ב-1 לינואר 1998 שחרר ברי סחרוף את אלבומו הרביעי "נגיעות", אם סיפרנו לכם על האלבום השני שלו "סימנים של חולשה" כאלבום משפיע ואחד מאלבומי הרוק הגדולים בארץ, אז האלבום הזה הוא אלבום הפריצה של ברי למיינסטרים. אם ננסח זאת בצורה יותר עדינה, זה האלבום שהביא את ברי מהרוק האלטרנטיבי למיינסטרים של הרדיו הישראלי. זהו האלבום הנמכר ביותר בין אלבומיו של סחרוף, והוא אף זכה בארבעה פרסי "תמוז". ברי ממשיך כאן את השילוב של האלמנטים האלקטרונים ומוסיף אלמנטים של מוסיקה ים-תיכונית עם יציאות רוקיסטיות שמשקפות את ה-DNA המוסיקלי שלו. האלבום כולל שירים שהפכו לאבן דרך במוסיקה הישראלית כמו השיר הפותח של האלבום " ככה זה (לאהוב אותך) " שזכה להשמעות בלתי פוסקות בתחנות הרדיו והיה שיר הפתיחה של סדרת הדרמה הישראלית "שבתות וחגים" ונכתב והוקלט במקור עבור הסדרה, " עבדים " עם הפתיחה הבלתי נשכחת של הגיטרה המאפיינת את ברי, " נגיעות " שהושמע בכל מיני רחבות ריקודים ברחבי הארץ, " לב שלם " שנפתח עם הכינורות האוריינטלים והתיפוף הנסחף כאילו אנחנו במועדון גברים טורקי בשנות ה-40 והשיר " עיר של קיץ " הכל כך עוצמתי והממכר!! באלבום הזה, כמו בכל אלבום של ברי לדעתנו, יש גם את השירים בהם הוא מתנסה יותר ומותח יותר את גבולות היצירה המוסיקליים שלו ושל חבריו שעובדים עימו. ברי ידוע בכשרון שלו לעבוד עם אמנים אחרים ולתת להם את חופש הביטוי ביצירות שלו, הוא לא קובע או דורש משהו ספציפי אלא שתביע את המהות היצרתית שלך ותוציא אותה אצלו באלבום. שירים מרתקים ושונים יש באלבום הזה כמו "החיים שממול" שלא נשמע כמו משהו שברי יצר עד אז, "ארץ זרה" המסקרן והמיסתורי, "שתי פנים" הכל כך מגוון בדינמיקה המוסיקלית שלו ו"מנהרת הזמן" המיוחד אף הוא. ביצירת האלבום השתתפו מוזיקאים רבים. ביניהם, יזהר אשדות, אורן לוטנברג, דני מקוב, טל שגב, פיטר רוט, שרון רוטר, אסף אמדורסקי , ג'וני שועלי, דן תורן, מיכה שטרית ועוד רבים אחרים ומגוונים. כמו שהזכרנו מקודם, ברי אוהב לשאוב השראה מאמנים אחרים ואם הוא אוהב רעיון או יצירה של אמן אחר הוא מבקש ממנו להוציא את זה אצלו באלבום באופן חופשי. בשנת 2018 חגג ברי 20 שנה לאלבום עם מופע חגיגי שבו הוא ביצע את 12 השירים באלבום לפי הסדר (ועוד ביצועים נוספים) ואיתו על הבמה השתתפו גם: חיים לרוז, דני מקוב, אסף אמדורסקי וג'וני שועלי. להאזנה לאלבום ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

האם זה אחד מאלבומי ההופעה הטובים ביותר בכל הזמנים ? אם תשאלו אותנו, ללא כל צל של ספק!!! אבל זה לא רק אנחנו. תשאלו את Slash שציין שזה אלבום ההופעה האהוב עליו ביותר, תשאלו גם את Steve Harris שכתב עליו כמה פסקאות המופיעות בחוברת הגירסה המורחבת של האלבום משנת 2008, תשאלו את Tom Morello שדירג אותו בין עשרת אלבומי המטאל האהובים עליו, ותשאלו אפילו את מבקרי המגזין "Kerrang!, שהכניסו אותו לרשימת 100 אלבומי המטאל הגדולים, למרות שמדובר בכלל באלבום הופעה! אין זה פלא שהבסיסט Pete Way והמתופף Andy Parker ציינו שזה האלבום האהוב עליהם של "UFO". האלבום "Strangers in the Night" אשר שוחרר ב- 2 לינואר 1979 הוא גם כנראה הטוב ביותר של "UFO". הוא תופס אותה בשיאה הן מבחינת ההרכב והן מבחינת הביצוע. כל אחד מחברי הלהקה נותן כאן 100% של תפוקה, אבל יש כאן אחד צעיר ומוכשר שנותן אפילו 110%. קוראים לו Michael Schenker והגיטרה שלו יורקת להבות אש!! כן, כן, זה אמיתי. תקשיבו לדוגמא לסולו המדהים שלו בשיר " Rock Bottom " ותבינו על מה אנחנו מדברים. כבר כתבנו על זה לא פעם ולא פעמיים, אבל נחזור על זה שוב. אחד הקריטריונים שעל פיהם נבחן לדעתנו אלבום הופעה, הוא היכולת שלו לגרום למאזין להעדיף את גירסת ההופעה של שיר מסוים מאשר את גירסת האולפן שלו. "Strangers in the Night" הוא עוד אחד מאלבומי ההופעה שעושים לנו את זה. שגורמים לנו לכלול את הביצועים הנכללים בו בפלייליסטים שלנו ולהעדיף אותנו לא פעם על ביצועי האולפן של הלהקה. האלבום הוקלט בסתיו 1978 בהופעות שנערכו ב- " Louisville" שבקנטאקי ובשיקגו אילינוי. מדובר בהקלטה האחרונה של הלהקה עם הגיטריסט Michael Schenker , אשר עזב את "UFO" ב- 29 לאוקטובר 1978, מיד לאחר הופעת הלהקה בקליפורניה, במסגרת אותו סיבוב הופעות. מדהים לחשוב שהאלבום הזה יועד בתחילה להיות אלבום בודד. חברת התקליטים " Chrysalis" נתנה ללהקה אור ירוק להרחיב את היצירה לשני אלבומים, לאחר שראתה את ההצלחה של אלבום ההופעה הכפול " Live and Dangerous" של "Thin Lizzy", אשר שוחרר מספר חודשים קודם לכן. הואיל והאישור ניתן לאחר שהאלבום כבר הוקלט והואיל וללהקה לא היה מספיק חומר למלא שני אלבומים, נכללו באלבום שני שירים " Mother Mary " ו- " This Kid's " בגירסת האולפן שלהם, כאשר הוספה להם בעריכה הקלטה של הקהל מתוך ההופעה שנערכה בשיקגו. עוד יותר מדהים לחשוב שמעבר לשני השירים הללו, כל מה שאנחנו שומעים בהקלטה הוא כמעט בדיוק מה שהתרחש במהלך ההופעה. הגיטריסט Michael Schenker התנגד לכל סוג של עריכה ו/או "אובר דאבינג" שנועדו לתקן גליצ'ים וטעויות קטנות שלו, וזה פשוט בלתי נתפס שהביצועים האדירים שיש באלבום הזה קלטו בדיוק את מה שהתרחש על הבמה, ללא שום תיקון או שיפור. מה שכן, זה מעצים עוד יותר את ההילה שמרחפת מעל האלבום ומוכיחה כי הוא בהחלט ראוי להיכלל ברשימת אלבומי ההופעה הגדולים בכל הזמנים. אגב, שנקר טען אחרי עזיבתו כי הוא מתפלא על הבחירות שעשתה הלהקה כי היו לו ביצועים הרבה יותר טובים שהוקלטו במהלך הסיבוב הזה. האומנם??? בשנת 1999 שוחררה גרסה מורחבת של האלבום אשר כללה שני שירים נוספים: " Hot 'n' Ready " ו- " Cherry ", אשר פותחים את האלבום בגרסתו המורחבת. הגם שהכרוז שמזמין את הלהקה לבמה בתחילת ההופעה מציין שזו נערכה לכאורה בשיקגו, הרי ששני השירים הנ"ל הוקלטו ביאנגסטון ובקליבלנד שבאוהיו ב- 15-16 לאוקטובר 1978. מדובר באותה הקלטה של הכרוז שפותחת את הגירסה המקורית של האלבום עם השיר "Natural Thing". ההופעה הזאת היא פצצה אטומית של אנרגיה מטאלית, מתחילתה ועד סופה. מהרגע בו צלילי הגיטרה של Michael Schenker מנגנים את הריף הפותח לשיר " Natural Thing " ועד לצלילי הסולו האחרונים של " Shoot Shoot ", אין פה אפילו רגע אחד מיותר. “ Doctor Doctor ", “ Only You Can Rock Me ”, “ Lights Out ”, “ Too Hot to Handle ” ו- “ Let It Roll ” קיבלו ביצועים כבדים ומחוספסים יותר מגירסאות האלבום, ואפילו הקטעים השקטים יותר “ Love to Love ” ו- “ I’m a Loser ” נשמעים הרבה יותר מהודקים ומשכנעים עם שירה מדהימה של Phil Mogg . אבל יש ביצוע אחד באלבום הזה אשר ללא ספק מתעלה מעל לכל היתר. אנחנו מדברים כמובן על הגרסה הפנומנלית בת 11 הדקות לשיר " Rock Bottom " עם הסולו המוטרף של Michael Schenker , אשר נכנס ישר לפנתיאון. לסיכום, אנחנו מקבלים כאן את "UFO" בגירסה סוחפת ומשופרת יותר מזו שהכרנו באלבומי האולפן. הלהקה שפתחה את שנות ה- 70 עם ספייס רוק כבד ומתקדם, מסיימת אותן עם סאונד כבד, מלא ומעודכן, שישפיע באופן מהותי על זה של להקות המטאל של ראשית שנות ה- 80. מעניין לציין שבשנת 2020 שוחררה גירסת דלוקס של ההופעה המיתולוגית, הכוללת 8 דיסקים. בקופסה ניתן למצוא את ההופעה בעריכה המקורית ועוד 6 הופעות מלאות מסיבוב ההופעות שנערכו בשיקגו, וויסקונסין, יאנגסטון, קליבלנד, קולומבוס ולואיסוויל בתאריכים 13-18 לאוקטובר 1978. להאזנה לאלבום בגירסה המורחבת: Spotify להאזנה לאלבום בגירסת הדלוקס: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 31 בדצמבר 1984 היה Rick Allen, מתופף “Def Leppard”, מעורב בתאונת דרכים קשה ששינתה את חייו לצמיתות. התאונה הקשה הזו הגדירה מחדש את דרכה של “Def Leppard ” , עיצבה את אחד מסיפורי הקאמבק העוצמתיים ביותר בתולדות הרוק והוכיחה את הנאמנות והחברות של הלהקה למתופף שלה. בשעות המאוחרות של ערב השנה החדשה בשנת 1984 נהג אלן בקורבט שלו לאורך כביש A57 סמוך לשפילד, אנגליה. בעת שניסה לעקוף רכב אחר במהירות גבוהה, הוא איבד שליטה על המכונית, שהתנגשה בעוצמה בקיר אבן והתהפכה. אלן שלא חגר חגורת בטיחות, הועף מתוך הרכב. עוצמת הפגיעה קטעה את ידו השמאלית, שלא ניתן היה לחברה מחדש למרות טיפול רפואי מיידי שקיבל. הוא היה בן 21 בלבד ובשיא הקריירה המוזיקלית שלו. העיתוי היה פשוט נוראי. באותה תקופה רכבה “Def Leppard” על גל ההצלחה האדיר של אלבום האולפן השלישי שלהם " Pyromania ", ונחשבו לאחת מלהקות הרוק המבטיחות ביותר של העשור. בעקבות התאונה, תעשיית המוזיקה הניחה שהלהקה תחליף את אלן ותמשיך לרכב הלאה על גל ההצלחה. אך במקום זאת, הלהקה קיבלה החלטה מכוננת. חברי “Def Leppard” הוכיחו מהי חברות ונאמנות, ובחרו להמתין. הן בהודעות הפומביות והן מאחורי הקלעים, הם הצהירו ש- Rick Allen הוא עדיין המתופף שלהם, ושעתידה של הלהקה תלוי בהחלמתו - לא בהחלפתו. החודשים שלאחר מכן היו מהקשים ביותר בחייו של אלן. מעבר לטראומה הפיזית, הוא התמודד עם אתגרים נפשיים עמוקים, בעודו מטיל ספק רב אם יוכל אי פעם לחזור ולנגן בתופים. אבל במקום לפרוש בחר אלן לבנות מחדש את זהותו מהיסוד. בעבודה צמודה עם מהנדסים ויצרני תופים אלקטרוניים, סייע אלן בפיתוח מערכת תופים היברידית מותאמת אישית, ששילבה תופים אקוסטיים עם טריגרים אלקטרוניים. הסט החדש התבסס במידה רבה על דוושות רגל ופדים מתוכנתים, שאפשרו לו לבצע מקצבים מורכבים באמצעות יד ימין ושתי הרגליים. בפועל, הוא למד מחדש לנגן בתופים מאפס, תוך פיתוח טכניקה חדשה. ריק אלן חזר להופיע בפני קהל כבר באוגוסט 1986 בפסטיבל "Monsters of Rock" שנערך ב- Castle Donington, זו הייתה הופעתו הגדולה הראשונה מאז התאונה. כל ספק שנותר באשר ליכולתו של אלן נעלם מיד כאשר אלן סיפק ביצוע בטוח, מדויק ועוצמתי על סט התופים החדש שלו, והוכיח ש “Def Leppard” יכולים להמשיך בדרכם ללא פשרות. הקאמבק של אלן השתלבה היטב עם יצירת האלבום " Hysteria ", שיצא בשנת 1987. ההפקה המרובדת והמדויקת של האלבום התאימה באופן מושלם לגישת התיפוף החדשה של אלן. שימוש בטריגרים אלקטרוניים, תזמון מוקפד ושליטה דינמית הפכו לחלק מרכזי בזהות של האלבום, וסייעו להפוך את " Hysteria " לאחד מאלבומי הרוק המצליחים ביותר בכל הזמנים. מאותו רגע ואילך נשאר Rick Allen חבר קבוע ופעיל ב- “Def Leppard”, והמשיך להקליט ולצאת לסיבובי הופעות עם הלהקה ללא הפסקה. מה שנראה בתחילה כטרגדיה שעשויה הייתה "לקטוע" קריירה שלמה, עיצבה מחדש הן את סגנון הנגינה של אלן והן את הסאונד של הלהקה. סיפורו של Rick Allen ניצב כאחת הדוגמאות העוצמתיות ביותר לחוסן ונחישות בתולדות הרוק. מול רגע שיכול היה לשים קץ להכול, אלן לא התייאש ובחר בהסתגלות על-פני ויתור. הוא הגדיר מחדש את גבולות האפשר, מאחורי מערכת התופים, תוך ביסוס מקומו בהיסטוריה של המוזיקה. באותה נשימה, חבריו ללהקה הוכיחו מהם ערכי החברות והנאמנות שלהם, בעודם מעדיפים אותם על פני ההצלחה. כנראה שהקוסמוס החזיר להם באותה מטבע, שכן דווקא האלבום הראשון של "דף לפארד" לאחר הטרגדיה, הפך למצליח ביותר שלהם ולאחד מהמצליחים ביותר בתולדות הרוק. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 31 לדצמבר 1973 עשתה "Journey" את הופעתה הראשונה על הבמה אי פעם. (Photo: Journey's Debut Album inlay 1975) ההרכב המקורי של "Journey" היה מעין "סופרגרופ" שהתכנס בסן פרנסיסקו במהלך שנת 1973, בחסות מנהל להקת "Santana" לשעבר, Herbie Herbert. במקור נקראה הלהקה "Golden Gate Rhythm Section" כאשר הכוונה היתה ליצר הרכב של נגנים מקצועיים שילווה אמנים מבוססים באזור ה- Bay Area של סן פרנסיסקו. הלהקה כללה את Neal Schon, בגיטרה מובילה ואת Greg Rollie בקלידים ושירה מובילה, שניהם בוגרי להקת "Santana". לשניהם הצטרפו הבסיסט Ross Valory וגיטריסט הקצב George Tickner, שניהם מלהקת "Frumious Bandersnatch", והמתופף Prairie Prince מלהקת "The Tubes". הלהקה נטשה במהירות את קונספט "ההרכב המלווה" ופיתחה סגנון רוק מתובל בפרוגרסיב ופיוז'ן ג'אז ייחודי. לאחר תחרות רדיו לא מוצלחת שנועדה לבחירת שם ללהקה, עובד הבמה John Villanueva הציע את השם "Journey" ההופעה הפומבית הראשונה של הלהקה נערכה באולם "Winterland Ballroom" שבסן פרנסיסקו, בערב השנה החדשה 1973, בפני קהל של 10,000 איש. למחרת, הלהקה טסה להוואי כדי להופיע ב- "Diamond Head Crater" בפני קהל של למעלה מ-100,000 איש. כאמור, ההרכב של "Journey" שהוצג במופע הזה בסן פרנסיסקו היה שונה מאוד מהגרסה המיינסטרימית של הלהקה שעלתה לגדולה בשנות ה-80. הקלידן Jonathan Cain שהצטרף בשנת 1980 והזמר Steve Perry שהצטרף בשנת 1977 לא היו שם. במקום זאת, קיבלנו סופרגרופ פרוגרסיבי שהתמקד בעיקר ביכולות האינסטרומנטליות של חברי הלהקה, אותה הפגינו במהלך סט בן תשעה שירים, ואיזה יכולות הם הפגינו שם. תאמינו או לא אבל קיימת הקלטה מאותה ההופעה היסטורית שנערכה בערב השנה החדשה 1973. מי שיאזין לה יווכח ביכולות המדהימות של חברי הלהקה. כחודש לאחר ההופעה, ב- 1 לפברואר 1974, יחזור המתופף Prairie Prince ל- "Tubes". לאחר אודישן של 28 מתופפים, שכרה הלהקה את המתופף הבריטי Aynsley Dunbar, שבדיוק סיים לעבוד עם David Bowie והיה חבר ב- "Mothers of Invention" של Frank Zappa. הסט שנוגן באותו ערב היסטורי: 1. Topaz 2. It's All Too Much (The Beatles cover) 3. In My Lonely Feeling / Conversations 4. Mystery Mountain 5. Sing a Song For You (Can You Hear Me) 6. Kohoutek 7. Charge of the Light Brigade 9. In the Morning Day "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!

ב- 31 בדצמבר 1974, "Fleetwood Mac" קיבלה את ההחלטה הכי חשובה בהיסטוריה שלה. החלטה שלא רק שהשפיעה על סגנונה המוזיקלי, אלא שינתה לחלוטין את הקריירה של הלהקה ואת הנוף של מוזיקת ​​הרוק לנצח. באותו ערב ראש השנה האזרחית, Mick Fleetwood שלח ל- Stevie Nicks ו- Lindsey Buckingham הזמנה להצטרף ללהקה, לאחר ששמע את הכימיה הייחודית שלהם באלבום "Buckingham Nicks". מה שבא בסמוך לאחר מכן היה לא פחות מאשר מהפכה מוזיקלית. (Photo: Far Out Magazine) באותה תקופה "Fleetwood Mac" כבר הייתה להקה מבוססת עם היסטוריה ששורשיה נטועים עמוק מאוד בבלוז וברוק עוד מימיה עם הגיטריסט האגדי Peter Green . אבל באמצע שנות ה-70 ה עמדו בפני פרשת דרכים. לאחר עזיבתו של הגיטריסט והסולן Bob Welch החל המתופף Mick Fleetwood לחפש לו מחליף. הוא תר אחר כישרון חדש שיסייע לו להפיח רוח חיים חדשה בלהקה. בזמן ביקור באולפני "Sound City" שבקליפורניה, שמע פליטווד במקרה את השיר " Frozen Love " הלקוח מהאלבום "Buckingham Nicks", אותו הוציאו הצמד בשנת 1973. פליטווד התרשם מאוד מעבודת הגיטרה של בקינגהאם, ופנה אליו בהצעה להצטרף ל- "Fleetwood Mac" בתור הגיטריסט החדש של הלהקה. עם זאת, בקינגהאם, שהיה נאמן לבת זוגו המוזיקלית ולחברתו דאז, הבהיר שהוא וניקס הם "עסקת חבילה". פליטווד הסכים, והשאר היסטוריה. מהרגע שהשניים הצטרפו ל- "Fleetwood Mac" הכימיה והחדשנות הייתה מורגשת היטב. אלבומם הראשון עם הלהקה " Fleetwood Mac " , הציג את תרומתם המובהקת, בין היתר בשיר הקסום " Rhiannon " של ניקס ו- " Monday Morning " התוסס של בקינגהאם. אבל זה היה דווקא האלבום המופתי " Rumours " משנת 1977 שהעלה את הלהקה למעמד אגדי. בקינגהאם וניקס הביאו עמם איזון של רוך ועוצמה למוזיקה של "Fleetwood Mac". הליריקה המיסטית והנוכחות הבימתית הכובשת של ניקס השלימו בצורה מדהימה את סגנון ההפקה הפרפקציוניסטי ואת עבודת הגיטרה הלוהטת של בקינגהאם. שירים כמו " Landslide " הציגו את הצד הרגשי שהביאה ניקס, בעוד שירים כמו " Go Your Own Way " הציגו את הכישרון של בקינגהאם ליצור להיטים דינמיים שחרכו את ערוצי הרדיו. ההחלטה שהתקבלה ב- 31 בדצמבר 1974 לצרף את ניקס ובקינגהאם ל- "פליטווד מק" הייתה יותר מאשר סתם שינוי בהרכב - זו הייתה תחילתו של פרק חדש שהניע את הלהקה לתהילה עולמית. התוספת שלהם הפכה את "Fleetwood Mac" מלהקת בלוז מכובדת ללהקת פולק-פופ-רוק נצחית. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

ב- 31 לדצמבר בשנת 1973, עלתה להקת "AC/DC" בפעם הראשונה על הבמה. (Photo: Philip Morris) ההופעה נערכה המועדון קטן בשם " Chequers Nightclub", בסידני שבאוסטרליה המאכלס 550 איש. זה היה מועדון הלילה המפורסם ביותר בעיר, אשר הוקם בשנת 1953 ובאותה תקופה היה גם בעל שם עולמי ואירח אומנים מכל רחבי הגלובוס. בנובמבר 1973 הקימו האחים האחים Angus Young ו- Malcolm Young את "AC/DC" וגייסו את הבסיסט Larry Van Kriedt , הסולן Dave Evans והמתופף Colin Burgess כדי להשלים את ההרכב. את שם הלהקה בחרו אנגוס ומלקולם לאחר שאחותם מרגרט ראתה את המילים "AC/DC" מוטבעות על מכונת תפירה. למעשה, נערכו באותו ערב שתי הופעות של הלהקה, אשר ניגנה שני סטים שונים אל תוך השעות הקטנות של ליל השנה החדשה. זמר הלהקה דאז, Dave Evans, סיפר שלא יכל לחשוב על דרך טובה יותר לצלוח את ההופעה החיה הראשונה של הלהקה אי פעם. הקהל היה מלא באלכוהול ומוטרף לחלוטין והחשמל זרם באוויר "תרתי משמע". השירים שנגנה הלהקה באותו ערב היו שילוב של גרסאות כיסוי של אומנים כמו "הביטלס", "הרולינג סטונס" וצ'אק ברי וגרסאות ראשוניות לשירים שיופיעו בשני האלבומים הראשונים של הלהקה אשר ישוחררו שנה לאחר מכן, לאחר עזיבתו של אוונס והחלפתו ב- Bon Scott . אוונס הקליט עם "AC/DC" שניים מתוך השירים שנוגנו באותו ערב. "Can I Set Next To You Girl" שהיה הסינגל הראשון של הלהקה והבי סייד " Rockin’ In The Parlour". ואלו הסטליסטים של שתי ההופעות שקוימו בערב השנה החדשה 1973: Set One School Days (Chuck Berry cover) (from TNT, 1975) Honky Tonk Women (Rolling Stones cover) Get Back (The Beatles cover) Jumpin’ Jack Flash (Rolling Stones cover) No Particular Place To Go (Chuck Berry cover) I Want You (She’s So Heavy) The Beatles cover) The Old Bay Road Midnight Rock Show Business (from High Voltage, 1975) Rock N Roll Singer (from TNT, 1975) Soul Stripper (from High Voltage, 1975) Rockin’ In The Parlour (b-side of Can I Sit Next To Your Girl, 1974) Can I Sit Next To You Girl (from TNT, 1975) Baby Please Don’t Go (Big Joe Williams cover) (from High Voltage, 1975) Set Two School Days (Chuck Berry cover) (from TNT, 1975) Honky Tonk Women (Rolling Stones cover) Jumpin’ Jack Flash (Rolling Stones cover) Nadine (Chuck Berry cover) Heartbreak Hotel (Elvis Presley cover) That’s Alright Mama (Elvis Presley cover) Tutti Fruitti (Little Richard cover) The Old Bay Road Midnight Rock I Want You (She’s So Heavy) The Beatles cover) No Particular Place To Go (Chuck Berry cover) Lucille (Little Richard cover) Get Back (The Beatles cover) All Right Now (Free cover) "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא אחד הגיטריסטים המוכרים בסצינת הת'ראש מטאל ואחד ממקימיה של להקת "Anthrax" בה הוא חבר עד היום. (Photo: Tone Deaf - The Brag Media) בואו לקרוא כמה עובדות מעניינות על Scott Ian: 1. הוא נולד ב- 31 לדצמבר 1963 בניו יורק בשם Scott Ian Rosenfeld, למשפחה יהודית. 2. בהקשר ליהדותו, איאן ציין שבילדותו הם היו נוסעים כל פסח וראש השנה לסבו וסבתו שהיו יהודים אורתודוקסיים לערוך "סדר" ולקבל את השנה העברית החדשה. 3. אחת ההשפעות המוסיקליות הגדולות עליו בילדותו, היתה הופעת להקת "Kiss" שנערכה במדיסון סקוויר גארדן בשנת 1977, בה נכח. שנים לאחר מכן הוא יביע את הערצתו ללהקה ויציין שזה היה רגע מכונן עבורו. 4. בהמשך הושפע איאן גם מלהקות הבי מטאל בריטי כגון " Black Sabbath" , " Iron Maiden" , " Motörhead" ו- Judas" Priest" , ומלהקת הפאנק "The Ramones". איאן גם ציין שהנגינה שלו הושפעה מלהקת המטאל הגרמנית "Accept". 5. הוא גם כנראה אוהב מאוד את "AC/DC" כי על הזרועות שלו מקועקעות הדמויות של Angus Young ו- Malcolm Young . (Photo: https://eddietrunk.com) 6. בשנת 1981 הוא הקים את להקת "Anthrax" יחד עם הבסיסט Dan Lilker. את שם הלהקה הוא בחר לאחר שקרא ספר ביולוגיה. 7. בתחילה שימש איאן כגיטריסט המוביל והזמר של הלהקה, אולם בהמשך הוא עבר לתפקיד גיטריסט הקצב, בעודו מציין את Malcolm Young , Rudolf Schenker ו- Johnny Ramone כמודלים לחיקוי. 8. בהמשך ועד לשנת 1982, אחיו של איאן - Jason Rosenfeld, שימש כזמר של אנת'רקס. 9. הלהקה תשנה מספר הרכבים עוד לפני הקלטת האלבום הראשון שלה. בשנת 1982 יצטרף אליה Dan Spitz כגיטריסט מוביל. גם Spitz היה יהודי נצר לשבט לוי. הוא הגיע מלהקת "Overkill" והפך לגיטריסט המוביל של הלהקה. 10. בשנת 1983 יצטרף ללהקה המתופף Charlie Benante אשר יחד עם איאן יהיו חברי הלהקה היחידים שהשתתפו בכל אלבומי הלהקה, כאשר איאן הוא החבר היחידי בלהקה שמלווה אותה מאז הקמתה. 11. איאן ואתנת'רקס עזרו לעצב את הצליל ואת סגנון ה- Thrash Metal בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת והיו מבין הלהקות הראשונות של הז'אנר שהגיעו מהחוף המזרחי של ארה"ב. (Photo: Music for Nations) 12. אנת'רקס נכללת בין ארבעת להקות הת'ראש מטאל הגדולות - The Big Four , יחד עם "Metallica", "Megadeth" ו- "Slayer". 13. איאן משמש גם כאחד הכותבים העיקריים של הלהקה אשר אחראי לכתיבת המילים בכל אלבומיה. 14. החל משנת 1984 ועד היום שחרר איאן יחד עם אנת'רקס 11 אלבומי אולפן, ביניהם אלבומי מופת בזאנר הת'ראש מטאל - " Spreading the Disease " משנת 1985 ו- "Among the Living" משנת 1987. 15. איאן הוא מעריץ של הסופר Stephen King. חלק מהשירים שכתב הושפעו מכתביו של קינג , וביניהם, "Among the Living" שהושפע מהספר "The Stand", " A Skeleton In The Closet" שהושפע מ- " Apt Pupil" השירים, " Lone Justice" ו- "Breathing Lightning" שהושפעו מסדרת הספרים " The Dark Tower" ועוד. 16. בשנת 1985 הקים איאן הרכב נוסף בשם "Stormtroopers of Death" יחד עם חבריו ללהקת "אנת'רקס" , הבסיסט Dan Lilker והמתופף Charlie Benante, וכן עם הזמר Billy Milano. ההרכב היה בין הראשונים לשלב Hardcore Punk עם Thrash Metal. 17. הרעיון להרכב הגיע מדמות שאיאן צייר בשם Sargent D עליה הוא ביסס לא פחות מ- 63 שירים שונים. 18. ההרכב שחרר עד היום שלושה אלבומי אולפן, הראשון "Speak English or Die" בשנת 1985. איאן הינו הכותב העיקרי גם בהרכב זה. 19. בשנת 1991 ביצע יחד עם "Public Enemy" גירסה לשירם "Bring The Noise" משנת 1987 ובכך הפך לאחד המשפיעים בשילוב של ראפ ומטאל. 20. זו לא הפעם הראשונה בה איאן משלב ראפ ומטאל. הוא עשה זאת עם "Anthrax" עוד בשנת 1987 עם "I'm The Man" הלקוח מה- EP השני שלהם. זה שיר הנושא של המיני אלבום והוא סוג של פרודיה על הסגנון של ה-Beastie " Boys", כאשר ריף הגיטרה הראשי שלו מבוסס על הלחן של "הבה נגילה". כזכור הגיטריסטים סקוט איאן ודן ספיץ, כמו גם כל חברי ה- "Beastie Boys", הם יהודים. 21. בשנת 1992 הוא יפיע יחד עם "Anthrax" בפרק של הסדרה המיתולוגית "Married With Children" בה מככבת הדמות של אל באנדי. ראו כאן: 22. בשנת 2001 התבקש איאן על-ידי ערוץ המוזיקה VH1 להנחות את התוכנית "Rock Show". במסגרת 48 תוכניות שהקליט עבור הערוץ הוא הנחה אומנים רבים וטובים ביניהם Ozzy Osbourne , Rob Halford , Ted Nugent , " Stone Temple Pilots" , " Megadeth" , " 3 Doors Down" , " Sevendust" , " Tenacious D" , the Cult ועוד. 23. בשנת 2005 הוא התיישב לשולחן הסדר יחד עם יהודים נוספים Leslie West גיטריסט להקת "Mountain", עם JJ French גיטריסט להקת "Twisted Sister" ועם הזמר Dee Snider שאביו יהודי. "ליל הסדר" הזה צולם לערוץ VH1 Classic וניתן לצפות בו כאן: 24. בשנת 2008 הוא הקים את הסופרגרופ "The Damned Things" יחד עם Joe Trohman מלהקת " Fall Out Boy". הלהקה שחררה עד היום שני אלבומי אולפן - "Ironiclast" משנת 2010 ו- "High Crimes" משנת 2019. 25. איאן מנגן בגיטרה גם בלהקת "Pearl" בה חברה גם אישתו Pearl Aday שהינה בתו המאומצת של Meat Loaf. הלהקה שחררה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2010. 26. בשנת 2014 הוא הצטרף יחד עם אשתו ליוצאי " Mother Superior" כדי להקים את ה הרכב "Motor Sister". הלהקה תשחרר את אלבום הבכורה שלה "Ride" במרץ 2015. 27. איאן היה אחד הבעלים של הבאר "Dead Man's Hand" בלאס וגאס, יחד עם Jerry Cantrell גיטריסט להקת "אליס אין צ'יינס". 28. הוא גילם זומבי באחד מהפרקים של הסידרה "The Walking Dead" אשר חוסל על-ידי קארל בנו של ריק גריימס - הדמות הראשית בסדרה. 29. זה לא "הרומן" היחיד של איאן עם "המתים המהלכים". בשנת 2016 השחקן Norman Reedus שמגלם בסדרה את דריל עלה איתם על הבמה כנגן בס אורח. 30. איאן הצטרף להופעות האיחוד של "Mr. Bangle" - להקתו של Mike Patton בשנת 2019, והשתתף בהקלטת אלבומם הרביעי ששוחרר באוקטובר 2020 וכן באלבום ההופעה "The Night They Came Home" ששוחרר בשנת 2021. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא הקים והנהיג את להקת "Electric Light Orchestra", הוא היה חבר בסופרגרופ "Traveling Wilburys" ושיתף פעולה עם שלושה מחברי ה"ביטלס", יחד ולחוד, בכתיבה, הפקה וביצוע. הוא כתב, הפיק ושיתף פעולה גם עם Tom Petty , Brian Wilson , Roy Orbison, Joe Walsh ועוד רבים אחרים. (Photo: fanart.tv) בואו לעשות הרבה כבוד לאחד מהמוזיקאים הגדולים שמהלכים היום ביננו - Jeff Lynne: 1. הוא נולד ב- 30 לדצמבר 1947 בברמינגהאם שבאנגליה בשם Jeffrey Lynne. 2. הוא עזב את בית הספר בגיל 15 כדי לעסוק במוזיקה, למורת רוחם של הוריו. אימו רצתה שיעבוד כצלם בחברת הטלויזיה ATV. 3. הכלי הראשון עליו למד לנגן בילדותו היה גיטרה. אביו רכש עבורו גיטרה אקוסטית ב- 2 פאונד. בביוגרפיה עליו משנת 2012 נכתב שהוא המשיך לנגן עליה עד אותו יום. 4. בשנת 1963 הוא הקים את להקתו הראשונה שנקראה בתחילה " Rockin' Hellcats" ובהמשך שינתה את שמה ל- "The Handicaps" ובסופו של דבר ל- "The Andicaps". 5. בשנת 1965 הוא רכש את ציוד הקלטה הראשון שלו. טייפ סלילים אשר איפשר הקלטה במספר ערוצים בסטריאו. הוא ציין שההתנסות עם הטייפ הזה היוותה את צעדיו הראשונים בתור מפיק. 6. בשנת 1966 הגיב לין להודעה בעיתון על להקה שמחפשת גיטריסט והצטרף ללהקת "The Nightriders". הלהקה שינתה בהמשך את שמה ל- "The Idle Race" והקליטה שני אלבומי אולפן: " The Birthday Party" משנת 1968 ו- "Idle Race" משנת 1969. האלבומים זכו אומנם לביקורות טובות, אולם הלהקה לא זכתה להצלחה. (Photo: Louder Sound Magazine) 7. בשנת 1968 פגש לין את חברי להקת "The Beatles" בעת הקלטת " The White Album ". זה היה אירוע מכונן עבורו אשר ישפיע על הקריירה המוזיקלית שלו. 8. בשנת 1970 נענה לין להזמנתו של הזמר והגיטריסט Roy Wood להצטרף ללהקה מצליחה יותר בשם "The Move". לין הכיר שם גם את המתופף Bev Bevan. 9. עם הצטרפותו של לין ל- " The Move", הוא הוכיח את עצמו כמוזיקאי ויוצר, כאשר תרם שירים לשני האלבומים האחרונים של הלהקה. 10. במקביל רקחו לין, ווד וב יוון את המהלך הבא שלהם. להקה שתחבר בין רוק ומוזיקה קלאסית, מה שלימים יהפוך ל- "Electric Light Orchestra" הידועה כ- "ELO". 11. ואכן, בשנת 1971 הוקמה "ELO" על-ידי ווד, ביוון וג'ף לין. הלהקה התאפיינה בשימוש רב ב כלי מיתר, מה שנתן נופך קלאסי לשיריה. ה"ביטלס" היוו השפעה מאוד גדולה על ג'ף לין, והוא ציין ש- "ELO" נועדה להמשיך ממקום שבו הביטלס הפסיקה. שנים אחר כך גם John Lennon יציין ש- "ELO" הם בניה של ה"ביטלס". או במילותיו: "Sons of the Beatles". (Photo: Marvel Cinematic Universe Wiki) 12. בדצמבר 1971 שוחרר אלבום הבכורה של הלהקה אשר נקרא על שמה - " The Electric Light Orchestra". לין, ווד וביוון כתבו את כל השירים ונגנו על כל הכלים, למעט מספר כלי נשיפה שנוגנו על-ידי Bill Hunt וכינור שנוגן על-ידי Steve Woolam. 13. כשנה לאחר מכן, במהלך הקלטות האלבום השני של "ELO", עזב רון ווד את הלהקה כשהוא מותיר את ג'ף לין כמנהיג הבלתי מעורער אשר ישלוט בקו המוזיקלי שלה. 14. עד שנת 1986 שחררה הלהקה בהובלתו של ג'ף לין 12 אלבומי אולפן, ביניהם רצף האלבומים המטורף של " A New World Record" משנת 1976, אלבום המופת הכפול " Out of the Blue" משנת 1977 והאלבום " Discovery " משנת 1979. 15. ג'ף לין יפיק את כל אלבומי הלהקה, ישמש ככותב העיקרי, כזמר המוביל, כגיטריסט, קלידן, לעיתים גם צ'לן ואפילו מתופף, וכמוביל של הקו המוזיקלי הכללי שילך וישתנה במהלך השנים מרוק לפופ, לדיסקו ואפילו לסינת'-פופ וניו ווייב. (Photo: fanart.tv) 16. במהלך שנות השמונים החל לין להעביר את מרכז הכובד מלהקת "ELO" להפקה, כתיבה ונגינה עבור אומנים אחרים. 17. בשנת 1983 הוא הפיק וכתב את הלהיט "Slipping Away" של המוזיקאי הוולשי Dave Edmunds, הלקוח מאלבומו "Information". לין גם ניגן באלבום על בס וסינתסייזר. לין יפיק גם את אלבומו הבא של אדמונדס משנת 1984 - "Riff Raff" ויכתוב שלושה מתוך עשרת שירי האלבום. 18. בשנת 1987 לין הפיק את האלבום "Cloud Nine" של George Harrison . האלבום היווה אלבום קאמבק מצליח מאוד עבור הריסון ולין השתתף בכתיבת שלושה שירים מתוכו ובנגינה על גיטרות, בס, קלידים וקולות רקע. האלבום כלל סינגלים מצליחים כגון "Got My Mind Set on You", "When We Was Fab" ו- "This Is Love". 19. זה לא שיתוף הפעולה היחיד של לין עם הריסון. הוא יפיק בן היתר את אלבומו האחרון של Harrison - "Brainwashed" משנת 2002, אשר שוחרר שנה לאחר מותו של האריסון. לין הפיק והשלים נגינה על מספר כלים באלבום בהתאם להוראות שקיבל מהאריסון לפני מותו. 20. העבודה הצמודה הזאת של לין עם Harrison תוביל להקמת הסופרגרופ "Traveling Wilbury" אשר יכלול את George Harrison , Jeff Lynne, Bob Dylan , Tom Petty ו- Roy Orbison. לין ישחרר עם ההרכב שני אלבומים. Traveling Wilburys Vol. 1" בשנת 1988 ו- "Traveling Wilburys Vol. 3" בשנת 1990. 21. בשנת 1989 ישמש ג'ף כמפיק, כותב ונגן גיטרה, בס, קלידין וזמר קולות רקע באלבום "Full Moon Fever", אלבום הסולו הראשון והמצליח של Tom Petty . בהמשך הוא יפיק, יכתוב וינגן גם באלבום "Into the Great Wide Open" של פטי משנת 1990 וכן באלבום " Highway Companion" משנת 2006. 22. בשנת 1990 שחרר לין את אלבום הסולו הראשון שלו " Armchair Theatre". 23. בשנת 1992 הפיק לין וניגן באלבום "Time Takes Time", אלבום הקאמבק של רינגו סטאר. 24. בשנת 1994 הגשים לין חלום כשעבד עם שלושת חברי הביטלס, ג'ורג', פול ורינגו על סדרת האלבומים The Beatles" Anthology" שכללו בין היתר שני שירים חדשים של הביטלס - " Free as a Bird " ו- " Real Love ". 25. בשנת 1997 הפיק והשתתף לין בכתיבה של חלק משירי האלבום המצוין "Flaming Pie" של Paul McCartney . 26. בשנת 2001 איחד לין את "ELO" ושחרר את האלבום "Zoom" שכלל הופעות אורח של George Harrison , Ringo Starr והקלידן המקורי של הלהקה ריצ'רד טנדי. (Photo: pastdaily.com) 27. בשנת 2008, נבחר לין על-ידי מגזין הוושינגטון טיימס כאחד מארבעת המפיקים הגדולים במוזיקה. 28. בשנת 2009 הוענק לו פרס "Golden Note" של האגודה האמריקנית למלחינים וכותבים, פרס המוענק עבור הישג יוצא דופן בקריירה. 29. בשנת 2012 שחרר ג'ף את אלבום הסולו השני שלו "Long Wave" . 30. בשנת 2015 שחרר לין את האלבום "Alone in the Universe" תחת השם " Jeff Lynne's ELO". השימוש בשם זה הגיע בתגובה ללהקות הטריביוט של "ELO" שפעלו באותה תקופה. 31. בשנת 2017 נכנס לין יחד עם להקת "ELO" להיכל התהילה של הרוקנרול. 32. בשנת 2019 שחרר לין את האלבום "From Out of Nowhere", גם הוא תחת השם " Jeff Lynne's ELO". 33. את השיר "Can't Get It Out Of My Head" מהאלבום "Eldorado" משנת 1974 הוא כתב לאחר ויכוח עם אביו וכדי להוכיח לו שהוא יודע לכתוב שירים קליטים "שלא יוצאים מהראש". זה הפך לאחד מהלהיטים הגדולים של הלהקה ואחד מהלחנים היפים ביותר של ג'ף. 34. לין מרכיב כל הזמן משקפי שמש. הוא טען שהוא אוהב את עצמו יותר איתן והוא מרגיש ככה "פחות ביישן". 35. בשנת 2020 הוכתר לין כקצין מסדר האימפריה הבריטית. גם הפעם הכנו לכם פלייליסט עשיר, כולל הפקות ושיתופי פעולה עם אומנים נוספים: לחצו כאן . "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

הוא אחד האנשים שאחראים להחזרת ה-Punk Rock למיינסטרים באמצע שנות התשעים אבל לא בגלל זה הוא נושא את תואר ה"דוקטור" !! (Photo: Daveed Benito) = שמו המלא הוא Bryan Keith "Dexter" Holland או יותר נכון "ד"ר דקסטר הולנד". הוא נולד ב-29 לדצמבר 1965 בקליפורניה שבארה"ב. = הוא סיים את התיכון בהצטיינות עם תואר "Valedictorian", שהוא תואר בינלאומי למצטייני תיכון המוכר ע"י מספר ארצות בעולם. בתיכון הוא הצטיין במיוחד במתמטיקה והשווה זאת למוסיקה Punk Rock (בלתי שפוי בעליל...). = לאחר סיום התיכון בשנת 1983, הוא הקים יחד עם חברו הבסיסט Greg Kriesel את להקת Manic Subsidal, כשהולנד בתפקיד המתופף. השניים ניגנו יחד בגראג' אבל לא התפתחו מעבר לכך עד ש... = בשנת 1986, לאחר מספר שינויים בהרכב, כשגרג נשאר בעמדת הבס, הולנד עובר לתפקיד הזמר והגיטריסט, הגיטריסט Kevin "Noodles" Wasserman מצטרף להרכב והמתופף James Lilja מצטרף גם הוא (הוא מוחלף זמר קצר לאחר מכן ע"י Ron Welty), משנה ההרכב את שמו ל- "The Offspring" ומקליט את הסינגל הראשון שלו "I'll Be Waiting". = הסינגל יוצא תחת הלייבל העצמאי של החבורה בשם "Black Label" שנקרא על שם בירה שהם אהבו לשתות. (Photo: NME) = במהלך ההתהוות הראשונית של הלהקה, הולנד ממשיך את מסלול לימודיו. לאחר התיכון הוא לומד ב- University of Southern California ומסיים תואר ראשון ותואר שני במדעים עם התמחות בביולוגיה מולקולרית. = לאחר הקלטת דמואים נוספים חותמת הלהקה על חוזה הקלטות עם לייבל קטן בשם Nemesis Records. הם חוברים למפיק Thom Wilson ובשנת 1989 הם משחררים את אלבום הבכורה שלהם שנושא את שם הלהקה. האלבום שוחרר במספר מוגבל של עותקים ולא זוכה לחשיפה משמעותית. לא רק שהוא לא זוכה להצלחה, לקח ללהקה שנתיים וחצי למכור 5,000 עותקים אותם הם ייצרו. = בשנת 1991 הלהקה חותמת בלייבל העצמאי Epitaph Records ומשחררת את אלבומה השני "Ignition" בשנת 1992, גם הוא מופק ע"י Thom Wilson. עם עלייתה של סצנת הגראנג' ופריצת הרוק האלטרנטיבי למיינסטרים, האלבום הזה זוכה ליותר הצלחה מקודמו והלהקה מתחילה לצבור קהל מעריצים. = בשנת 1994 משחררת הלהקה את האלבום השלישי, אלבום הפריצה הענק והנמכר ביותר שלה עד היום "Smash". בתחילה האלבום לא קיבל חשיפה משמעותית עד שתחנת הרדיו המפורסמת KROQ החלה להשמיע את הסינגל הראשון מהאלבום "Come Out and Play". הסינגל החל לכבוש את מצעדי הבילבורד השונים והטיס את האלבום גם הוא לראשי המצעדים. הוא גם הופך לאלבום הנמכר ביותר בעולם שמופץ ע"י חברת תקליטים עצמאית, יותר מ-20 מיליון עותקים. = את השיר "Come Out and Play" כתב הולנד בהשראת המהומות שהיו באותה שנה בלוס אנג'לס בין הכנופיות ובהשראת חווית הנסיעה במכונית העלובה שלו בשכונות Compton ו- Watts כשהיה נוסע לאוניברסיטה. = יחד עם האלבום "Dookie" של "Green Day", שתי הלהקות מנחיתות את ה-Punk Rock חזרה על המיינסטרים והופכות לדבר החם במוסיקה, בעולם!! = בשנים 1994-1995 יוצאת הלהקה לסיבוב הופעות עולמי כשבמהלכו היא הופכת ממופע חימום פותח למופע המרכזי. לקראת סוף הסיבוב הלהקה עוברת מהופעות בברים ומועדונים קטנים לאולמות ואיצטדיונים. = בשנת 1995 מקים הולנד יחד עם גרג את חברת התקליטים Nitro Records. הם משחררים מחדש את אלבום הבכורה של הלהקה ומתחילים להחתים להקות Punk Rock חדשות ביניהן: Jughead's Revenge ו-AFI. = בשנת 1996, לאחר שהם חותמים בלייבל הגדול Columbia Records הם משחררים את האלבום הרביעי שלהם "Ixnay on the Hombre". האלבום נמכר יפה מאוד אך אינו זוכה להצלחה כמו קודמו. = בשנת 1998 הלהקה משחררת את האלבום החמישי שלה "Americana". מהאלבום שוחררו שלושה סינגלים: "Pretty Fly (for a White Guy)", "Why Don't You Get a Job?" ו-"The Kids Aren't Alright". שלושת הסינגלים פשוט שורפים את המצעדים בארה"ב וברחבי העולם והופכים את האלבום לשיא הקריירה של הלהקה. = הלהקה שחררה חמישה אלבומים נוספים: "Conspiracy of One" (2000), "Splinter" (2003), "Rise and Fall, Rage and Grace" (2008), "Days Go By" (2012). כשאת האלבום החמישי "Let the Bad Times Roll" (2021) היא משחררת בשנת 2021, תשע שנים לאחר האלבום הקודם. האלבום הופק ע"י Bob Rock המפורסם אך זכה לתגובות מעורבות. = הולנד וקווין הם החברים היחידים בלהקה שנשארו לאורך כל התקופה של הלהקה, שאר החברים התחלפו לאורך השנים. (Photo: Daveed Benito) = בשנת 2004 השיק הולנד רוטב חריף בשם "Gringo Bandito". המטבח המקסיקני היה חלק גדול מחייו והוא תמיד היה מוסיף רוטב חריף לאוכל שלו, הוא תמיד התעניין בסוג הרוטב והיה מעריך אנשים שמסתובבים עם הרוטב שהם אוהבים בכיס והולכים איתו לכל מקום (כן, יש אנשים כאלה). הרוטב נמכר במליוני יחידות והוא חלק מהתפריט של יותר מ-500 מסעדות בארה"ב, אתם יכולים לרכוש אותו באמזון. = הולנד הוא טייס מוסמך ובעל מטוס פרטי שלו הוא העניק את השם “Anarchy Airline” ובשנת 2004 הוא ביצע טיסה מסביב לעולם ב-10 ימים. = בשנת 2017 סיים הולנד את לימודי הדוקטורט וקיבל את תואר ה-PhD בביולוגיה מולקולרית, בעשור האחרון הוא התבטא מספר פעמים שהוא מעדיף להיות פרופסור באוניברסיטה מאשר להיות מוסיקאי. (Photo: Daveed Benito) = בשנת 2013 הולנד השתתף בפרסום מאמר במגזין הציבורי של הספריה המדעית הציבורית PLoS One, העוסק ב- MicroRNA בגנום של HIV. אל תנסו להבין, זה מסובך, רק נציין שהמאמר היה מאוד משפיע וסייע לפיתוח טיפולים למחלת האיידס. = לאחר האלבום החמישי "Let the Bad Times Roll" (2021) שהלהקה משחררת תשע שנים אחרי האלבום הקודם, היא ממשיכה את המסע המחודש שלה ומוציאה ב-2024 אלבום שישי בשם "Supercharged". גם האלבום הזה הופק ע"י בוב רוק אך הוא לא ממש זוכה להצלחה ואפילו לא נכנס למצעד הבילבורד 200. להאזנה לאלבום האחרון של הלהקה ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 29.12.1980  "Networking is rubbish, better have friends instead" לא בטוח שמארק צוקרברג, ואילון מאסק היו חותמים על הדברים בעינים עצומות, אבל יש משהו בדבריו של המולטי אינסטרומנט Steve Winwood שאלבומו השני "Arc of a Diver" יצא ביום 29.12.1980. וינווד טען בעבר שלא המוזיקה היא זו שקבעה את סדר העניינים בשנות השישים, אלא היתה פועל יוצא של השינויים הללו. הוא נולד בשנת 1948 בהנדסוורת', בירמינגהם אנגליה, אביו לורנס איש יציקה במקצועו היה גם מוזיקאי חצי מקצועי שניגן על סקסופון וקלרינט. כבר בגיל 4 למד סטיב הצעיר לנגן בפסנתר, ובהמשך גם ניגן על תופים וגיטרה, ושר בתור נער מקהלה בכנסיית סנט ג'ון. כבר בגיל 8 החל להופיע ב"רון אטקינסון בנד" יחד עם אביו ואחיו הגדול. תוך כדי לימודיו בבית הספר "גרייט בר" התחבר לסצנת הרוק והבלוז של ברמינגהם שם ניגן על אורגן ההאמונד יחד עם אגדות בלוז כמו בי.בי קינג, האולין וולף, מאדי ווטרס, וג'ון לי הוקר. בגיל 14 הצטרף וינווד ללהקת הבלוז-רוק "ספנסר דייויס גרופ", קול הטנור הגבוה של וינווד גרר השוואות לקולו של ריי צ'ארלס. כעבור ארבע שנים, ושלושה אלבומים עזב וינווד, כשבזכות כמה מלהיטי ההרכב הוא הצליח לרכוש האמונד משלו, ובאפריל 67 הקים את להקתו הבאה "Traffic" איתה יצר שבעה אלבומי אולפן בשבע שנים (אלבום שמיני ואחרון יצא ב- 94). בין לבין איחד וינווד כוחות לסופרגרופ החד פעמי " Blind Faith " (עם ריק גרץ', אריק קלפטון, וג'ינג'ר בייקר), ולאחר ש- Eric Clapton עזב ניגן עם שני חברי ההרכב הנותרים תחת השם "Ginger Baker's Air Force". שנה וחצי לפני שהחל בקריירת הסולו שלו, הספיק וינווד להקים את הרכב הפיוז'ן רוק "Go" עם הקלידן היפני סטומו ימאשטה, ומתופף סנטנה מייקל שרייב. וינווד לא הסתפק באלבומים והופעות בהרכבים השונים והשתתף כמוזיקאי סשן באלבומים של Jimi Hendrix , Joe Cocker , האולין וולף, Lou Reed , רוברט פאלמר, וסנדי דני, רשימה חלקית בלבד. לאחר לחץ מחברת התקליטים איילנד, בשנת 1977 הוא הוציא את אלבום הבכורה הנושא את שמו, וינווד בנה את אולפן ההקלטות "Netherturkdonic" בחווה שלו בגלוסטרשייר והחל להלחין ולהקליט מוזיקה על קלידים, גיטרה, בס, תופים, וכלי הקשה, שם גם הוקלט אלבומו השני "Arc of a Driver". אלבום שנחשב סופט-רוק אך כולל שבעה שירים בלבד, כאשר למעט " Second-Hand Woman " כל השירים נעים בין 5 ל- 8 דקות. וינווד כתב חלק ממילות השירים כשהוא נעזר בתמלילן האמריקאי וויל ג'נינגס (כתב בהמשך את "Tears in Heaven" ו- "My Heart Will Go On"). האייטיז היו בפתח וינווד שהיה רגיל לנגן על ההאמונד שלו, הבין שצריך סאונד טיפה שונה, ונתן לסינטיסייזרים ולקלידים החשמליים לתת את הטוויסט הדרוש, כאשר גם מקומו של ההאמונד לא נפקד. השיר הפותח " While You See a Chance " הפך לסינגל היחיד, והגיע למקום השביעי בבילבורד. וגם האלבום עצמו נמכר היטב בארה"ב, כשהוא מגיע למקום השלישי ברשימת האלבומים ומוכר יותר ממיליון עותקים שם. עטיפת האלבום נוצרה ע"י האומן הבריטי טוני רייט ששאב השראה מעטיפת הספר Jazz שיצר הצייר והפסל הצרפתי אנרי מאטיס. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!

היא כותבת, היא זמרת, היא קלידנית והיא חוד החנית של להקת "Paramore". בואו לקרוא כמה עובדות על Hayley Williams: (Photo: SARA JAYE WEISS) = היא נולדה ב-27 לדצמבר 1988 בעיר Meridian במדינת מיסיסיפי, ארה"ב, בשם Hayley Nichole Williams. = יש לה שני חצאי אחיות. הוריה התגרשו בשנת 2002 והיא עברה בגיל 13 עם אמה לפרנקלין שבמדינת טנסי, שם פגשה את חבריה לעתיד ללהקת " Paramore", ג'וש וזאק פארו. = מיד לאחר שעברה לעיר פרנקלין החלה לקחת שיעורי פיתוח קול אצל Brett Manning, מדריך ווקאלי שסייע לאומנים רבים, ביניהם Miley Cyrus, Keith Urban ו- Taylor Swift כשהיילי הפכה לחברה של שתי האחרונות. = בזמן לימודיה בבית הספר ניסתה היילי להתקבל ללהקת Fאנק מקומית "The Factory" שניגנה גירסאות כיסוי, ותוך כדי כך היא פגשה את Jeremy Davis , שיהפוך לנגן הבס של פאראמור בעתיד. = היא התגלתה בשנת 2003 על ידי ציידי הכישרונות והמנהלים האומנותיים Dave Steunebrink ו- Richard Williams אשר החתימו אותה על חוזה כבר בגיל 14. באותו זמן היא כתבה שירי פופ. (Photo: Jeff Kravitz/FilmMagic) = זמן קצר לאחר מכן הוחתמה ויליאמס בחברת התקליטים Atlantic אשר התכוונה להפוך אותה לזמרת פופ מצליחה. היילי כמובן התנגדה והתעקשה על להקה ועל רוק אלטרנטיבי. = אנשי חברת התקליטים התרצו וכך הוקמה בשנת 2004 להקת " Paramore", עם חבריה Josh Farro כגיטריסט, אחיו Zac Farro כמתופף ו- Jeremy Davis על הבס. = החברים טסו לפלורידה כדי להקליט את האלבום, אבל לאחר שהגיעו הבסיסט ג'רמי דייוויס עזב אותם. יתר החברים המשיכו לעבוד על האלבום אשר כלל שירים על העזיבה שלו. אפילו עטיפת האלבום התייחסה לעזיבה כאשר היילי הסבירה: "הספה הריקה על עטיפת "All We Know Is Falling" והצל המתרחק ממנה; "זה הכל על איך ג'רמי עזב אותנו וגרם לנו להרגיש כאילו יש חלל בינינו". = אלבום ה בכורה של הלהקה "All We Know Is Falling" יצא לאור כבר בשנת 2005, כאשר היילי היתה רק בת 16. היא היתה שותפה לכתיבת כל השירים באלבום. (Photo: Unknown) = הלהקה שחררה שני אלבומים נוספים Riot!" (2007)" ו- Brand New Eyes" (2009)" וזכתה להצלחה רבה עם סיבובי הופעות באירופה ובארה"ב שמכרו את כל הכרטיסים מראש. = בשנת 2007 נבחרה הלהקה לאחת מעשר הלהקות ששווה לעקוב אחריהן באותה שנה על ידי מגזין NME הבריטי = באותה שנה הופיעה וויליאמס בקליפ "Kiss Me" של להקת " New Found Glory". = בראשית שנת 2008 הופיעו היילי והלהקה על עטיפת המגזין Alternative Press ונבחרה על ידי הקוראים כלהקה הטובה ביותר של שנת 2007. בנוסף, הלהקה הייתה מועמדת לפרס "תגלית השנה" ב טקס פרסי הגראמי אך הפסידה לזמרת איימי ויינהאוס . = באותה שנה נכלל השיר " Decode" אותו כתבה יחד עם חברה ללהקה Josh Farro ו- Taylor York בפסקול הסרט "Twilight" (דמדומים). = בשנת 2009 היא כתבה והקליטה את השיר "Teenagers", מתוך פסקול הסרט " Jennifer's Body". = באותה שנה נבחר השיר "Ignorance" כ "שיר הטוב ביותר" על-ידי קוראי המגזין Kerrang!. = בסוף 2010 עזבו שני החברים המרכזיים, האחים פארו את הלהקה. השניים עזבו בטענה, שהיילי, שהיא היחידה שחתומה בלייבל Atlantic, הפכה את הלהקה למוצר של הלייבל ומנווטת את הלהקה בדיוק לפי ההכתבות שלה. היילי ניסתה לארגן ולגבש מחדש את הלהקה יחד עם דיוויס שהספיק ללכת ולחזור כמה פעמים ועם Taylor york. במטרה לחזק את דמותה של הלהקה היא קיעקע שלושה עמודים על היד שלה כסמל לשלושת החברים שנשארו. = עוד באותה שנה היא שיתפה פעולה עם הראפר B.o.B בשירים "Airplanes" ו- "(Airplanes (Part II" מתוך אלבום הבכורה שלו. = בשנת 2011 נכלל השיר " Monster " אותו כתבה, בפסקול הסרט " Transformers: Dark of the Moon". זה היה השיר הראשון ששחררה הלהקה לאחר עזיבתם של ג'וש וז'אק פארו. = בשנת 2013 כשהם רוצים להציג את עצמם מחדש לעולם מוציאה להקת "Paramore" המחודשת את האלבום הרביעי שלה, שלאות ההתחדשות, נושא את שם הלהקה. באלבום הזה סגנון הלהקה מקבל שינוי משמעותי ומושפע המון מאלמנטים של New Wave ושל Funk Rock. האלבום זוכה להצלחה גדולה, מגיע למקום הראשון בבליבורד וכובש פסגות נוספות ברחבי אירופה. = בשנת 2013 היא כתבה והשתתפה בשיר " Stay the Night" של הדיג'יי והמפיק Zedd הלקוח מאלבום הבכורה שלו "Clarity". (Photo: Sven-Sebastian Sajak) = בשנת 2017 לאחר עזיבתו של דיוויס (הבסיסט) בפעם האחרונה וחזרתו שלו זאק פארו המתופף, נשארת הלהקה בהרכב השלושה ומוציאה את האלבום החמישי שלה "After Laughter". אלבום שממשיך את הסגנון החדש של הלהקה מהאלבום הקודם. = בשנת 2020 שחררה היילי את אלבום הסולו הראשון שלה " Petals for Armor". לאלבום קדמו שני מיני אלבומים שהכילו שירים שנכללו באלבום. = בשנת 2021 שחררה היילי את אלבום הסולו השני שלה "Flowers for Vases / Descansos", אלבום שזונח לא רק את סגנון הרוק המוכר שלה אלא גם את סגנון הפופ אותו אימצה באלבום הקודם והפעם הוא נוטה יותר לכיוון "stripped-down folk". = בפברואר 2023 מוציאה הלהקה את אלבומה השישי "This Is Why", אלבום מאוד מיוחד ומגוון שמשלב אלמנטים של פופ, פאנק, רוק ואפילו ג'אז וזה נראה שהלהקה מצאה לעצמה זהות מוזיקלית חדשה. אנחנו אפילו יכולים לתמוך בהערה הנ"ל בעזרת העובדה שהלהקה נבחרה לחמם את Taylor Swift בחלק מסיבוב ההופעות הענק שלה The Eras Tour !! = באוגוסט 2025 היא הוציאה את אלבום הסולו השלישי שלה "Ego Death at a Bachelorette Party". תחילה היא הוציאה 17 שירים מתוך האלבום כסינגלים נפרדים ורק לאחר חודש היא הוציאה שיר נוסף ואיגדה את כולם תחת אלבום. היילי הוציאה את האלבום באופן עצמי לאחר שעזבה את הלייבל Atlantic Records. = בספטמבר 2025 הצטרפה היילי לחרם העולמי "No Music For Genocide" והורידה את המוזיקה שלה ושל "Paramore" משרותי הסטרימינג בישראל. = השיער הוא חלק מהותי מהסטייל שלה. היא סיפרה שהיא נוטה להחליף צבע בכל פעם שהיא עוברת סערת רגשות קיצונית. החלפת הצבע מאפשרת לה לא להיתקע בעבר. = דמותה של ויליאמס מופיעה במשחק הווידאו "Guitar Hero World Tour". = היילי היתה בת הזוג של עמיתה ללהקה הגיטריסט Josh Farro בשנים 2004-2008. = בשנת 2008 היא החלה את יחסיה עם Chad Gilbert - גיטריסט "New Found Glory", השניים נישאו בשנת 2016, אך נפרדו זמן קצר לאחר מכן בשנת 2017. = היא פעילה מאוד חברתית ובמיוחד מזוהה עם העמותה To Write Love on Her Arms שהינה עמותה לעזרה נפשית. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר

ב- 28 לדצמבר 1993 שיחרר ברי סחרוף את אלבום הסולו השני שלו "סימנים של חולשה", אחד מאלבומי הרוק הישראלי הטובים והמשפיעים בכל הזמנים!! כן, כן, ממש לא הגזמנו. מדובר באבן דרך ברוק הישראלי. אלבום שאולי בזמן אמת היה קשה לעיכול, אבל היום כבר קיים לגביו קונצנזוס. אלבום שלמרות שלא הצליח מסחרית ולא כלל "להיטים" ששרפו את המצעדים, ההשפעה שלו על אומנים ויוצרים מהדהדת עד היום. בדומה ל"פוזי של אריק איינשטיין בשנות ה-60, " סוף עונת התפוזים " של "תמוז" בשנות ה-70 ו" חתונה לבנה " של שלום חנוך בשנות ה-80, "סימנים של חולשה" יצר לדעתנו את המהפכה המוזיקלית של שנות ה-90. אבל לפני שהמהפכה הזאת הפכה לנחלת הכלל, היא קודם כל היתה המהפכה האישית של ברי. זה אומנם אלבום הסולו השני שלו, אבל ניתן לומר שבפועל מדובר באלבום הסולו הראשון. האלבום בו הוא עזב את הקן אותו חלק עם חברו הוותיק רמי פורטיס , אשר ליווה, ייעץ ואפילו השתתף בכתיבה ובביצוע באלבום הסולו הראשון - " הכל או כלום ". האלבום הראשון שמרבית המילים לשיריו נכתבו על ידו (חלקם בשיתוף עם דן תורן). אלבום בו הוא תכלס עשה באמת מה שבא לו. בלי חוקים או תכתיבים, בלי להיצמד לנוסחאות, בלי ניסיון לרצות אף אחד או לחשוב מה מצופה ממנו. ממש כמו " Achtung Baby " עבור "U2", "סימנים של חולשה" יצר את המהפך המוזיקלי האישי של ברי ואנחנו מוצאים הרבה דמיון בין השניים. ההלם הראשוני מסאונד הגיטרה הגונחת של The Edge בפתיח של " Zoo Station ", לא היה שונה בהרבה מזה של הגיטרה המנסרת של ברי בשניות הראשונות של " כמה יוסי ". צליל התופים התעשייתיים של Larry Mullen, Jr שהגיחו ממש מאחוריה, לא ממש רחוקים מאלו של רע מוכיח והקול משופע הדיסטורשן של Bono התחלף כאן בקולות מעוותים ומסומפלים שרק הדגישו עוד יותר את המהפך המוזיקלי. הדמיון ל- " Achtung Baby " לא מתמצה רק בכך, The Edge העיד שלפני ובמהלך יצירת האלבום הוא האזין למוזיקה אלקטרונית ולרוק תעשייתי שהשפיעו מאוד על תהליך היצירה של האלבום. לעומת זאת, ברי לא היה רחוק משם. בעונה הראשונה של סדרת "האלבומים" בערוץ 8, ציין ברי שהושפע מאוד מהגל האלקטרוני של הדאנס שהתחיל באותה תקופה. הוא אמר שהסאמפלרים הכניסו צבע חדש למוזיקה והעולם האלקטרוני סיקרן אותו. משם כבר הדרך הייתה ממש קצרה ל"מהפך המוזיקלי" שיעבור על ברי ובהמשך ייצור אחריו גלים שיסחפו אומנים נוספים. "סימנים של חולשה" הוא היצירה המשותפת הראשונה של סחרוף ורע מוכיח, אשר ימשיכו לשתף פעולה גם בהמשך. זה אומנם אלבום של ברי, אלבום מאוד אישי שבו הוא השתחרר והתפתח מבחינה יצירתית. אבל רע מוכיח היה קטליזטור שתרם רבות לתוצאה הסופית. הוא היה שותף להלחנה ולביצוע והכניס לאלבום אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית וסימפולים, אשר הקדימו את זמנם במוזיקה הישראלית. שיתוף הפעולה המפרה של סחרוף ומוכיח הוליד אלבום פורץ דרך שהתאפיין בסאונד מאוד ייחודי לתקופה, אלבום ששילב רוק ואלקטרוניקה, אנלוגי עם דיגיטלי, גיטרות מנסרות עם צליל אלקטרוני. האלבום הזה כלל שירים שהפכו ל"קלאסיקות" ברפרטואר של ברי והם חלק בלתי נפרד מהסטליסט בהופעותשלו, כמו: " כמה יוסי " שנכתב על חוויית התבגרות של ברי בשכונת רמת יוסף בבת ים וכלל סימפול של ריי צ'ארלס ו" רעש לבן " שכלל סימפול מתוך השיר "Thousands Are Sailing" של The Pogues. לצידם ניתן למצוא שירים מצויינים כמו: " הזיות " שצליל התופים בפתיחה שלו זרקו אותנו היישר ללהקת האם "מינימל קומפקט". " חבל שאת לא " שמילותיו כוללות את שם האלבום "סימנים של חולשה" ואשר הגיטרות בשניות הראשונות שלו הזכירו לנו קצת את "Sonic Youth". " נפתלי הדג " שסאונד הכינרות האוריינטלים שלו ישמש בסיס לשירי מופת של ברי שכללו מוטיבים "מזרחיים" מובהקים, כמו "לב שלם" מהאלבום "נגיעות" ובהמשך גם לסימפול מלא מהשיר "Naghm Fe Hayati" של פריד אל אטרש בשיר "מונסון" מהאלבום "האחר". " רגעים " עם מכונת התופים העצבנית, " עמוק בקצפת " המהפנט עם הבס הדומיננטי של עודד שכטר ועוד. אומנם, בשנים הראשונות ליציאתו המכירות של "סימנים של חולשה" היו חלשות, ביחס לאלבומיו האחרים של ברי סחרוף, אבל אין שום צל של ספק שזהו אחד האלבומים שהשפעתם על המוזיקה הישראלית עולה לאין שיעור על הצלחתו המסחרית. עם השנים החל "סימנים של חולשה" להיחשב בעיני רבים כאחד מאלבומיו הטובים ביותר של סחרוף, ולאחד מאלבומי הרוק הישראלי הטובים בכל הזמנים. המקוריות, החדשנות ואיכות ההפקה יוצאת-הדופן מעמידים את האלבום הזה בשורה הראשונה של אלבומי מופת במוזיקה הישראלית והדבר בה לידי ביטוי בין היתר ברשימות הדירוג השונות, כמו מגזין השידור "כאן" אשר דירג אותו במקום הראשון ברשימת "האלבומים האלטרנטיביים הישראליים הגדולים" ואתר "Ynet" אש דירג אותו במקום ה- 13 ברשימת "100 האלבומים הישראלים הטובים". להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו  בפייסבוק  / אינסטגרם  ו/או להירשם לאתר!!