Rush - Rush In Rio
ב- 21 לאוקטובר 2003 שחררה "Rush" את אלבום ההופעה "Rush In Rio".
כשנה קודם לכן, ב- 23 לנובמבר 2002 מתייצבת Rush בפני 40,000 צופים באיצטדיון המרקנה המפורסם בריו דה ז'נרו בברזיל, כדי לתת את ההופעה ה- 66 בסיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום "Vapor Trails". זה סיבוב ההופעות הראשון של הלהקה מזה למעלה מחמש שנים של הפסקה.
הגשם הכבד פגע במופע בסאו פאולו בלילה הקודם. לפי Neil Peart, בריו ירד גשם לסירוגין בזמן ההקמה והמשאיות הגיעו באיחור, ולכן הלהקה נאלצה לעלות ללא סאונד צ׳ק וללא בדיקת צילום והקלטה מוקדמת.
לא ברור אם חברי הלהקה הונעו מהמתח והטירוף של אירועי היום או שהם פשוט באו מתוך כוונה ברורה לתת את הכל, להתאבד, להתפוצץ, בידיעה שזה המופע האחרון שלהם בסיבוב ההופעות, אבל "Rush" מעולם לא נשמעה כל-כך נהדר בהופעה חיה ששוחררה באופן רשמי. נגינת הבס של Geddy Lee אכזרית, כוחנית ואגרסיבית מאי פעם, עבודת הגיטרה של Alex Lifeson וירטואוזית, מרגשת, מבריקה וסוחפת לאורך הסטליסט כולו, ומה לגבי ניל פירט? התיפוף שלו ממשיך לעורר יראת כבוד, השראה והערצה. הוא דוחף את כל הלהקה במתקפת קצב חסרת תקדים ופשוט נותן את כל כולו בכל תו ושיר.
ההופעה הזאת מפגישה אותנו עם להקה שהולכת עד הסוף למרות הכל, ומצליחה להתעלות על עצמה בנגינה מושלמת ובביצועים מדוייקים ומהודקים. והסאונד, איזה סאונד... אמיתי, אותנטי, חי מאוד, דינמי. ולא רק שהלהקה צולחת את זה חרף כל הקשיים, היא נותנת את ההופעה החיה הכי טובה שלה אי פעם.
אבל זה לא נגמר בזה. כי בהופעה הזאת "Rush" מונה לראשונה 4 חברים. גדי, אלכס, ניל ו- "הקהל". הוא סוחף אחריו את הלהקה בטירוף שלו ועם האנרגיות הבלתי נגמרות שיש לו. 40,000 קולות ששרים כקול אחד ודוחפים את הלהקה קדימה, כדי לתת את אחת ההופעות הטובות ביותר שלה.
אף פעם לא נשמע קהל ששר קטע אינסטרומנטאלי כמו שהקהל הברזילאי שר את "YYZ".
מהתו הראשון בשיר הפתיחה "Tom Sawyer" הקהל הזה לא נח לרגע ומלווה את הלהקה ככלי נגינה נוסף, בשירה, בריפים ובמעברים. תקשיבו לדוגמא לשירה שלו על הריפים ולשאגות שלו בכל ברייק בקטע "2112". אחרי שהיצירה הזאת עברה תחת גרונו של הקהל הפסיכי הזה, היא כבר לא נשמעה אותו הדבר, וכל קהל שבא אחריו כבר היה מחויב לחקות את הליווי הקולי של הקהל הברזילאי האדיר.
דוגמה מושלמת נוספת לאנרגיה המתפרצת והבלתי נתפסת של הלהקה באותו ערב היסטורי היא הביצוע לרצועה האינסטרומנטלית המופתית "Leave That Thing Alone". נטול כל פוליש או ריכוך של מניפולציות אולפן, הקטע הופך על הבמה למפגן כוח עוצמתי וחסר מעצורים. הקטע כולו משמש כגשר מוזיקלי מחשמל המוביל ישירות לסולו התופים המיתולוגי של ניל פירט, ומבליט במיוחד את עבודת הבס המפלצתית של גדי לי, הכוללת נגינה כוחנית ואגרסיבית, שנחשבת בעיני מעריצים רבים לאחד מרגעי השיא הנגינתיים של הערב.
אבל מעבר לעובדה שהאלבום הזה כל-כך מיוחד מבחינה מוזיקלית, הוא גם מאוד ייחודי מבחינה סטטיסטית. אז הנה 18 עובדות מעניינות עליו:
1. זה אלבום ההופעה הראשון של הלהקה לאחר ההפסקה הארוכה שנכפתה עליה, בעקבות האסונות שפקדו את המתופף ניל פירט. זה אילץ את פירט להיכנס למשטר אימונים קיצוני כדי לחזור לכושר בו היה לפני האסונות ונראה לנו שהוא חזר אפילו מחוזק, מדויק ומדהים יותר.
2. זה גם אלבום ההופעה הראשון של הלהקה אשר שבר את הדפוס הקבוע של שחרור אלבום הופעה אחרי כל ארבעה אלבומי אולפן.
3. הוא גם אלבום ההופעה הראשון שכולל סטליסט שלם של ההופעה מתחילתו ועד סופו. בנוסף לסטליסט שכלל 29 שירים הוכנסו לאלבום שני קטעי בונוס של שירים, האחד "Between Sun & Moon" שהוקלט בפיניקס והשני "Vital Signs" בקוויבק, שניהם באותו סיבוב הופעות.
4. בניגוד לאלבומי ההופעה שקדמו לו, עיקר האלבום מתעד הופעה אחת בשלמותה, למעט שני קטעי הבונוס מהופעות אחרות.
5. האלבום יצא בשלושה תקליטורים. הוא אינו אלבום ההופעה המשולש הראשון של הלהקה: גם "Different Stages" מ-1998 כלל שלושה דיסקים.
6. האלבום כולל כמעט שלוש שעות של מוזיקה רצופה בה הלהקה מנגנת שירים מ- 15 אלבומים מתוך 17 האלבומים שהוציאה עד אותו זמן, כאשר האלבומים היחידים שלא מקבלים ייצוג כאן הם: "Caress Of Steel" ו- "Hold Your Fire".
7. לאלבום "Vapor Trails" יש הנציגות הגדולה ביותר במופע בריו, עם ארבעה שירים. שלושה שירים מ-"Moving Pictures" נוגנו במופע, ו-"Vital Signs" נוסף כבונוס מהופעה אחרת.
8. המופע תועד במהלך ביקורה הראשון של הלהקה בברזיל, שכלל שלוש הופעות.
9. זה הקהל השני בגודלו בפניו הופיעה הלהקה אי פעם (ואין הכוונה לפסטיבלים אלא למופעי סולו של הלהקה).
10. ההופעה עם הקהל הכי גדול שבפניו הופיעה הלהקה, נערכה לילה אחד קודם לכן בסאן פאולו, שם ניגנה הלהקה בפני 60,000 איש.
11. האלבום כולל ביצוע אקוסטי לשיר "Resist", שבו גדי לי ואלכס לייפסון מנגנים בגיטרות לאחר סולו התופים של ניל פירט, בזמן שהוא נח מחוץ לבמה.
12. סולו התופים של ניל פירט "O Baterista" פירושו "The Drummer" בפורטוגזית. הוא נמשך 8 דקות והוא חולף בין סגנונות מוזיקה שונים, רוק, ג'אז, ביג באנד, מוזיקה לטינית ואפילו אפריקאית.
13. האלבום כולל שלושה קטעים אינסטרומנטליים מרכזיים; חמישה אם מחשיבים גם את "Cygnus X-1" ואת סולו התופים "O Baterista".
14. בעיצומו של הקטע האינסטרומנטאלי "La Villa Strangiato" נכנסת הלהקה לאילתור ג'אזי שכולל ליווי קולי של אלכס לייפסון עם משפטים משעשעים כמו: "This is jazz...jazz is WEIRD!!" ונגינת קטע מהשיר "The Girl From Ipanema".
15. לפי ניל פירט, ההקלטה ממשאית ההקלטה הברזילאית דרשה עבודת עיבוד ומיקס ממושכת של אלכס לייפסון והטכנאים James "Jimbo" Barton ו-Patrick Thrasher.
16. ב-18 בינואר 2019 יצא האלבום לראשונה בוויניל, במארז של ארבעה תקליטים. זו מהדורה מאוחרת של ההקלטות מ-2002, לא הופעה חדשה.
17. הקטע "O Baterista" היה מועמד לגראמי בקטגוריית ביצוע הרוק האינסטרומנטלי בטקס של 2005.
18.אלבום האולפן שבו נכלל לראשונה השיר "Leave That Thing Alone" (האלבום "Counterparts") העניק ללהקה מועמדות לגראמי על הקטע האינסטרומנטלי הזה בטקס של 1995. מעניין לגלות שדווקא קטע ההמשך הישיר שלו בריו, סולו התופים "O Baterista", המשיך את המסורת האינסטרומנטלית של הלהקה וקיבל מועמדות משלו לגראמי בזכות אלבום ההופעה החיה הזה בטקס של 2005
ועכשיו אנחנו רק מקווים שתצליחו למצוא לכם 3 שעות פנויות כדי להאזין להופעה המדהימה הזאת. ווליום חובה, אוזניות מומלצות: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות