בקינגהאם משחרר אותה לדרכה, פשוט בלתי נתפסת. ההפרדה הזאת שחברי הלהקה הצליחו לעשות כאן בין המקצועיות לחייהם הפרטיים, פשוט ראויה להערצה. ואם עדיין לא הבנתם את הרעיון, אז השיר " The Chain " הינו השיר היחיד באלבום שלא נכתב בלעדית על-ידי אחד החברים, ואפילו בו הצליחו כל החמישה להתעלות על הרגשות ולהיות שותפים לכתיבה הכוללת את המילים: "Damn your love, damn your lies And if, you don't love me now You will never love me again". האלבום הזה קיבל עם השנים חיים משל עצמו והפך לקלאסיקה חוצה גבולות. אין כמעט בית של שוחרי מוזיקה שלא תמצא בו עותק ממנו. אלבום שתמיד כיף לחזור אליו, נעים להאזנה ולמרות הכאב העמוק שמתוכו הוא חושל, הוא עדיין מצליח בכל שמיעה לעורר בך אופטימיות ותקווה. שירים מושלמים כמו " Go Your Own Way ", " Dreams ", " Don't Stop " ו- " You Make Loving Fun " הם אולי אלה שהפכו את האלבום הזה לקלאסיקה. אבל דווקא השירים הפחות חזקים כמו " Oh Daddy " ו- " Gold Dust Woman " הופכים את האלבום הזה לנצחי! העובדה שגם למעלה מ- 40 שנה אחרי אפשר עדיין להתרגש כמו בפעם הראשונה מהשילוב של הגיטרה החשמלית והמיתרים הסתומים בגיטרה האקוסטית של באקינגהאם בשיר " Oh Daddy ", או להתפעם מחדש מההרמוניות של ניקס ובאקינגהם ומהצליל הנקי של הסטיל גיטאר בשיר " Gold Dust Woman ", מוכיחים שהאלבום הזה הוא הרבה יותר מסך חלקיו והוא נועד לחיי נצח כאחד מהאלבומים הגדולים ששוחררו בהיסטוריה של המוזיקה. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 3 לפברואר 1986 הוציאה "The Firm" לאור את אלבומה השני והאחרון "Mean Business". כידוע, "The Firm" היא סופרגרופ המורכבת מהגיטריסט Jimmy Page , הזמר Paul Rodgers , הבסיסט Tony Franklin והמתופף Chris Slade. ההרכב הוציא את אלבום הבכורה המצליח "The Firm" בשנת 1985 והציפיה של חברת התקליטים היתה לייצר כמה שיותר מהר אלבום פולו-אפ שישמור על הרצף. האלבום הזה לא הצליח אמנם להתעלות על קודמו, אבל הוא עדיין אלבום טוב ששווה האזנה. בכל זאת מדובר כאן במקבץ אדיר של כישרונות שאחראים על היצירה הזאת ואנחנו כאן כדי לשכנע אתכם להאזין לו. אחת מהסיבות שהאלבום הזה לא הצליח כקודמו היתה נעוצה דווקא בלהקה עצמה. חברי "The Firm" החליטו להתפרק זמן קצר לאחר שחרורו של האלבום ובכך שידרו לקהל ולמבקרים שאפילו הם עצמם לא מאמינים ביצירה שלהם. זה קצת מוזר שהסופרגרופ הנפלא הזה לא נתן לעצמו סיכוי וביצע "חארקירי" מהיר, במיוחד נוכח העובדה ששמו של האלבום נועד לשדר בדיוק את ההיפך, עם משמעות כפולה בה "Mean Business" יכול להתפרש כל ששוק המוזיקה הוא "עסק קשוח" ומצד שני יכול להתפרש שהלהקה "באה לעשות עסקים" (The Firm Mean Business). בהאזנה ראשונה, נדמה שהאלבום הזה פחות זורם ואחיד מקודמו. יש כמה שירים שמרגישים לא מפותחים וכאלה שמרגישים מופקים יתר על המידה. אבל יחד עם זאת, עם כל האזנה נוספת, נראה שכולם הולכים ומשתפרים ואט אט אנחנו מגלים שהאלבום הזה הוא למעשה די טוב ומקורי בזכות עצמו. (Photo: Spotify) האלבום נפתח עם " Fortune Hunter " שיר שבמקור נכתב לסופרגרופ אחר בשם "XYZ", בשנת 1981. זה היה פרויקט קצר המועד שהוקם בעקבות מותו של המתופף John Bonham ופירוקה של "לד זפלין". Robert Plant ו- Jimmy Page החליטו לאחד כוחות עם Chris Squire ו- Alan White יוצאי להקת "Yes". כאשר שם הסופרגרופ מרמז על שתי להקות האם (XYZ = אקס יס, זפלין). עם זאת הסופרגרופ המבטיח הזה התפרק בתוך שנה מבלי שהניב שום חומר מוקלט. " Fortune Hunter " הוא שיר מאותו פרויקט, שנכתב במקור על-ידי על ידי Jimmy Page ו- Chris Squire ועובד מחדש לאלבום. שיר שמייצג נאמנה את הסאונד של הלהקה. ריפים חזקים ומוכרים של Jimmy Page , שירה עוצמתית ומאומצת של Paul Rodgers , פרטלס בס תזזיתי של Tony Franklin, אשר גם אחראי על נגינת הקלידים וכמובן התיפוף היציב והמוצק של Chris Slade, אשר מספר שנים לאחר מכן יחבור ללהקת "AC/DC" ליצירת האלבום " The Razors Edge ". אחריו מגיע " Cadillac " שנכתב על-ידי פייג' ורוג'רס, עם הפרטלס בס ה"מסומם" של פרנקלין, בלוז איטי דמוי-טראנס שמתודלק על ידי הגיטרות הגונחות של פייג', אשר פשוט בא לנו להכתיר אותו כ"סטונר בלוז". זה ללא ספק אחד השירים היותר מעניינים בצד הראשון של האלבום, אשר מוחזק על ידי יחידת הקצב של פרנקלין וסלייד. הזמר Paul Rodgers תורם את שני השירים המעולים הבאים - " All the King's Horses " שהוא כנראה "הלהיט" של האלבום. שיר פופ-רוק קליט ויפה המונע על ידי הסינתסייזרים של פרנקלין ועל המלודיה הממיסה בקולו של רוג'רס, אבל נשען לא מעט על עבודת הגיטרות היפה של פייג' (למרות שאין כאן בכלל סולו) ובעיקר על הארפג'יו שלו בעל ארבעת התווים, ממש לפני הכניסה לפזמון. " Live in Peace " חותם את הצד הראשון של הויניל עם מסר חזק וברור. השיר נפתח בנגינת הפסנתר של Paul Rodgers אשר משרה אווירה שמאוד מזכירה את "Bad Company", במיוחד נוכח השירה הסוחפת שלו. הכניסות החזקות והמפתיעות של פייג' עם הגיטרה, הסולו המטורף שלו ועבודת הבס הכל-כך מיוחדת של פרנקלין משדרגים את ההנאה מהשיר המיוחד הזה. מעניין לציין שהשיר הוקלט במקור לאלבום הסולו הראשון של Paul Rodgers משנת 1983 - "Cut Loose". הגרסאות שונות בעיקר במקצב של כריס סלייד שניגן כאן במיד-פייס בהשוואה לגרסה המקורית, מלבד הסוף של השיר, אבל זו דווקא החוזקה של הגרסה הנוכחית, שכן היא מוסיפה דרמטיות נדרשת לשיר. מלבד זאת, ברור שהליווי של שלושה נגנים מקצועיים עדיפה בהרבה על הגרסה של רוג'רס, שהתעקש לנגן על רוב הכלים בעצמו באלבום הסולו שלו. רוג'רס הוציא גם גרסה חדשה לשיר באלבום האוסף שלו "Live in Peace". הצד השני של הויניל נפתח עם " Tear Down the Walls " שכתבו פייג' ורודג'רס. שיר פופ-רוק טוב וקליט שיכול היה להיות הלהיט הבא מהאלבום לו היה משוחרר כסינגל. במקרה הזה השיר נשען על חטיבת הקצב של סלייד ופרנקלין כאשר פייג' מרפד את השיר בנגינה על גיטרה אקוסטית שעוטפת מכל הכיוונים את הסאונד של החשמלית. בהמשך מגיע " Dreaming " הג'אזי אותו כתב Tony Franklin אשר עבודת הגיטרות והווייב הכללי שלו הזכירו לנו לרגעים משום מה את "קינג קרימזון" ואת Robert Fripp . זו ללא ספק הפנינה הייחודית של האלבום, המכילה כמה תפניות מפתיעות מאוד. כאן המקום לציין שבסולואים של שלושת השירים האחרונים (" Live in Peace ", " Tear Down the Walls ", " Dreaming ") משתמש Jimmy Page במתקן מיוחד שמורכב על גיטרת ה- Fender Telecaster שלו ונקרא B-Bender. זה מתקן שבמקור נעשה בו שימוש על-ידי אומני קאנטרי וקאנטרי רוק כדי לחקות את הצליל של סטיל פדאל. המתקן הזה נותן לפייג' את היכולת לכופף את מיתר ה-B שלו בגיטרה עד תו שלם ולספק צליל קולח יותר בסולואים שלו. אנחנו מתקרבים לסיום עם " Free to Live " שמתחיל עם עוד ריף "Led Zeppelin" שורשי של Jimmy Page , אבל מיד מקבל תפנית עם עבודת בס, שירה ומקצב שמזכירים מאוד את "Bad Company". לסגירת האלבום, נבחר השיר " Spirit of Love " אותו כתב Paul Rodgers וברור לנו היטב מדוע נעשתה הבחירה הזאת. זה שיר שנפתח בצורה אפית על-ידי עבודת הפסנתר של רודג'רס, אבל גם נסגר בצורה עוד יותר אפית עם קולות המקהלה שמלווים את רודג'רס עד לסיום ומשרים אוירה של "אופרת רוק". זה כנראה השיר שפייג' השפיע עליו הכי פחות באלבום הזה, למרות שהוא כולל מספר סולואים. לסיכום, למרות שהוא כנראה לא ממש מגיע לרמה של אלבום הבכורה "The Firm" משנת 1985 "Mean Business" הוא ללא ספק אלבום ששווה האזנה. זה אלבום רוק מצוין עם הרבה נקודות חוזקה אשר השאירו טעם לעוד מהסופרגרופ המצוין שהיה יכול וצריך לעשות ולהתקיים יותר מאשר חייו הקצרים. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

האלבום החמישי של Pearl Jam שוחרר ב-3 לפברואר 1998 והוא אלבום קצת שונה ומיוחד הואיל והאווירה בתוך הבית ומחוץ לבית החלה להשתנות... אחרי שבשנת 1996 שחררה פרל ג'אם את האלבום "No Code" ולא הצליחה לקדם אותו עם סיבוב הופעות מרשים, לאור העימות עם חברת Ticketmaster אלא משהו יותר מינימאלי. חזרו חברי הלהקה לעיר "הולדתם" עייפים, בוגרים ורעבים לאולפן ההקלטות המיתולוגי Studio X שבסיאטל. אז מה השתנה בתוך הבית...? אחרי שלושה אלבומים מוצלחים מסחרית, לקחו החברים צעד אחד אחורה עם "No Code". במהלך השנים הפך Eddie Vedder מהילד החדש בחבורה וזה שמתאים את עצמו לחומרים שכתבו שאר החברים בלהקה, לזה שמוביל את הכתיבה והיצירה. אדי הוא זה, שמעבר לכתיבת המילים, גם הרכיב את מבנה השירים, הלחן והעיבוד, כשהוא נוטל לעצמו אט אט את ההובלה מיתר חברי הלהקה. לאחר הקלטות האלבום "No Code", ניגש אדי לשאר חברי הלהקה ואמר להם שהוא עייף ושקשה לו להתמודד עם כל הלחץ והעומס שמביאה איתה הובלת הכתיבה. הוא ביקש מהם שבאלבום הבא כולם יבואו כבר עם חומרים מגובשים לכדי שירים ושכולם יהיו שותפים לכתיבה ולקבלת ההחלטות. חברי הלהקה הותיקים, פלוס המתופף "החדש" Jack Irons שהשתתף גם באלבום הקודם (וזהו אלבומו האחרון עם הלהקה), והמפיק Brendan O'Brien, כולם תרמו לכתיבת החומרים לאלבום. האווירה הייתה מאוד שיתופית ופתוחה, מה שחברי הלהקה העידו שלא היה ממש קיים בעבר. אדי קיבל בצורה פתוחה את הרעיונות של האחרים ועבד קודם על החומרים שלהם ורק אחר כך על שלו. אל תטעו, לא הכל נעשה על מי מנוחות, היו ויכוחים, הייתה תחרות והיו גם אי הסכמות. ככה זה כשעובדים בצורה דמוקרטית וכל אחד רוצה להביע את מה שיש לו כדי שיצא באלבום. יש דוקומנטרי נחמד בשם "Single Video Theory" שמתעד את ההקלטות לאלבום ובו ניתן לצפות בדינמיקה בין חברי הלהקה. אז מה השתנה מחוץ לבית...? עוד מהאלבום הקודם החלה תעשיית המוסיקה לעבור שינוי, האלבום אמנם הגיע למקום ה- 1 בבילבורד אך צנח מהר מאוד. במקביל, נירוונה נעלמת מהנוף לאור התאבדותו של Kurt Cobain , סאונדגרדן מוציאה את אלבומה האחרון לאותה תקופה וגם אליס הולכת ומתכווצת, כשכל הענקיות הללו משאירות את פרל ג'אם לבד בצריח כלהקה אחרונה בסצנת הגראנג' של סיאטל. כך, האלבום הזה הגיע מכוח האנרציה למקום הראשון בבילבורד, אך התרסק מהר מאוד. ואיך שאדי אמר בראיון: "We're not the same people we were five years ago. There's 'cool' and 'cynical,' which to me is dull and boring…I'm a little more positive about the whole trip now. We've had time to count some blessings. I'm in a tremendous position, being in a band and making music. I'd be an idiot not to enjoy the opportunity." אם תשאלו את מעריצי הלהקה, רובם יגידו שהאלבום הזה הוא מעין חזרה למקורות, לסגנון של "Ten" , רוק אנד רול מחוספס, ישיר וחזק. אז נכון יש באלבום כל מיני קטעים שנשמעים כמו שני האלבומים האחרונים אבל ברובו שומעים את סיאטל של תחילת שנות התשעים. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

והבוקר נספר לכם על האלבום שחזה את התסמינים של וירוס הקורונה עוד בשנת 1981 (טוב נו לא באמת). אנחנו מתכוונים לאלבום "Difficult to Cure" אלבום האולפן החמישי של "Rainbow", אשר שוחרר ב- 3 לפברואר 1981. האלבום הזה ממשיך את המגמה שהתחילה אחרי האלבום "Long Live Rock 'n' Roll" מתקופת Ronnie James Dio, ועברה דרך האלבום הקודם Down To Earth. מגמה שהובלה על-ידי חזונו של "האיש בשחור", Ritchie Blackmore, שחיפש בקדחתנות אחר להיט שיכבוש את תחנות הרדיו בעולם. אז השינוי בתפיסה מגיע לבלקמור אחרי שהאלבום "Long Live Rock 'n' Roll" מצליח להיכנס לעשירייה הראשונה במצעד הבריטי ואפילו להוליד כמה סינגלים עם להיטים מינוריים כמו "LA Connection" וכמובן שיר הנושא. בלקמור לא הסתפק בהצלחה המינורית הנ"ל וביקש לבצע שינויים מהותיים בסאונד ובכיוון של הלהקה, בכדי לייצר הצלחה מסחרית גדולה יותר. כתוצאה מכך, נפרדו דרכם של בלקמור ודיו, אשר עזב וחבר בהמשך לבלאק סאבאת', בעוד שבלקמור מתחיל בתהליך מימוש חזונו. זה החל בצירופו של הזמר Graham Bonnet וחבירה מחודשת ל- Roger Glover חברו משכבר הימים בתפקיד הבס. חילופי הגברי שביצע בלקמור והצליל הידידותי יותר שאימצה הלהקה השתלם מאוד, כאשר האלבום "Down To Earth" משנת 1979 מייצר ללהקה שני להיטי רדיו בדמות השירים "Since You Have Gone" ו- "All Night Long", אשר מסייעים לאלבום לטפס למקום השישי במצעד המכירות הבריטי. אבל כמו שאתם כבר מנחשים, עם האוכל בא התיאבון ובלקמור אינו מסתפק גם בהצלחה היחסית של אותו אלבום ומושך את הלהקה אפילו לכיוון מסחרי יותר, כשאחד המודלים לחיקוי עבורו הוא להקת פורינר. Cozy Powell שמריח את מה שעתיד לבוא, הוא הראשון לנטוש את הספינה לפני שהיא שוברת החוצה אל הים הפתוח. הוא הצליח להחזיק את עצמו עוד אלבום אחד אחרי שדיו עזב, אבל כאן הוא כבר לא היה מוכן לקבל את השינוי המהותי בסגנון ובצליל. מיד לאחריו נוטש גם הסולן Graham Bonnet, שניהם אגב ימצאו בסופו של דבר את דרכם להרכב "Michael Schenker Group". העבודה על החומר לאלבום מתחילה עוד כשהזמר Graham Bonnet עדיין בלהקה, ואפילו קיימת גירסה מוקדמת של השיר "I Surrender" עם קולו של Bonnet. אולם דווקא השיר הזה ייצר את המחלוקת בין בונט לבלקמור שבסופה גרהאם יעזוב את הלהקה. שחקני החילוף שנבחרו להחליף את Powell ואת Bonnet, הם המתופף Bob Rondinelli והזמר Joe Lynn Turner, שניהם די אנונימים עד אותו זמן. להקתו של טרנר "Fandango" מניו יורק בדיוק התפרקה והוא נדד בין אודישנים ואולפנים בחיפוש אחר הרכב חדש. יום אחד הוא קיבל טלפון מבחור בשם Barry Ambrosio שהחל לשאול אותו שאלות על "דיפ פרפל" ו"ריינבו". זה נראה לטרנר מוזר והוא שאל את ברי מדוע הוא שואל אותו את כל השאלות הללו וברי השיב שהוא עומד כרגע ליד Ritchie Blackmore שמבקש לברר האם תהיה מוכן להגיע לאודישן. טרנר חשב שמותחים אותו אבל Ritchie Blackmore אחז בטלפון וכמה ימים אחר כך טרנר כבר הגיע לאולפן בלונג איילנד שם פגש את בלקמור וגלובר. השניים השמיעו לו שירים שנועדו לאלבום ועשר דקות לאחר מכן הוא כבר החל לשיר אותם. הוא ידע שהביצועים שלו טובים כי ראה את גלובר ובלקמור מעבר לזכוכית האולפן מנידים בראשם לחיוב. בהמשך הם ביקשו ממנו לשיר את "I Surrender". הוא שאל אם הוא יכול לאלתר וגלובר ובלקמור אישרו. אחרי הביצוע בלקמור נכנס לאולפן עם כמה בירות ואמר לטרנר שהוא קיבל את התפקיד. כשהזמר ג'ו לין טרנר מצטרף להרכב מרבית ערוצי הנגינה שהיו מותאמים לקולו של בונט כבר הוקלטו. כתוצאה מכך נאלץ טרנר לשיר בטון גבוה מהרגיל ורק בשל עובדה זו כבר מגיע לו צל"ש על הביצועים שלו כאן. ניתן לומר שחזונו של Ritchie Blackmore התממש, שכן האלבום הפך להיות אחד המצליחים של הלהקה, לא מעט גם בזכות ההפקה המצויינת של Roger Glover אשר לא הסתפק בנגינת הבס אלא גם מירק, השחיז ושיפץ את השירים בתפקידו כמפיק. האלבום הזה ייצר את הסינגל הכי מצליח של "ריינבו" בכל הזמנים - "I Surrender", שזכה גם לקליפ נחמד והגיע למקום השלישי במצעד הבריטי. השיר הזה נכתב על-ידי המוזיקאי Russ Ballard שאף סייע ל"ריינבו" ליצר להיט נוסף מתוך האלבום הקודם - "Since You've Been Gone". מעניין לציין שלפי גירסה שנתן Biff Byford מלהקת "Saxon", המוזיקאי Russ Ballard הציע קודם כל את השיר למפיק של "Saxon" אך בסופו של דבר הוא נמכר ל"ריינבו". אבל האלבום הוא לבטח לא רק הלהיט "I Surrender". הוא כולל שירים ראויים נוספים כמו "Spotlight Kid" שנכתב על-ידי Ritchie Blackmore בשיתוף עם Roger Glover וכולל תיפוף מצוין של Rondinelli. השיר עם המקצב המהיר הזה היה הפייבוריט של Ritchie Blackmore לפתיחת ההופעות של הלהקה. נגינת הגיטרה של בלקמור מופלאה והסולואים שלו פה קלאסיים, מבריקים ומדהימים. נותר רק לתהות הוא האם מילות השיר הן מעין אוטוביוגרפיה על "האיש בשחור". הרצועה "No Release" מתחילה עם אחלה אינטרו מלא בריברב משולב בדיסטורשיין ומתפתחת לנאמבר עם השפעות "לד זפלניות". השירה של טרנר בבית הראשון מזכירה לנו את זו של Paul Rodgers ובסה"כ נראה שלשיר הזה היה הרבה יותר פוטנציאל אם בלקמור היה מוותר על קטע מחיאות הכפיים המיותר שבאמצע השיר. השיר "Magic" הוא פשוט "קסם" מתקתק ומלודי על גבול הפופ, עם שירה מדהימה של טרנר. זה גם הסינגל השלישי ששוחרר מתוך האלבום ונכתב על-ידי Brian Moran. הקטע האינסטרומנטאלי "Vielleicht Das Nächste Mal" הינו קטע בלוזי, בכייני שעם זאת מצליח לרגש, עם נגינה מושלמת של בלקמור ועבודת קלידים מצויינת של Don Airey, אשר גם כתב אותו יחד עם Ritchie Blackmore. זה לא הקטע האינסטרומנטאלי היחיד באלבום. יש כאן גם את רצועת הנושא "Difficult to Cure" שמהווה מעין ריפרודוקציה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן, אשר אפילו קיבל כאן קרדיט כתיבה. Ritchie Blackmore נהג לאלתר על הקטע הזה ארוכות במהלך הופעות הלהקה, ובהופעה שנערכה ב- Budokan שביפן בשנת 1984 הקטע הזה אפילו נוגן בליווי אורקסטרה שלמה, מעין קריצה ל- "Concerto for Group and Orchestra" של "דיפ פרפל". אם כבר הזכרנו את להקת האם, אז הקטע הזה גם זלג אל הופעותיה לאחר איחודה. השיר "Can't Happen Here" פותח את הצד השני של הויניל בסערה עם ריף קליט ופזמון קצבי וסוחף הכולל הרמוניות ווקאליות בניחוח גוספל. זה הסינגל השני ששוחרר מהאלבום והבחירה בו ברורה ותואמת את שאיפותיו של Ritchie Blackmore לקרוץ למיינסטרים. השיר נכתב על-ידי Ritchie Blackmore והמילים שלו מהוות מעין מחאה סרקסטית על נושאי איכות הסביבה. מעניין לציין שהבי סייד שנבחר לשיר הזה הינו "Jealous Lover", קטע מצוין שהוקלט לאחר האלבום ולא נכלל בו. המילים לשיר שהוקלט ביום הולדתו ה- 36 של Ritchie Blackmore, נכתבו על ידי Joe Lynn Turner בחמש דקות במהלך ויכוח בינו לבין בלקמור על שיר אחר בכלל. הוא שוחרר בהמשך השנה גם במסגרת EP העונה לאותו השם וכולל קטע אינסטרומנטלי חדש נוסף שלא נכלל באלבום "Weiss Heim". הרצועה "Freedom Fighter" ממשיכה את הקו המסחרי מושפע רוק שנות השמונים שדבק בלהקה. זה השיר הראשון שהזמר Joe Lynn Turner כתב לו מילים. לעומת זאת, בשיר "Midtown Tunnel Vision" אשר נכתב על-ידי טרנר, בלקמור וגלובר, ניתן עדיין להריח את האבק שנותר מריינבו הגדולה של ימי Ronnie James Dio. עטיפת האלבום אשר נראית פתאום באור קצת שונה נוכח וירוס הקורונה, הוצעה בתחילה ל- "Black Sabbath" ונועדה לעטר את אלבומם "Never Say Die", אך נדחתה. מעניין לציין שטכנאי ההקלטה באלבום הינו Flemming Rasmusse שהיה אז בן 23 בלבד. פלמינג היה גם אחד מהבעלים של האולפן בו הוקלט האלבום בקופנהגן שבדנמרק, והעבודה שלו על האלבום הזה תקנה לו תהילת עולם. להקת "Metallica" אשר התלהבה מהסאונד של האלבום הזה תגיע אליו שלוש שנים לאחר מכן ותבקש להקליט באולפניו את אלבום המופת "Ride The Lightning" אותו הוא גם יפיק. פלמינג גם יפיק את שני אלבומיה הבאים של מטאליקה, "Master Of Puppets" ו- "...And Justice For All". להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

הוא הקים את להקת "The Hollies" הוא היה חלק מהסופרגרופ "Crosby, Stills & Nash", הוא נכנס פעמיים להיכל התהילה של הרוקנרול, הוא קצין מסדר האימפריה הבריטית והוא מחזיק בארבע תארי דוקטור של כבוד, בוא לקרוא כמה עובדות על המוזיקאי והיוצר Graham Nash. (Photo: mubi.com) 1. הוא נולד ב- 2 לפברואר 1942 בבלקפול, לנקשייר שבאנגליה. שמו המלא Graham William Nash. 2. בשנת 1962 הוא הקים יחד עם חברו לספסל הלימודים Allan Clarke את להקת "The Hollies". הוא מיד הפך לכותב השירים העיקרי שלה יחד עם נגינת גיטרה ושירה. 3. האלבום הראשון של הלהקה שוחרר בשנת 1964. עד לשנת 1967 נאש ישחרר יחד עם הלהקה 7 אלבומי אולפן, לפני שיעזוב אותה. 4. בהמשך, בשנת 1983 נאש יחזור להוליס לציון 20 להקמתם, וישחרר עימם עוד שני אלבומים, "What Goes Around" ו- "Reunion". 5. בשנת 1965 הקימו נאש, קלארק והגיטריסט טוני היקס' לייבל פרטי בשם "Gralto Music Ltd", באמצעותו ניהלו את השירים שכתבו. הלייבל גם החתים את Elton John הצעיר על חוזה הקלטות לאחר שהתארח בהקלטות של ההוליס בשנים 1969-1970. 6. במהלך ביקורו של נאש עם ה"הוליס" בארה"ב בשנת 1966 הוא פגש לראשונה את David Crosby ו- Stephen Stills . 7. בחודש יולי 1968 הוא פגש אותם שוב במהלך מסיבה פרטית שנערכה בביתה של ג'וני מיטשל. השניים ניגנו שיר חדש שכתב סטילס ונאש הצטרף אליהם בשירה בהרמוניה שלישית. מיד באותו הרגע היה ברור לשלושתם שיש ביניהם שילוב ווקאלי מדהים שאי אפשר להתעלם ממנו. 8. הכימיה הווקאלית המטורפת והחיבור המיוחד בין השלושה, גרמו לנאש לעזוב את ה"הוליס" ולהצטרף ל"סופרגרופ" ההולכת ומתהווה אשר תיקרא "Crosby, Stills and Nash". (Photo: Michael Ochs Archives) 9. במאי 1969 שוחרר האלבום הראשון של הסופרגרופ שנקרא על שם ההרכב " Crosby, Stills & Nash ". 10. כשלושה חודשים לאחר שחרורו של אלבום הבכורה הופיעה כבר "CSN" בפסטיבל Woodstock האגדי. זו היתה הופעתם השניה בלבד אי פעם. 11. ניל יאנג יעלה לבמה ויצטרף אל השלישיה בחלקו השני והיותר "חשמלי" של המופע. הרגע הזה יהווה את הטריגר שיהפוך את השלישייה לקוורטט "CSNY" כאשר Neil Young יצטרף אליהם כחבר מן המניין. 12. כבר בראשית דרכה של השלישיה' נאש כתב כמה מהשירים היפים והמצליחים שלה כגון: "Marrakesh Express", "Our House", "Teach Your Children" ועוד. 13. את השיר " Our House" הוא כתב על חברתו דאז הזמרת Joni Mitchell. 14. בשנת 1971 ישחרר נאש את אלבום הסולו הראשון שלו "Songs for Beginners". בהמשך ישחרר נאש עוד 5 אלבומי אולפן, האחרון ביניהם "This Path Tonight" משנת 2016. 15. בשנת 1972, במהלך ההפסקה שלקחו "CSNY" חבר נאש ל- David Crosby , והשניים עבדו כצמד שישחרר לסירוגין ארבעה אלבומי אולפן, ביניהם אלבום הבכורה המצוין שנקרא על שמם: "Graham Nash David Crosby". 16. נאש ידוע כפעיל מאוד חברתית. זה משתקף בין היתר משירים שכתב כמו "Military Madness" ,"Chicago" ו- "Immigration Man". בשנת 1979 הוא גם ייסד עמותה של מוזיקאים למען אנרגיה בטוחה, תוך התנגדות להרחבת הכוח הגרעיני בעולם. 17. בשנת 1997 נאש נכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול כחבר בהרכב "Crosby, Stills & Nash". 18. בשנת 2005 שיתף פעולה עם להקת "A-Ha "בשיר "Over the Treetops". 19. בשנת 2006 הוא התארח יחד עם David Crosby באלבום " On an Island " של David Gilmour . בהמשך השניים ליוו את גילמור גם בהופעותיו. 20. בשנת 2010 הוא יכנס שוב להיכל התהילה של הרוקנרול, הפעם כחבר בלהקת "The Hollies". 21. באותה שנה הוא גם מונה לקצין מסדר האימפריה הבריטית. 22. נאש מחזיק ארבעה תוארי דוקטור של כבוד, אחד מהם מאוניברסיטת NYIT. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!