• FaceOff - עימות חזיתי

Whitesnake - Whitesnake (1987)

"אותה גברת בשינוי אדרת"....


ב- 7 לאפריל 1987 שחררה "Whitesnake" את האלבום הקרוי על שם הלהקה וידוע גם בשם "1987".


האלבום הזה סימן שינוי מהותי ביותר בלהקה, שבמובן מסויים עברה תהליך מטמורפוזה, באופן שמזכיר קצת את המעברים בין ההרכבים השונים של להקת האם ממנה הגיע קוברדייל - "Deep Purple".


השינוי המהותי של "Whitesnake" התבטא בשלושה דברים עיקריים: הראשון, החלפה של כל חברי הלהקה, למעט David Coverdale המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה. השני, שינוי במראה החיצוני שהפך להיות תואם להקות הייר וגלאם מטאל. השלישי, שינוי בסאונד של הלהקה שעבר מבלוז-רוק והארד רוק להבי מטאל וגלאם מטאל.


נראה שלא לחינם האלבום נקרא פשוט "Whitesnake", למרות שמדובר באלבום השביעי של ההרכב, שכן מדובר כאן פשוט בלידה מחדש של הלהקה.


ניצני השינוי המהותי הזה החלו עוד בתקופת האלבום הקודם "Slide It In", אשר שוחרר שלוש שנים קודם לכן, בשנת 1984. הגיטריסט Micky Moody - שותפו של קוברדייל מראשית קריירת הסולו שלו בשנת 1976, חש בשינוי ההולך וגובר בהתנהגותו של קוברדייל, אשר הפכה יותר ויותר שתלטנית. בראיונות מאוחרים הוא ציין שזה כבר לא היה אותו קוברדייל שהכיר בשנת 1976 וכי הוא לא יכל לשאת עוד את ההתנהגות המתנשאת שלו. מודי ציין גם שבמהלך העבודה על האלבום Slide It In הוא חש שזו לא אותה להקה. המתופף Cozy Powell החליף את Ian Paice והביא עימו סיגנון נגינה יותר עוצמתי שסחב את הלהקה מהבלוז-רוק יותר עמוק לכיוון ההבי מטאל. קוזי גם הביא עימו את הבסיסט Colin Hodgkinson שעבד עם קוזי על אלבום הסולו שלו "Octopuss" משנת 1981. קולין החליף את Neil Murray שהיה בלהקה מתחילת דרכה ולטעמו של מיקי מודי הוא לא התאים לסגנון של ווייטסנייק.


אבל כל שרשרת האירועים האמורים מתגמדת למה שקרה במהלך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום. במהלך הופעה של הלהקה במיני פסטיבל בגרמניה, חזרו חברי הלהקה למלון ובילו יחד עם חברי Thin Lizzy, ביניהם הגיטריסט John Sykes. כטוב ליבם של החברים ביין, עלב David Coverdale במיקי מודי ווהשפיל אותו בפני John Sykes. זה היה הקש ששבר את גב הגמל עבור מודי והוא פשוט עזב את הלהקה.


העזיבה של מודי לא הפריעה כלל לקוברדייל, למעשה הוא פזל זמן רב לכיוונו של סייקס שלא רק שהיה גיטריסט מעולה אלא הוא גם נראה ממש טוב מבחינה חיצונית, וזה התאים מאוד לתדמית שקוברדייל ביקש להעניק ללהקה. זמן מאוד קצר לאחר עזיבתו של מודי הודיע קוברדייל לתקשורת על צירופו של John Sykes ללהקה. זה היה הצעד הראשון ל"רמונט" הכללי שתעבור הלהקה.


בסמוך לכך פיטר קוברדייל את הבסיסט Colin Hodgkinson לאחר שהבין שאכן הסגנון שלו אינו מתאים ללהקה.


גם הגיטריסט השני Mel Galley מצא את עצמו מחוץ ללהקה, לאחר שבמהלך סיבוב ההופעות הוא עבר תאונת דרכים שפגעה ביכולת הנגינה שלו.


חבר נוסף שעזב במהלך סיבוב ההופעות הי הקלידן Jon Lord. בשנת 1984 הוא נקרא לדגל, ועזב את הלהקה לטובת האיחוד של הרכב MKII של "Deep Purple".


האחרון לעזוב היה Cozy Powell. היחסים בינו לבין קוברדייל הפכו למתוחים יותר ויותר במהלך סיבוב ההופעות ולאחר ההופעה האחרונה של הלהקה בסיבוב ההופעות שנערכה בריו ברזיל, הוא עזב את הלהקה.


בשלב זה שקל קוברדייל לפרק לחלוטין את "Whitesnake ולחזור" לקריירת סולו, אך מסע שכנועים של מנהל בחברת התקליטים גפן הביא אותו לעבוד יחד עם הגיטריסט John Sykes על שירים חדשים.


השניים טסו לדרום צרפת והחלו לכתוב חומרים לאלבום. בסשן הראשון נכתבו שני שירים:


הראשון, "Still of the Night" שהריף שלו התבסס על דמו ישן של Ritchie Blackmore מימי "דיפ פרפל".


את השיר השני "?Is This Love" ייעד קוברדייל בתחילה עבור הזמרת טינה טרנר, אך לבסוף נמלך בדעתו והותיר את השיר בידו. חברתו דאז של קוברדייל - השחקנית Tawny Kitaen מופיעה בקליפ שצולם לצורך קידום השיר. טוני תופיע גם בקליפ לשיר נוסף מהאלבום "Here I Go Again".


מעניין ששני שירים אלה יהפכו לשירים החדשים הכי מצליחים מתוך האלבום, הואיל ושני "הלהיטים" הנוספים מתוכו - "Here I Go Again" ו- "Crying in the Rain" הינם גירסאות מחודשות לשירים שהופיעו באלבום "Saints & Sinners" של הלהקה משנת 1982.


בשלב מסויים קוברדייל ביקש מהבסיסט Neil Murray לחזור ללהקה, והשלושה עברו ללוס אנג'לס בכדי להמשיך בכתיבה, לערוך חזרות ולבצע אודישנים למתופף חדש ללהקה. בסופו של דבר נבחר המתופף Aynsley Dunbar אשר ניגן עם רבים וטובים כמו זאפה, בואי, ריד, ג'רני, סמי האגר ועוד.


לאחר שהלהקה המתגבשת סיימה לעבוד על כל החומרים לאלבום הם עברו לקנדה לצורך ביצוע ההקלטות. המפיק האגדי Bob Rock גוייס היישר מהמיקסים של "Slippery When Wet" בכדי לסייע לגיטריסט John Sykes להשיג את הצליל הספציפי של הגיטרה אותו הוא ביקש להשיג. אבל דווקא אז, לאחר שתפקידי רוב הכלים הוקלטו לאלבום, חלה קוברדייל בדלקת סינוסים חמורה שאף אילצה אותו לעבור ניתוח. תקופת ההחלמה הארוכה של קוברדייל עיכבה את השלמת ההקלטות בשנה שלמה.


כאן המקום לציין כי כל החומרים לאלבום, למעט שני הרימייקים לשירים ישנים, נכתבו על-ידי קוברדייל וסייקס. ג'ון סייקס החל לאבד את סבלנותו ובשלב מסויים שקל להביא זמר אחר שיקליט את השירה. זה כמובן הביא לסיום דרכו בלהקה והוא מיד פוטר ממנה על-ידי קוברדייל שגייס את הגיטריסט Adrian Vandenberg תחתיו.


כך יצא שלמרות תרומתו האדירה לאלבום לא זכה סייקס להינות ממנה. התמונות שליוו את האלבום והוידאו קליפים ששוחררו ל- MTV כללו את הגיטריסטים Adrian Vandenberg ו- Vivian Campbell (אקס "Dio") מחקים את קטעי הגיטרה שסייקס כתב. זאת ואף יותר מכך, גם הבסיסט Neil Murray והמתופף Aynsley Dunbar הוחלפו לטובת הקליפים והתמונות בנגנים צעירים ויפים יותר – הבסיסט Rudy Sarzo והמתופף Tommy Aldridge. שערות תולתלו (טוב חוץ מהמתופף Tommy Aldridge שהגיע עם "אפרו" טבעי), בגדים הוחלפו, וכך הושלם לו גם המהפך הויזואלי של "Whitesnake".


אבל המהפך הזה לא יכול להיות מושלם לולא השינוי האדיר בסאונד של הלהקה אשר מבוסס בעיקר על צליל הגיטרה המטאלי והאגרסיבי יותר של ג'ון סייקס והצרידות והשירה ה"רוברט פלאנטית" בקולו של קוברדייל. סייקס עושה כאן עבודה מצויינת ומתגלה כעילוי עם נגינה עוצמתית ומרגשת. זה לא שלא ידענו שהוא גיטריסט ענק עוד קודם לכן, אבל במקרה הזה הוא התגלה גם ככותב מדהים שהיה שותף לכתיבת כל השירים באלבום, למעט השניים המשוחזרים כאמור. עבודת הגיטרה היחידה של Adrian Vandenberg היא בסולו הגיטרה בשיר "Here I Go Again" שהוקלט מחדש לאחר פיטורי של סייקס.


האלבום הזה הביא ל- "Whitesnake" ולקוברדייל הצלחה מסחרית אדירה והכניס אותם לתודעת ההמונים ולמצעדי המיינסטרים. האלבום שהה בעשרת המקומות הראשונים בבילבורד 200 אמריקאי במשך חצי שנה שלמה. חמשת הסינגלים ששוחררו מתוכו חרכו את המצעדים השונים והקליפים שליוו אותם הוקרנו ללא הרף ב- MTV. האלבום מכר בארה"ב לבדה 8 מיליון עותקים וזכה למעמד של 8 פעמים פלטינה.


האלבום יצא בשתי גירסאות שונות, כאשר הגירסה האירופאית כולל סדר שונה של השירים וכן שני קטעים נוספים - "Looking for Love" ו- "You're Gonna Break My Heart Again".


להאזנה לאלבום בגירסה האירופאית: Spotify, Apple Music.


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!