Search Results
נמצאו 1808 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- Dave Murray
על אף שאינו מבין הכותבים העיקריים של "Iron Maiden", הוא אחד משני עמודי התווך היציבים והקבועים של הלהקה, אשר הופיע בכל אחד ואחד מאלבומיה והשפיע באופן מהותי על הצליל שלה. (Photo: Kevin RC Wilson) להלן כמה עובדות מעניינות על הגיטריסט Dave Murray: 1. הוא נולד ב- Edmonton שבצפון לונדון אנגליה ב- 23 לדצמבר 1956 בשם David Michael Murray. 2. הוא גדל במשפחה קשת יום אשר הרבתה לעבור ממקום למקום ברחבי לונדון. אביו לא היה בקו הבריאות ואמו היתה המפרנסת העיקרית. 3. העוני הביא להרבה מריבות בבית וזה גרם לדייב לתסכול רב. לכן, כנער הוא הרבה להסתובב ברחובות, היה חלק מחבורת "סקין הדס" (מגולחי ראש) והיה מעורב לא פעם בקטטות. 4. בסופו של דבר המשפחה השתקעה באיזור "Clapton" ודייב גדל בקרבת מקום לגיטריסט Adrian Smith שהפך לחבר הילדות שלו. 5. הוא החל להתעניין במוזיקה בגיל 15 לאחר ששמע את "Voodoo Chile" של Jimi Hendrix ברדיו. הוא העיד שמאז הכל השתנה עבורו בבת אחת. הוא עזב את בית הספר, החל לגדל שיער, לשרוץ בחנויות תקליטים ולהאזין למוזיקה, כשבמקביל הוא החל לנגן בגיטרה. 6. בין האומנים שדייב האזין להם והשפיעו עליו יותר מכל ניתן למנות את "Thin Lizzy" , " Deep Purple" , " Black Sabbath" , " UFO" , " Queen" , " Free" , " Judas Priest", " Wishbone Ash" ועוד. 7. בגיל 16 הוא הקים עם Adrian Smith את הטריו "Stone Free". מארי ניגן בגיטרה וסמית' שימש שם כזמר בלבד. (Photo: Breavewords.com) 8. אחרי שסמית' ראה את תשומת הלב שדייב מקבל מהמעריצות, הוא החליט ללמוד לנגן על גיטרה ורכש את הגיטרה הישנה של דייב ב- 5 פאונד. 9. בשנת 1972 הקים דייב עם Adrian Smith את ההרכב "Evil Ways" שבהמשך שינה את שמו ל- "Urchin". 10. בשנת 1974 מארי עזב את הלהקה והצטרף להרכב " Electric Gas" ובהמשך ללהקת הפאנק "The Secret" איתה הוא הקליט את הסינגל הראשון שלו "The Young Ones" ובהמשך את הדמו "Café De Dance" תחת השם הבדוי "Reggie Mental". 11. בשנת 1976 הוא עבר בהצלחה אודישיין ל- "Iron Maiden" , אבל שני הגיטריסטים שהיו אז בלהקה Dave Sullivan ו- Terry Rance התנגדו והעמידו לבסיסט Steve Harris אולטימטום. האריס העדיף את מארי על השניים. הוא ציין שסאליבן וראנס לא הותירו לו ברירה כי דייב היה הגיטריסט הטוב ביותר שהוא עבד איתו. 12. באופן מצער לאחר מספר חודשים מארי הועף מהלהקה בעקבות ויכוח עם הזמר Dennis Wilcock. בתקופה זו חזר דייב ללהקת " Urchin" וזכה להקליט איתה את הסינגל "She's a Roller". 13. זמן קצר לאחר מכן דייב חזר שוב ל- "Iron Maiden" לאחר שהזמר Dennis Wilcock עזב את הלהקה ומאז הוא הפך לחבר קבוע בה. 14. מארי היה זה שבזכותו הצטרף הגיטריסט Adrian Smith ל"איירון מיידן". בשנת 1979 קיבל סמית' הצעה לחבור לאיירון מיידן אבל "Urchin" בדיוק חתמה על חוזה הקלטות עם "EMI" וסמית' דחה את ההצעה. לאחר ש- "Urchin" התפרקה בשנת 1980 מארי והאריס פגשו את Adrian Smith ושוב הציעו לו להצטרף ל"איירון מיידן". לאחר אודישן מצליח הוא התקבל ללהקה. 15. מארי הוא החבר היחידי ב"איירון מיידן", יחד עם Steve Harris , אשר מופיע בכל אלבומי הלהקה. 16. הוא אומנם לא מבין הכותבים העיקריים של "איירון מיידן", אבל ההשפעה שלו על הצליל שלה אדירה. 17. התרומה שלו לכתיבה נעשית בדרך כלל יחד עם חברים נוספים בלהקה. למעשה השיר היחיד שכתב באופן בלעדי ל"איירון מיידן" הוא " Charlotte the Harlot" המופיע באלבום הבכורה. 18. שירים נוספים בהם היה שותף לכתיבה הם: "Still Life", "Deja Vu", "Chains of Misery", "Judas Be My Guide", Brave New World", "The Nomad", "The Thin Line between Love and Hate", "Rainmaker", "Age of Innocence", "the Reincarnation of Benjamin Breege" ועוד. 19. דייב מאופיין בעיקר בשימוש בטכניקת לגאטו. הסולואים של דייב הינם מהירים, קולחים ונקיים בהם ניתן לשמוע כל תו ותו. (Photo: ironmaidenordie.tumblr.com) 20. הוא בעיקר מזוהה עם גיטרת פנדר סטראטוקסטר, אך עשה גם שימוש גיבסון לס פול, בעיקר בהקלטת האלבום " The Book of Souls " משנת 2015. 21. אחת הגיטרות המפורסמות שלו - הפנדר סטראטוקסטר השחורה בעלת גוף משנת 1963 וצוואר משנת 1957, היתה שייכת בעבר לגיטריסט Paul Kossoff הידוע בין היתר מלהקת "Free". 22. בשנת 1985 התארח דייב בשיר "Stars" של פרויקט הצדקה " Hear 'n Aid " של מיטב אומני המטאל בניצוחו של Ronnie James Dio . 23. דייב מתארח בשיר " With You Again" מהאלבום " Welcome to the World" משנת 1997 של ההרכב "Psycho Motel אותו" הקים Adrian Smith בשנת 1995. 24. הוא מופיע יחד עם Adrian Smith ברשימת 10 נגני הגיטרה הגדולים במטאל של גיטרות גיבסון. 25. אחד מתחביביו העיקריים הוא משחק גולף שהוא נוטה לחלוק בין היתר עם המתופף Nicko McBrain במהלך סיבובי ההופעות. 26. בחלק מימות השנה הוא מתגורר באי מאווי שבהוואי. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Judas Priest's Subliminal Message Trial
אירוע ההתאבדות שמתקשר לאלבום “ Stained Class ” של להקת "Judas Priest" הוא אחד הפרקים הכואבים אך גם המכוננים ביותר בתולדות ההבי מטאל. רגע שבו טרגדיה אישית התנגשה בפחד, באבל, ובגל תגובות-נגד תרבותיות, הולכות וגוברות, כלפי הז’אנר. זה היה הרגע שבו ז’אנר ההבי מטאל כולו הועמד על דוכן הנאשמים. האלבום “ Stained Class ”, שיצא בשנת 1978, סימן עבור להקת “Judas Priest” נקודת תפנית חדה לעבר סאונד קר יותר, חד יותר ואגרסיבי יותר. הוא עסק בניכור, בסמכות ובקונפליקטים פנימיים, אלמנטים שבחלוף השנים יפורשו באופן שגוי ויישאבו קבוצות מסוימות באוכלוסיה לנרטיב שלילי ומאשים בכוונות ומעשים שמעולם לא היו מנת חלקה של הלהקה או של הז'אנר בכללותו. ב- 23 בדצמבר 1985 בילו שני מעריצים מתבגרים מנבדה, Raymond Belknap ו- James Vance, את הלילה בשתיית אלכוהול ובהאזנה חוזרת ונשנית לאלבום “ Stained Class ”. בשעות הבוקר המוקדמות נמצא Belknap מת כתוצאה מהתאבדות בירי, בעוד ש- Vance שרד עם פציעות קשות, אך בהמשך הלך לעולמו בשנת 1988, כתוצאה מסיבוכים רפואיים. הטרגדיה זעזעה את הקהילה המקומית והותירה משפחות זועמות המחפשות הסברים וגורם שיטול את האחריות. השעיר לעזאזל היה כמובן "ההבי מטאל". החיפוש של המשפחות את מי להאשים, הוביל בסופו של דבר להגשת תביעה נגד “Judas Priest” וחברת "CBS Records", בטענה שהאלבום “ Stained Class ” מכיל מסרים תת-הכרתיים המעודדים התאבדות. מוקד ההאשמה כוון לשיר “Better By You, Better Than Me” , קאבר לשיר שנכתב במקור על ידי “Spooky Tooth”, אשר לטענת התובעים הוטמעו בו פקודות ציווי נסתרות כגון “Do It” ו- “Let’s Be Dead”, אותן ניתן לכאורה לשמוע כאשר מנגנים את השירים לאחור. בהקשר רחב יותר, הפרשה הזו לא התרחשה בחלל ריק. היא הגיעה לאחר שורת עימותים ציבוריים סביב ההבי מטאל במהלך שנות השמונים. ב- 28 במאי 1984 נדחתה תביעה אזרחית נגד Ozzy Osbourne סביב השיר “Suicide Solution” , כאשר בית המשפט קבע כי מדובר בביטוי אמנותי ולא בקריאה לפעולה, וכי אין בסיס משפטי להטיל אחריות על אמן בגין פרשנות של מאזינים למילות שיר. כשנה לאחר מכן, ב- 19 בספטמבר 1985, התייצב הזמר Dee Snider מלהקת “Twisted Sister” בפני הסנאט האמריקאי במסגרת שימועי ה- PMRC (Parents Music Resource Center). בניגוד לציפיות, Snider הציג טיעון רהוט, משכנע, מדויק ובהיר, והסביר כי שירים מבטאים רגשות, מטאפורות וחוויות אישיות, ולא מהווים הוראות פעולה. תוצאת השימועים לא הייתה חקיקה או צנזורה ישירה, אלא אימוץ מדבקת “Parental Advisory” כאמצעי סימון בלבד. בעוד ש- “Twisted Sister” הצליחו לבלום את המאבק בזירה הציבורית והפוליטית, המשפט נגד “Judas Priest” סימן שלב מתקדם ומסוכן יותר, והסלמה ברורה בפאניקה המוסרית שאפפה את ההבי מטאל במהלך שנות השמונים. מעבר מדיון על הפרשנות הגלויה של מילות השירים, לניסיון להוכיח השפעה תת-הכרתית נסתרת. ב- 16 ביולי 1990 נפתח המשפט באופן רשמי בבית המשפט המחוזי Washoe County בעיר Reno שבנבדה. התיק הפך במהירות לקרקס תקשורתי בינלאומי, כאשר התביעה ניסתה להוכיח שהלהקה שתלה במכוון מסרים תת-הכרתיים באלבום. Rob Halford ו-Glenn Tipton העידו בבית המשפט, הם הסבירו על טכניקות הקלטה, זליגת ערוצים, ועל הדרך שבה רעשי סאונד אקראיים יכולים להיתפס כמילים, כאשר המאזין מצפה לשמוע אותן. בפסק דינו הכיר השופט בכך שצלילים מסוימים עשויים להתפרש כמשפטים תת-הכרתיים, כאשר מבודדים אותם או מנגנים אותם לאחור, אך דחה את התביעה וקבע כי מסרים כאלה אינם ניתנים לזיהוי על ידי מאזינים בתנאי האזנה רגילים. לא נמצאה כל הוכחה לכוונה, ולא היה כל בסיס משפטי להטיל אחריות על “Judas Priest” בגין הטרגדיה הנוראית. למרות ש- “Judas Priest” יצאה זכאית בבית המשפט, הפרשה דבקה באלבום “ Stained Class ” לצמיתות. עם הזמן הפך המשפט לרגע מכונן שהגדיר את גבולות האחריות האמנותית מבחינה משפטית, בעוד שהאלבום עצמו נותר כאחת היצירות המשפיעות ביותר של הלהקה, בעוד שהמוזיקה שורדת זמן רב אחרי שהפחד וחוסר ההבנה שסביבו התפוגגו להם. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Eddie Vedder
הוא אחד הזמרים הגדולים, הוא אחד מכותבי השירים הגדולים, הוא אחד מהמבצעים הגדולים ובנוסף לכל זה הוא גם מולטי אינסטרומנטליסט, חברים יקרים קבלו את Eddie Vedder... (Photo: Danny Clinch) = הוא נולד ב-23 בדצמבר 1964 בעיר Evanston שבאילינוי. שנה לאחר שנולד הוריו התגרשו ואביו עזב את הבית. אימו התחתנה מהר מאוד והציגה את הבעל החדש כאביו הביולוגי של אדי. = אימו החליטה לאמץ 7 ילדים נוספים וליצור סגנון חיים של בית משותף, אך בתחילת שנות ה-70 עזבו, אדי, אימו ושלושה אחים למחצה נוספים לסן דייגו. = כשהיה בן 12 אימו רכשה לו גיטרה ואדי שמצא נחמה במוסיקה החל להתמקד בה ובגלישה. הוא סיפר שהוא הרגיש כל הזמן לבד, להוציא את הרגעים שבהם הוא היה עם המוסיקה. = אימו התגרשה בפעם השנייה ועברה עם שאר אחיו חזרה לשיקגו, אך אדי החליט להישאר עם אביו על מנת לסיים את הלימודים. באותה תקופה הוא גילה כי אביו הנוכחי הוא לא אביו הביולגי אלא האב החורג, אדי לא הספיק לפגוש את אביו הביולוגי שהלך לעולמו מספר שנים קודם לכן. = אדי ניסה לכלכל את עצמו ולגור לבד, אך לא ממש הצליח. הוא עבד במספר עבודות כמו תחנות דלק, בתי מרקחת ואפילו באבטחה. בסופו של דבר הוא קרס תחת העומס, עזב את בית הספר וזמן קצר אח"כ חזר לאימו שבשיקגו. (Photo: Unknown) = בשנת 1984 חזר אדי לסן דייגו והחל להשקיע את רוב זמנו במוסיקה, הוא כתב, ניגן, יצר והקליט דמואים שונים. חמש שנים מאוחר יותר הוא הצטרף ללהקת Funk בשם "Bad Radio" והחל את הקריירה המוסיקלית שלו. = בסוף 1990 קיבל אדי מחברו עימו שיחק כדורסל - Jack Irons (המתופף של הצ'יליס), קלטת ובה שירים של להקה בהתהוות מסיאטל. הוא האזין לקלטת ומיד (אחרי סשן גלישה) כתב טקסט והקליט שירה לכל אחד משלושת השירים שבקלטת. השירים הללו יהפכו להיות מה שאנחנו מכירים היום כ-"Footsteps", "Once" ו-"Alive". = הקלטת חזרה לידיהם של Stone Gossard ו- Jeff Ament (מהלהקה בהתהוות), אשר מיד הזמינו את הזמר האנונימי לסיאטל על מנת לקיים אודישנים ללהקה החדשה שלהם. = במהלך הטיסה לסיאטל כתב אדי את אחד השירים המרגשים, אם לא המרגש ביותר של להקתו לעתיד, את השיר "Black". = באותו הזמן עבדו אמנט וגוסארד יחד עם Chris Cornell , הגיטריסט Mike McCready והמתופף Matt Cameron על אלבום מחווה למותו של חברם Andrew Wood , מה שלימים יהפוך לאלבום האלמותי וההרכב האלמותי " Temple Of The Dog " . אדי נכנס באמצע ההקלטות לאולפן וישר "נזרק למים", כריס ביקש ממנו לשיר קולות רקע בפזמון לשיר "Hunger Strike". אדי שהימם את כל הנוכחים בחדר כולל כריס עצמו, ביצע לבסוף חלק משמעותי בשיר במקום רק קולות רקע. אדי נשאר להמשך ההקלטות וביצע קולות רקע לשירים נוספים באלבום. = בשנת 1991 יצא האלבום היחיד של ההרכב הזה שנשא את שם הלהקה "Temple Of The Dog". זה הוא האלבום הראשון שאדי מקליט וזוהי גם הפעם הראשונה שהוא שמע את עצמו שר על גבי תקליט. אדי סיפר שזהו אחד השירים האהובים עליו ביותר. = באותה תקופה אדי גר במרתף של Kelly Curtis שלימים יהפוך למנהלה הראשון של הלהקה, שותפו במרתף היה Jerry Cantrell גיטריסט Alice In Chains (אתם קולטים את מה שקראתם עכשיו??) = מייק, ג'ף, סטון, אדי והמתופף הזמני Dave Krusen יורדים למרתף קטן בסיאטל, מלא בשולחנות עץ כבדים וכלי עבודה חלודים ותוך שבוע של חזרות הם כותבים 11 שירים. הכימיה והדינמיקה בין החברים מתרחשת במהירות ומוציאה את המיטב מהחברים במרתף. = מיד אחר כך הם חותמים על חוזה עם חברת התקליטים "Epic" ונכנסים לאולפן "London Bridge Studios" שבסיאטל עם המפיק Rick Parashar, להקליט את אלבום הבכורה. הקלטת האלבום נמשכה חודש אחד בלבד ונעשתה בתקציב זעום של בערך $70,000. = שמה הראשון של הלהקה היה Mookie Blaylock, על שם שחקן כדורסל מפורסם שנשא על חולצתו את המספר עשר. מאחר והיו לכך השלכות משפטיות, חברת התקליטים אילצה את החברים לשנות את השם והוא שונה ל- Pearl Jam. = אחד הרגעים המכוננים בחייו של אדי היה הרגע בו כריס העמיס אותו על הכתפיים והעלה אותו לבמה כדי להתחיל את ההופעה של Mookie Blaylock. אדי סיפר שהיה לו מאוד קשה לעלות לבמה, הוא הרגיש זר שהגיע מעיר אחרת הישר לתוך תרבות המוסיקה של סיאטל, במקום בו כולם הכירו את כולם וכולם ניגנו עם כולם. כשבנוסף מותו של אנדרו עדיין מרחף באוויר. כריס העלה אותו לבמה, הציג אותו לקהל ונתן לו את ברכתו אל מול הקהל בסיאטל. (Photo: YouTube) = האירוע הזה הוא תחילתה של חברות מופלאה וארוכת שנים בין שני זמרים ויוצרים ענקיים, אך גם בין שתי נשמות שבירות ופצועות. אדי סיפר שכריס היה יותר מחבר אמיתי, הוא היה דמות לחיקוי, החבר שאליו אתה נושא את עינייך, מעריץ ואוהב. = באוגוסט 1991 משחררת הלהקה את אלבום הבכורה שלה " Ten " . למרות שבתחילה האלבום לא זכה להצלחה רבה, לקראת סוף 1992 הוא זוכה לפריצה משמעותית. הוא מגיע למקום השני בבילבורד 200, מקבל שתי מועמדויות לפרסי הגראמי וגורף שלל פרסים ב-MTV. האלבום יהפוך במהרה לאחד האלבומים הגדולים ביותר שיצאו מסצנת הגראנג' ואחד הגדולים של שנות התשעים, ובכלל. (Photo: PR) = האלבום מביא את ההצלחה במהירות שיא היישר לתוך חייהם של החבורה הצעירה והתמימה. לכולם קשה להתמודד איתה אך לאדי קשה ביותר. סוגיית ההצלחה, המסחריות וההערצה תלווה אותו לאורך כל חייו ותגרום ללא מעט תסכולים, זעם והרבה מאוד ביקורת כלפי התעשייה. הדבר שהכי קשה לו לסחוב הוא התלות או הציפיות של המעריצים. אדי סיפר שהוא הרגיש שהרבה מאוד אנשים התחילו להאמין שהוא יכול לשנות להם את החיים או להציל את החיים שלהם, והם יצרו ציפיות כל כך גדולות וכבדות שזה פשוט קרע אותו לגזרים. = כבר באלבום הזה אדי מתגלה כ- Songwriter בכל רמ"ח אבריו, היכולת שלו לכתוב שירים והצורה בא הוא מגיש אותם היא פנומנאלית. הוא מדורג במקום ה-7 ברשימת הזמרים הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון, קורנל מדורג במקום ה-9 (רק אומרים). = בשנת 1993 יוצא אלבומה השני של הלהקה " Vs " . אלבום נוסק על גלי ההצלחה הישר למקום הראשון בבילבורד 200 ונשאר שם במשך 5 שבועות כשהוא שובר שיאי מכירות לשבוע. = הזכרנו את הסלידה של לאדי מההצלחה והתהילה? אז באוקטובר 1993, תמונתו את אדי הופיעה על דף השער של המגזין המפורסם "Time". תמונתו פורסמה כחלק מכתבה שביצע המגזין על עלייתה של סצנת הגראז' מסיאטל. אדי מאוד התעצבן על המגזין וטען שלא היה לו שום קשר עם המהלך. = הלהקה משחררת עוד 9 אלבומים נוספים: " Vitalogy" (1994), " No Code " (1996), "Yield" (1998), "Binaural" (2000), ""Riot Act" (2002), "Pearl Jam" (2006), "Backspacer" (2009), "Lightning Bolt" (2013) והאלבום האחרון שיצא ב-2020 " Gigaton" שאותנו ממש החזיר לתחילת הדרך, אנחנו התאהבנו מחדש בלהקה בעקבות האלבום ! = אדי כתב גם חומרים לפסקולים של סרטים רבים ביניהם Dead Man Walking" (1995), "I Am Sam" (2001), A Brokedown Melody" (2004), "Body of War" (2007" ועוד... = בשנת 2007 שחרר אדי את אלבום הסולו הראשון שלו " Into The Wild " שהוא פסקול לסרט של שון פן הנושא את אותו השם. האלבום מורכב מ-11 שירים ששניים מתוכם "Hard Sun" ו-"Society" הם קאברים. שון מצידו העניק לאדי את החופש ליצור אך ביקש ממנו ללוות את התסריט ואדי מצידו אהב את הרעיון שמישהו מתווה לו את הסיפור שעל פיו הוא צריך לכתוב. = בשנת 2011 שחרר אדי את אלבום הסולו השני שלו "Ukulele Songs". אלבום שמורכב מ-16 שירים, חמישה מתוכם קאברים, שכולם מבוצעים על יוקולילי. האלבום לווה בסיבוב הופעות קצר ואינטימי אותו ביצע אדי במועדונים קטנים ברחבי ארה"ב. = אדי הוא זמר ומבצע ענק ויש לו רשימה מאוד, מאוד, מאוד ארוכה של שיתופי פעולה עם אמנים מכל הצורות והמינים, ביניהם: Ramones, Neil Young, R.E.M., Neil Finn, Bad Religion, Mark Seymour, Cat Power, Mike Watt, Fastbacks, Wellwater Conspiracy ועוד...ועוד...ועוד... = אמרנו מבצע... יש לו שני מנהגים קבועים במהלך הופעות של הלהקה בהם הוא מקיים אינטרקציה עם הקהל. הראשון (שטוב שלא מתקיים יותר) הוא ביצוע תרגילי לוליינות על כל דבר שמאפשר זאת על הבמה, עמודים, מנופים, תאורה, מצלמות/צלמים וכל דבר שאפשר לטפס עליו ואח"כ לקפוץ קפיצת ראש לתוך הקהל. השני הוא תקשורת, בכל מקום בעולם שהלהקה מופיעה אדי כותב מכתב שלם בשפה המקומית, לומד לדקלם אותו ומקריא אותו לקהל במהלך ההופעה. = אדי מאוד פעיל מבחינה חברתית ופוליטית. הוא דוגל בתפיסה שמוסיקה היא דרך להעביר מסר והוא משתמש בבמה שהוא מקבל על מנת להשפיע ולהביע את דעותיו. מקרה מאוד מפורסם התקיים במהלך הופעה של הלהקה במסגרת MTV Unplugged. במהלך ההופעה לקח אדי מרקר שחור וכתב על היד שלו "Pro-Choice" שמו של ארגון שתומך בזכות של נשים לבצע הפלה. (Photo: SAMIR HUSSEIN) = בשנת 2010 הקימו הזוג וודר עמותה בשם "EB Research Partnership", עמותה כלל עולמית המוקדשת למימון מחקר שמטרתו לטפל באפידרמוליזיס בולוסה (EB), קבוצה הרסנית של מחלות עור מסכנות חיים הפוגעות בילדים מגיל לידה. = הפעם אנחנו גם נשלח אתכם לראות שלושה סרטים חשובים. הראשון הוא "Hype!", סרט שמספר מה באמת קרה בשנות ה-90 בסיאטל ואיך צמחה סצנת הגראנג'. השני הוא "Singles" , סרט הוליוודי שנעשה על רקע סצנת הגראנז' בסיאטל ובו משתתפים רבים מחברי הלהקות הגדולות כולל אדי. השלישי הוא "Pearl Jam 20", סרט דוקומנטרי על 20 שנות קיומה של הלהקה = בפברואר 2022 משחרר אדי את אלבום הסולו השלישי שלו "Earthing", אלבום מאוד מגוון בו משתתפים אורחים מפורסמים רבים כמו: Elton John , Ringo Starr , Stevie Wonder ועוד רבים אחרים. להאזנה לאלבום הסולו השלישי והאחרון נכון להיום של אדי ב: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Joe Strummer
קבלו כמה עובדות מעניינות על Joe Strummer - הידוע בעיקר כמקים, כותב, גיטריסט הקצב והזמר הראשי של להקת הפאנק רוק "The Clash": (Photo: europavox.com ) = הוא נולד בשם John Graham Mellor ב-21 באוגוסט 1952 באנקרה, טורקיה, לאב דיפלומט בריטי ולאם סקוטית. = לסטראמר היה סבא רבא ארמני וסבתא רבא גרמנייה יהודייה = הוא התגורר בקהיר, מקסיקו סיטי ובון בתקופת ילדותו המוקדמת, לפני שעבר לאנגליה בגיל תשע. = אחיו הגדול David התאבד בשנת 1970, מאורע שהשפיע עליו עמוקות. = הוא פיתח אהבה מוקדמת למוזיקת רוק בהשפעת "The Beach Boys", Little Richard, ו- Woody Guthrie. = הוא הקים את הלהקה הראשונה שלו, "The Vultures", בשנת 1973, הם נגנו קאברים לשירי רוק ו-R&B. = סטראמר הצטרף ללהקת הפאב רוק "The 101ers" בשנת 1974, והופיע במועדונים ברחבי לונדון. = בערך בזמן הזה הוא אימץ את השם "ג'ו סטראמר" השם שדבק בו ברחובות לונדון בתחילת שנות ה-70 בשל נגינת הגיטרה האנרגטית שלו. = ב-3 באפריל 1976, "The 101ers" היו להקת חימום של "The Sex Pistols", מה ששיכנע את סטראמר שהפאנק הוא העתיד של המוזיקה. = הוא עזב את "The 101ers" לפני שסינגל הבכורה שלהם, "Keys to Your Heart", שוחרר בשנת 1976. = הוא פגש את Mick Jones, Paul Simonon, ו- Keith Levene ב-1976, והקים את "The Clash". = להקת "The Clash" ערכה את ההופעה הראשונה שלה ב-4 ביולי 1976, כשהיא מחממת את "The Sex Pistols" ב- Black Swan שבשפילד. = הם הקליטו את אלבום הבכורה שלהם "The Clash" במשך שלושה סופי שבוע תמורת 4,000 פאונד. האלבום שיצא ב-8 באפריל 1977, הוא אבן דרך בפאנק רוק, והוא כולל שירים איקוניים כמו "White Riot" ו-"London's Burning". = לאחר יציאת אלבום הבכורה, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות ברחבי אנגליה במאי 1977, בהשתתפות להקות כמו "Buzzcocks", "The Jam" ו-"The Slits". = המילים הטעונות פוליטית של סטראמר הפכו לסימן ההיכר של "The Clash", והן עוסקות בנושאים כמו גזענות, אבטלה ואי צדק חברתי. = אלבומם השלישי, London Calling" (1979)" זכה לשבחי המבקרים והציג שילוב של פאנק, רגאיי ורוקבילי. זה אלבום הפריצה של הלהקה לשוק האמריקאי, עם שיר הנושא האייקוני והלהיט "Train in Vain". = האלבום "London Calling" דורג במקום ה-8 במהדורות 2003 ו-2012, ובמקום ה-16 במהדורת 2020 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין ה"רולינג סטון". = להקת "The Clash" הוציאה את "Sandinista!" בשנת 1980, אלבום משולש שנמכר במחיר של תקליט בודד, האלבום כלל התנסות נוספת של הלהקה בסגנונות מוזיקליים מגוונים. = האלבום "Rock Combat" (1982) הפך להצלחה המסחרית הגדולה ביותר של "The Clash", עם הלהיטים "Rock the Casbah" ו- "Should I Stay or Should I Go". = סטראמר כתב את "Rock the Casbah", בהשראת הערה של המנהל שלהם, Bernie Rhodes. = הלהקה הובילה את "U.S. Festival" המפורסם בשנת 1983. = עם זאת, מתחים פנימיים הובילו את סטראמר וסימונון לפיטוריו של מיק ג'ונס ב-1983. = הלהקה הוציאה את "Cut the Crap" ב-1985 ללא ג'ונס. האלבום היה כישלון. = להקת "The Clash" התפרקה רשמית בשנת 1986. = לאחר פירוקה של "The Clash" עבד סטראמר על פסקול הסרט של "Sid and Nancy" (1986) ופרויקטים קולנועיים אחרים. = בשנת 1989 הפיק סטראמר תקליט סולו עם להקת "the Latino Rockabilly War". האלבום "Earthquake Weather" היווה כישלון ביקורתי ומסחרי. = באותה שנה הוא ביצע את הפסקול לסרט "Permanent Record" עם "the Latino Rockabilly War". = סטראמר הצטרף ללהקת "The Pogues" לזמן קצר בשנת 1991. = סטראמר הופיע בסרטים כמו "Straight to Hell", "Mystery Train", and "Doctor Chance". = בשנת 1999, הוא הקים את "Joe Strummer & The Mescaleros", הרכב ששילב פאנק, מוזיקת עולם ורוק. = הוא הוציא שלושה אלבומים עם הלהקה: Rock Art and the X-Ray Style (1999), Global A Go-Go (2001) ו-Streetcore (2003). = ההופעה האחרונה שלו עם "The Mescaleros" הייתה ב-22 בנובמבר 2002, באקדמיה של ליברפול. = סטראמר ומיק ג'ונס התפייסו בסוף שנות ה-90 ושיתפו פעולה במוזיקה חדשה לפני מותו של סטראמר. = סטראמר הלך לעולמו ב-22 בדצמבר 2002, כתוצאה ממום לב מולד שלא אובחן. = הוא הוכנס, לאחר מותו, ל"היכל התהילה של הרוקנרול" בשנת 2003 כחבר בלהקת "The Clash". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Joe Cocker
היום נספר לכם על הזמר Joe Cocker הידוע בקולו המחוספס והעוצמתי. (Photo: John Macpherson) 1. הוא נולד ב- 20 למאי 1944 בשפילד אנגליה. שמו בלידה היה John Robert "Joe" Cocker. 2. את להקתו הראשונה הוא הקים בשנת 1959 כשהיה בן 14. קראו להם "The Cavaliers" ווא ניגן שם בתופים ובמפוחית. 3. הופעתו הראשונה, הפעם כבר כזמר, הייתה בגיל 15 עם הרכב מקומי בשם "The Avengers", אז כבר נטל לעצמו את שם הבמה Vance Arnold. 4. בשנת 1963 “Vance Arnold and the Avengers” היו כבר מופע פותח ללא אחרת מאשר "הרולינג סטונז". 5. באותה שנה הוא הצטרף להרכב בלוז מקומי בשם "The Big Blues". שלוש שנים מאוחר יותר הוא פרש מההרכב לטובת "The Grease Band". 6. להיטו הראשון שזכה להצלחה מסחרית היה גרסת הכיסוי לשיר "With A Little Help From My Friends" של "The Beatles" שראתה אור בשנת 1969 כחלק מאלבום הבכורה שלו באותו השם. 7. מי שניגן בגיטרה בשיר היה לא אחר מאשר Jimmy Page . 8. לא הרבה יודעים, אבל זה לא היה השיר הראשון של "הביטלס" לו קוקר ביצע גירסת כיסוי. השיר הראשון של "ארבעת המופלאים" שזה לגרסת כיסוי של קוקר היה "I’ll Cry Instead", אותו הוציא קוקר בשנת 1964. גם בשיר זה ניגן Jimmy Page שהיה אז ילד צעיר שענה לשם “Little Jim”. 9. בהמשך קוקר ישחרר גירסאות כיסוי נוספות לשירי "הביטלס", ביניהם “You've Got to Hide Your Love Away" ו- “She Came in Through the Bathroom Window” אותו הוא הוציא לאור אפילו לפני "הביטלס". 10. כבר באותה שנה בה יצא אלבום הסולו הראשון שלו, זכה קוקר להשתתף בפסטיבל " Woodstock ". 11. קוקר גם פתח את מופע יום השבת של פסטיבל וודסטוק 1994 והיה בין האומנים היחידים שהופיעו גם שם וגם בפסטיבל המקורי. 12. בסוף 1969 יצא קוקר למסע הופעות בארצות הברית בליווי להקה גדולה שכללה כ- 30 מוזיקאים, ביניהם: ליאון ראסל וריטה קולידג'. הסיבוב הזה יוליד את אלבום ההופעה המצוין "Mad Dogs & Englishmen". 13. הופעתו של קוקר הייתה מוחצנת ומלאת עוויתות בכל גופו. הוא כנראה בין הראשונים במוזיקה שעשה שימוש ב- "Air Guitar" כחלק מההופעה. הוא ציין שזה סייע לו להרגיש את המוזיקה. (Photo: Carl Lender) 14. כבר בסוף שנות ה- 60 החלה ההתמכרות שלו לסמים ואלכוהול. השילוב של שני אלה עם עישון מאסיבי של סיגריות השפיעה על קולו המחוספס ממילא, אבל גם על הקריירה המוזיקלית שלו שספגה ביטולי הופעות. 15. ג'ו קוקר נאבק בהתמכרויות בסיוע אשתו והצליח לחזור בגדול לבמות ולשוק המוזיקה העולמי בתחילת שנות ה- 80. 16. אחד הלהיטים הגדולים שלו לאחר חזרתו היה "Up Where We Belong", אותו ביצע יחד עם הזמרת האמריקאית Jennifer Warnes לפסקול הסרט "An Officer and a Gentleman" (קצין וג'נטלמן). 17. זה השיר הי נמכר שלו שאף זיכה אותו בפרס האוסקר תחת קטגורית "שיר הנושא הטוב ביותר של סרט". 18. זה לא היה הפסקול היחיד לו קוקר תרם שירים. אחד הסרטים המפורסמים הנוספים היה "9 וחצי שבועות של שכרון חושים" לו תרם קוקר את הלהיט "You Can Leave Your Hat On". 19. מרבית להיטיו הגדולים של קוקר הם בעצם גירסאות כיסוי לשירים של אחרים. ביניהם: "Unchain My Heart" של ריי צ'ארלס, "You Can Leave Your Hat On" של רנדי ניומן, "You Are So Beautiful" של בילי פרסטון, "Don't Let Me Be Misunderstood" של "החיות", "The Letter" של "בוקס טופס", "Feelin' Alright" של "טראפיק" וכמובן "With A Little Help From My Friends" של "הביטלס". 20. בשנת 2007 זכה בתואר קצין המסדר הבריטי על תרומתו למוזיקה. 21. הוא בין האומנים שהופיעו גם בפני מלכת אנגליה וגם בפני נשיא ארה"ב. בשנת 1989 הוא הופיע בפני הנשיא George H. W. Bush במופע ההכתרה לכהונתו השניה, ובשנת 2002 בארמון בקינגהאם לרגל 50 שנות מלוכה של המלכה אליזבת', אז הופיעו איתו Phil Collins על התופים ו- Brian May בגיטרה. 22. הוא נמצא ברשימת 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים של מגזין "הרולינג סטון". 23. ג'ו קוקר הופיע מספר פעמים בישראל, האחרונה שבהן בפסטיבל הגלבוע באוגוסט 2008. 24. במהלך הקריירה המוזיקלית שלו הוציא קוקר למעלה מ- 40 אלבומים, ביניהם 22 אלבומי אולפן. 25. קוקר הלך לעולמו ב-22 בדצמבר 2014, לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן הריאות. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Eddie Hazel
הוא אולי לא מגיע מז'אנר הרוק, אבל הוא ללא ספק גיטריסט מוכשר וגם מאוד אהוב עלינו. היום אנחנו רוצים לספר לכם על Eddie Hazel גיטריסט כל-כך מיוחד, שלטעמנו לא מספיק מוכר. (Photo: "Games Dames And Guitar Thangs" Rhino 2004 CD release) 1. הוא נולד ב- 10 לאפריל 1950 בשם Edward Earl Hazel בברוקלין ניו יורק, אבל גדל בניו ג'רזי הואיל ואימו רצתה שיגדל בסביבה שיש בה פחות פשע וסמים. 2. כבר בגיל מאוד צעיר הוא החל לשיר בכנסיה וגם לנגן בגיטרה שניתנה לו כמתנת חג המולד על-ידי אחיו הגדול. 3. בגיל 12 הוא פגש את Billy "Bass" Nelson שבהמשך ישתף איתו פעולה במהלך מרבית הקריירה שלו, לרבות בהרכבים "Parliament" ו- "Funkadelic". 4. בשנת 1967 הוא הצטרף בהמלצת בילי נלסון להרכב שהקים ג'ורג' קלינטון לצורך סיבובי הופעות של להקת "The Parliaments". 5. במהלך הופעה של ההרכב בפילדלפיה הייזל פגש את Tiki Fulwood אשר יחליף את מתופף Parliaments. 6. אדי הייזל ותיקי פולווד יהוו את הבסיס ללהקת "Funkadelic", אשר למעשה שימשה כלהקת הליווי של the Parliaments בהופעות. 7. המעבר מלהקת הליווי של "The "Parliaments ל- "Funkadelic" הושלם עם צירופם של גיטריסט הקצב Tawl Ross והקלידן Bernie Worrell. 8. המעבר לווה גם בשינוי סיגנון מהותי מסול ו- Doo Wop לכיוון יותר פסיכדלי המשולב עם Fאנק, עם השפעות של ג'ימי הנדריקס מצד אחד ו"סליי סטון" מצד שני. 9. כך יצא שבתקופה מקבילה ניגן אדי בשתי להקות עם אותו הרכב, האחת עם מוזיקה יותר קלילה והשניה עם מוזיקה מורכבת וכבדה. 10. את האלבום הראשון שלה הקרוי גם על שמה, שחררה "Funkadelic" בשנת 1970. 11. אדי הייזל יהיה חלק מהותי מ- "Funkadelic" גם בשני האלבומים הבאים "Free Your Mind... And Your Ass Will Follow" משנת 1970 ו- "Maggot Brain" משנת 1971. 12. האלבום Maggot Brain היה מאסטרפיס שזכה לביקורות מהללות וגם נכנס לרשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזים הולינג סטון ורשימת 1001 האלבומים שאתה צריך לשמוע לפני שאתה מת. 13. באופן מדהים שיר הפתיחה של האלבום ושיר הנושא " Maggot Brain ", הינו קטע סולו אלמותי של אדי הייזל, בן למעלה מעשר דקות. הייזל הגיע לסולו המצמרר הזה בעזרת חברו ללהקה ג'ורג' קלינטון שביקש ממנו לעצום את עיניו ולנגן סולו כשבראשו המחשבה שכרגע קיבל הודעה על מות אימו. בהמשך קלינטון ביקש מאדי לנגן את הסולו כאילו שעכשיו הודיעו לו שאימו בחיים, וכך נוצר הדבר המדהים הזה. (Photo: Bruce W. Talamon) 14. הסולו הזה הגיע למקום השישים ברשימת הסולואים הגדולים בכל הזמנים של מגזין ה"רולינג סטון". 15. בשנת 1971 עזבו אדי ונלסון את הלהקה בעקבות חילוקי דעות כספיים שהיו להם עם קלינטון. 16. למרות שעזב באופן רשמי את הלהקה, המשיך אדי לתרום ל"פנקדליק" באלבומיה הבאים "Eats Its Young" (1972) ו- (Cosmic Slop" (1973". אמנם התרומה תתבטא הן בנגינה והן בכתיבה, אך היא כבר הייתה נקודתית ומינורית ביחס לשלושת האלבומים הראשונים של הלהקה. 17. בשנת 1973 החלו נלסון והייזל לעבוד עם להקת "The Temptations" כשהם מופיעים באלבומי הלהקה מהשנים 1973 ו- 1975. 18. בשנת 1974 שחררה Funkadelic את האלבום Standing on the Verge of Getting It On. אדי הייזל ישתתף בכתיבת כל שירי האלבום כאשר על 6 מתוכם הוא יקבל קרדיט על Grace Cook – שמה של אימו. 19. באותה שנה ישתתף הייזל באלבום "Up For The Down Stroke" של ההרכב "The Parliaments". 20. באותה שנה הייזל הורשע בתקיפה של דיילת ואחזקת שמים וישב בכלא. בתקופה זו גויס גיטריסט אחר תחתיו ללהקות "Funkadelic" ו- "Parliament". (Photo: IMDB) 21. לאחר שחרורו מהכלא חזר הייזל לעבוד עם צמד הלהקות, אך בתקופה זו תפקידי הגיטרה היו מינוריים, למעט אולי השיר "Comin' Round the Mountain" מתוך האלבום "Hardcore Jollies" שיצא בשנת 1976, הכולל סולו של הייזל. 22. בשנת 1977 שחרר הייזל את אלבום הסולו הראשון והיחיד שלו "Game, Dames and Guitar Thangs", בו התארחו חבריו להרכבים "Funkadelic" ו- "Parliament". 23. הייזל הלך לעולמו ב- 23 לדצמבר 1992 מכשל בכבד ודימום פנימי שנגרם עקב כך. 24. בלוויה שלו נוגן קטע הגיטרה האלמותי שלו " Maggot Brain ". 25. לאחר מותו שוחרר האלבום Rest in P אשר כלל הקלטות של הייזל שלא שוחררו מעולם. 26. בעקבות מותו זכה הייזל גם להכרה ולהערכה של מספר אומנים, ביניהם Primal Scream שכללו תמונה שלו בעטיפה האחורית של האלבום "Give Out But Don't Give Up" ו- John Frusciante שהקליט את הקטע " Before the Beginning " מאלבומו "The Empyrean" כטריביוט ל- "Maggot Brain" של הייזל. 27. הייזל מופיע ברשימת 100 נגני הגיטרה הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. 28. הוא השפיע על לא מעט גיטריסטים ואומנים, ביניהם J. Mascis מ"דינוזאור ג'וניור", Mike McCready מ"פרל ג'אם" ו- Lenny Kravitz . ועכשיו, במיוחד עבורכם ערכנו פלייליסט של שעה עם הגיטריסט המוכשר הזה, מה לא תלחצו על הלינק ? "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Iron Maiden - Live At The Rainbow
ב- 21 לדצמבר 1980 נערכה ההופעה המיתולוגית של "Iron Maiden", אשר שנה לאחר מכן תשוחרר כקלטת וידאו הידועה בשם "Iron Maiden - Live At The Rainbow". מדובר בקלטת הוידאו הראשונה של "מיידן" הכוללת את אחת ההופעות הראשונות של Adrian Smith עם הלהקה. למעשה מדובר באחת מקלטות הוידאו הראשונות של להקת הבי מטאל. ההופעה הזאת הוקלטה לפני שחרורו של האלבום " Killers ", והיא כוללת בין היתר גירסה שונה במקצת של השיר "Killers" עם מילים שונות מאלו שקיימים בגירסה הסופית שבאלבום. בראשית שנות השמנים הקלטת הזאת שהפכה לפריט אספנים נדיר התגלגלה לארץ. שנים לאחר מכן היא קטעים מהקלטות הופיעו בדי.וי.די. "The History of Iron Maiden – Part 1: The Early Days". התמזל מזלנו והעתקה פיראטית של אותה הופעה לקלטת VHS מצאה את דרכה גם אלינו, והיא הפכה למוקד עליה לרגל של הקרנות מאורגנות שנערכו לחברים, חובבי "הרוק הכבד". שעות על גבי שעות ישבנו בסלון הקטן וצפינו בקלטת למורת רוחם ואוזנם של ההורים והשכנים. הקלטת והאלבום הנ"ל היוו עבורנו את כרטיס הכניסה לעולם המופלא של איירון מיידן ומאז ועד היום, במשך יותר מארבעים שנה, התמונות האלה יהיו חקוקות בזכרוננו כרגע המכונן בו הכרנו את הפנים שמאחורי הצלילים. ההופעה ההיסטורית הזאת נפתחת עם " Ides Of March " בו נראים פול דיאנו ברגעים האחרונים לפני ההופעה. פול חוגר את חגורת הניטים העבה והוא צועד יחד עם החברים מאחורי הקלעים של האולם הייקוני לכיוון הבמה, כשברקע מתנגן לו הקטע האינסטרומנטלי עד לסיומו וה"התפוצצות" שבא אחריו עם הבס הפועם של Steve Harris ואחד מהשירים הגדולים של הלהקה מתקופת דיאנו ובכלל – " Wrathchild ". באופן מצער גירסת הוידאו הזמינה ביוטיוב אינה כוללת את הפתיח המאוד מיוחד הזה, לכן קבלו אותו כאן, רק לא בסנכרון מלא: רשימת השירים שבקלטת: "The Ides of March" (intro) "Wrathchild" "Killers" (Harris, Paul Di'Anno) "Remember Tomorrow" (Harris, Di'Anno) "Transylvania" (instrumental) "Phantom of the Opera" "Iron Maiden" "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- International Rush Day (21/12)
21 לדצמבר הוא היום הראשון הרשמי של החורף, אבל היום הזה הוא גם יום מאוד מיוחד עבור מעריציה של להקת "Rush". המספר "2112" מהווה שם נרדף ללהקת "Rush" ומשמש סמל אייקוני שמייצג קריירה שלמה - כמעט כמו "Jeep" או "פריג'ידר". אז למי שלא מכיר, " 2112 " הינו שמו של האלבום ששחררה הלהקה בשנת 1976 וכולל את יצירת המופת באותו השם - אפוס המורכב משבעה חלקים ומגולל סיפור מדע בדיוני-דיסטופי המתרחש בשנת 2112 ומבוסס על הספר "Anthem" של הסופרת Ayn Rand. עם השנים הפך ה- 12 לדצמבר (21-12) עבור מעריצי הלהקה ליום "Rush" בינלאומי. יום מיוחד בו הם חוגגים את קיומה של הלהקה האדירה הזאת, מאזינים לאלבומיה, צופים בהופעותיה ועוד. גם הלהקה עצמה הכירה בחשיבותו של המספר ובין היתר בחרה לערוך לו מחווה על גבי עטיפת אלבומה האחרון Clockwork Angels שמציגה שעון מחוגים שמראה את השעה 9:12, כלומר 21:12. אז לכבוד יום "Rush" הבינלאומי הכנו עבורכם פלייליסט שילווה אתכם לאורך כל היום המיוחד הזה, ומורכב משירים שנבחרו על-ידנו מכל אלבומיה של הלהקה. 90 שירים 8 שעות ו- 34 דקות, שימלאו לכם יום עבודה מלא!!! קישור לפלייליסט: Spotify יום "Rush" שמח לכולם. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Frank Zappa
אם יש משפט שמתאר את Frank Zappa בצורה הטובה ביותר, זה כנראה יהיה דווקא משפט שלו עצמו: "עבורי, חוסר ההיגיון הוא המציאות היחידה" . פרנק זאפה הוא מוזיקאי ייחודי ופורץ דרך, שהחוק היחיד שהוא חי על-פיו (לפחות בהקשר המוזיקלי), הוא שבמוזיקה "אין חוקים". הוא שילב סגנונות, ניתץ גבולות מוזיקליים ושבר מוסכמות, כמו שאף אחד אחר לא עשה בעידן המודרני של המוזיקה. (Photo: Wallpaperflare.com) אז בואו נספר על הגאון המוזיקלי הזה כמה עובדות מעניינות: 1. הוא נולד בבולטימור שבמדינת מרילנד ארה"ב ב- 21 לדצמבר 1940 בשם Frank Vincent Zappa. 2. הכלי הראשון עליו ניגן החל מגיל 12 היה תופים, עליהם למד לנגן לבד, משמיעה. הוא הצטרף ללהקתו הראשונה כמתופף כשהיה בתיכון. 3. במקביל לנגינה על תופים האזין זאפה למוזיקת ג'אז, בלוז, דו-וופ ומוזיקה קלאסית מודרנית. 4. האומן האהוב עליו ביותר בצעירותו היה המלחין Edgard Varese, אשר השפיע רבות על התפיסה המוזיקלית של זאפה. 5. הוא למד באותו בית ספר תיכון עם Don Glen Vliet אשר בהמשך יאמץ את שם הבמה Captain Beefheart. הם התעניינו באותו סוג מוזיקה והפכו לחברים קרובים. 6. את הגיטרה הראשונה שלו הוא רכש רק כשהיה בן 18. הוא לא ידע לנגן אקורדים, אבל החל לחקור את הצד המלודי של הכלי. לעובדה הזאת תהיה השפעה על הנגינה של זאפה. (Photo: JazzLife On Twitter) 7. בגיל 19 הוא עזב את הבית והחל ללמוד בקולג', אך נשר ממנו לאחר סימסטר אחד והחל עובד בעבודות מזדמנות. 8. ההקלטות המקצועיות הראשונות שלו היו של שני פסקולים לסרטים דלי תקציב "The World's Greatest Sinner" משנת 1962 ו- "Run Home Slow" משנת 1965. 9. בשנת 1963 הוא הופיע בתוכנית האירוח של סטיב אלם כשהוא מנגן על אופניים מהם הוציא צלילים תוך שימוש בגלגל ככלי הקשה ומיתר ובכידון ככלי נשיפה. 10. בשנת 1964 החל זאפה לעבוד באולפן הקלטות בעיירה "Cucamonga" שבקליפורניה, שם למד טכניקות הקלטה שונות שישמשו אותו בהמשך דרכו המוזיקלית. בהמשך הוא קנה את האולפן ושינה את שמו ל- "Studio Z". 11. בעקבות כתבה במקומון על זאפה והאולפן המתארת אותו כמלך הסרטים של "Cucamonga", פנה אליו ש וטר חרש ממחלק המוסר בהצעה להקליט קלטת אודיו פורנוגרפית למסיבת רווקים. זאפה זייף קלטת אירוטית, וכשהתכוון למסור אותה לשוטר הוא נעצר והואשם בקשירת קשר לביצוע פרונוגרפיה ואפילו נידון לשישה חודשי מאסר על תנאי, מתוכם 10 ימים בפועל. 12. בשנת 1965 הוא התבקש על-ידי הזמר Ray Collins להחליף את הגיטריסט שלו ב להקת "the Soul Giants". הלהקה הזאת תשנה בהמשך את שמה ל- "the Mothers" ואחר כך ל- " The Mothers of Invention". 13. אלבומה הראשון של הלהקה "!Freak Out" שוחרר בשנת 1966 והיה לאלבום הרוק הכפול השני בהיסטוריה של המוזיקה, אחרי " Blonde on Blonde" של Bob Dylan , אשר יצא מספר שבועות קודם לכן. האלבום גם נחשב בעיני רבים לאלבום הקונספט הראשון במוזיקה. 14. בשנת 1967 שחרר זאפה שני אלבומים - " Absolutely Free" יחד עם "The Mothers of Invention" ו- "Lumpy Gravy" שהיה לאלבום הסולו הראשון שלו. 15. אלבומו "We're Only in It for the Money" משנת 1968 כלל עטיפה אלטרנטיבית לעטיפת האלבום " Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band ", בעוד ששם האלבום מהווה מעין עקיצה כלפי הביטלס. יציאתו של האלבום התעכבה ב- 5 חודשים בשל ענייני זכויות יוצרים הקשורים לעטיפת האלבום של הביטלס. 16. באותה שנה מעריץ בשם Raven הגיע לביתו עם אקדח שלוף. זאפה לא התרגש ולקח אותו לטיול באגם הסמוך כשהוא משכנע אותו ואת העוברים והשבים לזרוק לאגף חפצים שהם לא צריכים כחלק מתהליך של התנקות. גם המעריץ זרק את האקדח למים וזאפה סירב לדווח על כך אחר כך למשטרה. 17. באותה שנה הקים זאפה שני לייבלים להחתמת להקות והרכבים צעירים. ההרכב הראשון אותו החתים בלייבל Straight Records היה Alice Cooper שהוחתמו על חוזה להקלטת שלושה אלבומים. 18. בשנת 1969, לאחר שני אלבומי אולפן נוספים עם "The "Mothers of Invention החליט זאפה לפרק את הלהקה הואיל והיא לא היתה כלכלית. זאפה המשיך לסייע לתשעת נגניה מתמלוגי המכירות של האלבומים. = באותה שנה הוא ערך ג'אם סשן פסיכדלי עם "פינק פלויד" במסגרת פסטיבל "Mont de lnclus, Amougies", שנערך בבלגיה ב- 25 באוקטובר, 1969. 19. עוד באותה שנה שחרר זאפה את אחד מאלבומי הסולו המוערכים ביותר שלו, " Hot Rats" אשר מרבית הקטעים בו אינסטרומנטליים. האלבום כולל את אחת מיצירותיו הידועות - "Peaches en Regalia" ובו מתארח Captain Beefheart בשירה ברצועה הווקאלית היחידה שבו - "Willie the Pimp". 20. במהלך הופעה שערך זאפה בקזינו שבמונטריי שבשווייץ ב- 4 לדצמבר 1971 ירה אחד המעריצים זיקוק אשר פגע בתקרת אולם המופעים וגרם לשריפה. הקהל הצליח להתפנות ללא פגע אך כל הציוד של זאפה התכלה בשריפה. 21. חברי להקת "Deep Purple" נכחו באולם והיו אמורים להקליט שם את האלבום " Machine Head " ביום המחרת. הבסיסט Roger Glover שחזה במראה השריפה והעשן המיתמר מעל אגם ז'נבה הגה את המשפט שיהפוך גם לשיר האלמותי של "דיפ פרפל" "Smoke On the Water". (Photo: Deep-purple.am) 22. 6 ימים לאחר מכן, ב- 10 לדצמבר 1971, פקד את זאפה אסון נוסף. הוא נפצע קשה מאוד לאחר שנדחף בזעם במהלך הופעה שנערכה במועדון הריינבו בלונדון על-ידי מעריץ. זאפה נפל כמה מטרים לתוך פיר התזמורת וסבל מפגיעת ראש, שברים בכל הגוף, בין היתר בגב ובצוואר, וצניחת גרוגרת שגרמה לשינוי בקולו. 23. לאחר תקופת החלמה מאוד ארוכה הרכיב זאפה גרסה חדשה של להקת "האמהות" והקליט בשנת 1973 שניים מאלבומיו המצליחים ביותר, " Over-Nite Sensation" ו- " Apostrophe (')" שנחשב עד יום לנמכר ביותר שלו. 24. בשנת 1979 הוא שחרר את האלבום המשולש " Joe's Garage " - אלבום קונספט סוג של אופרת רוק, המגולל סיפורו מוטרף ודמיוני הכולל ביקורת קשה כנגד התרבות האמריקאית. 25. בשנת 1984 הוא שחרר אלבום בשם Francesco Zappa אשר כל הקטעים בו מבוצעים בכלי שנקרא Synclavier וכל הלחנים שבו הם של המלחין האיטלקי מהמאה ה-18 פרנצ'סקו זאפה. 26. אלבומו "Jazz from Hell" זכה למדבקת Parental Advisory למרות שהיה בכלל אלבום אינסטרומנטאלי. 27. בשנת 1986 הוא שיחק פושע בשם Mr. Frankie בפרק של הסדרה "Miami Vice". 28. בכל מהלך הקריירה שלו זאפה לא נטל סמים. 29. בנו Dweezil קיבל את שמו מהכינוי שנתן זאפה לבוהן בעלת הצורה המוזרה של אישתו. 30. באפריל 1991 הכריז זאפה על מועמדותו לנשיאות ארה""ב. 31. באופן מצער באותה שנה הוא גילה שהוא חולה בסרטן הערמונית ונאלץ לפרוץ מהמירוץ. 32. הוא הלך לעולמו ב-4 בדצמבר 1993 בביתו כשלצידו אישתו וארבעת ילדיו. 33. זאפה היה אומן פורה במיוחד ובמהלך חייו שחרר כ- 60 אלבומים אשר כמעט את כולם הוא הפיק בעצמו. לאחר מותו הוציאו יורשיו עוד כ- 50 אלבומים. 34. הוא גם הפיק אלבומים לאומנים רבים ביניהם: Alice Cooper , Captain Beefheart ו- Grand Funk. 35. תאמינו או לא, זאפה מופיע במקום ה- 36 ברשימת 100 האומנים הגדולי של ההארד רוק של VH1. 36. בשנת 2011 הוא דורג במקום ה- 22 ברשימת 100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. 37. בשנת 1995 הוא נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול. 38. בשנת 1997 הוא קיבל את פרס מפעל החיים של הגראמי. 39. למרות זאת זאפה מעולם לא זכה להצלחה מסחרית. למעשה, "הלהיט" היחיד שלו נכנס לרשימת 40 הגדולים בארה"ב היה "Valley Girl" משנת 1982, בו אירח את בתו Moon Unit שהיתה אז בת ה-13. 40. רשת מועדוני "זאפה" בישראל הכוללת 11 אתרים בהם מתקיימות הופעות חיות, קרויה על שמו. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר
- Reo Speedwagon - Ridin' the Storm Out
כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 21.12.1973 "היינו ילדים בני 15-20, נאיבים עם חוזה ביד בחברת התקליטים Epic", נזכר הגיטריסט Gary Richrath . "בשילוב עם זה, היינו רומנטיקנים מאילינוי שבה המישור שולט ואין הרים, זה היה מדכא נסענו על פני המישורים והגענו לבולדר וחטפנו הלם כשראינו את הרי הרוקי" ריצ'ראת' היה הגיטריסט הראשי וכותב השירים של להקת הרוק האמריקאית "Reo Speedwagon" שאלבום האולפן השלישי שלה "Ridin' the Storm Out" יצא לאור ב- 21.12.1973. ריצ'ראת נולד באוקטובר 1949 בפאוריה, אילינוי. במקור הוא ניגן סקסופון בלהקה בית ספרית, אבל אז כנער הוא החליט לנגן על גיטרה וכאוטודידקט הוא לימד את עצמו לנגן גם עליה. הלהקה הוקמה בשנת 1967 בשמפיין, אילינוי, כאשר את עיקר ההצלחה שלה מחוץ לארה"ב היא נחלה במצעדים בזכות בלדות הרוק שלה מתחילת האייטיז " Can't Fight This Feeling " ו- " Keep on Loving You "', אבל ההתחלה שלהם היתה בנויה על סיבובי הופעות בלתי פוסקים וסאונד רוק אמריקאי גולמי. בסתיו 1966 Neal Doughty , (פסנתרן וגיטריסט "ספידוואגון" לעתיד) התחיל ללמוד תוכנית להנדסת חשמל באוניברסיטת אילינוי בשמפיין. בתור תלמיד שנה ראשונה, בערב הראשון שלו ללימודים, הוא פגש את עמיתו המתופף Alan Gratzer . דוטי למד כמה שירי "ביטלס" על הפסנתר של הוריו, וגרצר היה מתופף בלהקות מקומיות מאז התיכון. השניים ערכו ג'אם סשן מאולתר במרתף של המעונות שלהם. גרצר המשיך להופיע עם הלהקה שלו עד שהגיע היום האחרון של סמסטר האביב באוניברסיטה, אז הגיטריסט והזמר Joe Matt התקשר למנהיג הלהקה ואמר לו שהוא ושאר החברים (המתופף Alan Gratzer והבסיסט Mike Blair ) החליטו להקים להקה חדשה עם הקלידן Neal Doughty, שבה כולם חוץ מדוטי ישירו. הלהקה החדשה הכינה רשימה של שירים שצריך ללמוד במהלך חופשת הקיץ. דוטי קיבל עבודה בקיץ וקנה את האורגן הראשון שלו. החברים חזרו לבית הספר בסתיו 1967 ועשו חזרה ראשונה לפני תחילת הלימודים. הם קראו ללהקה "REO Speedwagon", בהשראת משאית משנת 1915 שתוכננה על ידי רנסום אלי אולדס (בראשי תיבות .R.E.O) דוטי ראה את השם כתוב על הלוח כשנכנס לשיעור על ההיסטוריה של התחבורה, ביום הראשון שבו החליטו לחפש שם ללהקה. במקום לבטא "REO" כמילה בודדת כפי שעשתה חברת המנוע ("REE-oh"), הם בחרו לאיית את המילה, תוך הגיית כל אות בנפרד ("R-E-O"). מודעה בעיתון בית הספר הניבה את העבודה הראשונה שלהם, מסיבת אחווה שהפכה לקרב אוכל. הם המשיכו לבצע שירי קאברים בברים בקמפוס, במסיבות אחווה ובאירועים באוניברסיטה. לקראת סוף 1970 צפה בהופעה של הלהקה Gary Richrath שנסע 160 ק"מ כדי לראות אותם מופיעים, כשהוא נחוש להפוך לחבר ב- "REO Speedwagon". "אני הולך להיות חלק מהלהקה הזו בין אם הם אוהבים את זה ובין אם לא" אמר ריצ'ראת, שכאמור ניגן על גיטרה היה גם כותב שירים פורה שהביא איתו יצירות מקוריות. בתחילת 1971 הפופולריות האזורית של הלהקה גדלה מאוד. תחנת הרדיו "KSHE" מסנט לואיס, אחת מתחנות הרוק המשפיעות ביותר באמריקה, החלה לתמוך בה, והעלתה את קרנה של הלהקה מחוץ למערב התיכון. השמועה בדבר הלהקה המבטיחה עשתה כנפיים וחברת התקליטים "אפיק רקורדס" החתימה אותם על חוזה הקלטות, לאחר ש- Paul Leka , מפיק תקליטים בחוף המזרחי, ראה אותם מנגנים בפני קהל נלהב בפאוריה, במהלך סופת גשם והביא את הלהקה לאולפן ההקלטות שלו בברידג'פורט, קונטיקט, שם הקליטה חומר מקורי לאלבומה הראשון. למרות ששאר ההרכב של הלהקה נשאר יציב, "REO Speedwagon" החליפה סולן שלוש פעמים בשלושת האלבומים הראשונים שלהם. Terry Luttrell עזב את הלהקה בתחילת 1972, הוא הוחלף על ידי Kevin Cronin שהקליט אלבום אחד עם הלהקה - "R.E.O./T.W.O" משנת 1972, אבל עזב במהלך ההקלטה של האלבום השלישי "Ridin' the Storm Out" בגלל סכסוכים פנימיים, לא לפני שתרם לו שני שירים. האלבום הושלם עם Mike Murphy שתפס את עמדת הסולן בלהקה. שיר הנושא של האלבום " Ridin' the Storm Out " יהפוך מאוחר יותר ללהיט של הלהקה באלבום ההופעה שלהם, לאחר שקרונין יחזור ללהקה. השיר מתייחס ללהקה שנתקעה בסופת שלגים חורפית קשה לאחר הופעה בבולדר, קולורדו, בבר בשם "Tulagi". "נפלטנו מחוגי המוזיקה בניו יורק ולוס אנג'לס, ועברנו שינויים רבים בכוח אדם", סיפר הגיטריסט והזמר קווין קרונין. 'Ridin' the Storm Out' היה השיר היחיד שהחזיק את הלהקה במשך כל השנים. הוא סגר את ההופעות שלנו במשך יותר מעשור". רבים מהלהיטים של "REO Speedwagon" נוצרו בהשראת העליות והמורדות של מערכות היחסים של חברי הלהקה, כמו השיר " Whiskey Night " המספר על גיבורה השקועה בכאב ובחרטה לאחר מערכת יחסים סוערת מלאה בלילות המונעים משתיית וויסקי ומערבולת רגשית. מעניין לציין שהאלבום כולל שיר של Stephen Stills בשם " Open Up ", שמעולם לא הוקלט על ידי סטילס עצמו או על ידי אף אחת מלהקותיו. אכן, השיר " Know You Got to Run " מתוך אלבומו "Stephen Stills 2" הוא למעשה גרסה ראשונית של השיר, אבל הוא מורכב מבתים בלבד (ללא פזמון) וכולל עיבוד פולק אקוסטי קודר, בעוד ש- "Open Up" כולל גם פזמון ועיבוד רוקיסטי ומהיר יותר. מעניין לציין שבאלבום מתארח הגיטריסט Joe Walsh שמנגן על סלייד גיטאר בשירים " Whiskey Night ", " Open Up " ו- " Start a New Life ". כאמור, קרונין שפרש מהלהקה במהלך ההקלטות לאלבום הספיק לתרום שני שירים: " Movin '" ו- " It's Everywhere " שהושפע מסיפורו המטלטל של קרונין ומעביר אותנו לעולם של עוצמה רגשית גבוהה, שבו כל רגע שעובר מלווה במערבולת של רגשות. להאזנה: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Deep Purple - Concerto for Group and Orchestra
ב- 20 לדצמבר 1969 שחררה "Deep Purple" את אלבומה הרביעי "Concerto for Group and Orchestra". זה אלבום ייחודי ופורץ דרך בכל הקשור לשילוב בין מוסיקה קלאסית לרוק ולמיטב ידיעתנו האלבום הראשון שתיעד מופע של תזמורת פילהרמונית שלמה עם להקת רוק שמנגנת על כלים חשמליים. אמנם, "Concerto for Group and Orchestra" לא היה המקרה הראשון של להקת רוק ששילבה ליווי קלאסי, הרי אפילו "דיפ פרפל" בעצמם עשו זאת. אבל אין ספק שהאלבום הזה לקח את הרעיון הרבה יותר רחוק מכל מי שעשה זאת קודם לכן, וסלל את הדרך לכל-כך הרבה שילובים של רוק ואורקסטרה, בין המוכרים שביניהם הם " S&M " של "מטאליקה", "Concerto Suite for Electric Guitar and Orchestra" של Yngwie Malmsteen ועוד. כך לדוגמא, האלבום "Days of Future Passed" של "The Moody Blues" משנת 1967, כלל קומפוזיציות קלאסיות שבדרך כלל התחילו וסיימו את מרבית השירים בו. אלא שבמקרה של "Concerto for Group and Orchestra" מדובר ביצירה אחת מלאה ושלמה, אשר הולחנה מתחילתה ועד סופה ככזו שתשלב בין כל כלי תזמורת פילהרמונית, לבין כלי הנגינה המודרניים והחשמליים של להקת רוק, זאת להבדיל מלחנים קצרים שנועדו ללוות ולקשט שירים שכתבה הלהקה. כמו-כן, בעוד במקרה של "המודי בלוז" הליווי התזמורתי הוקלט באולפן והולבש על שירי הלהקה, במקרה של "דיפ פרפל" הלהקה והתזמורת הסימפונית נגנו יחד, באופן חי על הבמה. הבדל נוסף ומשמעותי, הוא שבמקרה של "דיפ פרפל" קלידן הלהקה Jon Lord כתב והלחין את התפקידים לכל התזמורת, בעוד שבמקרה של "המודי בלוז" מי שכתב את התוספות הקלאסיות היה המנצח של התזמורת שניגנה באלבום - Peter Knight. מי שהגה את הרעיון ליצירה היה Jon Lord , אשר כבר התנסה בכך בשני אלבומיה הקודמים של הלהקה, ביצירה "Anthem" מהאלבום "The Book of Taliesyn" והיצירה "April" מהאלבום " Deep Purple ". היצירה שכתב לורד לאלבום הזה היא אינסטרומנטלית ברובה, למעט שני קטעים בהם שולב גם סולן הלהקה Ian Gillan . התזמורת שנבחרה לנגן את היצירה יחד עם "דיפ פרפל", הייתה התזמורת הפילהרמונית המלכותית של אנגליה, כאשר בקטעי הרוק של "הלהקה" קיימת דומינניות בולטת של Ritchie Blackmore ו- Jon Lord שפשוט מתעלים על עצמם. היצירה חולקה לשלושה חלקים: קטע הפתיחה "אלגרו", הקטע השני "אנדנטה" שכלל גם את קטע השירה של Ian Gillan והקטע השלישי "פרסטו" שכלל סולו תופים של Ian Paice . בשנת 2002 שוחררה גירסת רימאסטר של האלבום, אשר מעבר ליצירה המרכזית שהלחין Jon Lord , כללה שני קטעים מהרפרטואר של הלהקה: הקטע האינסטרומנטלי "Wring That Neck" מהאלבום "The Book of Taliesyn" וגירסה מוקדמת של השיר "Child in Time", שישוחרר שנה לאחר מכן במסגרת אלבום " In Rock ". בהוצאות מאוחרות יותר הוספו לאלבום קטעים נוספים ביניהם הקטע "Hush" מאלבום הבכורה " Shades Of Deep Purple ". ההופעה בה נוגנה היצירה בליווי התזמורת הפילהרמונית המלכותית, כמו גם הקטעים המוזכרים לעיל, נערכה ב- 24 לספטמבר 1969, באולם ה"רויאל אלברט הול" שבלונדון. ההופעה תועדה גם בוידאו ושודרה בטלוויזיה הבריטית ב- 4 באפריל 1970, כאשר הקונצ'רטו מוצג על-ידי הקריין כ"הטוב משני העולמות". כאן המקום לציין כי זהו למעשה האלבום המלא הראשון של הרכב MKII של "דיפ פרפל" הכולל את הזמר Ian Gillan והבסיסט Roger Glover . מעניין לציין כי לכבוד 30 שנה לאלבום ביקשה "דיפ פרפל" לשחזר את המופע, אך אז נתגלה כי כל תווי הנגינה שכתב Jon Lord לכלל נגני התזמורת אבדו. התווים שוחזרו משמיעה של היצירה על-ידי לורד, בסיוע מוזיקאי מעריץ והתוצאה שלה הייתה האלבום והמופע "In Concert with The London Symphony Orchestra", שכלל את היצירה במלואה בתוספת קטעים נוספים ושוחרר בשנת 2000. להאזנה לאלבום: Spotify , Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר!!
- Keith Richards
הוא ללא ספק אחד הדמויות המרתקות והמעניינות בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית. כבר יותר מ- 60 שנה שהוא מוביל את הלהקה הגדולה והוותיקה בעולם הרוק. למרות שבמשך שנים הוא היה בראש הרשימה המפוקפקת של האומן הבא שילך לעולמו (כן, אפילו הוא עצמו התבדח על כך), הוא לא מתכוון לעצור אפילו לרגע והוא עדיין מפזז על הבמות. גבירותיי ורבותיי Keith Richards חוגג היום יומהולדת, אז בואו נכבד אותו עם כמה עובדות מעניינות. (Photo: Andrew Benge) 1. הוא נולד כבן יחיד להוריו ב- 18 לדצמבר 1943 בקנט, אנגליה, ממש בעיצומה של מלחמת העולם השניה. 2. אמו חשפה אותו למוזיקת ג'אז וגם עודדה אותו להופיע במקהלת הכנסייה, אבל סבו - Augustus Theodore "Gus" Dupree שהיה נגן ביג בנד היה מקור ההשראה המוזיקלית עליו. 3. קית' סיפר שסבו היה זה שדחף אותו לנגן בגיטרה. הוא היה יוצר גירויים כדי לגרום לקית' לרצות לנגן על הכלי. 4. ריצ'רדס סיפר שסבו היה זה שקנה לו את הגיטרה הראשונה. הוא הניח אותה על מדף גבוה ואמר לו שאם יצליח להגיע אליה הוא יוכל לנגן בה. קית' כמובן הצליח והוא ציין שזה היה עבורו "הפרס של המאה". 5. הקטע הראשון שסבו לימד אותו לנגן בגיטרה היה השיר הספרדי "Malagueña", כי הוא חשב שנגינה ספרדית תהיה טובה לתרגול האצבעות של קית'. 6. אחד מגיבורי הגיטרה הראשונים של ריצ'רדס היה Scotty Moore הגיטריסט של אלביס. 7. כילד הוא האזין לאומנים כמו Billie Holiday, Louis Armstrong, Duke Ellington ועוד. 8. עם זאת, ההשפעה הכי גדולה עליו היתה זו של Chuck Berry, הו למד לנגן את כל שיריו בעל פה. 9. אם הזכרנו כבר את Chuck Berry, אז ריצ'רדס חטף ממנו אגרוף כשבאחת מהופעותיו של צ'אק הוא נגע בגיטרה שלו. קית' הזכיר את "הפנס בעין" שקיבל מצ'אק בנאום ההכתרה של צ'אק להיכל התהילה. ראו כאן: 10. ריצ'רדס למד בבית-הספר היסודי "Wentworth" יחד עם Mick Jagger . הם גם היו שכנים עד 1954 אז שתי המשפחות עברו דירה. 11. בשנת 1959 גורש ריצ'ארדס מבית הספר התיכון בשל בעיות התנהגות. מנהל בית-הספר חשב שהוא יתאים להיות אמן, ולכן הוא נשלח לבית הספר לאמנות "Sidcup". 12. קית' וג'אגר יפגשו שנים מאוחר יותר שוב ברכבת כאשר Mick Jagger היה בדרכו לשיעור כלכלה. קית' מיד הבחין שג'אגר נושא תקליטים של Chuck Berry ו- Muddy Waters וזה כבר הספיק לחבר בין השניים. 13. בשנת 1962 הקימו Keith Richards, Mick Jagger ו- Brian Jones את "The Rolling Stones". 14. את ההופעה הראשונה שלהם עשו הרולינג סטונס ב- 12 ליולי 1962 במועדון ה- Marquee בלונדון. זה היה עם ההרכב Mick Jagger , Brian Jones , Keith Richards, Dick Taylor ו- Tony Chapman על התופים. 15. בינואר 1963 הושלם ההרכב הקלאסי של ה"רולינג סטונס" עם צירופם של ביל וויימן על הבס ו צ'ארלי ווטס על התופים. (Photo: Terry O'Neill) 16. הלהקה החלה את דרכה בנגינה במועדוני בלוז וג'אז בסביבות לונדון, כשאט אט הם בונים לעצמם קהל מעריצים אדוק. בהתחלה הם ניגנו גרסאות כיסוי ללהיטי רית'ם אנד בלוז ישנים, אבל אט אט האבנים הוסיפו חומר מקורי אותו כתבו בעיקר ג'אגר וריצ'רדס. 17. עד ספטמבר 1963 חלקו ג'ונס, ג'אגר וריצ'רדס דירה בצ'לסי. הם האזינו רבות למוזיקה, בעיקר בלוז של מאדי ווטרס, ווילי דיקסון, ג'ימי ריד והאולינג וולף. 18. בשנת 1963 הם הוחתמו על-ידי חברת התקליטים "DECCA" בהמלצתו של George Harrison . כזכור, "DECCA" היתה זו ששנה קודם לכן דחתה את ה"ביטלס" כי חשבו שלא יצליחו. 19. אלבומה הראשון של הלהקה שוחרר בשנת 1964 ומאז שותף ריצ'ארדס ל- 24 אלבומי האולפן שהלהקה שחררה עד כה, כמו גם 14 אלבומי ההופעה, 3 מיני אלבומים, 28 אלבומי אוסף ועוד ועוד... 20. קית' מעדיף לא להשתמש באפקטים בנגינתו. הוא אוהב לשמוע בדיוק מה המגבר שלו מוציא. יחד עם זאת, בשנת 1965 הוא השתמש לראשונה באפקט "fuzzbox" של גיבסון בכדי לכתוב את אחד מהריפים הגדולים בכל הזמנים לשיר "(I Can't Get No) Satisfaction". כמובן שההצלחה של הסינגל הביאה לפופולאריות של האפקט. 21. ב- 3 לדצמבר, 1965, בזמן שניגן את "The Last Time" במהלך הופעה בסקרמנטו, קליפורניה, הגיטרה שלו נגעה במעמד המיקרופון שלו והוא התחשמל. הוא הועף מרחק כמה מטרים אחורה והובהל לבית החולים. הרופאים ציינו שמה שהציל אותו הוא הסוליות העבות של הנעליים שנעל. ביום למחרת הוא כבר חזר להופיע. 21. קית' שר קולות ליווי בכל אלבום של הלהקה, כאשר החל מהאלבום "Let It Bleed" שיצא בשנת 1969, הוא גם בדרך כלל הזמר המוביל בשיר אחד מהאלבום. 22. מעבר לנגינת הגיטרה (מובילה וקצב), קית' תרם מדי פעם גם תפקידי בס וקלידים. 23. הקלטות האולפן של השירים “Street Fighting Man” ו- “Jumpin’ Jack Flash” לא כוללות נגינת גיטרה חשמלית. ריצ'ארדס השיג את הצליל על ידי שכבות של גיטרה אקוסטית שהוקלטו אחת על השניה. 24. קית' טען שהוא ישן רק שני לילות בשבוע בממוצע, במהלך ימי הזוהר של ה"סטונס". הוא התייחס לכך ואמר: “This means that I have been conscious for at least three lifetimes”. 25. הוא ידוע בשל תדמית פורע החוק המסומם. הוא נעצר לא פעם בשל אחזקת ושימוש בסמים, שניים מהמפורסמים ביניהם היו זה משנת 1967 בו נעצרו ג'אגר וריצ'רדס לאחר חיפוש משטרתי מתוקשר בבית הכפר של ריצ'רדס וזה משנת 1977 בו ניצר במלון בטורונטו שבקנדה עם שתי אונקיות של הרואין וקוקאין. 26. במהלך חייו קית' כמעט מת בשריפה שלוש פעמים. בפעם הראשונה הוא ומוזיקאי הסשן המפורסם Bobby Keys הציתו בשנת 1972 בטעות חדר אמבטיה באחוזת פלייבוי. הפעם השניה קרתה במהלך הקלטת האלבום "Exile on Main Street", כאשר הוא וחברתו, אניטה פלנברג, נרדמו וריצ'רדס היה עם סיגריה דולקת שהעלתה את המיטה באש. בפעם השלישית עכברים כירסמו את חוטי החשמל של אחוזת Redlands של קית' והציתו את הבית. 27. קית' הוא ממש "חתול בעל 9 נשמות". יש לא מעט מקרים בהם הוא היה קרוב למוות, מעבר למקרי ההתחשמלות והשריפה שתוארו לעיל. הכל התחיל כשהיה בן שנה אז השכונה בה גדל הופצצה על-ידי הנאצים במלחצת העולם השניה. הוא גם נפל מעץ כשהיה בחופשה באי פיג'י ונפצע בראשו, ערימת ספרים נפלה עליו בספרייה הביתית שלו והוא אפילו הורעל בזמן סיבוב הופעות הלהקה בשוויץ, כשמישהו הכניס לו סטריכנין להרואין. 28. אולי זו הסיבה שמאז שנות ה- 70 הוא עונד על אצבעו טבעת עם גולגולת. הוא ציין שזה כדי להזכיר לעצמו שלכולנו יש מכנה משותף אחד. יתכן שזו גם הסיבה שהוא הביע את אכזבתו מכך שהוא כבר לא בראש הרשימה של האומן הבא שסביר שילך לעולמו, כשהוא מתייחס לנושא כך: “And it’s quite a comforting feeling, actually, thinking, ‘Jesus Christ I’m getting out of it now.’ I’ve no pretensions about immortality – I’m the same as everyone else – same as you, same as everybody, I’m the same old bugger, just kind of lucky. I tens Number one on the Who’s Likely To Die list for 10 years, I mean, I was really disappointed when I fell off the list.” 29. קית' נכשל שלוש פעמים במבחן התיאוריה ולא יכול היה לקבל רישיון נהיגה במשך שנים. בסופו שלל דבר הוא ביקש משומר הראש שלו להיבחן במקומו ועבר. 30. חמש שנים לאחר מות אביו, הוא טען שערבב את האפר של גופת אביו יחד עם קוקאין והסניף אותם. 31. קית' גם מופיע בסרטים ובין היתר בסדרת "שודדי הקאריביים", שם הופיע בשלושה סרטים בתפקיד הפיראט Edward Teague - אביו של קפטן ג'ק ספארו. (Photo: Disney) 32. הוא מדורג במקום הרביעי ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים" של מגזין ה"רולינג סטון". 33. לא פחות מ- 14 שירים שכתב יחד עם מיק ג'אגר מופיעים ברשימת "500 השירים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין ה"רולינג סטון". 34. בשנת 1989, ריצ'רדס נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול יחד עם ה"סטונס". 35. בשנת 2004 הוא נכנס להיכל התהילה של המוזיקה הבריטית עם ה"רולינג סטונס". 36. בשנת 1993 הוא נכנס להיכל התהילה של כותבי השירים. (Photo: The Guardian) 37. הוא היה מועמד יחד עם ה"סטונס" ל- 11 פרסי גראמי. הם זכו בשניים מהם. 38. לקית' יש יותר מ- 3,000 גיטרות באוסף הפרטי שלו, אך הוא לא מנגן ברובן. 39. ריצ'רדס הוא חובב מושבע של קריאה. יש לו אוסף גדול מאוד של ספרים. 40. לקית' ישגם קריירת סולו, במהלכה הוא שחרר שלושה אלבומים. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר





















