Whitesnake - Trouble
ב- 19 באוקטובר 1978 יצא "Trouble", אלבום הבכורה המלא של להקת "Whitesnake".
בשנת 1976, עם התפרקותה הסופית והדרמטית של אגדת הרוק הכבד "Deep Purple" בתום ההופעה האחרונה בליברפול, מצא את עצמו הסולן הכריזמטי David Coverdale בצומת דרכים קריטי. בגיל עשרים וארבע בלבד, לאחר שלקח חלק בשלושה אלבומי אולפן שהגדירו מחדש את שילוב הבלוז, הפאנק (Funk) וההארד-רוק, ביניהם יצירות המופת "Burn" ו-"Stormbringer" משנת 1974 ו-"Come Taste the Band" משנת 1975, החליט קוברדייל לצאת לדרך עצמאית מתוך אולפני ההקלטות בגרמניה, הרחק מהלחצים של תעשיית המוזיקה הבריטית מוכת מהפכת הפאנק.
שני אלבומי הסולו הראשונים ששחרר, "White Snake" משנת 1977 ו-"Northwinds" משנת 1978, הציגו זמר נשמה לבן ועמוק ששואב השראה ישירה ממוזיקת שורשים אמריקאית, רית'ם אנד בלוז והרכבים בריטיים מיתולוגיים דוגמת "Free" ו-"Bad Company". במהלך הקלטות אלבומי הסולו הללו נוצר החיבור הגורלי בין קוברדייל לבין הגיטריסט וירטואוז הסלייד Micky Moody, יוצא להקת "Juicy Lucy", שהפך לשותפו המוזיקלי הקרוב ביותר. כאשר קוברדייל יצא לסיבוב הופעות בתחילת 1978 תחת השם "David Coverdale's Whitesnake", הוא הרכיב סביבו חבורה מלוכדת שכללה את הגיטריסט והזמר המוכשר Bernie Marsden, שניגן קודם לכן ב-"UFO" וב-"Paice Ashton Lord", את הבסיסט הסקוטי המבריק Neil Murray שהגיע מלהקת הפיוז'ן "Colosseum II" של Gary Moore, ואת המתופף האנרגטי Dave Dowle.
נקודת המפנה שהפכה את הפרויקט מלהקת ליווי של זמר סולו למפלצת הארד-רוק בריטית במלוא הדרה התרחשה בקיץ 1978. בעקבות ההצלחה המבטיחה של המיני-אלבום "Snakebite", שכלל ארבע רצועות שיצא ביוני של אותה שנה וכלל את גרסת הכיסוי המרגשת לקלאסיקת האר-אנד-בי של Bobby "Blue" Bland, "Ain't No Love in the Heart of the City", הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים EMI. לקראת סוף ההקלטות ביולי 1978 באולפני Central Recorders בלונדון, התחוללה רעידת אדמה מוזיקלית כאשר קלידן העל וחברו הקרוב של קוברדייל מימי "Deep Purple", המאסטרו Jon Lord, הצטרף רשמית להרכב והחליף את הקלידן Pete Solley. צירופו של לורד, עם סאונד אורגן ההאמונד השואג והמלכותי שלו, העניק ל-"Whitesnake" משקל סגולי, יוקרה ועומק הרמוני שהציבו אותה מיד בליגה משלה.
על כס המפיק הופקד האיש שהכיר את קוברדייל ולורד טוב מכולם, המפיק וטכנאי הסאונד האגדי Martin Birch. בירץ', שכבר חתם את שמו על קלאסיקות היסטוריות של "Deep Purple", "Rainbow" ו-"Wishbone Ash" ויהפוך בהמשך לאדריכל הסאונד של "Black Sabbath" ו-"Iron Maiden", לכד באולפן בתקופת הקלטות קצרה ואינטנסיבית את הכימיה החיה, החמה והגולמית של השישייה. השם שנבחר לאלבום, "Trouble", נשא משמעות כפולה ומשעשעת עבור קוברדייל, שבדיוק במהלך ימי ההקלטות האינטנסיביים בלונדון חגג את הולדת בתו הבכורה ג'סיקה, אחת הסיבות שנתן בהמשך לשמו של האלבום.
האלבום נפתח בסערה עם "Take Me with You", רצועת הארד-רוק דוהרת שכתבו קוברדייל ומודי, המונעת על ידי ריף גיטרות כפול וחד, תיפוף חסר מעצורים של דאוול וסולו סלייד חורך שמבהיר מהרגע הראשון כי "Whitesnake" הגיעה כדי לכבוש את הבמות הגדולות. השיר הפך מיד לפותח ההופעות הקבוע של הלהקה ולאחד מסמליה הבולטים של התקופה הקלאסית שלה.
מיד אחריו מגיע "Love to Keep You Warm", שיר שמציג את הצד הבלוזי, החושני והמתוחכם של ההרכב, עם הרמוניות קוליות עשירות ודו-שיח מרתק בין הגיטרות של מודי ומארסדן לבין הפסנתר והאורגן של לורד. ב-"Lie Down", שזכה גם לכותרת המשנה "A Modern Love Song" ושוחרר כסינגל הראשון מהאלבום בספטמבר 1978, הלהקה משלבת רוקנרול קצבי ונגיש עם הומור בריטי טיפוסי, כאשר מארסדן חולק עם קוברדייל את שירת הליד בבתים, דינמיקה ווקאלית שהזכירה למעריצים רבים את ימי הזוהר של קוברדייל לצד Glenn Hughes ב-"Deep Purple".
אחת ההפתעות המסקרנות בצד הראשון של התקליט היא גרסת הכיסוי הנועזת לקלאסיקה של "The Beatles" של John Lennon ו-Paul McCartney, "Day Tripper". במקום להיצמד למבנה הפופ-רוק המקורי משנת 1965, "Whitesnake" מפרקת את השיר לגורמים ובונה אותו מחדש כקטע הארד-בלוז כבד, מתגלגל ומחוספס, שבו הגיטרות התאומות של מודי ומארסדן מובילות את הריף האייקוני אל טריטוריה חדשה לחלוטין. הצד הראשון נחתם עם "Nighthawk", המוכר גם כ-"Vampire Blues", קטע רוק מהיר ובועט שנולד משיתוף הפעולה של קוברדייל ומארסדן, שבו בולטים קו הבס הווירטואוזי והגמיש של מאריי ונגינת האורגן המחשמלת של לורד.
הצד השני של האלבום נפתח עם "The Time Is Right for Love", אחד השירים המגובשים והסוחפים ביותר ביצירה המוקדמת של הלהקה. השיר, שנכתב במשותף על ידי קוברדייל, מארסדן ומודי, משלב ריף גיטרות מלודי וממכר עם פזמון המנוני רחב יריעה שמנבא במידה רבה את הסאונד שיוביל את הלהקה להצלחות הענק שלה בעשור הבא.
מיד לאחריו מגיע שיר הנושא "Trouble", בלדת מיד-טמפו מהפנטת, מלנכולית ועתירת רגש שבה קול הבריטון החם והמחוספס של קוברדייל זורח במלוא תפארתו. כאן מתגלה במלוא עוצמתה הברית הגיטרות שבין מארסדן ל-מודי, שטווים יחד הרמוניות גיטרה כפולות ברוח "Thin Lizzy" ו-"Wishbone Ash" לצד סולו מלודי ומרגש שחודר ישר אל הלב.
הגיוון המוזיקלי של ההרכב מקבל ביטוי נוסף בקטע האינסטרומנטלי הקצר והווירטואוזי של מודי, "Belgian Tom's Hat Trick", שמפגין שליטה טכנית מסחררת וגרוב קצבי מהודק, ומיד אחריו ב-"Free Flight", שיר אטמוספרי וחלומי שבו מארסדן תופס באופן נדיר את עמדת הסולן המוביל לכל אורך הרצועה, בעוד קוברדייל מפנה לו את הבמה. האלבום נחתם באגרוף מחץ עם "Don't Mess with Me", רוקר בוגי-בלוז מהיר, כבד וחסר פשרות שעליו חתומים במשותף כל ששת חברי הלהקה, הצהרת כוונות קולקטיבית שחותמת את האלבום באנרגיה מתפרצת.
עטיפת "Trouble" הופיעה בעיצובים שונים. העטיפה הבריטית המקורית הציגה את איור הנחש המזוהה עם הלהקה, ואילו העטיפה האמריקאית הציגה נחש לבן הבוקע מביצה סגולה. בריאיון שנכלל בחוברת "Box ’O’ Snakes" סיפרו קוברדייל ומרסדן שעיצוב הביצה נבחר בידי חברת התקליטים האמריקאית.
עם צאתו באוקטובר 1978, העפיל "Trouble" אל המקום ה-50 במצעד האלבומים הבריטי והניח את התשתית ליצירות המופת שיגיעו מיד בעקבותיו, ביניהן "Lovehunter" משנת 1979, "Ready an' Willing" ו-"Live... in the Heart of the City" משנת 1980, "Come an' Get It" משנת 1981 ו-"Saints & Sinners" משנת 1982. הרבה לפני עידן הקליפים הנוצץ של MTV ומולטי-הפלטינה של סוף שנות ה-80, "Trouble" עומד כמסמך המכונן והטהור של "Whitesnake" הקלאסית, אלבום שבו בלוז בריטי שורשי, נשמה עמוקה והארד-רוק משובח התמזגו ליצירה על-זמנית.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
תגובות