ב- 15 לספטמבר 2009 שוחרר "Endgame", אלבום האולפן ה-12 של "Megadeth".
זה האלבום הראשון של הלהקה עם הגיטריסט Chris Broderick אשר החליף את Glen Drover שעזב את הלהקה בשנת 2008.
האלבום הופק על-ידי המפיק האגדי Andy Sneap וממשיך את תהליך "החזרה למקורות" של "Megadeth" מהאלבומים הקודמים, רק בעטיפה נגישה יותר. באופן זה, אנו מקבלים באלבום הזה שילוב של מקצבים מהירים וריפים עוצמתיים ואגרסיבים הזכורים לנו לטובה מתקופת Rust In Peace ו- Peace Sells... but Who's Buying ולצידם רגעים נגישים וקליטים יותר המזכירים את תקופת Countdown to Extinction.
הגיטריסט Chris Broderick פשוט מפיח רוח חדשה בלהקה, עם עבודת גיטרות מדהימה. השילוב בינו לבין Dave Mustaine הוא בין הטובים של הלהקה שכנראה לא נשמע מאז תקופת מרטי פרידמן. זהו ללא ספק הערך המוסף של האלבום הזה על-פני קודמו "United Abominations", כאשר כמעט כל שיר כאן כולל דו-שיח גיטרות שברגעים מסויימים משתלב בהרמוניה מטורפת ולעיתים מתפתח לדו-קרב עקוב מדם.
מבחינת הליריקה יש גיוון רב באלבום עם שירי העוסקים בפוליטיקה כגון הסינגל "The Right to Go Insane" ומתייחס למשבר הכלכלי העולמי משנת 2008, שיר על מכשיר עינויים בשם "Head Crusher" מתקופת ימי הביניים, השיר "44 Minutes" שמתייחס לקרב היריות שאירע בשנת 1997 בין שודדי בנק למשטרה בלוס אנג'לס, הקטע "Bite the Hand" שמהווה שיר מחאה כנגד מנהיגי המדינות החזקות, השיר "How The Story Ends" על המצביא הסיני Sun Tzu, ושיר הנושא "Endgame" שנכתב על החוק שחוקק הנשיא ג'ורג' בוש בעקבות אסון התאומים ומאפשר לממשל לכלוא אזרחים אמריקאיים ולעכבם לחקירה במתקני כליאה. האלבום גם כולל גם את השיר "The Hardest Part of Letting Go…Sealed With a Kiss" אותו דייב כתב לאישתו.
האלבום זכה להצלחה יחסית במצעדים כשהוא מגיע למקום התשיעי ברשימת בילבורד 200 ולמקום ראשון ברשימת אלבומי ההארד רוק בארה"ב. האלבום גם קיבל ביקורות חיוביות הן מכיוון מבקרי המוזיקה והן מהקולגות, כאשר אפילו הגיטריסט SLASH שיבח את האלבום במסגרת ראיון שהעניק למטאל האמר בשנת 2009. גם אנחנו סבורים שמדובר באלבום מצוין עם סאונד מהמשובחים שידעה הלהקה.
מספר חודשים לאחר יציאת האלבום חזר הבסיסט David Ellefson להרכב לאחר שהוזמן לג'אם סשן עם הלהקה בעקבות הודעת טקסט ששלח לו המתופף Shawn Drover ושיחת טלפון עם Dave Mustaine שהגיעה בעקבותיה. Ellefson ציין שהוא הרגיש כאילו הוא לא עזב מלכתחילה ומאז הוא חלק בלתי נפרד מההרכב. וידאו קליפ לסינגל השני מתוך האלבום ששחררה הלהקה לשיר "The Right to Go Insane" כבר כלל הופעה ראשונה קצרה של Ellefson כחלק מההרכב. ראו כאן:
האלבום נפתח עם הקטע האינסטרומנטאלי "Dialectic Chaos" אשר ללא ספק מהווה הצהרת כוונות מצד הלהקה. מיד אחריו מגיע הקטע "This Day We Fight!" שמושפע מטרילוגיית "The Lord of the Rings" ופשוט מרסק לנו את העצמות. שני הקטעים נוגנו יחד בהופעות הלהקה ומיד הזמינו את ההשוואה לשני הקטעים "Into the Lungs of Hell" ו- "Set the World Afire" מהאלבום So Far, So Good... So What! משנת 1988. הצהרת הכוונות האכזרית הזו ללא ספק משליכה על יתר השירים באלבום, שמהווה אלבום עוצמתי עם ריפים חזקים, קרבות סולואים עקובים מדם בין דייב לטייס המשנה החדש שלו כריס וכמובן סאונד פנומנאלי שמיוחס בין היתר לעבודה הנפלאה שעשה Andy Sneap.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט