הוא גאון מוזיקלי, אוטודידקט מוזיקלי מובהק ומדהים, מולטי אינסטרומנטליסט וירטואוז רב ומוזיקאי ומלחין מקורי ומשפיע. הנה כמה עובדות מעניינות על Mike Oldfield: (Photo: Virgin Records) 1. הוא נולד בשם Michael Gordon Oldfield ב-15 במאי 1953, ברדינג, ברקשייר, אנגליה. 2. הוא התחיל לנגן בגיטרה בגיל 10. בגיל 12 הוא כבר הופיע במועדונים עם גיטרה חשמלית. 3. בגיל 14 הוא הקים צמד בשם Sally-Angie, עם אחותו הגדולה סאלי. ב-1968 הם הוציאו אלבום בשם "Children Of The Sun", שרובו כלל לחנים מקוריים שלהם. 4. בשנת 1970 הוא הצטרף ללהקת הרוק המתקדם "Kevin Ayers and the Whole World". הוא ניגן בגיטרה, בס וכלי נגינה אחרים במהלך תקופתו עם הלהקה. 5. מייק אולדפילד ידוע בטכניקת הנגינה הייחודית שלו בגיטרה. הוא אחד הבודדים שמנגנים בגיטרה חשמלית עם האצבעות ולא משתמשים במפרט. 6. בשנת 1973, מייק אולדפילד הוציא את אלבום הסולו פורץ הדרך שלו, "Tubular Bells". האלבום כלל מגוון של כלים שנוגנו כולם על ידי אולדפילד, לאורכה של כל היצירה המהםטנת והמורכבת הזאת. (Photo: Virgin Records) 7. מייק התחיל להלחין את "Tubular Bells" בגיל 17. הוא ניגן בכל הכלים באלבום שכולל יותר מ-250 שכבות של כלים וצלילים. 8. האלבום היה הראשון שיצא דרך חברת "Virgin Records". הוא עמד בראש מצעד האלבומים בבריטניה, זכה להצלחה בינלאומית והפך לאלבום מכונן בז'אנר הרוק המתקדם. 9. אבל אולדפילד לא עצר שם. הוא לקח את האלבום המפואר הזה אל הבמה, כשהיה רק בן 20. נדרשו 21 מוזיקאים (ביניהם Mick Taylor) ו-12 זמרות (ביניהן אחותו Sally Oldfield) כדי לבצע את כל התפקידים והכלים של אולדפילד מהאלבום המקורי בלייב. 10. בעקבות ההצלחה של "Tubular Bells", אולדפילד המשיך להתנסות ולבחון את הגבולות המוזיקליים שלו. בשנת 1974 הוא עשה זאת עם "Hergest Ridge", אלבום יפהפה ופסטורלי. 11. ואז הגיע אלבום מופת נוסף - "Ommadawn" שיצא בשנת 1975 והציג את יכולות הכתיבה והביצוע המדהימות של אולדפילד. 12. בשנת 1977 הקליט מייק אולדפילד את הפתיח של "Wilhelm Tell" מאת רוסיני. גם במקרה זה הוא ניגן בכל הכלים כפי שעולה גם מהקליפ הבא. 13. אלבומו של אולדפילד "Incantations" משנת 1978 הציג את יכולתו ליצור קומפוזיציות מורכבות ואפיות המשתרעות על מספר רב של חלקים. בשנת 1982 הוציא אולדפילד את האלבום "Five Miles Out". האלבום כלל את הלהיט "Family Man", עם הזמרת הסקוטית Maggie Reilly. 15. בשנת 1983, אולדפילד הוציאה את האלבום "Crises", שהכיל את הסינגל הלהיט "Moonlight Shadow", גם הוא עם הזמרת Maggie Reilly. השיר הפך להצלחה בינלאומית ונשאר עד היום כאחד המוכרים ביותר שלו. 16. אולדפילד המשיך לשתף פעולה עם Maggie Reilly גם באלבומו הבא "Discovery" משנת 1984, אשר כלל את הלהיט "To France". האלבומים הבאים "Islands" (1987) ו-"Earth Moving" (1989) הציגו את היכולת של אולדפילד להסתגל לשינויים ולטרנדים שעבר עולם המוזיקה, תוך שמירה על סגנונו המובהק. 18. שיתופי הפעולה המגוונים של אולדפילד כוללים עבודה עם אמנים כמו Adrian Belew באלבום "Earth Moving", הזמרת Bonnie Tyler באלבום "Islands" ועוד. 19. בשנת 1992, אולדפילד הלחין את הפרטיטורה לסרט "The Killing Fields", בבימויו של רולנד ז'ופה. 20. בשנת 1992 הוציא אולדפילד את האלבום "Tubular Bells II", ההמשך המצופה לאלבום הבכורה האיקוני שלו. אולדפילד הציג בו את המשך האבולוציה המוזיקלית שלו עצמו, תוך מתן כבוד ליצירה המקורית שיצאה קרוב לשני עשורים קודם לכן. 21. בשנת 1998, אולדפילד הוציא את "Tubular Bells III", פרק מוצלח נוסף בסדרת "Tubular Bells". הפעם האלבום כלל יצירות חדשות ועיבודים חדשניים. 22. לאורך הקריירה שלו, אולדפילד הוציא מספר אלבומים שחקרו ז'אנרים נוספים כמו new age ואמביאנט, ביניהם "Songs of Distant Earth" (1994), בהשראת הרומן של ארתור סי קלארק, ו- "Voyager" (1996), ששאב השראה ממשימות החלל "Voyager" של נאס"א. (Photo: Virgin Records) 23. האלבומים המאוחרים יותר של אולדפילד כוללים את "Man on the Rocks" (2014), שסימן חזרה לסאונד יותר רוקיסטי, ואת "Return to Ommadawn" (2017), שהיה המשך לאלבומו הקלאסי "Ommadawn" משנת 1975. 24. במהלך הקריירה שלו, קיבל מייק אולדפילד מספר רב של פרסים, בין היתר פרס גראמי "Best Instrumental Composition" עבור "Tubular Bells - Theme from The Exorcist" ו- "Best New Age Album" עבור "Voyager". 25. תרומתו של אולדפילד למוזיקה והשפעתו המתמשכת זיכו אותו בקהל מעריצים מסור ברחבי העולם. יכולתו ליצור יצירות מגוונות וחדשניות המשתרעות על פני ז'אנרים שונים חיזקה את מעמדו כמוזיקאי חלוץ ומוערך. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

המלצת המערכת... מעוניינים לחוות את "Scorpions" שונה ואחרת? קצת יותר כבדה ומורכבת? האזינו ל- "Humanity: Hour I", אלבומה ה- 16, אותו הוציאה "Scorpions" ב- 14 למאי 2007. מדובר באלבום קונספט, בו כל הרצועות קשורות בצורה כזו או אחרת עם נושא ה"אנושות". הלהקה נעזרת כאן בכותב ובמפיק המוכשר Desmond Child ובכותבים נוספים, בכדי לייצר קו עלילה על עולם עתידני שנקרע לגזרים על ידי מלחמת אזרחים בין בני אדם לרובוטים. "הסיוט האפוקליפטי" הזה אליבא ד"סקורפיונס", אמור לשמש "יריית אזהרה" לאנושות כולה, שתקוותה היחידה להישרדות היא אהבה, אחווה, שלום ורעות. האלבום הזה נע בין קטעים רועשים וכבדים כמו "Hour I", "321", "The Cross", “You’re Loving Me To Death, מצד אחד, לקטעי מיד-פייס ובלדות שקטות ומתקתקות בליווי פסנתר וכלי מיתר כמו The Future Never Dies,” “Love Will Keep Us Alive”, “Love Is War” וכמובן שיר הסיום "Humanity" שפשוט מתעלה מעל כולם. בכדי להשיג את הסאונד הכבד ואפל עם סאונד גיטרות על גבול ה- "Doom Metal", עושה "סקורפיונס", בין היתר, שימוש בכיווני גיטרה לא שיגרתיים כמו "drop D", "drop C". באלבום מתארחים אומנים כמו הגיטריסט John 5 שעבד עם David Lee Roth ומאוחר יותר ניגן עם Marilyn Manson, הכותב והמולטי אינסטרומנטליסט Eric Bazilian, הגיטריסט והזמר Billy Corgan ועוד. תאמינו או לא אבל הלהקה הגיעה להקלטות האלבום עם לא פחות מ- 30 שירים ואז הם התחילו סשן כתיבה נוסף בו כתבו עוד 20 שירים!!! שכן הם חשבו שחלק מהשירים היו "אפלים מידי" מבחינה לירית והם צריכים עוד שירים "אופטימיים" שיתאימו לקו העלילה. על מנת שהשירים הללו יתאימו לקונספט של האלבום הלהקה נעזרה בצוות כותבים מקצועי שתפקידו היה לשכתב את המילים של השירים שנבחרו. להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב= 14 למאי 2021 שוחרר "The Ides Of March" של Myles Kennedy. בין אם זה ב- "Alter Bridge", עבודתו עם "Slash" או כעת כאמן סולו העומד בפני עצמו, Myles Kennedy הוכיח את עצמו כאחד הסולנים המיומנים ביותר מבחינה טכנית ברוק המודרני. הוא ללא ספק מומחה בעולם ההארד רוק ונשמע כדבר המרגש ביותר בעולם, אך אם לוקחים אותו למחוזות אחרים כמו שחווינו באלבום הקודם שלו "Year Of The Tiger" אנחנו נחשפים לכמה באמת הוא מוכשר ובעל יכולות מוסיקליות ובמיוחד ווקאליות נדירות ומיוחדות. יתכן ושמעתם את הגיטרה הדרומית והכפרית שפותחת שיר כמו "In Stride" פעמים רבות במהלך השנים, אך ברגע שהטנור של מיילס, מצופה בדבש ושרף של אלון המעסה את עצמו באוזניים שלכם, ראשכם יהנהן מצד לצד. כמעריצים אדוקים של מיילס, האלבום הזה הוא מבחינתנו תענוג מוחלט. שלא כמו באלבום הקודם שטייל במחוזות הקאנטרי, באלבום הזה מיילס לוקח את נתיב הבלוז וההארד רוק, מוסיף לו אלמנטים אחרים מהקריירה הניפה שלו ומוריד את העוצמה ברמה אחת או שתיים. עכשיו בואו ליהנות יחד איתנו מהמוזיקאי המוכשר הזה עם הקול המדהים, הטקסטים הנהדרים והסאונד המעולה שלו. האזינו לאלבום ב: Spotify, Apple Music. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

באלבום השלישי של "Linkin Park" יש משהו סימלי. הוא מסמל תהליך התבגרות של ילד אשר הופך להיות גבר. ונפתח בציטוט מאת Chester Bennington: “We thought, ‘Fine, you’re pissing us off. We’re going to make something so different that you can shove nu-metal up your ass” לאחר שני אלבומים מטורפים ומצליחים ביותר "Hybrid Theory" ו- "Meteora" חברי הלהקה לוקחים פסק זמן להתרכז קצת בחיים האישיים שלהם. אחרי הוריקן ההצלחה של מכירות, הופעות, ראיונות ולוח זמנים של רוק סטארים. הם ביקשו להיות עם המשפחה, עם החברים ואפילו ללכת למכולת (אתם מאמינים?) כדי להרגיש קצת נורמליים ולשים את כל הטרוף הזה על Pause. אך כמובן שעם הזמן הם לא יכלו להפסיק ליצור, Mike Shinoda הקים את פרויקט ההיפ הופ Fort Minor וצ'סטר את הרכב הרוק Dead By Sunrise כשעוד לפני כן יצא שיתוף הפעולה עם Jay-Z בשם Collision Course. העבודה על האלבום החלה ב-2006 כשהחברים מחפשים את עצמם ברעיונות שונים ומגוונים ומגיעים למצב בוא הם מקליטים עשרות דמואים שלבסוף מתנקזים לבערך 50 – 60 שירים. מתוכם הם מתחילים לעבוד לעומק ולגבש חומרים סופיים. אם באלבומים הקודמים זמן העבודה על האלבום ארך כשישה חודשים, כאן מגיעים החברים ל-14 חודשים, עובדה אשר לכשעצמה מרמזת על ניסיונות רבים והתלבטויות שונות. לצורך האלבום הם גייסו את המפיק הנודע Rick Rubin לצד מייק שכבר לוקח באופן קבוע את הפיקוד על ההפקה, שיתוף פעולה שהמשיך גם לשני האלבומים הבאים שבכלל מביאים לידי ביטוי טיולים במרחבי מוסיקה רחוקים. כנראה שחברי הלהקה פשוט לא יכלו לחזור על עצמם ולשמור על אותו ז'אנר מוסיקלי, הן מבחינת היצירה והן מבחינת הרלוונטיות המוסיקלית. אם לומר את האמת זה היה נראה קצת שבלוני וחסר כשרון, במיוחד לאור העובדה שיחד עם ההתבגרות שלהם גם המעריצים שלהם התבגרו. אז הוחלט לאמץ את הבגרות מה שבא לידי ביטוי בכך ש... נוספו קטעים רבים של כלי מיתר בעזרתו של המנצח והמלחין הקנדי David Campbell. קטעי הראפ של מייק ירדו משמעותית (לשני שירים בלבד) והוא טופס נפח יותר גדול בהרמוניה עם צ'סטר ובקולות רקע. קטעי הסקרטצ'ינג של Joe Hahn ירדו משמעותי בהשוואה לאלבומים הקודמים כשהאן עובר לעמדה אלקטרונית יותר. לעומת זאת... הגיטרות קיבלו נפח ואופי אחר, עם הבלחות קטנות של סולואים מדי פעם וריפים חזקים בעיקר בפזמון. יוצא דופן ומדהים הוא השיר No More Sorrow. הרבה מאוד שימוש בצלילים אלקטרונים שיוצרים אווירה דרמטית ודינמיקה שונה מאוד מהשימוש שנעשה בהם באלבומים הקודמים. ישנם שני אלמנטים נוספים שהוכיחו כי מדובר בהתבגרות של חבורת הנערים עם הקוצים והמכנסיים הרחבות. הראשון (ואל תצחקו) הוא אזהרת ה-Parental Advisory שבניגוד לשני האלבומים הקודמים, לא קיימת באלבום הזה, והאלמנט השני הוא ההתייחסות לפוליטיקה ואיכות הסביבה שבאים לידי ביטוי באופן מובהק בטקסטים של השירים וגם בקליפ של הסינגל הראשון שיצא מהאלבום What I’ve Done. אם כבר אנחנו מדברים על השיר הזה, אז קשה שלא להתייחס לטקסט של השיר שהוא מעין שיר פרידה של הלהקה למה שהיא הייתה... In this farewell / There’s no blood, there’s no alibi / ’Cause I’ve drawn regret / From the truth of a thousand lies / So let mercy come and wash away האלבום הזה מהווה ללא עוררין הצלחה מסחררת עבור הלהקה. הוא התברג מיד במקום הראשון בבילבורד 200 ואף יותר מכך, הוא כבש את המקום הראשון ביותר מ-20 מדינות בעולם !! בהסתכלות לאחור זהו ללא ספק האלבום שהיווה את יריית הפתיחה של הלהקה בריצה למרחקים ארוכים ומרחבים מוזיקליים שונים ומשונים, זוכרים את דיוני ה-DNA שלנו, אז זהו אחד מהם. להאזנה לאלבום ב- Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

כתב: Moti Kupfer תאריך הוצאה - 14.05.1977 במקרים רבים, יש קורלציה בין יחסי חברות התקליטים לאומנים שלהם, והיכולת שלהם להצליח, רוצה אומן שממוקד במוזיקה שלו, תן לו את החופש שהוא זקוק לו, ולא כל אומן זקוק לחופש יצירתי מוחלט. אחד הסיפורים החריגים ביותר של חבלה בזדון של חברת התקליטים קרה בסוף 1976 כאשר חברת התקליטים "Mushroom Records" החליטה לקדם את אחד האומנים המבטיחים שלה, להקת "Heart" בדרך יוצאת דופן. "מאשרום" פרסמו תמונה חצי עירומה של חברות הלהקה האחיות אן, וננסי ווילסון כשהן עומדות גב אל גב ומחייכות בשובבות, והכותרת רמזה בצורה עבה "It was only our first time". לא רק חברת התקליטים סיפרה לכל העולם שהאחיות הן לסביות לכאורה, אלא נרמז שהן מקיימות יחסים אסורים (גילוי עריות) אחת עם השניה, כל זה כמובן היה מפרי מוחם הקודח של אנשי "מאשרום". האחיות ווילסון שלא ידעו מה הולך מאחורי גבן, קיבלו יום אחד פניה מאיש קידום מכירות של תחנת רדיו בדטרויט ששאל אותן בצורה מאוד ברורה אם הן בעצם המאהבות אחת של השניה. "לא רק שחברת התקליטים פרסמה מידע שקרי שנגד את העקרונות שלנו, הם גם עשו את זה על הגב שלנו בלי בושה" סיפרו האחיות ווילסון, ולאחר התקרית עם איש המכירות הלכה Ann Wilson בזעם לחדרה במלון וכתבה את המילים הבאות "You lying so low in the weeds, I bet you gonna ambush me". היה זה הקטע המהיר והעצבני בראקודה שנכתב כנגד חברת התקליטים "מאשרום", וכנגד האנשים הקטנים שמשתמשים צינית בחברי להקה כדי לקדם אותה בצורה לא ראויה, זה גם היה השיר "Barracuda" שפתח את האלבום השלישי "Little Queen" של להקת "Heart" שיצא ב- 14.05.1977. להקת "Heart" הוקמה עשור לפני האלבום הזה תחת השם "The Army" עם הבסיסט סטיב פוסן, רוג'ר פישר בגיטרה, ודון וילהלם בגיטרה קלידים ושירה, וריי שייפר על התופים. הלהקה עברה במהלך השנים שינויים רבים בהרכב הנגנים, ושינתה את שמה בהמשך ל"הוקוס פוקוס" ואז ל- "White Hart" ע"ש ספרו של הפיזיקאי וכותב המדע הבידיוני ארתור סי. קלארק. בשנת 1970 הצטרפה ללהקה Ann Wilson, היא נולדה ביוני 1950 בסן דייגו קליפורניה, בשנות ילדותה המשפחה נדדה בין מתקני צבא בפנמה וטאיוואן בשל עבודתו של אביה כרב סרן במארינס. כדי לשמור על תחושה של בית בכל מקום שאליו נדדו, המשפחה הפכה את ימי ראשון למוזיקליים, מאופרה ועד ניצוח ושירה ביחד עם אביה בסלון. כעבור כשלוש שנים (73) הצטרפה ל- "Heart" גם אחותה של אן, Nancy Wilson, שתיהן הבינו שמוזיקאיות זה הייעוד שלהן כשראו את "הביטלס" בהופעה בגיל צעיר. בתחילת גיל העשרה הן קיבלו מהוריהם גיטרות, ולאחר סיום הקריירה של אביהן בצבא, התיישבה המשפחה בסיאטל, לימים יהפכו צמד האחיות ווילסון לבעלות של אולפן הקלטות בסיאטל שיארח את טובי המוזיקאים שהפכו את הגראנג' לז'אנר מוביל בתחילת הניינטיז. בינתיים, לאחר ההופעה של "הביטלס" באד סאליבן שואו האחיות ווילסון מקימות קבוצת הרמוניה ווקאלית בשם "The Viewpoints" ומתחילות להופיע עם ההרכב בארה"ב עד להצטרפות בתחילת הסבנטיז ל- "Heart". אן וננסי ווילסון החלו לכתוב שירים, בעיקר שירים אקוסטיים כדי להרחיב את הרפרטואר של הלהקה והקליטו דמו במאשרום רקורדס, ויחד עם המפיק מייק פליקר החלו לעבוד רביעיית הארט (האחיות ווילסון, רוג'ר פישר, והווארד ליס) על אלבום הבכורה "Dreamboat Annie" שיצא ספטמבר 1975. במהלך שנת 1976 החלו לעבוד על אלבום האולפן השני שהיה אמור לצאת במהלך השנה עד שבחברת "מאשרום" עשו טעות חמורה ומכרו את העקרונות של האחים ווילסון בעבור תמונה פרובוקטיבית ברולינג סטון, התגובה של "הארט" היתה השעיית האלבום השני שיצא בסופו של דבר למרות שחלק מהשירים היו תקועים בשלב כזה או אחר ולא היו מושלמים, אבל "הארט" היתה חייבת לכבד את החוזה והוציאה את החומרים "As Is". האלבום השלישי "Little Queen" היה תחת חוזה חדש עם הלייבל "Portrait", אלבום שמשלב בתוכו מיזוג בין האלמנטים הפולקיים של אלבום הבכורה, לרוק קלאסי, בין כלי הנגינה באלבום אפשר למצוא גם חליל ומנדולינה, ללא ספק זהו לא אלבום רוק קלאסי. האלבום נפתח כאמור עם "Barracuda" שהריף הדומיננטי בו נלקח בלי רשות משיר של להקת "Nazareth" שכעסו מאוד כשנודע להם על כך. השיר "Dream of the Archer" שייך לקטע הפולקי של האלבום, שיר שמשלב בתוכו מנדולינות יחד עם דימויים של ימי הביניים. "Kick It Out" הוא שיר רוק קלאסי עם סולו מנצח בסיום של רוג'ר פישר, עם מסר פשוט וברור, להפיק את המירב מהחיים כל עוד אנחנו כאן. שיר הנושא "Little Queen" עוסק מחד בהצלחה של מוזיקאי ובדרך שלו למעלה, ומאידך בבדידות שהוא מרגיש כשהוא מגיע לגבהים בבת אחת ללא הכנה מוקדמת. אפשר לאמר שהאלבום הזה של "Heart" פרץ דרך לעוד הרכבי רוק נשיים בהמשך הדרך או כמו שסיכם את זה בילי אלטמן מהרולינג סטונס "אלוקים יודע כמה אנחנו צריכים עוד הרבה נשים ברוקנרול". להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 14 למאי 1969, שוחרר האלבום "Everybody Knows This Is Nowhere" של Neil Young. זה אלבומו השני של האיש שבהמשך יכונה, ובצדק, "סנדק הגראנג'", והראשון שלו עם להקת הליווי "Crazy Horse". שבע הרצועות הנפרשות על פני 40 דקות, מביאות לנו ניל יאנג, שונה, אחר, חדשני ואת המאסטרפיס הראשון ובהחלט לא האחרון שלו. לא לחינם האלבום מופיע ברשימת "1001 אלבומים שאתה חייב לשמוע לפני שאתה מת" וברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. כבר מריף הפתיחה של האלבום בשיר "Cinnamon Girl", ניתן להבין שניל יאנג עשה פה מהפך! שינוי מהותי מהסגנון ומהצליל שהיה קיים באלבומו הראשון, עד כי קשה להאמין שארבעה חודשים בלבד מבדילים ביניהם. הסינגר-סונגרייטר הקנדי החליף את הפולק האקוסטי והמלודי עם גיטרות אלטרנטיב רועשות וצליל דיסטורשיין מלוכלך במיוחד, ואימץ לעצמו סאונד חדש אשר בהמשך יהפוך גם לסימן ההיכר שלו. אמרנו נסיך הגראנג' והתכוונו לכך, כי זהו אולי אלבום הגראנג' הראשון, אשר יצא 20 שנה לפני שהתחיל עידן הגראנג'. כבר בהאזנה ראשונה ברור מדוע אלילי הגראנג' של שנות ה- 90 ובראשם קורט קוביין סגדו ליאנג, שכן ללא ספק קיים חוט מקשר שעובר מהאלבום הזה דרך "Rust Never Sleeps”, שיאנג שחרר עשור לאחר מכן, ועד למהפכה שהתעוררה בסיאטל בראשית שנות ה- 90 של המאה הקודמת. אפילו חולצת הפלאנל המשובצת של יאנג על העטיפה זועקת גראנג'. אבל האלבום אינו כולל אך ורק צלילי גיטרות חורקות. הגיטרה המובילה וקולות הרקע בשיר הנושא “Everybody Knows this is Nowhere” הינם באווירת "קאנטרי", למרות שהמוזיקה רחוקה מסגנון "קאנטרי" טהור. הרצועה "Round & Round (It Won't Be Long)" שהינה "פולקית" בעיקרה, היא גם אולי הרצועה החלשה של האלבום. הפריטה הרכה של האקוסטית, מעברי האקורדים הנגררים ונעים במחזוריות והשירה ההרמונית נחמדים, אך לא מחזיקים לאורך כמעט 6 הדקות של השיר. עדיין מדובר בשיר לא רע שמגשר אותנו לאחד הקטעים הטובים של האלבום. מסיים את צידו הראשון של הויניל, ההימנון האפי "Down by the River", אשר נמשך על פני לא פחות מ- 9 דקות. השיר בנוי על מקצב איטי, שבעיקרו מבוסס על מעבר בין 2 אקורדים בלבד ועם סולואים מרושלים ומצמררים. אבל שלא תטעו! זו דווקא השירה של יאנג שעושה את השיר הזה. את צידו השני של הוניל פותח "The Losing End (When You're On)", בקולו המייבב של יאנג עם המילים הנוגות שעטופות, באופן מעט פרדוקסלי, במוזיקה יחסית עליזה. השיר "Running Dry (Requiem for the Rockets)" המלווה בצליל גבוה במיוחד של כינור, הינו שיר "גאולה" באווירה מלנכולית. השיר החותם את האלבום, “Cowgirl in the Sand”, הינו ללא ספק אחד השירים החזקים בו. יצירת מופת של 10 דקות, המובלת על-ידי עבודת גיטרה מדהימה של יאנג. הבתים מוחלפים על ידי סולואים ארוכים בין הפזמונים שמתפתחים בדרמטיות הולכת וגוברת ומהווים מפגן מרתק של שליטה בגיטרה. (Photo: Neil Young Autobiography) האלבום "Everybody Knows This Is Nowhere" הינו היצירה המשמעותית הראשונה של יאנג הראויה לציון. כחודש לאחר צאת האלבום יצטרף יאנג לקרוסבי, סטילס ונאש והם יחלו לעבוד על האלבום הראשון שלהם כרביעיה Déjà Vu. חודשיים לאחר מכן הם יופיעו כבר כרביעית קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג בפסטיבל וודסטוק. יאנג ימשיך לייצר מוזיקה מיוחדת, שונה ובלתי קונבנציונלית בחמישים השנים הבאות, כאשר "Everybody Knows This Is Nowhere" מהווה "סימן לבאות" ורמז לכך שיאנג הולך לעשות את הדברים בגדול, אבל בדרך שלו... להאזנה: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 14 למאי 2002 הוציאה "Rush" את אלבום האולפן ה- 17 שלה "Vapor Trails". זה אלבום הקאמבק של הלהקה לאחר הפסקה בת 6 שנים שנכפתה עליה בשל שני אסונות שפקדו את המתופף Neil Peart. באוגוסט 1997 לאחר סיום סיבוב ההופעות של האלבום "Test for Echo" נהרגה Selena בתו בת ה- 19 של Neil Peart בתאונת דרכים. 10 חודשים לאחר מכן נפטרה Jackie בת זוגתו של פירט ממחלת הסרטן. פירט סיפר בספרו "Ghost Rider" שבלוויית בתו הוא הודיע לחבריו ללהקה, Geddy Lee ו- Alex Lifeson, כי הוא פורש מהלהקה. גדי ואלכס נתנו לניל את כל הזמן שהיה דרוש לו כדי להתאושש מהאסונות שנחתו עליו. פירט עבר תהליך ריפוי לא קל שארך מספר שנים. כחלק מתהליך הריפוי שעבר פירט הוא חצה את ארה"ב לאורכה ולרוחבה על אופנוע, במשך 14 חודשים ולאורך 55,000 מייל. בשנת 2001 התאחדה הלהקה והחלה לעבוד לראשונה על חומר חדש. ההקלטות החלו בחודש אוגוסט 2001. מבחינה מוסיקלית, האלבום הזה הוא Rush "רטרו". זה האלבום הראשון שלהם מאז “Caress Of Steel” (משנת 1975) אשר אינו כולל סינתיסייזרים, והראשון שלהם מאז “Fly By Night” (גם הוא משנת 75) בסגנון הארד-רוק קלאסי. אמנם "Rush" לא זנחה לחלוטין את הפן הפרוגרסיבי באלבום הזה, אבל זהו ללא ספק האלבום הכי "הארד-רוק" שהיא עשתה מזה זמן רב. שינויי המקצבים התכופים, המורכבות המוזיקלית והדינמיות כמעט נעדרות כאן, והשירים יותר פשוטים מבעבר. האלבום נפתח עם “One Little Victory” וזה אכן ניצחון, אבל לא "קטן". באופן סימבולי השיר נפתח רק עם תופים. הדאבל-בס של Neil Peart מכה בעוצמה, הצלפות על מצילות ההאי-האט הפתוח ומהלומות על תוף הסנייר והמסר של "Rush" חד, נקי, ברור וזועק לשמיים: "חזרנו ואנחנו כאן כדי לתת בראש"... ועוד איך הם חזרו !!! פצצת אדרנלין, פרץ של אנרגיה, טירוף, התלהבות ומי בכלל מאמין שהחבר'ה האלה היו אז בני 50 פלוס ??? קטע הסולו הקצרצר של Neil Peart היה אמור במקור להגיע בסיום השיר, אבל ניל סיפר שכאשר Geddy Lee שמע אותו הוא שכנע אותו להעביר אותו לתחילת השיר. ניל לא היה בטוח שזה נכון אבל גדי היה נחרץ וניל הסכים. ניל סיפר שהשיר מדבר על הישגים קטנים בחיים ועל האופן שבו הם יכולים להיות מתגמלים ביותר. על לתת את כל כולך כדי להשיג את מטרותיך בחיים ועל הצורך לאתגר את עצמך כל הזמן כדי להשתפר בכל מובן אפשרי, להבדיל מלהעריך את יכולותיך בהשוואה לאלו של הסובבים אותך. " Be yourself and be real" אמר Peart. משם אנחנו עוברים לשיר “Ceiling Unlimited” הגיטרה המוכרת של Alex Lifeson נוטלת את ההובלה עד שהבס הוירטואוזי של Geddy Lee מצטרף אליה, המוזיקה מתנדנדת בין קיצבי ודינמי לנוגה ואיטי, כאשר הקטע האינסטרומנטאלי בסוף השיר מציג את הוירטואוזיות המוכרת והכישרון האדיר של הלהקה. Neil Peart סיפר שהוא קיבל השראה לשם השיר ומילותיו כשצפה בערוץ מזג האוויר, בשעה שישב מול הטלוויזיה באוטובוס הלהקה. הא ראה את צמד המילים “Ceiling Unlimited” כמתאר יום בהיר במיוחד בו הגובה עד "תקרת העננים" הוא אינסופי. כלומר יום ללא עננים בכלל. בקטע השלישי "Ghost Rider” משתף אותנו Neil Peart בתהליך הריפוי שעבר לאחר האסונות שפקדו אותו. זהו אחד השירים הטובים ביותר באלבום והוא מבוסס על הרפתקאותיו של פירט במהלך 14 חודשים ולאורך 55,000 מייל, בהם רכב על אופנוע לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, בעת תהליך הריפוי שלו, כפי שתיאר זאת בספרו "Ghost Rider Travels on the Healing Road". השירה של Geddy Lee בולטת כאן במיוחד ומוסיפה עומק מדהים כל-כך לשיר, אשר פשוט מקבל כאן חיים משלו. כאן המקום לציין, שהכתיבה של Neil Peart באלבום הזה הפכה פחות אבסטרקטית והרבה יותר אישית, ככל הנראה כתוצאה משני האסונות שפקדו אותו, והדבר מתבטא בין היתר בשיר הנ"ל. בקטע הבא "Peaceable Kingdom" הינו תגובה של Neil Peart לאסון התאומים של ה- 11 לספטמבר 2001. במקור זה היה אמור להיות קטע אינסטרומנטאלי, אך בסופו של דבר פירט החליט לכתוב לו מילים. זה שיר על "טרור" ועל הכח ההרסני שלו על חייהם של אנשים שפשוט רוצים לחיות את חייהם בשלווה. כותרת השיר הגיעה מהספר The" Peaceable Kingdom" של הסופר Stanley Hauerwas. השלישייה מציגה כאן מופע חזק של גיטרות, בס ותופים ופירט מעביר כאן מסר של תקווה לכך שבסופו של דבר מעגל השנאה ייעצר, כאשר אלו השואפים לחיות בשלום ובהרמוניה יצליחו להשפיע באופן חיובי על האחרים בעלי היצר ההרסני. השיר "The Stars Look Down" מבוסס על ספר באותו השם של A. J. Cronin משנת 1935, אשר גם הפך לסרט בשנת 1939. הספר מספר על עיירת כורים אנגלית לפני מלחמת העולם הראשונה ובמיוחד על צעיר כורה שמנסה לשנות את התנאים הקשים בהם עובדים הכורים, אך בסופו של דבר לא מצליח מאבקו. מיד אחריו מגיע "How It Is” שנפתח מלודי ושקט עם מעבר האקורדים הקליט של Alex Lifeson. זה שיר "קליל" ופחות מורכב ממה שהורגלנו לקבל מהפאוור טריו הקנדי. השיר מספר על הפער בין "הרצוי" ל"מצוי" או כפי שאומרות מילות השיר: "Between how it is and how it ought to be". בהמשך מגיע שיר הנושא "Vapor Trail". ניל סיפר בספרו "Ghost Rider: Travels on the Healing Road" שמילות השיר הושפעו מפואמה של W. H. Auden אותה קרא אחיו Danny בלווייה של בתו Selena ומשם נלקחה השורה: "All the stars fade from the night The oceans drain away". הרצועה השמינית "Secret Touch" היה אחד השירים האהובים על Geddy Lee מהאלבום. הוא שוחרר כסינגל השני מהאלבום והגיע למקום 25 במצעד הרוק האמריקני של הרוק. בראיון למגזין "Bass Player" מיולי 2002, דיבר Geddy Lee על השיר וציין שהלהקה בנתה את השיר סביב אקורדי הבס החוזרים שלו. גדי ציין שלמרות שלמנגינה יש תחושה מהפנטת, זה לא הספיק להם והם הרגישו שהם חייים להכניס לשיר קצת כוח ואגרסיות, כפי שאכן קורה כשמגיעים לקטע האמצעי של השיר אז "כל הגיהינום משתחרר" עם פיסוקי הבס המגמגמים של Geddy Lee. השיר “Earthshine” הינו השיר הראשון שנכתב לאלבום וזכה להיכלל בסטליסט של הופעות הלהקה. את המושג “Earthshine” תבע Leonardo Da Vinci עוד במאה ה- 16 והוא מתאר תופעה אשר מתרחשת כל 29.5 ימים ובה אור השמש מוחזר מכדור הארץ ומאיר את הירח. מילות השיר "on certain nights, when the angles are right..." מתייחסות בדיוק לאותה תופעה. למרות שכאמור מדובר בשיר הראשון שנכתב לאלבום, אלכס וגדי ציינו שהם לא היו שלמים עם המוזיקה שכתבו, שכן חשבו שהיא לא מתארת בצורה נכונה את מה שהמילים רצו להביע. לכן, בשלב מסוים הם פשוט החליטו "לזרוק" כל מה שהיה להם ולכתוב את כל המוזיקה מחדש. הרצועה “Sweet Miracle” היא השניה שהלהקה כתבה לאלבום. Geddy Lee סיפר שמקורו של השיר היו בסשנים הראשונים של הלהקה שרק חזרה לנגן יחד. ניל מתאר כאן את המסע האישי שלו ממעמקי הייאוש, לשמחה ולאושר שבמציאת חיים ואהבה חדשים. Geddy Lee התחבר מאוד למילים של Neil Peart שממש ריגשו אותו וציין שהמוסיקה והלחן פשוט יצאו ממנו החוצה בטבעיות. אנחנו מתקרבים לסיום עם "Nocturne", אחד השירים המאוחרים שנכתבו לאלבום. Geddy Lee ציין שהייתה קבוצה של כחמישה-שישה שירים שהגיעו מג'אמים בתקופה של שבועיים אותם הוא מחשיב כטובים ביותר שהיו לו ואלכס אי פעם. הוא הוסיף שהשיר מדבר על השאלות שאתה יכול לענות עליהן באופן לא מודע בחלומות שלך מבלי להבין זאת. אחריו מגיע "Freeze - Part IV of Fear". קטע המתקשר ל"טרילוגיית הפחד" של הלהקה, המורכבת מ- 3 קטעים שהופיעו בכרונולוגיה הפוכה על-פני 3 אלבומים רצופים ששחררה הלהקה: השיר "Witch Hunt" מהאלבום “Moving Pictures” הינו “Part III Of Fear” והוא עוסק בדרך בה ניתן להשתמש בפחד כדי לשלוט באנשים. הקטע “The Weapon” מתוך "Signals" הינו “Part II Of Fear” והוא עוסק בהתמודדות עם הפחד החיצוני כגון נשק. הקטע ”The Enemy Within” מתוך “Grace Under Pressure" הינו ”Part I Of Fear” והוא עוסק בפחדים הפנימיים שמשפיעים על החלטות. 18 שנים אחרי החליטה הלהקה להוסיף חלק רביעי לטרילוגיית הפחד, קטע שעוסק בפרנויה ובפחד מהלא נודע. האלבום מסתיים עם "Out of the Cradle" שיר שהושפע מהפואמה "Out of the Cradle Endlessly Rocking" אותה כתב Walt Whitman בשנת 1858. זה שיר העוסק באובדן ואהבה, בחיים ובמוות, ובקצב הניתן לחיים מההתחלה ונמשך לאורך כל הדרך. השיר הזה סוגר למעשה את מעגל החיים הקטן של הלהקה שהתחיל באובדן של Neil Peart והסתיים ב"ניצחון הקטן" של הלהקה אשר פתח את האלבום. **הרימיקס המחודש לאלבום משנת 2013** האלבום "Vapor Trails" הינו האלבום היחידי של "Rush" שזכה לשתי הוצאות שונות. בעת הקלטת האלבום הפוקוס היה מכוון לתהליך ההתאוששות של "Rush" אשר ניסתה לחזור ולתפקד כלהקה אחרי שנים של הפסקה. כתוצאה מכך לא ניתנה תשומת לב מספקת לצד הטכני של האלבום, נעשו הרבה טעויות הקשורות בהפקה ויותר מכל המיקס שנעשה היה כל-כך רשלני וכושל עד כי נדמה שההקלטות עברו תהליך "דחיסה" שגרם לסאונד להישמע מלאכותי וחסר רגש, כאשר כמעט כל חלקי השירים נשמעים ב- Level אחיד ועם "Loudness" דומיננטי. למרבה המזל, הלהקה היתה מוכנה לקבל את העובדה שהיה כאן מחדל חמור בהפקה ובשנת 2013 הם שחררו מחדש את האלבום בגירסת רימיקס, בה כל בעיות ההפקה תוקנו. נראה שזה אחד המקרים המעטים בהם גרסת "Remaster" של אלבום היתה באמת הכרחית והעניקה חיים חדשים לאלבום. שתי רצועות מהאלבום עברו רימיקס כבר במסגרת אלבום האוסף "Retrospective III: 1989–2008" שיצא בשנת 2009. התוצאה היתה טובה והלהקה החליטה לתקן סוף סוף את העיוות שהפריע לה לאורך השנים והחלה בעבודה על רמיקס מלא לכל האלבום. גדי לי סיפר בראיון איתו לקראת ההוצאה המחודשת, כי "האלבום המקורי הוקלט בתקופה קשה מבחינה רגשית ובנסיבות קשות, כאשר "Rush" היתה צריכה ללמוד למעשה מחדש איך להיות "Rush". כתוצאה מכך סיפר גדי, "נעשו טעויות שללהקה היה רצון עז לתקן וההוצאה המחודשת הביאה סוף סוף קצת צדק ראוי ליצירה שלנו". למעשה כיום ניתן למצוא בכל פלטפורמות הסטרימינג רק את גרסת הרמיקס של האלבום, אך המעריצים האדוקים מחזיקים בשתי הגירסאות וההבדל ביניהן ניכר, ולא רק בתמונות העטיפות המהוות קונטרסט אחת לשניה, כאשר האלבום בגירסה המקורית הינו בעל רקע שחור ואילו זה מגירסת הרימיקס בעל רקע לבן. "הקאמבק" של "Rush" לווה בסיבוב הופעות גרנדיוזי וראוי. במהלך הסיבוב ניגנה הלהקה במקומות בהם לא הופיעה מעולם. באחד מאותם מקומות, ריו ברזיל, הקליטה הלהקה את אלבום ההופעה "Rush In Rio" אשר שוחרר בשנת 2003. האלבום הוקלט במהלך שתי הופעות של הלהקה בברזיל מול 100 אלף איש. חברי הלהקה ספרו שהם נדהמו מהקהל המקומי והופתעו לגלות כמה הם מוכרים וגדולים בברזיל. לסיכום, זהו ללא ספק אלבום קאמבק ראוי ביותר. "Rush" הוכיחה ללא עוררין שיש לה עוד הרבה מה להציע מבחינה יצירתית. האלבום היה המבוא לשיאים החדשים אליהם תגיע הלהקה בהמשך, הן מבחינת פופולאריות, הן מבחינת האיכות המוזיקלית והן מבחינת ההכרה של תעשיית המוזיקה בגדולתה של הלהקה, עם כניסתה ל- "Hall Of Fame" בשנת 2013. קישור להאזנה לגירסת הרימיקס: Spotify, Apple Music. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

הבסיסט של "Alice in Chains" הלא הוא Mike Inez נולד ב-14 למאי 1966 אז בואו נכיר קצת את המתולתל שהייתה לו קריירה מאוד "כוכבית"... (Photo: Christie Goodwin) סיפורו של מייק הוא לא סיפור סינדרלה סטנדרטי של כוכבי רוק, הוא התחיל גבוה ומשם הוא רק המשיך לעלות. כשרוב בני דורו החלו את קריירת המוסיקה שלהם בוואן, חורשים כל חלקה אפשרית על מנת להופיע ולנגן את המוסיקה שלהם במועדונים קטנים ומעופשים וחיים מהיד לפה רק כדי ליצור מוסיקה, מייק טס במטוסים פרטיים, אכל מידיהם של שפים וניגן באצטדיונים. 1. בתחילת שנות ה-90 נבחר מייק מתוך 50 נבחנים להיות הבסיסט החדש של אגדת המטאל Ozzy Osbourne שהופך להיות ההרכב השלישי בלבד של מייק מתחילת הקריירה שלו. עם ניסיון מאוד מועט של הופעות במועדונים קטנים, עולה מייק בסיבוב אוזי "No More Tours", לנגן כבר בהופעות הראשונות באצטדיון וומבלי. (Photo: Pinterest.com) 2. בשנת 1993 כש-Alice In Chains על מסלול ההמראה להצלחה הם מאבדים את הבסיסט שלהם Mike Starr ומייק אינז מצטרף ללהקה, הוא מצטרף מיד אחרי יציאת האלבום "Dirt" ותחילת סיבוב ההופעות לקידום האלבום. 3. ה-EP הראשון שמוציאה הלהקה כשמייק בהרכב הוא "Jar of Flies" שמגיע ישירות למקום הראשון בבילבורד, אין ספק שלבחור יש קארמה זהב, והוא כמובן הופך מיד לחלק בלתי נפרד מהלהקה !! (Photo: Chris Carroll) 4. בשנת 1995 הם משחררים את אלבומם השלישי הנושא את שם הלהקה וגם הוא כובש את המקום הראשון במצעדים. 5. בשנת 1996 מתקיימת הופעת ה- "MTV Unplugged" המפורסמת והמדהימה בה מייק עולה להופעה עם גיטרת בס אקוסטית עליה כתוב המשפט "friends don't let friends get friends haircuts" אותו כתב מייק כאות מחאה על כך שחברי מטאליקה שהיו חברים טובים של ההרכב גזרו את שערם הארוך והחליפו אותו עם תספורת קצוצה, הם אגב ישבו בקהל באותה הופעה. 6. לאחר ההופעה, עתידה של הלהקה היה לא ברור ומייק ניצל את ההזדמנות לנגן עם הרכבים אחרים ולפתח את הקריירה המוסיקלית שלו. הוא הצטרף להרכב של Slash בשם Slash's Snakepit עימו הוא הקליט את אלבום הבכורה של ההרכב It's Five O'Clock Somewhere. הוא אמנם לא יצא עימו לסיבוב הופעות, אך במקום זאת הוא הצטרף שוב לאוזי בסיבוב ההופעות Retirement Sucks כשהוא מחליף את Geezer Butler האגדי. (Photo: Geffen Records) 7. בשנת 1997 הוא מצטרף לחברו מאליס Jerry Cantrell ועוזר לו להקליט את אלבום הסולו הראשון שלו Boggy Depot. עוד באותה שנה הוא מקים את ההרכב Spys4Darwin עם חברו מאליס המתופף Sean Kinney, הגיטריסט Chris DeGarmo מלהקת "Queensrÿche" והזמר והגיטריסט Vinnie Dombroski. הם משחררים EP אחד בשם Microfish. 8. בשנת 2002 לאחר מותו של Layne Staley כשעתיד אליס נראה גמור לגמרי, מוצא מייק אהבה וחום בידיהן של האחיות ווילסון מההרכב Heart. הוא יוצא עימם לסיבובי הופעות במשך 4 שנים ומקליט איתם את אלבומם ה-13 Jupiters Darling בו מתארח גם חברו קנטרל. 9. בשנת 2003 הוא מצטרף לתקופה קצרה ל-Black Label Society כשהוא מחליף את Robert Trujillo שהופך להיות הבסיסט של מטאליקה והוא גם מקליט עימם מספר שירים. 10. בפברואר 2005 חזרו שלושת חברי אליס להופיע יחד בפעם הראשונה לאחר כמעט 10 שנים באירוע התרמה לנפגעי הצונאמי. השלושה יצאו לסיבוב הופעות עם זמרים אורחים רבים ומגוונים על מנת לחגוג את האהבה שלהם למוסיקה ולזכור את הימים שהיו פעם. במהלך 2006 מצטרף William DuVall ללהקה באופן רשמי והופך לזמר הנוסף בלהקה. זה כנראה גם מה שגרם להם לרצות עוד להמשיך לכתוב ולהקליט מוסיקה חדשה. (Photo: Johnny Buzzerio) 11. לאחר האיחוד חוזר ההרכב הוותיק עם דובאל לפעילות קבועה, משחרר שלושה אלבומים נוספים ויוצא לסיבובי הופעות ברחבי העולם, כולל ישראל (ירדה לנו דמעה עכשיו). 12. בשנת 2008 מוציא מייק DVD בשם "Behind the Player" הכולל ראיונות וסרטונים מהקריירה שלו עם שיעורי נגינה לשיריה הגדולים של אליס. להאזנה לאלבום האחרון של אליס ב- Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

ב- 13 למאי 1985 הוציאה "Dire Straits" את אלבומה החמישי "Brothers in Arms". להלן 30 עובדות מעניינות על האלבום המצוין: 1. זה אלבומה המצליח ביותר של הלהקה ואחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בעולם, עם מכירות של למעלה מ- 30 מליון עותקים. 2. האלבום שהה 14 שבועות במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ותשעה שבועות במקום הראשון במצעד הבילבורד 200 בארצות הברית. 3. זה האלבום הראשון בבריטניה שזכה למעמד של 10 פעמים פלטינה והוא האלבום הנמכר ביותר בממלכה המאוחדת בשנות ה- 80. 4. זה אחד האלבומים הראשונים שהוקלטו בפורמט דיגיטלי על טייפ דיגיטלי 24 ערוצים של חברת "סוני". ההחלטה לעבור להקלטה דיגיטלית הגיעה מהשאיפה המתמדת של Mark Knopfler להגיע לאיכות צליל טובה יותר. 5. זה אלבום הראשון שיצא בפורמט תקליטור בהפצה מסיבית. 6. האלבום הוקלט באי Montserrat שבקריביים והופק על-ידי Mark Knopfler ו- Neil Dorfsman שהפיק גם את אלבומה הקודם של הלהקה "Love Over Gold". 7. שיר הפתיחה "So Far Away" הוא שיר געגועים של "כוכב הרוק" למשפחתו. הוא מקונן שם על אורח החיים של אדם נע ונד שמרחיק אותו מאהובי ליבו. 8. נופלר כתב את "Money For Nothing" שלועג לסגנון החיים של "כוכבי הרוק" - לאחר ששמע שיחה בין שני עובדים בחנות חשמל כאשר ברקע הטלוויזיות מציגות ומנגנות קליפים מה- MTV. 9. בשנת 2007, Nikki Sixx נגן הבס של "Mötley Crüe" טען שהשיחה בין שני העובדים בחנות על אורח החיים השערורייתי של "כוכבי הרוק", הייתה על רקע קליפ של "Mötley Crüe" ששודר אותה עת בחנות. 10. סאונד הגיטרה הייחודי של Mark Knopfler בשיר ​​"Money for Nothing" הוא תוצאה של "תאונה מוזיקלית". Knopfler ביקש להגיע לסאונד דומה לזה של "ZZ Top". הוא השתמש בגיבסון לס פול שלו שעברה דרך מגבר Laney. בזמן שטכנאי הגיטרה שהיה בחדר הבקרה סידר את המיקרופונים באולפן הוא שמע את הצליל ה"מדהים" שנופלר ניגן, עוד לפני שסיים בכלל לסדר את המיקרופונים, כאשר אחד מהם היה מכוון בכלל לרצפה, השני לא היה מכוון למגבר והשלישי במיקום אקראי באולפן. 11. אורכה של גרסת האלבום של השיר 8:26 דקות, לעומת גירסת הסינגל שקוצרה ל- 4:38 דקות. 12. זה אחד משני השירים היחידים של "Dire Straits" שלא נכתב בלעדית על-ידי Mark Knopfler. הקרדיט לשיר ניתן גם ל- Sting ששהה אותה עת בחופשה באי Montserrat והגיע לביקור באולפן. 13. הקרדיט ניתן לו על השירה, קולות הרקע והמלודיה בשורה "I Want My MTV", שהינה זהה למלודיה בשיר "Don't Stand So Close to Me"של להקתו "פוליס". סטינג התבייש שחברת התקליטים שלו ביקשה את הקרדיט. 14. המתופף טרי וויליאמס הוחלף על ידי המתופף של סטינג Omar Hakim, במהלך הקלטת האלבום. חכים הקליט את כל תפקידי התופים מחדש בתוך יומיים, אם כי עדיין ניתן לשמוע את התיפוף של וויליאמס בפתיחה האיקונית של "Money For Nothing". 15. השיר "Money for Nothing" היה גם הקליפ הראשון ששודר בתחנת MTV אירופה. 16. 25 שנים לאחר יציאתו נאסר השיר לשידור ציבורי בקנדה, לאחר שאדם התלונן על היותו שיר "הומופובי", בין היתר בשל השורה "that little faggot with the earring and the make-up". 17. השכל הישר גבר לבסוף כאשר ב- 31 באוגוסט 2011 מועצת התקנים הקנדית שמה קץ לאיסור, שכן לכל ידוע שהמילים שנכתבו ציטטו שיחה שנשמעה על-ידי נופלר בחנות חשמל. 18. הזמר Mark Knopfler כתב את שיר "Brothers in Arms" בשנת 1982, בעיצומה של מלחמת פוקלנד. 19. מארק נופלר נוהג לנגן את השיר עם גיטרת גיבסון לס פול, בשונה ממרבית שירי הלהקה אותם ניגן עד אז בגיטרת פנדר "Stratocaster" שהיתה מזוהה איתו. 20. בוידאו קליפ של השיר נראים חברי הלהקה מופיעים וברקע תמונות ממלחמת העולם הראשונה. 21. בעקבות ביקור הלהקה בישראל בחודש מאי 1985, הופק וידאו קליפ מיוחד על ידי תוכנית הטלוויזיה הבריטית The tube המחבר את השיר עם התרשמויות חברי הלהקה מהביקור בישראל. 22. להקת הפאוור מטאל הפינית "Northern Kings" ביצעה גרסת כיסוי לשיר באלבומה "Reborn" משנת 2007. 23. גם להקת "מטאליקה" ביצעה גרסת כיסוי לשיר במופע הצדקה "Bridge School Benefit" של Neil Young שנערך באוקטובר 2007. 24. באותה שנה הוציא Mark Knopfler גרסה חדשה של השיר לציון יום השנה ה-25 למלחמת פוקלנד. כל ההכנסות הועברו לתמיכה בחיילים פגועי פוסט טראומה. 25. גם השירים "Ride Across the River" ו- "The Man's Too Strong" עוסקים בנושאי מלחמה. 26. מארק קנופלר כתב את השיר "Walk Of Life" על נגני הרחוב של לונדון, ומכאן ההתייחסויות ל-"Be-Bop-a-Lula" ו-"What'd I Say", שני שירים שאותם נגני רחוב נהגו לשיר בשנות ה-80. 27. סולו החצוצרה בתחילת "Your Latest Trick" מנוגן על-ידי החצוצרן Randy Brecker אך הוא מופיע רק בגירסת ה- CD ולא בגירסת הויניל. סולו הסקסופון שמגיע לאחר מכן בשיר מנוגן על-ידי אחיו Michael Brecker. 28. על עטיפת האלבום מופיעה גיטרת Style "O" Resonator מעופפת בשמיים, בה עשה נופלר שימוש באלבום, בין היתר בשיר "The Man's Too Strong". בגיטרה זו משנת 1937 נעשה שימוש בעיקר בסגנונות הבלוז והקאנטרי 29. בשנת 2000, מגזין "Q" הציב את האלבום במקום ה-51 ברשימת 100 האלבומים הבריטיים הגדולים אי פעם. 30. האלבום נכלל גם ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין "הרולינג סטון" וברשימת "1001 Albums You Must Hear Before You Die". לציון 40 שנה לאלבום, הלהקה הוציאה מהדורת דלוקס של 5 תקליטים LP ו-3 CD הכוללים את אלבום האולפן המלא בתוספת הופעה חייה בת 14 שירים שלא יצאו קודם לכן. המהדורה יצאה בשלל גרסאות כולל גרסת בלו ריי עם 5 מקסים שונים, ביניהם דולבי אטמוס. להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

פינה בקטנה... זהו אלבום האולפן השלישי של "Cold". הוא שוחרר ב- 13 במאי 2003 ע"י הלייבל Geffen Records. זהו האלבום המצליח ביותר מבחינה מסחרית של הלהקה, שזכה לראשונה במקום השלישי במצעד האלבומים של בילבורד, עם למעלה מ -101,000 עותקים שנמכרו בשבוע הראשון. זהו גם האלבום האחרון עם הגיטריסטים טרי בלסמו וקלי הייז. "שנת העכביש" הוא ללא ספק אלבום יותר מסחרי מאשר האלבום הקשוח והכבד "13 Ways to Bleed on Stage". הוא כולל מגוון של סגנונות גיטרה, כינור, ויולה, צ'לו ואפקטים דיגיטליים, כמו גם מספר בלדות חזקות. באלבום הזה מלבד הנגיעה בנושאים כמו שימוש בסמים ומערכות יחסים, מותם של אייקוני גראנג '"The Day Seattle Died" וביקורת בוטה ("Kill the Music Industry"). "Cure My Tragedy" עוסק גם במאבק בסרטן של אחותו של Ward ניהלה במהלך הקלטת האלבום. (Photo: Fandom.com) אחד מחוזקות השיא של הלהקה הוא הכישרון הווקאלי של סקוטר וורד. נכון, הוא נשמע לפעמים כמו Maynard James Keenan, ולעתים קרובות נראה כמו התאום הרגשי של Aaron Lewis. אבל כל זה לא מקטין את העובדה שבעולמו החד-ממדי והבומבסטי של נו-מטאל, התחדשותה של קולד כלהקת מטאל מלודית המונעת בעיקר ע"י ווקאליות עוזרת לה להתבלט, וכנראה תעזור לה לשרוד כאשר התעשייה בהכרח תדחק. אתם מוזמנים להאזין לאלבום ב: Spotify, Apple Music. "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

זהו אלבום האולפן הרביעי של "Pierce The Veil" שיצא ב- 13 במאי 2016. האלבום משמש כהמשך לאלבום האולפן השלישי של הלהקה, Collide with the Sky" (2012)". הוא הופק על ידי דן קורנף והוקלט לאורך 2014 ו -2015 בלונג איילנד, ניו יורק. זהו האלבום האחרון של הלהקה עם המתופף Mike Fuentes (אח של ויק הזמר) שעזב את הלהקה לאחר שערוריית המעריצה בה הוא הואשם בהתנהגות מינית בלתי הולמת. תרשו לנו להיות כנים כאן, השתוקקנו לאלבום הזה הרבה מאוד זמן. נחשפנו ללהקה באלבום השלישי שלהם והתאהבנו גם באלבום השני. דינמיקת השיר הייחודית שלהם הייתה המגנט שמשך אותנו למוסיקה של הלהקה. הם מגוונים, מורכבים ודינמיים בצורה בלתי רגילה. זה כמו לקחת שיר "רוק מתקדם", לדחוס אותו ל 3-4 דקות, לערבב אותו עם מקצבי פאנק רוק, ריפי מטאל כבדים ופיזמונים פופים. אנחנו חייבים לומר שזה מדהים בצורה בלתי רגילה. האלבום "Misadventures" כולל רגעים מופלאים לאורך כל הדרך. י"Dive In" פותח את האלבום בכמה ביטים דופקים ודינמיקה זורמת להפליא. הסינגל, "Texas Is Forever", הוא התלקחות אש נורמלית ואופיינית של הלהקה, אבל השיר השונה יש לומר "Floral & Fading" משחק כמו מכשפה מפתה. "Circles" ו"Gold Medal Ribbon" מתמזגים ברגעים דמויי ההמנון של פופ אנרגטי ורגעים נינוחים לחילופין ו"Song for Isabelle" שסוגר את האלבום עם עיטורים מרגיעים וליריקה מוכרת ועוצמתית. (Photo: Pierce the Veil) ויק הזמר, הגיטריסט ומוביל הלהקה כבר ידע שהמילים צריכות להיות שונות הפעם, מלבד ההשקעה העצומה שנעשתה בגיטרות ובתופים שהיו הרבה יותר מהאלבומים הקודמים, בחלק של המילים הוא עשה משהו אחר. אחרי שכל ההקלטות של הכלים הסתיימו, ארז ויק מזוודה ויצא לסיור כתיבה של "Air B&B" ברחבי ארה"ב. הוא נדד לניו יורק, סן דייגו, לוס אנג'לס, אתר הנופש ההררי בדרום קליפורניה ביג בר, סנטה ברברה וסיאטל. הוא החליט שהוא רוצה שלטקסטים תהיה משמעות שונה בכל שיר ולכן החזון שלו היה לכתוב כל שיר במקום אחר. לדבריו, החוויה הייתה הרבה יותר ממה שציפה. ביקור במקומות שונים, פגישה עם אנשים שונים, עוררו בו השראה לכתוב על נושאים אחרים משחשב. לא על חוויותיו בדרכים אלא על נושאים שהמקומות והאנשים גרמו לו לחשוב עליהם. בנוגע למשמעות מאחורי שם האלבום, הלהקה טענה שהיא מייצגת את חייהם במהלך השנתיים האחרונות בהכנת האלבום הזה. כל הצעדים השונים שננקטו, המקומות השונים שהיא לקחה אותם. מקומות שבהם כתבו, מקומות בהם הקליטו, מקומות בהם התגוררו, כל תפנית בלתי צפויה שכל העניין הזה הביא להם. כל הארועים והחוויות השונות והבלתי צפויות האלה שפקדו את דרכם, והם ניסו למצוא את סוף האלבום. תרשו לנו לשתף את מה שכתב המגזין "Alternative Press" על האלבום ומייצג בדיוק את מה שאנחנו מרגישים: "Every single track is a winner. Misadventures expertly redraws Pierce The Veil’s own map, celebrating their impossible blend of ambitious, creative obsessions and the electric crackle of raw intensity" (Photo: Own work | Stefan Brending) אתם בטח שואלים איפה הלהקה עכשיו, אז אחרי השערוריה הבזויה, המביישת והפלילית של ההתנהגות המינית הבלתי הולמת של המתופף, הלהקה "צללה למעמקים" ונעלמה מעל פני האדמה. רק בתחילת 2022 החלו לצוץ פוסטים של הלהקה במדיות החברתיות ובפברואר 2023, 7 שנים לאחר אלבום סיקורנו יצא האלבום החמישי של הלהקה "The Jaws of Life". תוכלו להאזין לאלבום ב: Spotify, Apple Music "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר

אחת הדמויות המיסתוריות והמסקרנות ביותר בעולם המוזיקה... הוא הגיטריסט (תכלס המולטי אינסטרומנטליסט), והיוצר המדהים Buckethead !!! (Photo: Ethan Miller) הוא נחשב לאחד הגיטריסטים המהירים והוירטואוזים בימינו, הוא אחד האומנים הכי פוריים בעולם מבחינה מוזיקלית וגם אם ממש תתאמצו לא תמצאו תמונה עדכנית שלו ללא המסיכה. אז בואו ננסה לפזר קצת את העננה האופפת את הדמות האניגמטית "ראש דלי", עם 20 עובדות: 1. הוא נולד בדרום קליפורניה ארה"ב ב- 13 למאי 1969 בשם Brian Patrick Carroll. 2. הוא היה ילד מופנם מאוד בצעירותו. הצעיר מבין 5 אחים ואחיות שנהג להסתגר בחדרו יחד עם חוברות הקומיקס, אוספי מזכרות מסרטים, צעצועים ומשחקים. 3. הוא סיפר שעל קירות חדרו היו פוסטרים של ברוס לי, מייקל ג'קסון והסרט "המנסרים מטקסס". 4. בנוסף הוא הרבה לבקר ב"דיסנילנד" שהיתה קרובה מאוד למקום מגוריו. הוא טען שהיה שם יותר מ- 500 פעם. 5. הוא החל לנגן בגיטרה רק בגיל 12 כשהוא נעזר באחד משכניו במורד הרחוב. רק שנה לאחר מכן לקח את הנגינה ברצינות ולמד אצל מורים שונים, ביניהם ובשלב מאוחר יותר הגיטריסט Paul Gilbert. 6. ההשפעות המוזיקליות על נגינת הגיטרה שלו נעו מהFאנק של Bootsy Collins, דרך הפיוז'ן של Shawn Lane ועד המטאל של Randy Rhoads, Angus Young והוירטואוזיות של Yngwie Malmsteen. 7. את הדמות "Buckethead" הוא החל לאמץ בשנת 1988 לאחר שצפה בסרט האימה "Halloween 4" של Michael Myers. מיד לאחר שצפה בסרט הא רץ לרכוש מסיכה לבנה כמו זו שנעשה בה שימוש בסרט. (Photo: Ultimate-guitar.com) 8. הפרסונה המסתורית הושלמה כשיום אחד אכל כנפי עוף מטוגנות של "KFC" מתוך דלי. הוא חבש את הדלי על ראשו כשהמסיכה הלבנה על פניו, ניגש למראה וחשב לעצמו "ראש דלי". וכך נולדה הדמות "Buckethead". 9. אף אחד לא יודע באמת כיצד הוא נראה היום. אין במרשתת תמונות עדכניות שלו ללא המסיכה. 10. עד היום הוא שחרר (ותחזיקו עכשיו חזק!!!) 31 אלבומים כאמן סולו ועוד מעל 650 אלבומים תחת סדרה שהוכתרה כ- "Pike Series" שהינם אלבומים דיגיטלים שאורכם הינו 30 דקות בממוצע. 11. בנוסף, הוא שחרר עוד עשרות רבות של אלבומים תחת להקות ופרוייקטים שונים כגון: Death Cube K", "Praxis", Deli Creeps" ועוד ועוד. 12. וזה לא נגמר בכך, כי "ראש דלי" גם היה שותף ליצירת פסקולים רבים לסרטים כגון: "Mortal Kombat", "Johnny Mnemonic", "Last Action Hero" וכמובן הסולו בקטע "Firebird" מתוך פסקול הסרט "Mighty Morphin Power Rangers: The Movie soundtrack". 13. ואם בכך לא די, הרי שבנוסף הוא התארח ו/או שיתף פעולה עם אומנים רבים נוספים כמו: Iggy Pop, Les Claypool, Mike Patton, Serj Tankian ועוד. 14. הוא גם היה חבר ב- "Guns N' Roses" בין השנים 2000-2004 וניגן בגיטרה בכל שירי האלבום "Chinese Democracy" למעט שניים. הוא עזב את ההרכב כי לא אהב את הפרסום הכרוך בכך. 15. האלבומים ששחרר והפרוייקטים בהם השתתף כוללים מגוון מאוד רחב של סגנונות מוזקליים כגון: פרוג מטאל, ת'ראש מטאל, הארד רוק, אוונטגאד, אלטרנטיב, Fאנק, ג'אז, אמביאנט ועוד. 16. הוא ידוע בהופעותיו הבלתי שיגרתיות. הוא נוהג לבצע על הבמה תרגילי נונצ'קו (בהשראת ברוס לי אותו העריץ בצעירותו), הליכת ירח (בהשפעת מייקל ג'קסון שגם אותו העריץ), ריקודי רובוט וברייקדאנס. לפני כל הופעה הוא קונה צעצועים אותם הוא מחלק במהלך ההופעה לקהל. (Photo: Allabouttherock.co.uk) 17. הוא עבר אודישן כמחליף של ג'ון פרושיאנטה ב- "Red Hot Chili Peppers" לאחר שהאחרון עזב בשנת 1992 את הלהקה. למרות שהחברים התרשמו מאוד מנגינתו, הם חיפשו מישהו עם יותר גרוב, ובסופו של דבר בחרו ב- Arik Marshall ומאוחר יותר ב- Dave Navarro. 18. הוא גם היה אמור להצטרף להרכב של אוזי אוסבורן בשנת 2005, אך אוזי ויתר עליו לאחר שהבין שהוא לא מוכן לוותר על הפרסונה של "ראש דלי". 19. גיטרת הגיבסון לס פול עליה הוא מנגן בדרך כלל מאוד ייחודית ושונה. היא כוללת לחצן אדום המשמש כמנגנון השתקה של הגיטרה ובנוסף ווסת הטון שלו משמש גם כמפסק בורר מיקרופונים. 20. הוא המציא שיטת נגינה חדשה בגיטרה שנקראת "Nubbing", בה הוא עושה שימוש בארבע אצבעות יד ימינו כמפרט. זה נראה כמו נגינת טאפינג רק כפול ארבע. השיטה מאפשרת לו לנגן במהירות מדהימה ואולי זו גם הסיבה שהוא דורג במקום השמיני ברשימת הגיטריסטים המהירים בכל הזמנים של מגזין "GuitarOne" וברשימת 50 הגיטריסטים המהירים ביותר בכל הזמנים של המגזין "Guitar World". "עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק / אינסטגרם ו/או להירשם לאתר