אתם מוזמנים להצטרף אלינו ל- 46 עובדות טריוויה על הזמרת והיוצרת Alanis Morissette, מי שכונתה על-ידי מגזין הרולינג סטון כ- "Queen of Alt-Rock Angst". (Photo: singersroom.com) 1. היא נולדה באוטווה קנדה ב- 1 ליוני 1974 בשם Alanis Nadine Morissette. 2. יש לה אח תאום בשם Wade הצעיר ממנה ב- 12 דקות. גם הוא עוסק במוזיקה. 3. היא החלה לכתוב שירים בגיל מאוד צעיר. היא ציינה שאת השיר הראשון שלה כתבה כבר בגיל 9. 4. בנעוריה ובשנות העשרים שלה סבלה מוריסט מדיכאון והפרעות אכילה - אנורקסיה ובולמיה. 5. אלאניס היא טבעונית. 6. כבר בגיל 10 היא שיחקה בסידרת הטלויזיה הקנדית "You Can't Do That On Television". 7. בכסף שחסכה מסדרת הטלוויזיה הקליטה אלאניס את הסינגל הראשון שלה ."Fate Stay With Me" זה היה בשנת 1989. 8. בשנת 1991, בגיל 17 בלבד, הוציאה אלאניס את האלבום הראשון שלה - “Alanis”. אלבום פופ/דאנס שזכה להצלחה אדירה בקנדה, היא הושוותה לדבי גיבסון האמריקאית ואפילו שימשה כמופע פותח לוונילה אייס. 9. בשנת 1992 הייתה אלאניס מועמדת לפרסי הג'ונו הקנדי בשלוש קטגוריות. באותה שנה הוציאה את האלבום "Now is the Time" בו ניסתה מסגנון הדאנס-פופ, אך הוא נחל כישלון והחוזה שלה עם חברת התקליטים לא חודש. 10. בשנת 1993 עברה אלאניס לטורונטו בניסיון לחפש את מזלה במוזיקה. בהמשך היא עברה לנשוויל אבל גם במקרה זה מאמציה לא נשאו פרי. 11. בתסכולה מחליטה מוריסט לעבור ללוס אנג'לס, שם היא פוגשת את המפיק והמחבר גלן באלארד. החיבור ביניהם היה מיידי ואחרי פגישה בת 30 דקות הם כבר החלו להקליט שירים בסטודיו הביתי שלו. 12. השיר הראשון שכתבו השניים יחד לאלבום היה “Ironic”. 13. אחד הרגעים המכוננים בקשר בין אלאניס לבאלארד היה בכתיבת השיר "Perfect" שנכתב והוקלט ב-20 דקות בלבד. מוריסט אלתרה את מילות השיר לצלילי נגינתו של באלארד בגיטרה. בנקודה זו נפרץ הסכר ואלאניס החלה לכתוב את כל שירי "Jagged Little Pill" בקצב מסחרר. 14. כל שירי האלבום הוקלטו בטייק אחד או שניים של מוריסט לכל היותר. 15. בשיר "You Outghta Know" מתוך האלבום התארחו Flea בגיטרת בס ו- Dave Navarro בגיטרה. 16. את השיר כתבה מוריסט על יחסיה עם השחקן Dave Coulier. 17. את השיר "Hand In My Pocket" כתבה מוריסט בשעה אחת בלבד. 18. האלבום "Jagged Little Pill" שוחרר בשנת 1995. אלניס הייתה אז רק בת 21. הוא זכה להצלחה מסחררת עם מכירות של למעלה מ- 33 מליון עותקים. 19. הוא גם העניק לאלאניס מועמדות בשישה פרסי גראמי, מהם זכתה ב"אלבום השנה" ,"הופעת הרוק הנשית הטובה ביותר", "שיר הרוק הטוב ביותר" ו- "אלבום הרוק הטוב ביותר". 20. באותו זמן היא הייתה הזמרת הקנדית הראשונה שזוכה בפרס הגראמי על אלבום השנה. 21. לאחר שחרורו של האלבום יצאה מוריסט לסיבוב הופעות חובק עולם. מי שליווה אותה כמתופף בסיבוב הזה היה לא אחר מאשר Taylor Hawkins, לשעבר מתופף ה- "Foo Fighters". 22. בשנת 1998 מוריסט הקליטה את "Uninvited" - שיר נושא לסרט "עיר של מלאכים". מי שלא הקשיב לגרסת האנפלאגד של השיר לא שמע יופי טהור מימיו. 23. בהמשך אותה שנה שחררה אלאניס את האלבום "Supposed Former Infatuation Junkie", שגם את שיריו כתבה בשיתוף פעולה עם גלן באלארד. 24. סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום היה בחסות MP3.com ומוריסט קיבלה בין היתר אופציות בחברה במסגרת החוזה שנחתם עימה. היא מכרה את האופציות שנה לאחר מכן בסכום של 1.5 מליון דולר. 25. בשנת 1999 זכה "Uninvited" בשני פרסי גראמי על "שיר הרוק הטוב ביותר" ו- "ביצוע הרוק הווקאלי הטוב ביותר לאישה". 26. באותה שנה מוריסט שחררה את האלבום האקוסטי "MTV Unplugged". 27. עוד באותה שנה, מוריסט הופיעה בתפקיד "אלוהים" בסרטו של קווין סמית "דוֹגמה" וגם ביצעה את השיר "Still" מתוך פסקול הסרט. 28. בשנת 2000 יצאה לסיבוב הופעות עולמי במהלכו הגיעה גם לשתי הופעות בישראל. 29. בשנת 2002 שחררה מוריסט את אלבומה השלישי,"Under Rug Swept". זה היה אלבומה הבינ"ל הראשון בו לא שיתפה פעולה עם גלן באלארד. 30. בהמשך שנת 2002 שחררה אלאניס את המארז "Feast on Scraps" שכלל בין היתר שמונה שירים לא רשמיים מההקלטות של "Under Rug Swept". 31. בשנת 2003 מוריסט הופיעה במחזה "The Exonerated" בברודוויי .היא גילמה תפקיד של אסירה שנידונה להוצאה להורג ומשוחררת אחרי שהוכח שהיא חפה מפשע. 32. בשנת 2004 שחררה מוריסט את אלבומה הרביעי - "So Called Chaos". 33. באותה שנה הנחתה את טקס פרסי הג'ונו הקנדי. 34. בשנת 2005 הוציאה מוריסט גרסה אקוסטית של "Jagged Little Pill" עם גלן באלארד. (Photo: Williams & Hirakawa) 35. באותה שנה הוציאה אלבום אוסף שכלל הקלטות שלא יצאו באלבומיה הקודמים וביניהם ביצוע לשיר "Crazy" של Seal. 36. עוד באותה שנה, היא כתבה והקליטה את השיר "Wunderkind" עבור פסקול הסרט "The Chronicles of Narnia: The Lion, the Witch and the Wardrobe". 37. שנת 2005 היתה עמוסה עבור אלאניס שגם קיבלה באותה שנה אזרחות אמריקאית. 38. בשנת 2009 הופיעה בעונה החמישית של הסדרה "העשב של השכן". 39. באוגוסט 2012 יצא האלבום "Havoc and Bright Lights". באותה שנה הופיעה אלאניס בהיכל נוקיה בתל אביב. 40. בשנת 2017 הודה, מנהלה האישי במשך שנים, כי הוא גנב ממנה במהלך כל אותם שנים סכום ענק של כ- 5 מליון דולר. 41. בתאריך 30 ליולי 2018 הופיעה שוב בישראל, הפעם בלייב פארק בראשון לציון. 42. אלאניס הופיעה בפרסומת לחברת האופנה GAP. 43. היא שיחקה בפרק של "סקס והעיר הגדולה" ואפילו זכתה לנשק את שרה ג'סיקה פארקר באחת הסצינות. 44. היא גם הופיעה במחזה "מונולוגים מהואגינה" . 45. בשנת 2004 הכריזה מוריסט על אירוסיה לשחקן ראיין ריינולדס. לאחר תקופה ארוכה ללא חתונה השניים נפרדו, אך היום היא נשואה לראפר "Mario Souleye" ואם לשלוש. 46. ביולי 2020 שחררה אלניס את אלבומה התשיעי לאחר הפסקה של שמונה שנים -"Such Pretty Forks in the Road". 47. ביוני 2022 הוציאה אלניס אלבום שונה ומיוחד בשם "The Storm Before the Calm ". אלבום שכולל 11 קטעים אינסטרומנטליים שלוקחים את המאזין למסע בין שקט לסערה. את האלבום היא יצרה יחד עם הצמד האלקטורני " Darkside". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 01.06.1985 ויחלום גורדון חלום, והנה בחלומו הוא יושב בגינה המוקפת חומה מאחורי ביתו בהמפסטד, מתחת לעץ לילך על מדשאה מטופחת, מוקף שיחי ורדים יפים. לפתע הלבנים מהחומה התפרקו לתוך הגן, זה לא יכול להיות! צעק גורדון ההמום, כשלפתע הוא שם לב לראשו של צב עצום מגיח מהחשכה, ואחריו הופיעו עוד ארבעה, חמישה צבים אחרים, כולם בגודל של בני אדם. גורדון שם לב לפרט מוזר במיוחד, לא רק שהם היו בגודל של בני אדם, הם היו כחולים, וחסרי פחד, הם לא פגעו בו, אבל באלימות כמעט סתמית הם הרסו את הגינה האנגלית שלו, וחפרו את הדשא עם הציפורניים שלהם, כשהם תולשים את שיחי הוורדים, ודוחפים את עץ הלילך בקול רעש גדול. רגע אחרי הקריסה של עץ הלילך, גורדון התעורר בבת אחת מחלומו, הוא חיפש פתרון לחלום שזה עתה חלם באי ברבדוס. בצר לו, ומכיוון שיוסף פותר החלומות הידוע כבר לא היה זמין, הוא החליט לקרוא לאלבום הסולו הראשון שלו "The Dream Of The Blue Turtles", אלבום שיצא ב- 01.06.1985. לעזוב להקה כמו "פוליס" זה חתיכת הימור, אבל לעזוב אותה אחרי שיא כמו "Synchronicity" שזכה בגראמי, והפך את "פוליס" ללהקת הרוק הדומיננטית של התקופה, זה כבר נשמע כמו מעשה שגובל בטירוף. "ההחלטה הזו, אני מודה, לא הייתה הגיונית במיוחד", הודה סטינג בראיון. בסופו של יום, החיכוכים בתוך הלהקה, והרצון של כל אחד מהם ליצור בנפרד מהלהקה, Stewart Copeland יצר פסקולים לסרטים, ואנדי סאמרס הקליט שני אלבומים עם Robert Fripp, הביאה את שלושת המוזיקאים להחלטה לקחת הפסקה. זה הותיר את סטינג חופשי להתחיל את קריירת הסולו שלו, הוא החל לחקור, ולהבין מה המוזה שלו, הוא שאף שיתייחסו אליו ברצינות רבה יותר גם כמוזיקאי, תמלילן, מפיק, וגם ככותב שירים. "ככל שיותר אנשים תייגו אותי, החופש שלי נפגע יותר. אני רוצה להיות מסוגל לשנות את מה שאני עושה", אמר. "אני משתעמם מאוד בקלות. הסף שלי לשעמום מאוד מאוד נמוך". סטינג הבין שאת ז'אנר הרוק הוא די מיצה, וחתר לעבר שילוב בין פופ, רוק, וג'אז. הוא הלך על תקליט רוק עם ניחוח ג'אז, תוך כדי שהוא מלקט קבוצת מוזיקאים מוכשרים מספיק על מנת לנגן באוצר מילים המשלב אלמנטים של שניהם, ביניהם את הסקסופוניסט ברנפורד מרסליס, נגן הקלידים קני קירקלנד, המתופף עומר חכים ("Weather Report"), והבסיסט העתידי של "הרולינג סטונס" דריל ג'ונס. "הכוונה שלי הייתה להשתמש במוזיקאים שיש להם עדינות לנגן ג'אז, אבל לעשות מוזיקה בלי הלייבל הזה. אני חושב שקיבלנו מספיק ספונטניות בתקליט, והגענו לתחומים שרוב תקליטי הפופ לא מגיעים אליהם", אמר סטינג בראיון. "הרבה אנשים יופתעו מאיך שהאלבום הזה נשמע, כי הוא לא ג'אז, אבל גם לא אלבום פופ מיינסטרים. יהיה מעניין לראות איך הרדיו יסתגל אליו. אם הם יסתגלו בכלל". מתוך מחשבה על כך, ועם השקפה גלובלית יותר, רבים מהנושאים של נקודת המגע של התקופה מוצאים את דרכם אל מילות השירים של סטינג באלבום. הסינגל הראשון מהאלבום היה האופטימי ומרומם "If You Love Somebody Set Them Free", שכבש את המקום ה- 3 בארה"ב. סטינג אמר ל-NME שהשיר הוא תרופת נגד ל- "Every Breath You Take" של "פוליס". "השיר הזה היה שיר הלל לחופש החדש שלי כמו שהוא היה תרופה נגד נושאים של שליטה ומעקב. אני לא חושב שהרעיון לאהוב מישהו ולשחרר אותו לחופשי הוא מקורי במיוחד", אמר. "עם זאת, מדובר ביחסי אהבה בזירה גדולה יותר מאשר שוק הנכסים של בעלות על משהו, להקיף אותו בהגנה כדי שתוכל לשלוט בו, וזה בעצם מה שרוב מערכות היחסים עוסקות בו. אני לא בטוח אם אני אמיץ מספיק כדי באמת להאמין בזה, לאהוב מישהו ולשחרר אותו. אבל לשיר את זה, עוזר במובן מסוים". את הקליפ ביימו קווין גודלי ולול קרם, צמד המוזיקאים שהפכו את "פוליס" ללהקה הפופולרית ביותר ב-MTV בשנת 1983 עם הסרטונים ל- "Every Breath You Take", "Wrapped Around Your Finger" ו- "Synchronicity II". "אני די אוהב להשתמש בשירים כמערכת מודולרית שבה אפשר לערבב שורות משירים שונים. זו מסורת עכשיו". סיפר סטינג כשהוא מתייחס לשיר "Love Is the Seventh Wave" שבו הוא התייחס בצורה קצרה ולעגנית ל- "Every Breath You Take". הקליפ מציג את סטינג כמורה בבית ספר יסודי (עבודת היום שלו לפני הקריירה המוזיקלית), שמופיע בין יצירות האמנות של תלמידיו. החרדה מהמתח המוגבר בתקופת המלחמה הקרה שהורגשה בציבור, ומתוארת בסרטים כמו "היום שאחרי" (1983) זוכה לביטוי ב- "Russians" העוצמתי והמרגש, עם מוטיבים מוזיקליים של המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב כבסיס. סטינג מספק סיכום מצמרר של הרעיון של הרתעה גרעינית או הרס מובטח הדדי, ושל איומי ההשמדה המתמידים. החסד המציל היחיד, כפי ששר סטינג, הוא אמונה במחשבה ש"גם הרוסים אוהבים את ילדיהם". בעיני האמריקאים, רוסיה הייתה "אימפריית הרשע" שמטרתה להשמיד אותם. השיר הזה מוצא חמלה בתוך הרטוריקה, נקודת מבט שכמעט לא נשמע באותה תקופה. לא כולם הסכימו עם עמדתו של סטינג. מתופף "פוליס", Stewart Copeland הוא בנו של פעיל CIA והיתה לו השקפה שונה מאוד. אבל כפי שהסביר קופלנד, לא משנה עד כמה הטיעונים שלו חזקים, סטינג יכול היה להפריך אותם בטקסט שאין לו הגנה כמו "גם הרוסים אוהבים את ילדיהם". אמר קופלנד, "אי אפשר להתווכח עם משורר". המשפט "How can I save my little boy from Oppenheimer's deadly toy"? מתייחס לפצצת האטום שיצר הפיזיקאי האמריקאי רוברט אופנהיימר שנחשב ל"אבי פצצת האטום". סטינג מספר, "במוצאי שבת בעיר ניו יורק יכולנו לצפות בתוכניות של יום ראשון בבוקר לילדים ברוסיה. התוכניות נראו מתחשבות ומתוקות, ופתאום נבנתי, הרוסים אוהבים את ילדיהם בדיוק כמונו". סטינג רצה במקור להקליט את השיר הזה ברוסיה עם התזמורת הממלכתית של לנינגרד. לצערו הוא נתקל בביורוקרטיה שפוליטיקאים הציבו בפניו. מיד אחרי חידוש ל- "Shadows in the Rain" של "פוליס", מגיע הבייבי של סטינג באמצעיתו של האלבום, עם "We Work the Black Seam", שיר מחאה שמילותיו מבטאות את עמדתם של כורי הפחם הבריטים ששבתו במהלך השנה שקדמה ליציאת האלבום, שביתה שהיתה מופנית לממשלתה השמרנית של ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר. הם מספרים על זיקתם העמוקה של הכורים לעבודתם ועל חשיבותה לכלכלת המדינה ולתרבותה, תוך רמיזות לשירו של ויליאם בלייק "And did those feet in ancient time", תוך ביקורת על המדיניות הכלכלית של תאצ'ר, במיוחד על המאמץ לעבור מפחם לאנרגיה גרעינית כמקור האנרגיה העיקרי של בריטניה. סטינג התרגש לכתוב את השיר על צעירי נורת'מברלנד, מחוץ לניוקאסל, שם הוא גדל, קהילות רבות היו תלויות כלכלית בכרייה. הוא חש שאיש במהלך השביתה לא טען להמשך השימוש בפחם ולסכנות הנשקפות מכוח גרעיני. אביו עבד בבניית ספינות, תעשייה נוספת ששלטה בעבר בכלכלה הבריטית אך הלכה ופחתה בחשיבותה בהמשך המאה ה-20. האלבום נחתם בשני שירים באווירה ג'אזית מעושנת, "Moon over Bourbon Street" שנוצר בהשראת הרומן של אן רייס "ראיון עם הערפד". "הראיון של אן רייס עם הערפד היה ההשראה הישירה לשיר הזה, אבל היה לילה אחד לאור ירח ברובע הצרפתי של ניו אורלינס שבו היה לי הרושם המובהק שעוקבים אחריי", סיפר סטינג. השיר שם את שדרני הרדיו במצב מביך: סטינג היה אחד האמנים הפופולריים ביותר באותה תקופה, אבל השיר הזה לא התאים לאף פורמט ספציפי. הוא לא זכה להשמעה רבה ברדיו האמריקאי, אבל תחנות רבות בבריטניה הרחיבו את האופקים, והוסיפו אותו. לקטע הנועל "Fortress Around Your Heart" סטינג כתב "שיר פיוס". הוא משתמש במבצר נטוש בתוך עיר מוקפת חומה כמטאפורה למערכת יחסים שעברה מלחמה פיגורטיבית, כאשר סטינג מוכן כעת לשים את הקרבות מאחוריו ולבנות ברית חדשה. על סמך מה שהיה להם - הוא שר על בניית גשר והצתת הקרבות. זה לא יהיה קל, כי הוא צריך לחצות את השדה שבו נטע פעם מוקשים. ההשראה לשיר הגיעה מגירושי סטינג מאשתו הראשונה, פרנסס טומלטי. הכאב שחש כשלא הצליח לגרום לנישואים האלה לעבוד הובילו אותו לכתוב כמה מהלהיטים הגדולים ביותר שלו, ביניהם "Every Breath You Take" ו- "King Of Pain". בשיר הזה, סטינג ניגן בבאס בעצמו. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של תעשיית המוזיקה. הקלטות המאסטר של למעלה מ- 100,000 אלבומים, ביניהם "Nevermind" של "נירוונה" אבדו בשריפת ענק. ב- 1 ליוני 2008 כילתה שריפת ענק חלקים מאולפני "Universal Studios" בהוליווד, לוס אנג'לס קליפורניה. יוניברסל הצהירה בזמנו כי השריפה השמידה אך ורק מתקן שעשועים של הסרט קינג קונג וכן כספת בה היו מאוחסנים עותקים של סרטי וידאו ישנים. ממצאי חקירה שביצע הניו יורק טיימס מגלים כי למעלה מ- 100,000 מאסטרים של אלבומים, חלקם אלבומי מופת, אבדו בשריפה שהתחוללה באולפני יוניברסל בחודש יוני 2008. אך ממאמר שהתפרסם בשנת 2019 האחרון במגזין הניו יורק טיימס, עולה כי באותה שריפה שהתחוללה 11 שנים קודם לכן עלו באש גם מאסטרים של 118,230 אלבומים הכוללים כ- 500,000 שירים, וביניהם אלבומים שנחשבים כקלאסיקות ונכסי צאן ברזל. בהתאם לתחקיר הניו יורק טיימס יוניברסל הסתירה מידע לפיו, במהלך השריפה הגיעו לשונות האש למבנה שמספרו 6197 ובו מצויה כספת של אודיו מאסטרים הנמצאים בבעלותה. הניו יורק טיימס מתייחס במאמרו לדוח סודי של אולפני יוניברסל משנת 2009 המפרט את הערכותיו לנזקים שנגרמו בשריפה ולכמות המאסטרים שאבדה במהלכה. הדוח הסודי של יוניברסל אשר פרטיו הגיעו למגזין הניו יורק טיימס, מפרט את רשימת היצירות ואת פרטיהם של האמנים שהמאסטרים של הקלטותיהם אבדו, ככל הנראה, לנצח באותה שריפה, ולהלן מדגם לא מייצג של אותם אמנים: Elton John, "Lynyrd Skynyrd", Eric Clapton, "the Eagles", "Aerosmith", "Steely Dan", Iggy Pop, "the Police", "R.E.M", "Nirvana", "Soundgarden", "Hole", Beck, Tom Petty, "Nine Inch Nails", Sheryl Crow, B.B. King, "Mamas and the Papas", Joni Mitchell, Cat Stevens, "the Carpenters", Louis Armstrong, Duke Ellington, Muddy Waters, Howlin’ Wolf, Willie Dixon, Bo Diddley, Etta James, John Lee Hooker, Buddy Guy, Chuck Berry, Aretha Franklin עפ"י מאמר הניו יורק טיימס, עובדי יוניברסל עשו בזמנו מאמצים רבים כדי לגמד את היקף הנזקים שנגרמו באותה שריפה, וזאת בכדי להימנע מבושה. כך יצא, שהציבור בזמנו ידע אך ורק על חומרי הוידאו שאבדו בשריפה, שגם הם על פי פרסומי יוניברסל מהווים עותקים בלבד. תוצאות התחקיר שערך הניו יורק טיימס מטרידות מאוד. לא ברור כיצד נכסי צאן ברזל במוזיקה, מאוחסנים בצורה כה רשלנית וללא אמצעי מיגון מתאימים, וכיצד חומרים מקוריים שמהווים חלק מהמורשת ההיסטורית של המוזיקה לא נשמרים באופן שיאפשר גם לדורות הבאים ליהנות מהם. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 31 למאי 1979 שחררה "Electric Light Orchestra (ELO)" את אלבום האולפן השמיני שלה - "Discovery". לאלבום הזה יש משמעות מיוחדת עבורנו. את האלבום הזה קיבלנו בזמן אמת הודות למבצע של חברת "טמפו" במסגרתו תקליטים חולקו חינם אין כסף בתמורה לאיסוף פקקים של בקבוקי "טמפו". בזכות המבצע המדהים הזה שנקרא בזמנו "טמפו להיט", הגדלנו את אוסף התקליטים שלנו, וחשוב מכך, הרחבנו אופקים עם אומנים וז'אנרים שיתכן ולא היינו מגיעים אליהם לולא המבצע. אלו היו זמנים אחרים. ללא אינטרנט, יוטיוב או ספוטיפיי, הצינורות העיקריים במסגרתם נחשפנו למוזיקה היו ערוצי הרדיו והתקליטים. לעיתים היינו מאזינים לאלבום אחד במשך חודשים, עד לאיסוף מספיק כסף (או פקקים) לרכישת האלבום הבא. האלבום היה נחרש הלוך ושוב, עד כי הכרנו בו כל מילה וכל תו. אגב, את האלבום הספציפי אנחנו מחזיקים עד היום באוסף התקליטים שלנו. הוצאה ישראלית, שבאופן די נדיר לאותם שנים כללה עטיפת אלבום נפתחת ואפילו פוסטר מצורף. הבחירה באלבום מבין כל מאות התקליטים שחולקו במסגרת המבצע של "טמפו", הייתה מידית. הרי "להיטים" מתוכו הושמעו ללא הפסקה בתחנות הרדיו, במסיבות ובאירועים, כך שלא היה לנו כל צל של ספק שאנחנו צריכים את האלבום הזה באוסף התקליטים המשפחתי. ההליכה לנקודת איסוף התקליטים הקרובה הייתה מלאה בהתרגשות עצומה מלווה בחרדה, שמא האלבום הספציפי לא יהיה במלאי ונאלץ חלילה לחזור על עקבותינו בידיים ריקות ולהמתין עד לחידוש המלאי או לחילופין לבחור אלבום אחר תחתיו. אך לשמחתנו הרבה, הפעם ידנו הייתה על העליונה ובתמורה לכמות מספקת של פקקים קיבלנו לידנו את האלבום של "להקת תזמורת אורות החשמל". האלבום הזה סימן שינוי מהותי בסגנון המוזיקלי ובהרכב הלהקה, במיוחד בהשוואה למאסטרפיס הכפול ששוחרר לפניו - "Out of the Blue" משנת 1977. השינוי הזה נבע משני גורמים עיקריים. ראשית, באותה תקופה ה"דיסקו" משל בכיפה והמנהיג הבלתי מעורער Jeff Lynne ביקש להסיט את ההשפעות על החומר המוזיקלי מ"הביטלס" אל "הבי ג'יז". כן, כן. הוא פשוט ביקש להישמע כמותם. שנית, סיבוב ההופעות הגרנדיוזי שליווה את אלבום המופת "Out of the Blue" והציג העתק ענק של החללית מעטיפת האלבום האייקונית גרם להפסד כספי עצום. על כך יש להוסיף את התביעה המשפטית בה ביתה מעורבת הלהקה, במהלכה הואשמה בשימוש ב"פלייבק" מלא במהלך ההופעות. כל אלו הובילו את ג'ף לין למסקנה שהגיעה העת לקצץ - ובמקרה הזה זה היה ממש כך, פשוטו כמשמעו. הלהקה שמנתה לעיתים 7 חברים ויותר הצטמצמה לרביעייה הכוללת את Jeff Lynne המתופף Bev Bevan, הקלידן Richard Tandy והבסיסט Kelly Groucutt. האלבום "Discovery" הציג בפנינו להקה עם צליל מעודכן והרכב מצומצם. שמו של האלבום מעיד גם על מה שקורה בפנים והוא מורכב מהמילים: "Disco-Very" - קרי, "מלא דיסקו". גם הפירוש המילולי מתייחס ל"מציאת" סאונד חדש תחת הרכב יעיל וחסכוני. הלהקה שעצם מהותה בחיבור בין רוק למוזיקה קלאסית ואשר נגני כלי מיתר היו חלק בלתי נפרד מההרכב שלה, נאלצה להיפרד מנגן הכינור Mik Kaminski ומהצ'לנים Hugh McDowell ו- Melvyn Gale והתוצאה של הקיצוץ הזה התבטאה מיד בסאונד ובכיוון המוזיקלי. השלושה יופיעו אומנם בקליפים שצולמו לשירי האלבום אך שמם נפקד מעטיפת התקליט. כחלק מהשינויים המוזיקלים והליכי "ההתייעלות" ג'ף לין קיבל החלטה לא לצאת לסיבוב הופעות לקידומו של האלבום. במקום זאת, הלהקה צילמה קליפים לכל תשעת שירי האלבום ללא יוצא מן הכלל, ואנחנו בישראל אפילו זכינו לצפות בכל אותם קליפים ברצף אחד, כשאלו שודרו בשעת לילה בערוץ הטלויזיה היחיד שהיה לנו בארץ. אגב, שלושת נגני כלי המיתר קמינסקי, מקדאוול וגייל הופיעו באותם קליפים כחלק מההרכב, אך כאמור הם כבר לא היו חלק מהלהקה. ערכנו עבורכם פלייליסט של כל הקליפים לפי הסדר הכרונולוגי של האלבום בהם תוכלו לצפות כאן: מהאלבום שוחררו חמישה סינגלים מצליחים. שיר הפתיחה "Shine a Little Love" שוחרר כסינגל הראשון והפך ללהיט הכי גדול של הלהקה עד אותה עת. "The Diary of Horace Wimp" שמתאר שבוע בחייו של גבר מודחק שרוצה להביע את חיבתו כלפי אישה שהוא פוגש. "Don't Bring Me Down" שהינו הלהיט הכי גדול של הלהקה בארה"ב ובריטניה, ואין בו מתופף, שכן טכנאי ההקלטה, הגיע עם רעיון לקחת דגימה מהתיפוף של בב בוואן בשיר "On The Run" להאט אותה ולהשמיע אותה באופן מחזורי. "Confusion" שמתאר את הלבטים של אדם במערכת יחסים רומנטית וכמובן "Last Train to London" המדהים ששוחרר כ- Double A-Side יחד עם השיר הקודם. אבל האלבום הזה הוא בהחלט לא רק חמשת הסינגלים כל יתר השירי בו ראויים לציון, בעיקר שתי הבלדות "Midnight Blue" ו- "Need Her Love". ועכשיו, תנעלו את נעלי הדיסקו וקיפצו איתנו לרחבת הריקודים עם אחד מהאלבומים הכי כיפיים שנוצרו בשנות השבעים: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

אחד מהאלבומים האהובים עלינו ביותר בתקופה הקלאסית של "Whitesnake", אלבום האולפן השלישי של הלהקה - "Ready an' Willing", שוחרר ב- 31 למאי 1980. אלבום זה מסמן את הצטרפותו של המתופף Ian Paice ללהקה, אשר יחד עם הקלידן Jon Lord והזמר ומנהיג הלהקה David Coverdale, משלימים 3/5 מהרכב MKIII של להקת האם "Deep Purple". איזה הרכב מדהים זה של הלהקה עם הצמד Micky Moody ו- Bernie Marsden על הגיטרות ו- Neil Murray בבס. אלבום אדיר שהופק על-ידי האולטרא מפיק של המטאל Martin Birch. אלבום הפריצה של הלהקה שהבטיח להם הצלחה גם מחוץ לאנגליה. האגדה מספרת שאיאן פייס הגיע בשנת 1979 להופעה של "Whitesnake" כשהוא שיכור כלוט והצהיר קבל עם וקהל שווייטסנייק נשמעת טוב יותר ממה שדיפ פרפל נשמעה אי פעם. ההצהרה הזו הייתה בדיוק מה שקוברדייל היה צריך לשמוע. הוא גם ככה לא היה מאושר מביצועיו של Duck Dowle על התופים ומיד דאג להחלפתו בחברו "הסגול" משכבר הימים. עם הפיכת "Whitesnake" למיני הרכב של "דיפ פרפל", הצפייה הראשונית היתה שהכיוון המוזיקלי של האלבום יחתור יותר לכיוונה של להקת האם. אך במקום להמשיך בקו המוזיקלי שאפיין את "דיפ פרפל" ולפתח אותו לכיוון ההבי מטאל, כפי שעשו לא מעט להקות שהושפעו בזמנו מלהקת האם, בחר David Coverdale לצלול עמוק יותר אל תוך הסגנון המוזיקלי שהחל בקריית הסולו שלו, ולייצר אלבום בלוז-רוק קלאסי. (Photo: Fin Costello) מעניין לציין שבאותה שנה בה האלבום יצא היה הניו ווייב של ההבי מטאל הבריטי בתקופת פריחה. להקות כמו Judas Priest" , "Iron Maiden", "Saxon", "Def Leppard ועוד שחררו אלבומים שהיו רחוקים שנות אור מהסגנון שבחר קוברדייל להוביל בו את "Whitesnake". למרות האמור, האלבום הזה מצויין וכולל לא מעט "פנינים" ושירים מצוינים ששרדו היטב במבחן הזמן ואלה הבולטות שבהן: השיר הפותח את האלבום, "Fool For Your Loving", נכתב במקור על-ידי קוברדייל יחד עם Bernie Marsden ו- Micky Moody, עבור בי.בי. קינג, אך לבסוף נותר בידי "Whitesnake" אחרי שקוברדייל הבין שאסור לו לוותר על שיר כזה. התיאוריה של David Coverdale התבררה כנכונה לאחר שהשיר הזה הפך ללהיט הראשון של הלהקה, משני צידי האוקיינוס. אין ספק שגרסת "Ready an' Willing" של השיר עולה בעשרות מונים על גירסת ה- "Hair Metal" של השיר, כפי שיצאה באלבום "Slip Of The Tongue" משנת 1989. שיר הנושא "Ready an' Willing" הינו גם הסינגל השני ששוחרר מהאלבום, כולל ריף בלוזי קליט המאפשר לקוברדייל לאלתר סביבו ולהציג את היכולות הווקליות שלו. הקטע החותם את צידו הראשון של הויניל "Blindman" הוא גם השיר הטוב ביותר באלבום ואחד הגדולים של Whitesnake בכל הזמנים. בלדת בלוז-רוק ממיסה ומלנכולית המדגימה את היכולות המדהימות ואת קולו האדיר של קוברדייל, אשר ללא ספק נשמע כאן טוב יותר מכל שיר אחר ברפרטואר העשיר שלו. השיר יצא לראשונה בשנת 1977 במסגרת אלבום הסולו הראשון של קוברדייל שנקרא "White Snake", ושוב, ללא ספק הגרסה של "Ready an' Willing" טובה בהרבה. הרצועה הפותחת את צידו השני של הויניל, "Ain't Gonna Cry No More" הינה שיר דינמי שנפתח רך ושקט עם גיטרת 12 מיתרים של Moody, הנשמעת על גבול מוזיקת קאנטרי ובהמשכו כולל את אחת הכניסות המדהימות והגרוביות אי פעם וסולו סלייד-גיטר מדהים. שירים נוספים ששווים איזכור: הנאמבר "Sweet Talker", שיר Cow Bell מקפיץ ומדליק הכולל סולו אורגן וירטואוזי של Jon Lord, הרצועה "Carry Your Load" שנשמעת לפרקים כמו "Bad Company", הבלוז המסורתי והמהפנט של "Love Man" והקטע הדינמי "She's A Woman" שכולל כנראה את הסולו הטוב ביותר של ג'ון לורד באלבום. למרות שנתוני המכירות של האלבום הזה יגידו אולי אחרת, "Ready an' Willing" מביא לנו את "Whitesnake" במיטבה. בחלוף שבע שנים וארבעה אלבומים הלהקה תגיע אולי לשיא הפופולריות שלה, אולם ההצלחה הזו ללא ספק תבוא על חשבון אובדן הזהות והייחודיות שלה בדרך. להאזנה לאלבום במלואו: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 31.05.1994 נעימת חליל מרגיעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בוקעת לפתע מהרמקולים ברוך, כאילו מתעקשת לבשר לנו בשורות חדשות, בשורות טובות, ופתאום היא נקטעת ע"י קטע ראפ "Cause you can’t, you won’t and you don’t stop", Mike D come and rock the sure shot" כך נפתח לו אלבומם הרביעי של "הביסטי בויז" "Ill Communication "שיצאה ב- 31.05.1994. שנת 1994 היתה ללא ספק הרגע שבו הראפ, וההיפ הופ לקחו את השליטה לידיהם בארה"ב. אם ב- 1992 ד"ר דרה ואחריו ב- 1993 סנופ דוג היו אלה שפרצו את הדרך לאחרים, אז 1994 לא רק הבטיחה, היא גם קיימה עבור אומני מוזיקה שחורה. הבטיחה עד כדי כך שזמן קצר לאחר מכן התבשרנו על מלחמת הראפרים של ה- West Coast נגד ה- East Coast שגבתה את הקורבנות שלה (נוטריוס ב.י.ג, טופאק). מכנה משותף רחב היה כמעט לכל אומני הראפ וההיפ הופ באותן השנים. תרבות של שופוני למען יראו מי שצריכים לראות. קליפים נוצצים עם בחורות חצי מעורטלות ומבט סליזי בעיניים, ושירים שכללו ניבולי פה, ומילות גנאי, והחפצה כנגד נשים. פה ושם היו צצו הרכבים כמו "A Tribe Called Quest" ו"דה לה סול" שדגלו בהיפ הופ נקי, עם חריזה והרבה הומור עצמי, אבל הן פעלו בשטח שבו הן היו המיעוט הדומם, בטח בשנים שבהן הג'י-פאנק הרים את ראשו המיזוגני. על רקע הדיכוטמיה המאוד ברורה הזאת, הגיעו "הביסטי בויז" ויצרו עם "Ill Communication" מהפכה. מהרכב שבשלושת אלבומיו הראשונים לא חסך במילים גסות, והחפצת נשים. לאלבום רביעי שאומנם נקרא בעברית "חוסר תקשורת" אך מוכיח בדיוק את ההיפך. היה זה הרגע שבו יצרו שלושת חברי "הביסטי בויז": אדם הורביץ, אדם יאוך, ומייקל "מייק די" דיאמונד, את השינוי היחיד שנראה בסביבה מחפיצה. והפכו ללפיד האש שהולך לפני המחנה ומראה לשאר החברים שהזמנים משתנים, ואיתם גם התרבות חייבת להשתנות. זה התחיל ממש למן השיר הראשון "Sure Shot" והבית שמגיע כשתי דקות מתחילת השיר ומבהיר את השינוי הדרמטי שמתחולל כאן: "Want to say a little something that's long overdue, the disrespect to women has got to be through, to all the mothers and the sisters and the wives and friends, I want to offer my love and respect to the end" לאחר שיושרו ההדורים ונחתם פרק של חבורת השובבים. ל- Ad-Rock, RCA, ו- Mike D יש הרבה מה להציע, ומהבנות הם עוברים יש לבנים ולקטע הקצר והPאנקי "Tough Guy" שמתייחס לביל ליימביר ששיחק בבד בויז, קבוצת הכדורסל של הדטרויט פיסטונס. האלבום הזה הוא מיזוג גלויות של הסגנונות בהם השתמשו "הביסטי בויז" מהקמתם ועד לנקודה הבוגרת בה הם נמצאים כעת, נתון המאפשר להם לחבר בין קטע Pאנק לקטע "Root Down" עם דגימות של אומני ג'אז חזקים כמו ג'ימי סמית, דיק היימן, "The Meters" ו- "The Stone Alliance". הוא מופק על ידם יחד עם מריו קלדאטו ג'וניור, כשהוא מספק בתוכו מספר סגנונות החל מהיפ הופ, Pאנק רוק, ג'אז וFאנק. את "Sabotage" שהפך לפנים של האלבום בזכות הקליפ המרתק של ספייק ג'ונז. הם יצרו כאשר MCA ניגן את ליין הבס החוזר שוב ושוב יום אחד באולפן, וזה משך מיד את תשומת לב הלהקה. גם Ad-Rock וגם Mike D הרימו את הכלים שלהם והתחילו לנגן עם הליין בס החוזר. לפי Ad-Rock בסרט התיעודי "Beastie Boys Story" משנת 2020, המילים הן התלהמות פיקטיבית על האופן שבו המפיק שלהם מאריו קאלדטו ג'וניור מפריע להם בכל פעם באמצע סיעור מוחות ומבקש מהם לחזור ולעבוד. בניגוד להרבה מעבודותיהם המוקדמות, "ביסטי בויז" לא השתמשו באף דגימות בשיר הזה. הם יצרו רצועות בעיקר מכלי נגינה חיים, מכיוון שדגימות הפכו להיות יקרות. מגמה שהחלה עוד באלבום הקודם "Check Your Head". הקטע הזה חיכה בצד הרבה זמן כי לא היו להם מילים. הם שקלו לשחרר אותו כאינסטרומנטלי אבל הגיעו למילים והוסיפו שירה שבועיים לפני סיום האלבום. זה היה השיר האחרון שהם הוסיפו לאלבום. הסרטון, בבימויו של ספייק ג'ונז, הוא פרודיה על תוכניות שוטרים משנות ה- 70 כמו "CHiPs" ו"הוואי 5-0". כל אחד מהבנים מגלם כמה דמויות שונות בסרטון, תוך שימוש בפאות ושפמים כדי לשחק את החלקים. הבגדים הגיעו מחנויות יד שניה. הסרטון היה מועמד לשישה פרסי וידאו של MTV, אבל לא זכה באף אחד. כשהפרס לבימוי הטוב ביותר הוענק ל-"Everybody Hurts" של "R.E.M". אדם יאוך (MCA) מיהר לבמה והגיע אל הפודיום בזמן שמייקל סטייפ קיבל את הגביע שלו. יאוך היה בדמותו בתור האלטר אגו שלו, נתניאל הורנבלואר, לבוש שפם מזויף ענק. זו הייתה החדירה הראשונה מסוג זה בהיסטוריה של התוכנית, לפני ההשתלטות של קניה ווסט על נאומה של טיילור סוויפט כעבור 15 שנים. הפעלול של יאוך היה לא ברור, מכיוון שרק מעריצי "הביסטי בויז" הגדולים הכירו את נתניאל הורנבלואר. הקטע "Get It Together" דוגם את השיר הידוע של להקת ה- "5th Dimension" - הלהיט הנצחי "Aquarius/Let The Sun Shine In" וגם את "Escape-ism" של ג'יימס בראון. המרכיב האינסטרומנטלי של האלבום כולל בתוכו קטעים נפלאים כמו "Sabrosa", "Futterman's Rule", "Ricky's Theme" ו- "Shambala" כולם תורמים לזרימה שלו. היכן שאמני היפ-הופ אחרים לא יכלו להציע מגוון כזה במוזיקליות חיה, "הביסטי בויז" מובילים את הדרך ומשאירים את חותמם כחדשנים, וכאומנים המשלבים יחדיו ז'אנרים רבים. האלבום כולל נגינות מוזיקליות של Money Mark, אריק בובו, ואמרי סמית. וקטעי ראפ של Q-Tip וביז מארקי. "ביסטי בויז" הושפעו מאלבומי הרוק הג'אז של מיילס דייויס "On the Corner", ו- "Agharta". השיר "Bodhisattva Vow" הוא אחד השירים הייחודיים ביותר שלהם. אדם יאוך בתור בודהיסט מתחיל, נדר את נדר הבודהיסטווה, שהוא הבטחה לשחרר את כל היצורים החיים מסבל על ידי תרגול שש השלמות של נתינה, משמעת מוסרית, סבלנות, מאמץ, ריכוז וחוכמה. יאוך החל את לימודיו הרציניים בבודהיזם לאחר שהשתתף בהרצאה של דלאי לאמה באביב 1993, בעיצומה של הקלטת האלבום "Check Your Head". "הקונספט הכללי מאחורי השיר", אמר יאוך, "היה לקחת את המשמעות של הטקסט של שנטידאווה, לפחות ברמה שהבנתי אותו, ולדחוס אותו לשיר מודרני בן שלושה פסוקים בחרוזים". כל ההכנסות מהשיר עברו לשירות הילדים האבוריג'ינים, בית טיבט והמשרד של טיבט. עטיפת האלבום צולמה על ידי ברוס דייווידסון בשנת 1964 בדינר דרייב-אין בלוס אנג'לס כחלק ממשימה עבור מגזין הגברים אסקוייר אך בסופו של דבר המגזין לא פרסם את התמונות. למרות שדיווידסון לא שמע את המוזיקה של "הביסטי בויז" ולא הבין אותה, הוא הסכים לאפשר ללהקה להשתמש בתמונה שלו. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 30 למאי, 1983, Elton John הוציא את אלבומו ה- 17, "Too Low for Zero". האלבום הזה נחשב לסוג של שיא מסחרי ויצירתי בקריירה של המוזיקאי האגדי. לאחר תקופה של אלבומים שדי נכשלו מסחרית, "Too Low for Zero" היווה קאמבק משמעותי עבור Elton John, הנפיק סינגלים בינלאומיים מצליחים והחזיר את אלטון לצמרת סצינת המוזיקה. זה האלבום השני הנמכר ביותר שלו בשנות השמונים, והוא קיבל מעמד של פלטינה במכירות, כשהוא כובש את צמרת מצעד הבילבורד ושוהה בו למעלה משנה. אחד המאפיינים הבולטים של האלבום הוא המפגש המחודש של ג'ון עם שותפו הוותיק Bernie Taupin, שגם הפעם כתב את כל מילות השירים, והוא למעשה מציין את שיתוף הפעולה המלא הראשון בין השניים מאז "Blue Moves" שיצא בשנת 1976. האלבום גם מציין את שובם של חברי גרעין להקת הליווי של ג'ון מתחילת שנות ה-70, כולל Dee Murray, Nigel Olsson, and Davey Johnstone, לצד כישרונות כמו Ray Cooper, Kiki Dee, and Skaila Kanga. האלבום "Too Low for Zero" הוקלט באולפני AIR במונטסראט וב- Sunset Sound Recorders בהוליווד בניצוחו של המפיק הנודע כריס תומאס. ניתן לומר שהאלבום "Too Low for Zero" מציג את האבולוציה המוזיקלית של Elton John, כשהוא משלב סינתיסייזרים לצד נגינת הפסנתר האייקונית שלו. הוא זרם עם רוח התקופה ואימץ את האפשרויות החדשות שהציעו הסינתסייזרים, כשהוא אפילו ציין שהם שיפרו את יכולתו ליצור שירי רוק מהירים, לעומת הנגינה על הפסנתר. האלבום הוליד שני להיטים גדולים: הרוקר המקפיץ "I'm Still Standing" - שיר אופטימי עם מילים קשות המכוונות אל האקס והבלדה הנוקבת "I Guess That's Why They Call It the Blues" בה מתארח Stevie Wonder בנגינה על מפוחית. ברני טאופין כתב את השיר הזה כמכתב אהבה לאשתו דאז, טוני רוסו, שהיא אחותה של השחקנית רנה רוסו. אין ספק שהשיר הזה מדגים את היכולת המדהימה של Elton John לעטוף מילים עמוקות שבוחנות את המורכבות של מערכות יחסים, בלחן כל-כך מרגש. אבל הצלחת האלבום אינה מיוחסת רק ללהיטים הגדולים שהוא הנפיק, יש פה גם שירים כמו "Kiss the Bride" שמציג את היכולת של אלטון ג'ון לכתוב שיר רוק מהיר, "Crystal" שהזכיר לנו קצת את David Bowie ומתכתב עם יצירותיו הקודמות של אלטון, שיר הפתיחה של האלבום "Cold as Christmas (In the Middle of the Year)" שהינו יצירה אישית ועמוקה, המתארת מערכת יחסים קשה בין בני זוג, דרך שיחות טלפון , ועוד. האלבום "Too Low for Zero" הוא אלבום שהצלחתו בנויה על הסינרגיה היצירתית המחודשת בין אלטון ג'ון וברני טאופין והוא ייצר כמה שירים גדולים שעוררו הדים בקרב קהל המאזינים. בעוד שהאלבום זכה לקבלה ביקורתית מעורבת עם יציאתו, אין ספק שהוא מציג את יכולתו של ג'ון ליצור לחנים קליטים ודביקים שיתחברו ברמה הרגשית למילים העמוקות של ברני טאופין. לסיכום, הגם ש- "Too Low for Zero" אינו נחשב מהאלבומים הגדולים של Elton John מבחינה אומנותית, הרי שהוא מייצג קאמבק מדהים ושיא אמנותי של אחד מהאומנים הגדולים ברוק. האלבום משמש עדות לחוסן, לכשרון ולמורשת המתמשכת של Elton John, אשר באמצעות השותפות שלו עם ברני טאופין, מספק אוסף שירים ראוי בהחלט. להאזנה: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 30.05.1980 במאי 1975 במהלך סיבוב הופעות Peter Gabriel מודיע, אני עוזב את ג'נסיס! רעידת אדמה של ממש למעריצים שראו את סופה של הלהקה האהובה עליהם מתקרב. אך כמו באגדות, Phil Collins נוטש את עמדת המתופף ומוצא את עצמו בעמדת הסולן למרות שלא רצה בכך, יעברו עוד כחמש שנים עד שקולינס יוכל להודות לגבריאל פעמיים. פעם אחת על כך שנטש את "ג'נסיס", ונתן לקולינס את ההזדמנות לקחת את המושכות, ופעם שניה על ההזמנה של Phil Collins להקלטות אלבומו השלישי של Peter Gabriel המכונה "Melt" ע"פ המעריצים, שיצא ב- 30.05.1980. קולינס שהקליט באלבום את תפקיד התופים, ניגן בשיר הפותח של האלבום "Intruder" ללא מצילתיים, טכנאי ההקלטות יו פדג'האם שבדיוק עבד עם קונסולת SSL שבה היו גייטים, וקומפרסורים מובנים בכל ערוץ, פתח את הטוקבק של המקרופון שהיה בטעות הפוך מה שיצר דחיסה כבדה, Phil Collins ניגן על התופים תוך כדי דיבור, ובום, פדג'האם לא האמין למה שהוא שמע. ה- "Gated Reverb" הומצא, מדובר באפקט שמשמש בעיקר להעצמת צליל התופים. קולינס שהתאהב בצליל הזה יקח אותו כעבור כמה חודשים לשיר "In the Air Tonight" שפותח את אלבום הבכורה שלו "Face Value". אם בשני אלבומי הסולו הראשונים שלו, גבריאל נתן את המושכות על הסאונד בידיו של רוברט פריפ אקס קינג קרימזון, הגיע האלבום השלישי, וגבריאל פיתח עניין במוזיקה אפריקאית ובמכונות תופים והצליח לייצר סאונד אפל, ומסתורי מחד, וקצבי ושבטי מאידך. בעזרת מוזיקאים כמו פול וולר, קייט בוש, וכמובן Phil Collins. מעבר לפיל קולינס שנתן את הטאץ' שלו. על עמדת ההפקה השתלטו שני בחורים צעירים סטיב ליליוייט שהגיע עם רזומה מכובד שכלל הפקה ל"אולטרווקס", "XTC", ג'וני ת'אנדרס, ו"סוזי והבנשיז". ויחד איתו טכנאי ההקלטות יו פדג'האם. פיטר גבריאל הוא חידה עטופה בתוך חידה. הוא גאון מוזיקלי, אבל הוא גם אקסצנטרי ביותר. זה מוביל לפעמים למוזרות, וקסם טהור. מבחינה כתיבה, גבריאל פיתח את גישת "הקצב תחילה" בעת כתיבת והדגמה של שירים לאלבום במערכת של 8 רצועות. נגן הסינתיסייזר, לארי פאסט, הציג בפניו את "מערכת התופים הניתנת לתכנות" של pAiA, שהציע יכולת תכנות מלאה, המאפשרת לגבריאל לתכנת את מקצבי התופים שלו כדי לבנות סביבו שירים במהלך תהליך הכתיבה. מאוחר יותר הוא קנה גם מכונת תופים של רולנד CR-78 לשימוש באלבום. הוא הרגיש שה-CR-78 נשמע טוב יותר אך ניתן לתכנות פחות ממכונת התופים pAiA. פיטר גבריאל שכר את חברו ללהקה לשעבר מתופף "ג'נסיס" Phil Collins למפגשי ההקלטה יחד עם מתופף אחר, ג'רי מארוטה. הוא נתן להם דרישה אחת ספציפית. "אמנים שקיבלו חופש מוחלט מתים מוות נורא", הוא הסביר למארק בלייק. "אז, כשאתה אומר להם מה הם לא יכולים לעשות, הם הופכים יצירתיים ואומרים, 'אה, כן אני יכול', וזו הסיבה שאסרתי על מצלתיים. פיל קיבל את הבקשה בקוליות. מארוטה התנגד בהתחלה. לקח לו להפנים כמו שלנהג ישראלי לוקח זמן להפנים את כללי הנהיגה בבריטניה. באלבום הזה, גבריאל חוקר את המצב האנושי ומה גורם לאנשים לפעול בצורה קיצונית. התמודד עם נושאים כמו מתנקש שעוקב אחר קורבנו ("Family Snapchat") קונפורמיות ("Lead A Normal Life"), ושנאת זרים. בחברת "אטלנטיק" בה היה חתום גבריאל, התנערו ממנו לאחר ששמעו את החומרים לאלבום, וטענו שנאלבום יכשל, הם סירבו להפיץ אותו בארה"ב. למרות הסאונד המהפכני האלבום נחל אף הצלחה מסחרית, ושיר ראשון שהצליח במצעדים כאשר "Games Without Frontiers" הפך לטופ 10 בבריטניה. השיר עוסק בתעלולים הילדותיים של מבוגרים, הנפוצים במיוחד בזמן שמדינותיהם מתחרות באולימפיאדה. גבריאל כתב את זה לפני שארצות הברית החרימה את אולימפיאדת מוסקבה ב-1980, אירוע שחיזק את הנושא של מבוגרים שמתנהגים כמו ילדים במשחקים מטופשים. קייט בוש שרה קולות רקע. זו השירה שלה בצרפתית "jeux sans fronteires". בוש היתה תוספת של הרגע האחרון לשיר. את ההשראה לשיר קיבל גבריאל מתערוכת משחק אירופית באותו השם משנות ה-70, שבה המתחרים התחפשו בתלבושות מוזרות כדי להתחרות על פרסים. גרסה של התוכנית יצאה באנגליה בשם "It's a Knockout". ב- "I Don't Remember" בו Robert Fripp מתארח בגיטרה, גבריאל כותב על אדם עם אמנזיה שנשאל המון שאלות. לגבריאל היה עניין בפסיכיאטריה וחקר את הנושא באלבום הזה. בראיון ל- Sounds ב-1980, הוא כינה את עצמו "ספק של פסיכיאטריות קלישאתיות חובבות", והוסיף, "הדרך היחידה שבה אני יכול לגרום לזה לעבוד היא להשוות את הניסיון שלי עם התיאוריות". ב- "Through the Wire" אפשר לומר שפיטר גבריאל הוא סוג של חוזה עתידות המתעמק בנושאים של בידוד, הרהור עצמי והמאבקים העומדים בפנינו במציאת חיבור בעידן דיגיטלי. המילים מציירות תמונה חיה של אדם לכוד מאחורי מסך, מושיט יד נואשות לאינטראקציה אנושית אמיתית. ככל שהשיר מתקדם, גבריאל מתעמק באתגרים של מציאת קשרים אותנטיים בעולם דיגיטלי. הוא כמיהה לאינטראקציה אנושית אמיתית, רצון להשתחרר ממגבלות הטכנולוגיה ולמצוא אינטימיות בצורתה הטהורה. האופי הפרדוקסלי של הקיום המודרני שלנו, שבו למרות היותנו מחוברים כל הזמן, אנו עדיין יכולים להרגיש מבודדים ומרוחקים מאחרים. תחינתו של גבריאל לחיבור מהדהדת עמוקות בקרב המאזינים, ומדגישה את הצורך האנושי האוניברסלי במערכות יחסים משמעותיות. פול וולר מלווה כאן בגיטרה. האלבום נחתם עם "Biko" שעוסק בסטיב ביקו סטודנט דרום אפריקאי כהה עור שהפגין נגד האפרטהייד, ובשנת 1977 נהרג על ידי שוטרים בזמן שהיה במעצר מסיבות פוליטיות. כאשר גבריאל שר "yihla moja", הוא שר בקסוסה, שהיא שפה המדוברת בדרום אפריקה, בעיקר על ידי הפעיל נלסון מנדלה. הקלטת השיר השפיעה עמוקות על גבריאל, והובילה למחויבותו למוזיקת ​​עולם ולמטרות פוליטיות שונות. הוא כינה את השיר "כרטיס ביקור המודיע שאני מתעניין ומוכן להסתבך". ל"ביקו" הייתה השפעה גם על מוזיקאים אחרים. סטיב ואן זנדט שמע אותו באולם קולנוע בלוס אנג'לס ב-1980 והתחיל לתהות מה הוא יכול לעשות כדי לעזור למטרה, מה שהוביל אותו לארגן את "סאן סיטי". בונו מ- "U2" ביקש מגבריאל להצטרף לסיבוב ההופעות של "Amnesty International Conspiracy Of Hope" ב- 1986, שהציג שש הופעות וגייס 2.6 מיליון דולר. ההתחלה והסוף של השיר התבססו על מוזיקת ​​הלוויה דרום אפריקאית מסורתית. זה היה המיזם הגדול הראשון של גבריאל במוזיקת ​​עולם, שאותה הוא יאמץ שנים רבות. בשנת 1982 הוא הקים את פסטיבל "WOMAD (World Of Music And Dance)" כדי להציג את הצלילים הללו. אחרי ההצלחה הזאת התעוררו ב"אטלנטיק" ופנו לגבריאל שסירב להמשיך את ההתקשרות עימם ובצדק, ונתן למרקורי רקורדס להפיץ את האלבום באמריקה. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 30.05.1973 "אני רוצה להיות מודע לאלוהים, זו באמת השאיפה היחידה שלי, וכל השאר בחיים הוא מקרי" כאשר Paul McCartney הודיע אגבית על פירוק "הביטלס" בשנת 1970 ל- George Harrison היו הרבה סיבות לכעוס עליו. לכל אורך הקריירה "הביטלסית" מקרתני ולנון הסתכלו על האריסון בפריזמה של נגן גיטרה עם חולשה לכתיבת שירים, הם לא באמת ראו בו יוצר רציני כמוהם, התשובה המוחצת של האריסון לפירוק "הביטלס" הגיע בסופה של השנה עם האלבום המשולש "All Things Must Pass", או במילים אחרות, כל השירים של האריסון שנופו מאלבומי "הביטלס" ע"י לנון ומקרתני. אחרי שפרק מעליו את כל השירים שהצטברו לכדי אלבום משולש ומושלם, הרגיש האריסון חופשי יותר לתרום מעצמו לכולם, לאורך השנים George Harrison זכה להערכה מיוחדת מבין מעריצי "הביטלס" שראו בו בנאדם ואומן מלנכולי, ורוחני בשונה משאר חברי הלהקה. לפן הרוחני שבו התחבר George Harrison בשנת 1965 לאחר ש- David Crosby מ"הבירדז" הכיר לו את המוזיקה ההודית, האריסון נשבה בקסמי הסיטאר, והתחבר למוזיקאי ההודי ראווי שנקר. אותו שנקר פנה להאריסון בקיץ 1971 כדי שיחבור אליו למופע צדקה למען פליטי המלחמה בבנגלדש, שני המופעים שנערכו בניו יורק ב 1 באוגוסט 1971 חיברו בין האריסון ושנקר למיטב המוזיקאים כמו: אריק קלפטון, רינגו סטאר, בילי פרסטון, ליאון ראסל, ובוב דילן במופע הצדקה הראשון מסוגו שבו מופיעים כוכבי רוק בפני קהל גדול על מנת לגייס כספים למטרה נעלה. האריסון שהרגיש לאחר הפרוייקט מותש מצד אחד, ומפויס מצד שני, לקח פסק זמן של שנה כדי לכלכל את צעדיו המוזיקליים. בזמן שלקח לעצמו, חיזק ג'ורג' את הרוחניות ההינדית ואת תודעת הקרישנה שלו. באוגוסט 1972 כשיצא סוף סוף הסרט התיעודי על הקונצרט לבנגלדש ברחבי העולם, George Harrison יצא לבדו לחופשה באירופה במהלכה הוא שינן רבות את המנטרה של הארי קרישנה. אקדמאי דת חסיד הארי קרישנה בשם ג'ושוע גרין תיאר את הטיול הזה כהכנה של האריסון להקלטות האלבום "Living in the Material World" אלבום שיצא ב- 30.05.1973. האריסון החליט לייצר הפעם יש מאין, והתמקד בחומרים שכתב בתקופת הקונצרט בבנגלדש במקום לחזור על חומרים ממוחזרים שנשארו מאלבומו הקודם. "לא באמת היה אכפת לי אם אף אחד לא ישמע עליי שוב, אני רק רוצה לנגן, לעשות תקליטים, ולעבוד על רעיונות מוזיקליים" אמר האריסון. חלק ממעריציו ראו באלבום הרוחני הזה קריאה לעזרה של George Harrison, הוא מאס בחומריות ובהצלחה של "All Things Must Pass", יש שאומרים כי נישואיו לפטי בויד שידעו עליות ומורדות אף הם השפיעו עליו וגרמו להאריסון לבקש את הדבר הכי בסיסי "תן לי אהבה, תן לי חיים, תן לי שלום עלי אדמות" הוא שר בסינגל היחיד והנפלא מתוך האלבום "Give Me Love (Give Me Peace on Earth)". חלק מהשירים ב- "Living in the Material World" הם תוצר בהשראת מורה הדרך הרוחני שלו אבהאי סוואמי פרבהופאדה, והם מזקקים את הרעיון שאין טעם ברדיפה אחר תהילה, עושר או מעמד גבוה, האלבום מבטא את התרשמותו של George Harrison מהעולמות היומיומיים והרוחניים, ואת החשיבות להתגבר על הפיתויים של העולם היומיומי החומרי כשהמטרה היא להשאר ממוקד באמיתות הנצחיות. חלק מהשירים מתייחסים עדיין גם למורשת "הביטלס" ב- "Living in the Material World" שמצייר את העולם החומרני בו הם היו שבויים, ובשיר "Sue Me, Sue You Blues" כשהוא מבקר את פול מקרטני על התביעה שהגיש נגד שאר חברי הלהקה לאחר הפירוק. הרצון המוצהר שלו לחיות בהווה חופשי מזהותו הקודמת מבוטאת היטב בשירים "The Light That Has Lighted the World" ו- "Be Here Now". האריסון מקיף את עצמו באלבום במוזיקאים שנמצאים בראש שלו כמו גארי רייט (קלידים, אורגן), הבסיסט קלאוס וורמן, ג'ון בראהם שעיבד תזמורתית, והמתופף ג'ים קלטנר ששיתף איתו פעולה בקונצרט בבנגלדש, וכמובן Ringo Starr, זאקיר חוסיין, וליאון ראסל על הפסנתר. העבודה על עטיפת האלבום שוב הופקדה בידיו של המנהל האומנותי והצלם טום ווילקס שצילם את ידו של George Harrison אוחזת במדליון הינדי במתח חשמלי גבוה (צילום קירליאני) וכך נוצרה ההילה מסביב לידו. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

הוא כשרון על חלל, הוא הגדיר מחדש את צלילי הגיטרה והוא בעצמו "מולטי אפקט" מהלך... הוא Tom Morello בואו נלמד קצת על גיטריסט הזעם !! (Photo: Paul R.Giunta) 1. הוא נולד ב- 30 למאי 1964 בהארלם שבניו-יורק. שמו המלא הוא Thomas Baptiste Morello. 2. הוא בן יחיד לאמא ממוצא אירי/איטלקי ואבא ממוצא קנייתי, משבט ה-Kikuyu ולמה זה חשוב? כי אביו לקח חלק במרד Mau Mau שהתקיים בשנות החמישים בין צבא החופש של קנייה נגד השלטון הבריטי, ולאחריו הפך להיות השגריר הראשון של קנייה באו"ם. 3. לא רק אביו היה חלק מההנהגה של קניה, דודו Jomo Kenyatta היה הנשיא הראשון של קניה, בת דודתו Jemimah Gecaga הייתה לאישה הראשונה שכיהנה ברשות המחוקקת של קניה ובן דוד נוסף - Njoroge Mungai היה חלק מהפרלמנט ומהקבינט הבטחוני של קניה. מסקנה: לטום יש שורשים פוליטיים, מהפכניים ולוחמניים !! 4. כשהיה בבית ספר תיכון הוא שר במקהלת בית הספר והיה בולט מאוד בחוג דרמה, אך הוא ראה את עצמו כאנרכיסט בודד בבית ספר שמרני. הוא כתב לעיתון בית ספר כתבה על דרום אפריקה בשם "South Africa: Racist Fascism That We Support" 5. לאחר סיום התיכון הוא החל ללמוד באוניברסיטת Harvard כשהוא מתמחה ב- Political Science. לאחר סיום התואר הוא עבר ללוס אנג'לס לחפש את עתידו ללא גרוש בכיס. באחד הראיונות הוא סיפר שעבד בכל דבר שהכניס לו כסף, אפילו כחשפן במסיבות רווקות. 6. כפי שכבר ראינו פוליטיקה אינה זרה לטום, יש לו הרבה מאוד מעורבות בתחום ולכן זה לא יפתיע אתכם שב-1987 הוא עבד במשרדו של הסנטור Alan Cranston, ניסיון שגרם לו להבין שהוא לא צריך לעסוק בפוליטיקה כקריירה. (Photo: Travis Shinn) 7. בגיל 13 הוא הצטרף כזמר ללהקתו הראשונה "Nebula", להקת קאברים שביצעה בין היתר שירים של "Led Zeppelin", "Steve Miller Band, ו- "Bachman–Turner Overdrive". 8. באותה שנה רכש מורלו את הגיטרה הראשונה שלו והחל לנגן ברצינות. 9. בשנת 1982 הוא הקים את להקתו הראשונה "Electric Sheep" יחד עם חברו מבית הספר Adam Jones על הבס (שיותר מאוחר הצטרף ל-Tool). הוא כתב חומר מקורי שהיה מורכב בעיקר ממסרים פוליטיים והושפע מאוד באותה תקופה מ-Run DMC, Public Enemy ו- Jam Master Jay. 10. מורלו היה מושפע גם מ-"Kiss", "Iron Maiden", Alice Copper, "Led Zeppelin" וסיפר שהגיטריסט שהשפיע עליו ביותר היה Tony Iommi מבלאק סאבאת'. 11. מי שמכיר את מורלו יודע שהוא פיתח לעצמו סאונד ייחודי, הוא מאוד מגוון, יש לו יכולות מדהימות עם גיטרה וכשרונו הוא פנומנאלי בכל מה שקשור ליצירת צלילים, ריפים, מקצבים וסולואים עם הגיטרה. 12. בשנת 1989 הקים מורלו את להקת "Lock Up" עם הגיטריסט Mike Livingston, הבסיסט Kevin Wood, הזמר Brian Grillo והמתופף Vince Ostertag. הם אמנם הוחתמו בחברת התקליטים הגדולה Geffen אך האלבום היחיד ששחררו בשם Something Bitchin' This Way Comes לא זכה להצלחה רבה והלהקה התפרקה. 13. בשנת 1991 החליט מורלו להקים להקה חדשה, הוא צירף את Zack de la Rocha ממנו התרשם באחד המועדונים בו ראה אותו מופיע כזמר, וצירף את המתופף Brad Wilk אותו הכיר מהאודישנים בהם השתתף ללהקתו הקודמת של מורלו. הם חיפשו בסיסט וזאק הציע את חבר ילדותו Tim Commerford. הרביעיה העניקה לעצמה את השם "Rage Against The Machine". (Photo: Gie Knaeps) 14. ההרכב שידוע אצלנו בכינויו "רביעיית הזעם", הקליט 12 שירים על קלטת שנשאה את שם הלהקה, וניסה להשיג לעצמו חוזה עם חברת תקליטים גדולה. אגב, לא כל השירים מהקלטת ייראו אור באלבום הבכורה של הלהקה. 15. לאחר שהקלטת טיילה במספר משרדים וההרכב קיים הופעות רבות במועדונים שונים בלוס אנג'לס במשך שנה, חתמה הרביעייה על חוזה תקליטים עם Epic Records שהייתה היחידה שהסכימה לכל תנאיה של הלהקה. 16. בשנת 1992 שיחררה רביעית הזעם את אלבום הבכורה שלה הנושא את שם הלהקה. האלבום זכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו כשהסינגל הראשון שיצא מהאלבום "Killing in the Name" מפרק את גלי האתר. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד הלהיטים של בילבורד ולמקום ה-45 בבילבורד 200. בדיוק כמו בתמונה שתיעדה רגע מזעזע ועוטפת את האלבום, כך זעזעה הרביעייה את עולם המוסיקה והרעידה את העולם. 17. למרות שמועות רבות על פירוקה של רביעיית הזעם, הוציאה הרביעייה את אלבומה השני "Evil Empire". האלבום זכה להצלחה רבה וכבש את המקום הראשון בבילבורד 200, הלהקה הופיע עם השיר "Bulls on Parade" - הסינגל השני של האלבום בתוכנית SNL וחוללה פרובוקציה גדולה ובעקבות כך הוחמרה מהופעה בתוכנית בעקבות מה שנקרא "תקרית הדגלים". 18. בשנת 1998 שיחררה הלהקה את אלבום ההופעה החיה הראשון שלה "Live & Rare". שנה לאחר מכן השתתפה הלהקה בפסטיבל המפורסם Woodstock '99. 19. בשנת 1999 שיחררה רביעיית הזעם את אלבומה השלישי "The Battle of Los Angeles". גם כאן האלבום כובש את המקום הראשון בבילבורד 200, אך בנוסף לכך הוא גם מעניק ללהקה מועמדות בפרס הגראמי בקטגוריית "Best Rock Album". האלבום גם נכנס לרשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון, במקום ה-426. זהו אלבומה האחרון של הלהקה. 20. בשנת 2000 צילמה הלהקה את הקליפ המפורסם לשיר "Sleep Now in the Fire" שצולם על המדרכה בכניסה לבורסה שבניו יורק. הקליפ בוים על-ידי הבמאי המפורסם Michael Moore שנתן להם את ההוראה היחידה, "לא משנה מה קורה אל תפסיקו לנגן". הרביעייה ומור נעצרו במהלך צילומי הקליפ אחרי שגם ניסו לפרוץ לבורסה, הם הצליחו להפסיק את פעילותה של הבורסה למספר שעות, אירוע נדיר ! 21. למרות שהלהקה הודיעה על פירוקה הרשמי באוקטובר 2000 לאחר שזאק החליט שהוא עוזב את הלהקה, הם שחררו חודשיים לאחר מכן את אלבום הקאברים שלהם "Renegades". באלבום הם עושים כבוד ל: Bruce Springsteen, Bob Dylan, Minor Threat, Eric B. & Rakim, EPMD, "MC5", "The Rolling Stones", Cypress Hill ו- "Devo". 22. לאחר פירוק רביעיית הזעם החליטה השלישייה לנסות להקים הרכב חדש ולמצוא זמר מחליף לזאק. טים קרא לו "מלאך בצומת דרכים", Rick Rubin זיהה שיש לשלישייה פוטנציאל ענק (לא ממש קשה לזהות), תמך בהם ודחף אותם ללכת לטיפול קבוצתי. רובין הוא גם זה שהזמין את Chris Cornell אליו לאולפן עם השלישייה כי היה בטוח שזה יהיה זיווג משמיים, ואכן כך היה !! 23. בשנת 2002 שיחררה הרביעייה החדשה, הסופרגרופ החדש, שענה לשם "Audioslave" את אלבום הבכורה, האלבום שנקרא על שם הלהקה. השילוב בין כריס לשלישית הזעם היה פשוט ענק, שילוב קטלני של נגנים מוכשרים ומחוספסים עם זמר בעל קול אדיר, מרגש ומחוספס. מהאלבום יצאו הסינגלים "Cochise", "Show Me How to Live", "What You Are", "Like a Stone" ו- "I Am the Highway". 24. בשנת 2003 יצר מורלו את פרוייקט הסולו "The Nightwatchman", בו הוא מביא לידי ביטוי את עמדותיו הפוליטיות בשילוב עם מוסיקת פולק. הואיל וב- Audioslave הוא הרגיש שהוא לא יכול לעשות זאת, הוא השתמש בדמות ה-Nightwatchman כרובין הוד השחור של המאה ה-21. 25. יחד עם "The Nightwatchman" שיחרר מורלו 4 אלבומים: One Man Revolution" (2007), "The Fabled City" (2008), "Union Town ו- "World Wide Rebel Songs" ב-2011, בכל אלבום הוא מתייחס לנושאים חברתיים, פוליטיים והיסטוריים. 26. בשנת 2005 שיחרר הסופרגרופ "אודיוסלייב" את אלבומה השני "Out of Exile". זהו אלבומה היחיד של הלהקה שהגיע למקום הראשון בבילבורד 200 וגם העניק ללהקה את מועמדותה השנייה בפרסי הגראמי. מהאלבום שוחררו הסינגלים: "Be Yourself", "Your Time Has Come", "Doesn't Remind Me ו- "Out of Exile". 27. ב- 6 במאי 2005 קיימה הלהקה את הופעתה ההיסטורית בקובה, הסופרגרופ הפכה ללהקת הרוק האמריקאית הראשונה בהיסטוריה שקיבלה אישור לקיים הופעה חיה בקובה. הארוע צולם ויצא ב-DVD באוקטובר 2005 ובהמשך גם באלבום. 28. בשנת 2006 יצא אלבומה השלישי והאחרון של הסופרגרופ בשם "Revelations", האלבום הגיע למקום ה-2 בבילבורד 200. הסופרגרופ התפרק באופן רשמי כתוצאה מחילוקי דעות אמנותיים שהיו לו עם שלישיית הזעם. 29. באותה שנה הקים מורלו עם הראפר Boots Riley את ההרכב הזוגי "Street Sweeper Social Club". השניים שיחררו את האלבום הראשון שנושא את שם ההרכב בשנת 2009 ושיחררו EP בשם "The Ghetto Blaster EP" בשנת 2010. 30. בשנת 2007 חזרה רביעיית הזעם (שכללה את זאק) להופעה "חד פעמית" בפסטיבל Coachella Music Festival. לשמחתנו ההופעה לא הייתה חד פעמית והלהקה המשיכה את הופעותיה בפסטיבלים גדולים לאורך השנים עד היום !! 31. בשנת 2008 החלה שותפות מופלאה בין מורלו לבין Bruce Springsteen. מורלו התארח במספר הופעות של ברוס יחד עם להקתו E Street Band במהלך 2013 ו- 2014. 32. מורלו גם היה שותף בשני שירים מאלבומו ה- 17 של הבוס - "Wrecking Ball", ובתשעה שירים מאלבומו ה- 18 של ברוס "High Hopes", אשר יצא בשנת 2014. 33. בשנת 2016 חברה שלישיית הזעם לשלישיית זעם אחרת, הראפר B-Real מ- Cypress Hill, הראפר Chuck D מ-Public Enemy ו- DJ Lord והם הפכו לשישיית הזעם "Prophets of Rage". נביאי הזעם הוגדרו ע"י מורלו: "We're an elite task force of revolutionary musicians determined to confront this mountain of election year bullshit, and confront it head-on with Marshall stacks blazing." 34. באותה שנה שיחררו הנביאים את ה-EP The Party's Over ובשנת 2017 הם שיחררו את אלבום הבכורה והיחיד שלהם הנושא את שם ההרכב. 35. באוקטובר 2018 שיחרר מורלו את אלבום הסולו הראשון שלו (תחת שמו המלא ולא אלטר אגו) בשם "The Atlas Underground". באלבום מורלו מארח אמנים שונים ומגוונים, ראפרים, תקליטנים, יוצרים מתחום המוסיקה הלאקטרונית ומפיקים שונים, אלבום אקלקטי המכיל 12 שירים מגוונים. 36. מאז הוציא מורלו עוד שני אלבומי סולו, "Comandante" (2000) ו- "The Atlas Underground Flood" (2021). 37. רשימת שיתופי הפעולה של מורלו עם אומנים אחרים בלתי נגמרת. להלן כמה מהבולטים שבהם על קצה המזלג. 38. השתתפות בשיר "Big Willie" מהאלבום "Down with the King" של "Run-DMC" בשנת 1993. 39. הפקה ונגינה על גיטרה ועל בס בשיר "Come with Me" של Puff Daddy ו- Jimmy Page משנת 1998. 40. הפקה ונגינה על גיטרה בשני שירים מהאלבום "Antipop" של "Primus" משנת 1999. 41. נגינה בשיר הנושא מתוך האלבום Rev" של Perry Farrell מאותה שנה. 42. מורלו גם שיתף פעולה עם "John Fogerty, "Puscifier", "Dave Matthews Band" ,Serj Tankian, "Tool", "Linkin Park ועוד...ועוד... 43. מורלו נמצא במקום ה-40 ברשימת 100 vגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון. 44. בשנת 2019 הפך מורלו למוסיקאי הראשון בהיסטוריה שמקבל את תואר השגריר של איגוד ה- American Civil Liberties Union. עכשיו אתם מוכנים ומוזמנים להאזין לאלבום הסולו של מורלו "The Atlas Underground" ב: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

הוא החליף את Bruce Dickinson כזמר של Iron Maiden ולמרות שנכנס לנעליים ענקיות, הצליח להותיר חותם בהיסטוריה המפוארת של הלהקה. (Photo: Ullstein Bild) הזמר Blaze Bayley חוגג היום יומהולדת וכמיטב המסורת אנחנו הולכים לספר לכם עליו כמה עובדות: 1. הוא נולד בברמינגהאם אנגליה ב- 29 למאי 1963. שמו בלידה Bayley Alexander Cooke. 2. את ההשראה להפוך לזמר הוא ראה אחרי שצפה בהופעה של Ronnie James Dio במהלך סיבוב ההופעות של האלבום Holy Diver. 3. את הקריירה המוזיקלית שלו הוא החל שנה לאחר מכן, בשנת 1984, כאשר הצטרף ללהקת "Wolfsbane". 4. אלבומה הראשון של הלהקה - "Live Fast, Die Fast" שוחרר בשנת 1989. מאז השתתף ביילי בעוד שלושה אלבומי אולפן של הלהקה, האחרון - "Genius" שוחרר בשנת 2022. 5.יחד עם הלהקה הוא חימם בשנת 1990 את Iron Maiden בסיבוב ההופעות "No Prayer On The Road Tour". הוא אפילו זכה לעלות לבמה במהלך הופעת הלהקה ב- Hammersmith Odeon שבלונדון ולהתארח במהלך ביצוע השיר "Bring Your Daughter To The Slaughter". 6. למרות מנעד הקול המוגבל יחסית והעובדה שיש לו קול בריטון מהטנור של Bruce Dickinson, הוא נבחר בשנת 1994 כזמר המוביל של Iron Maiden. הוא נבחר מבין מאות מועמדים, ביניהם James LaBrie ן- Doogie White. 7. בשנת 1995 שוחרר האלבום הראשון של ביילי עם הלהקה - The X Factor. ביילי השתתף בכתיבת חלק משירי האלבום, ביניהם"Man on the Edge". (Photo: Ullstein Bild) 8. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום לא היה בין המוצלחים של הלקה, וגם זאת בלשון המעטה. על קבלת הפנים הקרה והצוננת לבלייז כסולן התווספו ביטולים הקשורים בדלקת סימפונות בה לקה בלייז, כל זאת בתקופה בה הפופולרית של הלהקה הלכה וירדה. 9. למרות האמור, זכינו לראות את הלהקה כאן בישראל בסדרה של הופעות שנערכו בחיפה, תל אביב וירושלים. 10. הלהקה פתחה למעשה את סיבוב ההופעות שלה בארץ ואפילו צילמה כאן קליפ לשיר "Lord of the Flies" במצדה. 11. בשנת 1996 שחררה הלהקה יחד עם בלייז את הסינגל "Virus". זה היה הסינגל הראשון שהלהקה שחררה ולא נכלל באלבום, מאז "Women In Uniform" משנת 1980. 12. באותה שנה זכתה הלהקה להופיע יחד עם בלייז, לראשונה מזה שנים, בצ'ילי, שם הוחרמה על-ידי הכנסיה. 13. במהלך הופעה שנערכה בעיר סנטיאגו ב- 29 לאוגוסט 1996 "התפוצץ" בלייז על מעריץ בקהל שירק עליו והחל לקלל ולהשתולל על הבמה. ראו בסוף הסרטון כאן: 14. בשנת 1998 שחררה iron Maiden את אלבום האולפן השני שלה יחד עם בלייז - Virtual XI. למרות שהוא נחשב לאחד מאלבומיה החלשים של הלהקה, הוא כולל שירים מצויינים כמו "Futureal" שנכתב על-ידי בלייז והאריס ונבחר במשאל מעריצי מיידן משנת 1999 כאחד השירים הפופולריים של הלהקה, ו- "The Clansman", שניהם בוצעו בהופעות אפילו לאחר חזרתו של דיקנסון, אפילו בסיבוב ההופעות האחרון של הלהקה. 15. בלייז לקה בקולו מספר פעמים במהלך סיבובי ההופעות של הלהקה והדבר הביא לפיטוריו מ- Iron Maiden בינואר 1999. 16. חודשיים לאחר מכן הקים בלייז את ההרכב "BLAZE". אלבומה הראשון של הלהקה - "Silicon Messiah" שוחרר כבר בשנת 2000, כאשר ההרכב משחרר עוד שני אלבומים בשנת 2002 ו- 2004. 17. בעקבות שינויי רכבים רבים החליט ביילי לשנות בשנת 2007 את שם ההרכב ל- "Blaze Bayley Band". האלבום הראשון תחת השם החדש שוחרר בשנת 2008. 18. בשנת 2012 החל בלייז לשחרר אלבומים תחת שמו כאומן סולו. האלבום הראשון ששוחרר במסגרת זו היה "The "King of Metal ומאז שחרר בלייז עוד 4 אלבומי אולפן, האחרון שבהם "War Within Me" שוחרר באפריל 2021. 19. בין האלבומים ששחרר ביילי כאומן סולו ניתן למנות את הטרילוגיה "Infinite Entanglement" שלושה אלבומי קונספט ששוחררו בשנים 2016-2018. 20. בשנת 2019 הגיע בלייז להופעות בארץ תחת הכותרת "Nylon Maiden" - מופע שכלל בין היתר קלאסיקות של איירון מיידן וקריירת הסולו שלו בעיבוד למוזיקה קלאסית. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 29 למאי 1995 "Pink Floyd" את אלבום ההופעה השלישי שלהם "P·U·L·S·E". האלבום "Pulse" הוא אלבום הופעה יוצא דופן שמציג את הברק המוזיקלי של "פינק פלויד", את הביצועים הכובשים ואת ההשפעה המתמשכת של הלהקה על מוזיקת הרוק, גם לאחר עידן Roger Waters של הלהקה. האלבום הוקלט במהלך שהות בת שבועיים של "Pink Floyd" ב"Earls Court" שבלונדון, באוקטובר 1994, והוא מנציח רגע מונומנטלי בתולדות הלהקה. סיבוב ההופעות של "Pulse" נועד לקדם את האלבום "The Division Bell", המציין את האבולוציה האמנותית שלהם לאחר עזיבתו של רוג'ר ווטרס. בעוד שהחומר החדש יותר של הלהקה תופס כאן את מרכז הבמה, הרי שהביצוע המעורר השתאות של "The Dark Side Of The Moon", הוא שגונב פה את ההצגה. המיומנות הרבה שבה "Pink Floyd" משחזרת את האלבום האיקוני הזה בהופעה חיה, היא עדות ליכולות המדהימות של הלהקה ולפופולריות המתמשכת של היצירה פורצת הדרך הזאת. האלבום "Pulse" חורג מההגדרה הרגילה של "אלבום הופעה", זוהי יצירת מופת ובית ספר לסאונד, במיוחד בהתחשב בתקופה בה יצא. הפקת האלבום מוקפדת, היא לוכדת כל ניואנס בביצועים של "פינק פלויד", בבהירות ובדיוק מופתי. המיקס מאפשר למאזין להעריך באופן מלא את הסאונד האותנטי של כל כלי וכלי, והוא יוצר חוויה סוחפת שבה המוזיקה עוטפת את החושים. בנוסף, מי שבבעלותו ה-VHS המקורי של ההופעה (שבהמשך יצא גם ב-DVD וב-Bluray), יודע היטב שאי אפשר להישאר אדיש להיבט הוויזואלי של סיבוב ההופעות המדהים הזה. מערך הבמה והתפאורה הם מחזה בפני עצמו, במיוחד לתקופה בה יצא האלבום, עם קיר מאסיבי של אורות, לייזרים, סרטונים ואפקטים מיוחדים שפשוט עוטפים את הלהקה והקהל ומשלימים את החוויה למופע אור-קולי מהמעלה הראשונה. המערך הויזואלי המושקע הזה, הינו עדות למסירות של "פינק פלויד" ליצירת חוויה רב חושית, שבה אפשר כמעט לשכוח שיש להקה חיה על הבמה, בתוך האקסטרווגנזה הוויזואלית עוצרת הנשימה. אבל בעוד שההיבט הוויזואלי של סיבוב ההופעות "Division Bell" הוא אגדי בפני עצמו, הרי שזו המוזיקה עצמה שזורחת ב- "Pulse". החל מתווי הפתיחה של "Shine On You Crazy Diamond" הלהקה כובשת את הקהל בנגינה המוקפדת ובכושר המוזיקלי. השירה המרגשת של David Gilmour ונגינת הגיטרה המופתית שלו, מציגים את מעמדו כאחד הגיטריסטים הגדולים של הרוק. הקלידים המרחפים של Richard Wright והתיפוף המדויק של Nick Mason מספקים את עמוד השדרה של הסאונד הייחודי של "פינק פלויד", בעוד שתשעת המוזיקאים האחרים על הבמה, כולל הבסיסט והסולן Guy Pratt, מוסיפים עומק ומרקם לקומפוזיציות המדהימות ממילא של הלהקה. אחרי קטע הפתיחה המדהים והמצמרר, מגיעה הפתעה עצומה בדמות "Astronomy Domine" - שיר מימי Syd Barrett שלא בוצע מאז תחילת שנות ה-70. הקטע הזה מוסיף נופך נוסטלגי, מזכיר למאזינים את השורשים והמורשת של "פינק פלויד" ועושה כבוד לחבר המייסד הכל-כך משפיע שלהם. משם, הלהקה מתעמקת במיטב הקטלוג החדש שלה, שלאחר ימי ווטרס, כולל שירים מ- "The Division Bell" ו- "A Momentary Lapse of Reason". בעוד שכמה מעריצי "פלויד" ותיקים עשויים להעדיף את היצירות המוקדמות של הלהקה, הביצועים של השירים החדשים הללו יוצרים אווירה של ציפייה ראויה למה שיבוא בהמשך. החצי הראשון של האלבום מתכנס אט אט לשיא בלתי נשכח. המעבר מגרסה חופשית ומאולתרת של "Another Brick in the Wall" לקלאסיקה האינסטרומנטלית העזה "One Of These Days" הינם בין הרגעים הבולטים בסטליסט המוקפד. לאלו שיעדיפו את הגירסה הויזואלית, במהלך הסט ניתן לצפות בשני חזירים מתנפחים מרחפים מעל הקהל בזמן שהגיטרה של גילמור מייללת, כשברקע אפקטים ווידאו ארט מושקע, שמציגים את התעוזה של הלהקה ואת הייחודיות שלה במהלך הופעותיה. ואז מגיעה גולת הכותרת של האלבום כולו. הקהל שואג לצלילי פעימות הלב שמסמנות את תחילתו של האלבום "The Dark Side Of The Moon" עם הרצועה הפותחת, "Speak to Me". בהמשך יגיעו הביצועים של קטעים אייקונים כמו "Breathe", "On the Run", ו-"Great Gig in the Sky" ה"אורגזמי" עם הזמרת Sam Browne שמספקת ביצוע ווקאלי מעולה. כשאלבום המופת "The Dark Side Of The Moon" מסתיים, הלהקה מתעמקת בקלאסיקות אהובות כמו "Wish You Were Here" ו- "Comfortably Numb" האייקוני, שם סולו הגיטרה המטורף של גילמור תופס את מרכז הבמה, ומשאיר את הקהל חסר נשימה לקראת הגראנד פינאלה של "Run Like Hell", כולל אפקטים ויזואליים מרתקים, שמגיעים לשיאם בסיום, שמשאיר את הקהל פעור פה. (Photo: Pink Floyd via Facebook) מעבר לביצועים המדהימים, הסינרגיה הקולקטיבית של "פינק פלויד" מורגשת לאורך כל האלבום. הכימיה של הלהקה ניכרת בכל תו, ומציגה רמה של טלפתיה מוזיקלית שניתן להגיע אליה רק לאחר שנים של חוויות משותפות על הבמה ומחוצה לה. היכולת שלהם לעבור בצורה חלקה בין מצבי רוח וסגנונות מוזיקלים שונים היא עדות לבגרות האמנותית שלהם ולהשפעה המתמשכת של היצירה שלהם. האלבום "Pulse" לא רק מציג את התעוזה המוזיקלית של "פינק פלויד", אלא גם מדגיש את המורשת המתמשכת שלהם ואת היכולת שלהם "לזרוח" גם אחרי עידן ווטרס. האלבום הגיע למקום הראשון ב- Billboard 200 ביוני 1995 והשיג מעמד זהב, פלטינה ופלטינה כפולה, זמן קצר לאחר יציאתו. "Pulse" הוא עדות ליכולתה של הלהקה האדירה הזאת להמשיך ולהדהד גם שנים רבות אחרי, גם אחרי עזיבתו של ווטרס, על פני דורות, והוא מבסס את מעמדה כאחת מלהקות הרוק הגדולות בכל הזמנים. מעניין לציין שהגרסאות הראשונות של האלבום כללו נורת לד אדומה קטנה שהייתה אמורה להבהב במשך 18 חודשים, כשהיא מסתנכרנת עם פעימות הלב של "Speak to Me". להאזנה: Spotify "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר